התקופה הנוכחית מציבה אנשי חינוך באחד משני הקצווות – אלו שנמצאים בתנופת עשייה ועפים על ההזדמנות, ואלו שנאבקים במורכבות ההולכת וגדלה ושמחים ליד מושטת. זה הזמן לחבר בין צרכים לבין פתרונות, ללמוד מההצלחות ולייצר רשת חינוך ירושלמית שגדלה ומתפתחת.

השבוע בניוזלטר:
ד"ר יעל קשתן עם מודל ללמידה מרחוק | קוד פתוח וקלאס מאסטרים – מייצרים יחד רשת חינוך ירושלמית | תוכנית פרפרים פותחת שנה רביעית! | מוכנים לזה?! אנחנו פותחים השתלמות בסטודיו של ביתא! | המגדלור שלנו, אלבכרייה ב', ביוזמה שמעוררת גאווה בצוותי החינוך המיוחד | אשת החינוך שלנו השבוע היא רעות מן | וכל זה כחלק מפתרונות שצומחים מהשטח

סופשבוע נעים ושבת שלום מביתא מחנכים! 

#חדשנות_שצומחת_מהשטח

איך למידה מרחוק חייבת להיות שונה מלמידה מקרוב ודוגמא למודל לשיעור במדעים | ד"ר יעל קשתן
יעל קשתן

הלמידה מרחוק, במחצית השנייה של שנת הלימודים תש"פ, גרמה לתסכול ניכר אצל התלמידים, אצל הוריהם, אצל המורים והמנהלים. מה לא עובד? התלמידים אינם מרוכזים, הסחות הדעת רבות; ההתנהלות הביתית מסביב מפריעה לפעמים; תלמידים סוגרים את המצלמה או את המיקרופון ומתנתקים; התקשורת הלא מילולית (תנועות גוף, תנועות ידיים) בין המורה והתלמידים או בין התלמידים לבין עצמם מנוטרלת ברובה ולכן קשה לעקוב אחר מהלך השיעור.

הצעות להוראה מקוונת סינכרונית (למשל בזום), נשמעות לפעמים כך: "שלטו במיקרופונים  כשמתחיל השיעור. מומלץ למורה להשתיק את כל המיקרופונים ולהשאיר רק את שלו פועל. השליטה במיקרופונים היא אחד היתרונות הגדולים שבלמידה מרחוק". הצעות אלה למעשה, משתמשות ביכולות הזום לשם שליטה ומשחזרות את שיטת ההוראה המסורתית, הפרונטלית, שבה המורה מדבר והתלמיד מקשיב.

אנשי חינוך רבים מסכימים היום כי סגנון הלמידה בעידן הלמידה מרחוק צריך להשתנות. הוא לא יכול להיות העברה של שיעורים כפי שהיה נהוג פנים מול פנים, כמו שהם, לשיעורים מקוונים. צריך לחשוב אחרת. אבל איך אחרת?

להוראת המדעים היה תמיד יתרון בכך שחלק מהלמידה מתרחש בעזרת ניסויי מעבדה, שם ניתן לגעת בחפצים ממשיים ולא להסתפק רק בייצוגים של העולם האמיתי. היתרון הזה, ברוב המקרים, נעלם בלמידה מרחוק. אנו נשארים עם ייצוגים קוליים וויזואליים בלבד, ללא מגע.

יש הסכמה על כך ששיעור בזום צריך להיות קצר – עדיף כ-10 דקות. הרעיון קשה לאימוץ על ידי מרבית המורים. מה אפשר להספיק ב-10 דקות? יש הסכמה על כך שבשיעור בזום כדאי שיהיו מעט משתתפים, אבל בכיתה רגילה יש כ-30-35 תלמידים.

אנשי חינוך רבים רואים בעידן הלמידה מרחוק הזדמנות ליישם סוף סוף עקרונות ישנים שכולם מסכימים עליהם, אך ממעטים ליישם אותם, כמו העברת האחריות ללמידה לתלמידים ולמידה עצמית של התלמידים: הפחתה בהעברת מידע מהמורה לתלמידים והגברת בניית הידע הפעילה של התלמיד בשיעור.

