ימי הקורונה טשטשו את הגבולות בין השותפים הטבעיים על הלמידה. בארבעת הניוזלטרים הקרובים נדבר על השותפים השונים ועל מעורבותם בלמידה בתקופה זו: צוותי ההוראה, ההורים, הקהילה וכמובן התלמיד עצמו.

והפעם: משולש הורה-בית ספר-תלמיד הוא תמיד קשה לפיצוח. אבל הערך שלו לא יסולא בפז. בואו לשמוע איך עושים את זה בירושלים:

השבוע בניוזלטר:

יעל פרג'ון, מנהלת יחידת ההורות במנח"י, על מעורבות הורית | פרקטיקות ירושלמיות לעבודה עם הורים | אצלנו – קצת על אקדמיה בענן, ובואו נחגוג יחד את יום המורה! | הנהגה הורית בממ"ד אריאל | הכירו את עמית דפני מרנה קאסן | ומפגש שני בליין סביבות הענן למתקדמים בסטודיו

סופשבוע נעים ושבת שלום מביתא מחנכים!

#חדשנות_שצומחת_מהשטח

יעל פרג'ון | מנהלת יחידת ההורות במינהל חינוך ירושלים
WhatsApp Image 2020-07-16 at 14.07.29

האירוע המתמשך של וירוס הקורונה במערכת החינוך טלטל, כמו שעשה גם לתחומים אחרים, את הגדרת התפקידים ומערכת היחסים של מעורבות ההורים בבית הספר. 

המודל הסביל של הורים- שהיה לעיתים נוח לשני הצדדים (הורים ובתי הספר)- "ההורים כצופים" ו"ההורים כספקי שירותים" לא הצליח לשאת בעול אתגרי התקופה. 

הן ההורים והן בתי הספר מצאו עצמם נזקקים למעורבות הורים פעילה- הן מבחינת תיווך הלמידה והן מבחינת תכלול התפקוד המיטבי של הילד. 

חוסר ההכנה המשותף לתפקיד חשוב זה הותיר במקרים רבים תסכול בקרב בתי הספר וההורים אך חשוב מכך בחלק מן המקרים גרם לילדים רבים להיעלם תחת הרדאר- הן הבית ספרי והן ההורי. 

את הגלגל הזה כבר לא ניתן להשיב אחורה- לא נוכל לחכות ל"אחרי הקורונה" כדי לנסות ולכונן מערכת יחסים אחרת. כולנו- הורים ובתי ספר- צריכים כבר עכשיו להתכנס ביחד ובנפרד ולחשוב על התפקיד החדש של ההורים בתוך מערך הלמידה וההתרחשות הבית ספרית. 

לקריאה נוספת כדאי לעיין במסמכים הבאים – 

• שלושה לטנגו- יחסי הורים- בית ספר בראיה היסטורית וסוציולוגית/ בלהה נוי (באתר אבני ראשה)

• ההורים ובית הספר- יחסי גומלין ומעורבות/ יעל פישר ויצחק פרידמן 

• מעורבות הורים בבית הספר- חייבים לערוך שינוי/ אליסיה גרינבנק (באתר פסיכולוגיה עברית)

פסיפס ערכים משפחתי - בית ספר צומח 'באר'

בתקופה שבה היינו בסגר בבתים, חשבנו שזה זמן ראוי לאפשר חשיבה משפחתית על הערכים החברתיים שחשובים להם כמשפחה, ושהיו רוצים להוסיף ולחזק, כחלק מפסיפס הערכים החברתיים של קהילת בית הספר.

הזמנו את המשפחות להשתתף בפרויקט מקסים, בו כל משפחה בחרה ערך חברתי אחד, אותו היא הייתה רוצה "להעניק מתנה לבית הספר".

את שלב הבחירה הצענו להורים לעשות באמצעות שיח משפחתי או כמשחק

בשלב השני של הפרויקט, אחרי שכל המשפחות בבית הספר בחרו ערך, כל משפחה קיבלה ערכת פסיפס להכנה עצמית בבית. את המילה שכל משפחה בחרה, הילד וההורה הכינו יחדיו כיצירת פסיפס. ערכות הפסיפס נתלו בבספרית בית הספר.

הפרויקט התקבל בהתלהבות רבה על ידי ההורים. הם שיתפו אותנו בתהליך החשיבה והבחירה של הערך החברתי, בשיחה שנוצרה בבית בנושא של ערכים חברתיים ושל המשמעויות של הערכים האלו לבית הספר ולחיים. המשפחות נהנו מאוד מתהליך היצירה המשותף, וקיבלנו עשרות תמונות וסרטונים של הילדים וההורים בזמן היצירה. כמו כן, קיבלנו גם סרטונים של הילדים מסבירים על הערך שהם בחרו ומשמעותו כלפיהם.

שמחנו לשלב באמצעות הפרויקט את השותפות של ההורים בנושא החברתי, את היצירה המשפחתית המהנה והמגבשת, ואת חיזוק המחויבות של המשפחות – ליסודות החברתיים של בית הספר שלנו.

