Beta News - גיוון בדרכי ההערכה

"המורה, הפוסע בצללי המקדש בין חסידיו, אינו מגיש מחוכמתו, כי מאמונתו ומאהבתו. אם אכן נבון הוא, לא יצווכם את חוכמתו, אלא יכוון צעדיכם אל מפתן נפשכם אתם…"  על ההוראה, ג'ובראן חליל גובראן 
 

השבוע בניוזלטר:  

  • בתי הספר הירושלמיים מציגים את הרעיונות היצירתיים שלהם להערכה אחרת, אם בהתאמה לקורונה ואם כגישה חינוכית ארוכת שנים! 
  • חגית מוריה גיבור, מנהלת הפיתוח וההפצה בביתא מחנכים, על גיוון בדרכי הערכה.
  • אשת חינוך אחת בשבוע – מיכל שואו מבית הספר הניסויי על "דפי הספגים" כתלמידה וכמורה
  • זרקור על בתי ספר ירושלמיים –בתי הספר ממ"ד הרובע וישראלי בית הכרם עם רעיונות היצירתיים לתעודות חלופיות
  • צוותי החינוך היסודי התכנסו השבוע למפגש חשיבה ולמידה משותף על סיום השנה ודרכי הערכה – בואו לשמוע מה היה שם.
  • אתם מוזמנים להצטרף למפגשים בסטודיו ללמידה מרחוק – והפעם – מפגש לצוותי על יסודי ומפגש לדוברי ערבית!
  • ולסיום – רוצים לקחת חלק במאחורי הקלעים של החדשנות החינוכית בירושלים? אנחנו מגייסים!

על הערכה, שרירי המוח, וסיור באמסטרדם | חגית מוריה-גיבור / מנהלת תחום ה-Scale בביתא

20200302_140244

צ׳רצ׳יל אמר: ״לעולם אל תבזבזו משבר טוב״ בעולם החינוך כבר מבינים שמשבר הקורונה פתח לנו הזדמנות נדירה לחישוב חינוך מחדש. תלמידים, הורים ובעיקר מורים ומורות גילו בשבועות האחרונים שיש עולם שלם מחוץ לאזור הנוחות, וחלקים ממנו אפילו ממש טובים.

בחודש האחרון עמלים הצוותים במנהל חינוך ירושלים ובמיוחד בביתא מחנכים, כזרוע החדשנות – לבחון באילו דרכים ניתן וכדאי לשמר ולשכלל את השפעות הקורונה גם לשגרה שתגיע בסוף. אחד האתגרים איתם מתמודדים עכשיו מחנכים ומחנכות בבתי הספר, הוא נושא ההערכה וסיכום השנה.
בימי שגרה, טרום קורונה, הכל היה מובנה וברור – התלמידים נדרשים להשתתף בשיעור, להכין שיעורי בית, להגיש מטלות ומבחנים ועל בסיס כל אלו ייקבע הציון לתעודה בתוספת הערה שתבחר מתוך מאגר ההערות לתלמיד. החל ב"יש לך יכולות רבות אם רק תגלי רצון ותתאמצי, תראי ברכה בעמלך" ועד "הישגך ראויים לשבח, המשך כך".

בשנים האחרונות מנסים בבתי הספר לייצר תעודה קצת יותר חדשנית, כזו המערבת את התלמיד בהערכה ומאפשרת לו לתת לעצמו דירוג בכל היבט, כמו גם תוספת של פסקאות אישיות והעצמה אישית.
אבל האמת, שלשיטת ההערכה הכי מיוחדת, נחשפתי דווקא בהולנד.

לפני כמה שנים הובלתי משלחת של מורים מובילים מטעם קרם טראמפ לסיור בבתי ספר באמסטרדם. מערכת החינוך ההולנדית שונה בתכלית מזו הישראלית והיה מרתק לבחון אותה מקרוב ולנתח מה עובד להם ומה פחות.
את רוב הדברים הטובים שראינו שם, יהיה קשה לעתיק לפה בגלל אותו שוני במערכות. אבל דווקא את שיטת ההערכה שגילנו שם, קל יחסית ליישם גם אצלנו.

לפני שאגלה לכם מה היא אותה שיטה, אקדים ואומר שאני מאמינה גדולה בגישת Growth Mindset של פרופסור קרול דוויק. במחקריה הוכיחה דוויק שכשתלמידים מאמצים את התפיסה המחשבתית שהמח הוא שריר, ושכמו כל שריר – ככל שנעבוד עליו יותר, ככה נתחזק ונשתפר, אזי הביצועים הלימודיים שלהם משתפרים כמו גם המאמצים וההתמדה שהם משקיעים בלמידה.
התפיסה שכישלון הוא בלתי נמנע והנו חלק מתהליך הלמידה, מאפשר לתלמידים להמשיך לעבוד ולהתקדם באופן תמידי.
בבית ספרה של פורפסור דוויק קיבלו התלמידים בתום הלימודים תואר "בוגר" (או במילים ישראליות – תעודת בגרות) או לחילופין את התואר
"עוד לא" Not yet.
משמע: זה שלא הצלחת לא הופך אותך לנכשל, זה רק אומר שעוד לא הצלחת.
(לקריאה נוספת על דפוס חשיבה מתפתח ניתן לקרוא במאמר שלי כאן.)

ונחזור להולנד: בהולנד אין ציונים. זאת אומרת, יש מספרים שמגדירים את אחוזי ההצלחה של התלמידים במבחן ובלימודים אבל הם בעיקר כתובים אצל המורה והתלמידים מקבלים אות שמייצגת את המספר. במקום תעודה – התלמיד או התלמידה מקבלים גרף.
בגרף הזה מסומנות התוצאות שקיבל לאורך השנה או הסמסטר ויחד עם המחנך הם יושבים לבחון האם התלמיד התקדם ביחד לעצמו או דווקא הלך אחורה.

כי בעצם – לתלמידה או התלמידה זה לא משנה מה קיבלו האחרים.
אם מישהו קיבל 80 ואני קיבלתי 60 אני ארגיש כמו כישלון, נכון? אבל מה אם ה- 80 שלו זו ירידה ביחס ל-90 שקיבל בחודש שעבר? ומה אם ה-60 שלי זו התקדמות מופלאה ביחס ל- 30 שקיבלתי רק לפני שבוע?

כך בעצם מעודדים בהולנד מבט אינדיווידואלי המאפשר לתלמידים לשמור כל כושר כל הזמן ולשקף להם כמה הם מצליחים להתקדם כשהם מתאמצים ועובדים.
באופן כזה – לא צריך שם קלישאות נוסח " אם רק תרצה, תוכל" כי הלומד חווה זאת בעצמו בכל רגע. כשההערכה היא בעצם מראה המאפשרת למורה ולתלמיד לבדוק יחד את התהליך שעברו ולסמן לעצמם נקודות ציון להמשך.

לא משנה באיזו דרך תבחרו השנה להעריך את התלמידים, זה די ברור שגם כאן נדרש לחשיבה יצירתית וחדשנית. שזו בשורה מעולה לשריר המח החינוכי שלנו ולמערכת החינוך הישראלית בכלל.

בהצלחה!

אשת חינוך אחת בשבוע - מיכל שואו, מורה ורכזת פדגוגית בבית הספר הניסויי יסודי

שמי מיכל ואני עובדת בבית הספר הניסויי יסודי 21 שנים כמורה למדעים ומחנכת כיתה והשנה גם כרכזת פדגוגית. המפגש הראשון שלי עם בית הספר הניסויי היה לפני 47 שנים כילדה במחזור הראשון של גן טרום חובה בניסויי, מעט לאחר הקמתו של בית הספר.

כתלמידה, דרכו החינוכית של הניסויי הייתה עבורי מובנת כהמשך ישיר של החינוך מבית. ידעתי על קיומם של מבחנים וציונים בבתי ספר אחרים ובהשתאות הקשבתי לחוויות למידה של חברים\ות מתנועת הנוער שנאמר בהן שיש "להספיק את החומר" וללמוד כדי להצליח במבחן ולקבל ציון טוב.

לא את הכל אהבתי ללמוד בבית הספר והיו גם מקצועות שהיה לי קשה להבין. יחד עם זאת, הקושי לא הסתכם בנכשל או עובר, אלא פגש במורות ומורים שהסבירו לי בסבלנות ובמגוון דרכים. במסגרת הלמידה בבית הספר התאפשר לי לבחור נושאים שעניינו אותי ולחקור אותם וגם הרבתי לצייר, לפסל, לכתוב סיפורים ולקרוא.