כותרת 7
אירוע הוקרה לצוותי החינוך לכבוד יום המורה, וטעימה מאקדמיה בענן במזרח העיר

כל תמונות הזומים כבר נראות לכם אותו הדבר? לא במקרה הזה…

טעימה ממה שקורה באקדמיה בענן – מרחב הלמידה ההיברידי במזרח העיר, מבית היוצר של החינוך הערבי וביתא מחנכים, ובליווי חברות DUCO וערי חינוך:

יותר מ90 מורים ממזרח ירושלים התחילו להנות ממגוון קורסי הכשרה מקצועיים המחולקים לפי נושא וכיתה. בנוסף, אחת לשבוע מתכנסים המשתתפים בשני המסלולים – CBL: למידה מבוססת אתגר, וPBL – למידה מבוססת פרויקטים, ומייצרים יחד רשת של למידה בין בתי ספר העושה שימוש משותף בידע ומשאבים לטובת העיר כולה, עם מגמה להרחבת המשתתפים.

עמית דפני, מחנך ורכז כיתות ז'-ח' בבית הספר רנה קאסן

WhatsApp Image 2020-12-02 at 12.47.22

הגעתי בטעות למערכת החינוך הפורמאלית אחרי שיחה עם מרצה באוניברסיטה שאמר לי שאפסיק עם השטויות של הבלתי פורמאלי, ושהחינוך האמיתי מתקיים בבית ספר. בעצתו התחלתי ללמד. חשבתי שאגיע שנה אחת לבית הספר אסמן 'וי' ואחזור להנחות קבוצות... ואז הגעתי לרנה קסין ומצאתי בית. מקום שבו גדלים אנשים- מורים כתלמידים, מקום אמפתי שבו רואים אחד את השני, מקום שבו חשוב כיצד אני רואה ופועל בעולם. מקום שבו התייעצות וחולשה הן לא מילים גסות אלא הבסיס לדיאלוג ולשיח ולחשיבה משותפת על הפתרון הטוב ביותר לכל בעיה.

קוראים לי עמית, אני מחנך את כיתה ז'1 ומרכז את שכבות ז-ח בבית ספר רנה קסין. בשנים האחרונות מצאתי את עצמי מלמד יותר ויותר בחטיבת הביניים, וגיליתי כמה אני אוהב ללמד בשכבות אלו. אני חושב שגיל הנעורים אינו גיל 'ביניים'. זו אינה תקופה שרק 'צריך' לעבור על מנת להגיע לתיכון-  זו תקופה קסומה שבה התלמידים גדלים, התודעה מתעצבת, תפיסת העולם מתגבשת, ואנחנו המורים קיבלנו מתנה גדולה ללמד גילאים אלו. דווקא השנים של חטיבת הביניים, מאפשרות לקחת את הזמן. יש לנו שלוש שנים ללמד, להתפתח, ליצור, להיות סקרנים, לצחוק, לטעות ובעיקר לחוות.

אנחנו מאמינים שלידע ולחשיבה ביקורתית יש מקום בעולם, כמו לנדיבות ואמפתיה. ככל שנלמד לעצור ולהתבונן על מעשינו, כך נוכל לייצר מקום מיטיב שבו רואים את האחר. ככל שנעצור את שטף היום יום ונתבונן סביבנו, נוכל לחוות את הרגע עד תומו. לדוגמא, השנה יצרנו מקצוע חדש: "קיצור תולדות הזמן", בו נלמדים אירועים היסטוריים מכוננים ותגליות מדעיות ששינו את האנושות. אירועים ותגליות אלה נבחנים במשותף, מנקודת מבט היסטורית ומדעית יחד, בהוראה של שני מורים מתחומי הדעת במשותף. המטרה היא לאפשר לתלמידים לגבש תפיסת עולם מורכבת, להרחיב דעת, לבחון ולבחור את עמדתם.

בשנה האחרונה, גיבשנו בבית הספר מערכת שבה התלמידים וההורים הם שותפים: ביחד עם התלמידים החלטנו כיצד ובאיזה אופן נלמד מרחוק. יצרנו במשותף את פרוייקט ה'חממה' שבו תלמידים וחברי קהילת בית הספר, הורים ומורים יכולים להעביר מפגשים בנושאים שקרובים לליבם לאחר שעות הלימודים. כך הקמנו את ה'פרלמנט' קבוצה העוסקת בספורט. השבוע נפגשו חברי הקבוצה לקראת המשחק של מכבי חיפה (שאותה אני אוהד) נגד בית"ר ירושלים (הקבוצה שהם אוהדים) ניתחנו את המשחקים האחרונים של הקבוצות, בחנו שיטות משחק, ניתחנו סטטיסטיקה של הקבוצות ועוד. קבוצה נוספת שקמה היא קבוצת 'נטפליקס' שבה אנחנו בוחרים סרטים וסדרות, בהם אנו צופים ומנתחים אותם יחד. מעבר לחוויית השייכות והשותפות שנוצרת בקבוצה, התלמידים מפתחים חוש ביקורת, והופכים לצופים מודעים ורגישים יותר.  