באמצע השנה ובסופה, כל המורות והמורים חילקו לילדים\ות דפים ששמם הוא "דפי הספגים". השם הוצע על ידי ילדות וילדי ונבחר בהצבעה ומורכב מהמילים "ספוג" ו"הספק". בדפים אלה שיקפנו בכתיבה את הלמידה שלנו בכל מקצוע, כתבנו על הצלחות וקשיים והתייחסנו גם לדרכי הלמידה. גם על ההרגשה שלנו בחברת הילדים\ות סיפרנו. אני זוכרת את החוויה ככתיבת מכתבים למורים. דפי ההספגים הוחזרו אלי בתיקייה עם "מכתבי" תשובה מכל מורה אותם קראתי ביחד עם אימי. עד היום אני חוזרת וקוראת בהם.

המפגש הבא שלי עם הניסויי היה כאם שמחפשת גן לביתה. הבנתי שאני מחפשת עבורה את מה שחוויתי אני בגן הניסויי כילדה. המפגש המחודש חידד לי את העובדה שלא מדובר רק במוסד לימודי, אלא בדרך חיים ובקהילה. לפני כן מעולם לא חשבתי שאהיה מורה, אבל לפתע זה נראה נכון וטוב.

זכור לי שבמסגרת לימודי ההוראה הרבו לעסוק בדרכי הערכה – אחידה ומדידה ומנגד בהערכה חלופית. השיעורים הללו היו לרוב סוערים ונשמעו בהם המילים השגים, מוטיבציה ללמידה, מצויינות והשאלה שחזרה על עצמה הייתה "אבל איך יהיו לילדים ציונים טובים?". מידי פעם דיברתי וסיפרתי על חוויה של למידה אחרת, אבל אני לא בטוחה שהובנתי.

כמורה, גם אני מחלקת לילדים\ות פעמיים בשנה דפי הספגים לכתיבה. אני רואה כיצד הם\ן עוצרים\ות לחשוב, ואז בכנות רבה כותבים\ות על חוויית הלמידה שלהם\ן ומשקפים\ות את הדרך. הבחנתי שכבר במהלך הכתיבה עצמה בה הילדים\ות מתבוננים\ות בדרך שעשו מתעוררת מודעות שיש לה ערך רב עבורם\ן והשפעה שניכרת בהמשך. לאחר מכן, לדיאלוג הכתוב שלנו ביחד יש ערך נוסף.

רוצים לשמוע עוד על דפי הספגים של בית הספר הניסויי? הפירוט כאן:

כל מורה בבית הספר מנסח\ת דף הספגים למקצוע שלו\ה, הכולל שאלות או נקודות להתייחסות, אשר מכוונות את הילדים\ות למבט רפלקטיבי אישי.
מחנכות ומחנכים מנסחים\ות גם מספר דפים הנוגעים לתחומים אישיים-רגשיים, חברתיים ולימודיים שונים, בהם יכולים\ות הילדים\ות להעריך את עצמם\ן ולבטא את מצבם\ן ותחושותיהם\ן.
כל ילד\ה מתאר\ת בכתיבה, לעיתים מלווה גם ביצירה, ציור צביעה וכו', את הערכת מצבו\ה האישי, הלימודי והחברתי וכן הערכה כלפי מקצועות, מורים ודרכי הוראה.

הדפים הללו נקראים על ידי המורים\ות המשיבים\ות לילדים\ות, וכוללים בתשובה משוב לגבי מצב הילדים\ות ותהליך ההתקדמות האישי שלהם\ן בהתאם לעצמם\ן. במשוב התייחסות להתקדמות האישית, המלצות לשיפור בתחומים מסוימים, להמשך עבודה או לשינוי.
כל הטקסטים הללו נאספים בתיקיה שאותה מקבל\ת כל ילד\ה פעמיים בשנה לקריאה. אנו ממליציםות מאוד, על קריאה משותפת של ההורים והילדים את הדפים. אם צריך לקרוא יותר מפעם אחת, אם צריך לקרוא חלק מהדפים, לשוחח עליהם ולהמשיך בקריאה או לקרוא הכל, לתת זמן לחשיבה וחלחול לקרוא פעם נוספת ולשוחח.

שלושת התחומים המרכזיים שאליהם יש התייחסות בפעילויות ההערכה:

התחום האישי רגשי:  

אני עם עצמי: כשאני מסתכל\ת על עצמי היום לעומת תחילת השנה, אילו דברים טובים אני יכול\ה לומר על עצמי, על דברים טובים שעשיתי ועל היכולת שלי בתחומים שונים? אילו דברים פחות נעימים אני חושב\ת על עצמי? באילו תחומים עדיין אינני מרוצה וחושב\ת שאני יכול\ה יותר ורוצה לקבל עזרה ולהשתפר? מי/מה יכול לעזור לי להשתפר? ועוד.

התחום החברתי:  

 אני עם קבוצת הילדים\ות כחבר\ה לכיתה ובכלל כחבר\ה: 

אירועים שנעים לי לחשוב עליהם ולהיזכר בהם – ומדוע? אירועים שלא נעים לי להיזכר בהם – ומדוע? איזה מין חבר\ה אני בתוך קבוצת הילדים? האם אני יודע\ת להקשיב לאחרים? האם אני מתחשב\ת באחרים? האם אני יודע\ת לעמוד על שלי כשצריך? האם אני יוזם\ת קשרים עם ילדים\ות? איך הייתי רוצה להרגיש בחברת הילדים\ות?

התחום האקדמי:

אני והתכנים – מקצועות הלימוד:

תחומים כמו: חשבון, קריאה, כתיב, כתב, יכולת ביטוי בכתב, שיעורי בית, שיחות, אומנות, תורה, חינוך גופני, אנגלית, מוסיקה, חקר אישי, מרכזי למידה, מרחבי למידה, סיורים, טיולים וכו'.

הקריטריונים: עניין, הנאה, השקעה, קושי, התמדה, יזמה, רעיונות, עצמאות בעבודה, ריכוז, ארגון וסדר, מעורבות, השתתפות, מתן עזרה לאחרים\ות, מילוי חובות, תכנון וביצוע, פתרון בעיות, התקדמות, יצירתיות, יכולת להתחיל ולסיים משימה וכו'.                                                       

בכל תחום, הילד\ה עצמו\ה מעריך\ה את התהליך שעבר\ה ולאחר מכן המחנכת מציגה את ההערכה וההכוונה שלה. באופן זה, מפתח\ת הילד\ה יכולת של רפלקציה והערכה עצמית, אשר בנוסף לשיתופו\ה בתהליך ההערכה, מייצר עבורו\ה כלי משמעותי להמשך החיים המופנם מגיל צעיר והוא היכולת לבקר באופן רפלקטיבי תהליכים ותוצרים אישיים.

הערכה אחרת בשטח: טעימה מהפתרונות של בתי הספר הירושלמיים

ישראלי בית הכרם

לקראת סיום השנה, חשבנו כיצד נוכל לסכם את המחצית השנייה, בדרך אחרת מתוך הבנה שהרבה כאן השתנה..:)
הצוות החינוכי שקד על פורמט חדש שישקף את עשייתנו ויתן ביטוי לנימה אישית של המחנכת לכלל הכיתה וכמובן שגם לכל תלמיד.ה, יזמן מקום רפלקטיבי לתלמידים ויכלול הפתעה.. תמונה עם מסכה ברוח התקופה.
" דבר המנהלת" נחרז בשיר
בתקווה שאת ליבנו יאיר.
אנו מבינות שהקורונה סייעה לנו לצאת מהשבלונה ולמרות האתגרים והמתווים, הקדשנו תשומת לב וזמן לתהליך סיכום השנה והפרידה. חלק מהמחנכות יעניקו לתלמידים את ה"תהודה" במפגש אישי עם ההורים. בהמשך נאסוף מהתלמידים וההורים משוב על הפורמט החדש, נלמד את הנתונים ונאתגר את עצמנו בחידוש התעודות הבאות.
מוזמנות לעשות שימוש בחומרים
חופשה נעימה לכולם
צוות "ישראלי בית הכרם"

ממ"ד הרובע

תעודת "נקודה טובה"
"נקודה טובה" הינו מיזם לקידום שיח חיובי בין מורים הורים ותלמידים. המיזם השתתף בדטאתון 2019, וזכה לפיתוח אפליקציה שתומכת בקידום תקשורת ושפה חיובית. באמצעות האפליקציה שולח המורה משוב חיובי על הילד להורה שלו. המשוב מזמן שיח חיובי בבית, והילד חוזר מלא במוטיבציה לבית הספר אחרי שהרגיש שראו בו טוב. המשובים נשמרים דרך האפליקציה ויוצרים תיקיית נקודות טובות לכל ילד.