היום אני יכול רק להודות לאותו מרצה ולהגיד לו שהוא צדק: דברים נפלאים מתרחשים בתוך מערכת החינוך מקרוב ומרחוק.

הגעתי בטעות למערכת החינוך הפורמאלית אחרי שיחה עם מרצה באוניברסיטה שאמר לי שאפסיק עם השטויות של הבלתי פורמאלי, ושהחינוך האמיתי מתקיים בבית ספר. בעצתו התחלתי ללמד. חשבתי שאגיע שנה אחת לבית הספר אסמן 'וי' ואחזור להנחות קבוצות… ואז הגעתי לרנה קסין ומצאתי בית. מקום שבו גדלים אנשים- מורים כתלמידים, מקום אמפתי שבו רואים אחד את השני, מקום שבו חשוב כיצד אני רואה ופועל בעולם. מקום שבו התייעצות וחולשה הן לא מילים גסות אלא הבסיס לדיאלוג ולשיח ולחשיבה משותפת על הפתרון הטוב ביותר לכל בעיה.

קוראים לי עמית, אני מחנך את כיתה ז'1 ומרכז את שכבות ז-ח בבית ספר רנה קסין. בשנים האחרונות מצאתי את עצמי מלמד יותר ויותר בחטיבת הביניים, וגיליתי כמה אני אוהב ללמד בשכבות אלו. אני חושב שגיל הנעורים אינו גיל 'ביניים'. זו אינה תקופה שרק 'צריך' לעבור על מנת להגיע לתיכון-  זו תקופה קסומה שבה התלמידים גדלים, התודעה מתעצבת, תפיסת העולם מתגבשת, ואנחנו המורים קיבלנו מתנה גדולה ללמד גילאים אלו. דווקא השנים של חטיבת הביניים, מאפשרות לקחת את הזמן. יש לנו שלוש שנים ללמד, להתפתח, ליצור, להיות סקרנים, לצחוק, לטעות ובעיקר לחוות.

אנחנו מאמינים שלידע ולחשיבה ביקורתית יש מקום בעולם, כמו לנדיבות ואמפתיה. ככל שנלמד לעצור ולהתבונן על מעשינו, כך נוכל לייצר מקום מיטיב שבו רואים את האחר. ככל שנעצור את שטף היום יום ונתבונן סביבנו, נוכל לחוות את הרגע עד תומו. לדוגמא, השנה יצרנו מקצוע חדש: "קיצור תולדות הזמן", בו נלמדים אירועים היסטוריים מכוננים ותגליות מדעיות ששינו את האנושות. אירועים ותגליות אלה נבחנים במשותף, מנקודת מבט היסטורית ומדעית יחד, בהוראה של שני מורים מתחומי הדעת במשותף. המטרה היא לאפשר לתלמידים לגבש תפיסת עולם מורכבת, להרחיב דעת, לבחון ולבחור את עמדתם.

בשנה האחרונה, גיבשנו בבית הספר מערכת שבה התלמידים וההורים הם שותפים: ביחד עם התלמידים החלטנו כיצד ובאיזה אופן נלמד מרחוק. יצרנו במשותף את פרוייקט ה'חממה' שבו תלמידים וחברי קהילת בית הספר, הורים ומורים יכולים להעביר מפגשים בנושאים שקרובים לליבם לאחר שעות הלימודים. כך הקמנו את ה'פרלמנט' קבוצה העוסקת בספורט. השבוע נפגשו חברי הקבוצה לקראת המשחק של מכבי חיפה (שאותה אני אוהד) נגד בית"ר ירושלים (הקבוצה שהם אוהדים) ניתחנו את המשחקים האחרונים של הקבוצות, בחנו שיטות משחק, ניתחנו סטטיסטיקה של הקבוצות ועוד. קבוצה נוספת שקמה היא קבוצת 'נטפליקס' שבה אנחנו בוחרים סרטים וסדרות, בהם אנו צופים ומנתחים אותם יחד. מעבר לחוויית השייכות והשותפות שנוצרת בקבוצה, התלמידים מפתחים חוש ביקורת, והופכים לצופים מודעים ורגישים יותר.  

היום אני יכול רק להודות לאותו מרצה ולהגיד לו שהוא צדק: דברים נפלאים מתרחשים בתוך מערכת החינוך מקרוב ומרחוק.

הפינה הדיגיטלית (1)
הצטרפו אלינו למפגש הבא בסדרה: ליין סביבות ענן למתקדמים בסטודיו של ביתא
כותרת 6
  1. מיינדקראפט פוגש את הכימיה! מורים ומודות למדעים לכיתות ח-ט? כל הפרטים על מפגש החשיפה לפלטפורמת המשחק כאן 
  2. כנס מנהרת הזמן של אגף מו"פ, ניסויים ויזמות עוסק השנה ביוזמות לפיתוח עתיד החינוך במציאות משתנה. אל תפספסו
  3. אל תפספסו את שבוע MAKE וחינוך של ישראל 2020 שיתקיים בשבוע הבא במתוכנת מקוונת ב- 8-10.12.2020, הסדנאות הכי שוות לאנשי חינוך כאן