לפני חודש, קיבלנו בשמחה את ההודעה על סיום הפיתוח לאפליקציה! התלבטנו מאד מה לעשות. הטיימינג להטמעת מיזם חדש היה בעייתי. הקושי שבחזרה המפוקפקת לשגרה הציפה אותנו המורים רגשית ופיזית.
תהינו, כיצד ניתן לגייס צוות מורים בתקופה כל כך לא קלה, לטובת התנסות משמעותית באפליקציה הנהדרת שסיימה פיתוח עכשיו. מאד רצינו לייצר ערך אמיתי שיביא איתו הקלה בעומס הרב שאנשי החינוך חווים עכשיו. תוספת של מטלה, היתה מביאה לכישלון הפיילוט.
לאחר מחשבה רבה, ובתיאום עם מנהלת בית הספר המדהימה שלנו אביגיל כהן, החלטנו לרתום את "נקודה טובה" לטובת ההערכה החלופית של מחצית זו:
כל מורה יכתוב נקודה טובה אחת על כל תלמיד, ובעזרת האפליקציה, נפיק לכל תלמיד תיק "נקודות טובות" מעוצב ומרומם.
מסמך זה יהווה חלק מהתעודה ויאפשר לכל המורים לקחת חלק בהעצמת התלמיד (ולא המחנך בלבד).

לקראת מפגש גיוס הצוות לפיילוט ישבה המחנכת וצירפה להזמנה למפגש, נקודה טובה אישית לכל מורה.
המורים קיבלו באמצע יום עבודה נקודה טובה כנה ואמיתית מהמנהלת, והתגובות היו מרגשות עד דמעות.
אין ספק שהעבודה המאומצת הזו של המנהלת שלנו, הבהירה לכל המורים באופן העמוק ביותר מהו כוחה של מילה טובה.

צוותי החינוך היסודי במפגש למידה וחשיבה משותף על היערכות לסוף השנה

מעל ל70 אנשי חינוך מהחינוך היסודי התכנסו השבוע לחשיבה משותפת לקראת אירועי סיום השנה ויצירת מענים להערכה אחרת המתבקשת בתקופה זו. במסגרת סדנא מעשית בהנחיית הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, דנו במושגים "חדשנות משבשת" ו"הרס יצירתי", ועל פאדלט שיתופי העלנו רעיונות ויצרנו יחד מודל פעולה שמשמש את בתי הספר כבר בימים אלו.
רוצים לשמוע עוד? מוזמנים לצפות בהקלטת המפגש כאן
נשמח שתצטרפו אלינו בחשיבה! צפו בפאדלט, קחו רעיונות והוסיפו חדשים משלכם – פה.

אז איך ממשיכים מכאן? הצטרפו אלינו לזיקוק תובנות מתקופת הקורונה

חדשנות חינוכית – סדנא מעשית מרעיון למעשה לצוותי ניהול וחינוך 
הסטודיו ללמידה מרחוק של ביתא מחנכים והקרן לעידוד יוזמות חינוכיות מזמינים אתכם לסדנא מעשית לזיקוק תובנות מתקופת הקורונה

בסדנה נכיר את המושגים "הרס יצירתי" ו"חדשנות משבשת", שיהוו בסיס לדיון מקצועי לגבי פעולות ותובנות מתקופת הקורונה. נציף דברים טובים שהתרחשו ומתרחשים וננסה לחלץ מתוכם תובנות יזמיות מרכזיות להמשך.
דרך מודל "מרעיון למעשה", ננסה יחד לבנות תוכנית פעולה לשנת תשפ"א.

מפגש לצוותי חינוך וצוותי ניהול בעל יסודי: יום שני | 22/6 | 20:30 – להרשמה כאן
מפגש לצוותי חינוך דוברי ערבית: יום רביעי | 24/6 | 20:30 – להרשמה כאן

ולסיום, חדשנות חינוכית זורמת לכם בדם? הצטרפו אלינו!

ביתא מגייסים

ביתא – מחנכים, זרוע החדשנות החינוכית של עיריית ירושלים, פועלת לקידום רעיונות חדשים, הבשלה למיזמים חינוכיים ויצירת תשתית להטמעה ושיכפול של יוזמות מוצלחות במוסדות החינוך בעיר. אנו פועלים לרתום ולחבר את האקוסיסטם היזמי העירוני (בתי ספר, מוסדות אקדמיה, חברות אד-טק) לטובת הצמחת מערכת החינוך העירונית.
אם מעניין אותך להשפיע על מערכת החינוך מהבסיס, לסייע למורים ובתי ספר לדייק ולקדם את היזומות החינוכיות שלהם - מקומך איתנו.
המשרות נעות בין 50% - 100% משרה.
למשרות הפתוחות לחצו על התמונה.