על סמך ההסתייגויות מהלמידה מרחוק ועל סמך המאפיינים שרבים מסכימים להם, מוצע כאן מבנה של שיעור "אחר", שיעור היברידי – חלקו א-סינכרוני וחלקו סינכרוני, בהוראה מרחוק. ניסינו את הדגם בשיעור מדעים, אך הוא יכול להתאים גם לתחומים אחרים.

הדגם ההיברידי

המורה מחלק את הכיתה לקבוצות. כמו בכל מקרה של עבודה בקבוצות קטנות, ניתן לשקול שיקולים שונים בחלוקת התלמידים (מתן בחירה לתלמידים, חלוקה לקבוצות הטרוגניות, חלוקה לקבוצות הומוגניות). חלוקה לקבוצות הומוגניות יכולה לאפשר למורה להכין שיעורים שונים על אותו נושא לקבוצות שונות. למשל, שיעורים הנבדלים זה מזה ברמת הקושי. לכל קבוצה מתוכנן שיעור של כ-10 דקות בתאריך ושעה ידועים מראש. אם השיעור המקורי היה שיעור של 45-50 דקות, מחלקים את הכיתה ל-6 קבוצות. כמובן שככל שהכיתה קטנה יותר, יהיו גם הקבוצות קטנות יותר. בכיתה של 30 תלמידים יהיו 6 קבוצות של 5 תלמידים.

שלב א': סרטון מקדים

המורה מצלם את עצמו מסביר נושא ממוקד במשך כ-10 דקות. הסרטון נשלח לתלמידים לצפייה בזמנם החופשי, אך לפני השעה והתאריך של השיעור המתוכנן. הסרטון יכול להיות מלווה במצגת, בשימוש בלוח לבן (או בלוח רגיל) או בהדגמה. כדאי לצלם סרטון קצבי, נעים לצפייה, קומוניקטיבי, כזה שימשוך את התלמיד לתוך השיעור.

לשלב זה יש מאפיינים של כיתה הפוכה. ההקניה של הנושא החדש מתרחשת לפני השיעור האינטראקטיבי.

שלב ב': משימה
התלמידים מקבלים משימה שעליהם להשלים בזמנם החופשי, לאחר צפייה בהרצאה ולפני השיעור המתוכנן. גם שלב זה, שדומה במהותו לשיעורי בית, מתרחש עוד לפני השיעור עצמו, השיעור האינטראקטיבי. המשימות יכולות להיות מגוונות מאוד, מביצוע ניסוי בבית, סימולציה ממוחשבת, עיבוד המידע מהסרטון של המורה לגרף, למפת מושגים ועד דף שאלות פשוט.

שלב ג': הצגת תוצרים
קובעים עם כל קבוצת תלמידים עיתוי לניהול שיעור מקוון של 10 דקות (בזום או בפלטפורמה אחרת) ובו התלמידים מציגים את התוצר שלהם – את המטלה כפי שמילאו אותה. אז משווים בין התשובות ומנהלים דיון במשמעויות השונות הנובעות מהתוצרים של התלמידים, בניהול המורה. בזכות שלבים א' ו-ב', התלמידים מגיעים לדיון עם הכנה מוקדמת ויכולים לנהל דיון קצר, משמעותי וממצה.

כמה זמן אורך שיעור כזה?

בכיתה של 30 תלמידים המורה משקיע כ-15 דקות בהכנת ההרצאה הראשונית. הכנת הסרטון היא חד פעמית ויכולה לשמש לכיתות שונות וגם להישאר לשנים הבאות.

התלמידים משקיעים 10-15 דקות בצפייה בסרטון, 10-20 דקות במילוי המשימה, 10 דקות בשיעור המקוון. סה"כ כ-45 דקות, בערך כמו שיעור אחד בבית הספר במתכונת המקובלת. לתלמיד יש גמישות בניהול הזמן. רק היום והשעה של השיעור המקוון הם קשיחים.

המורה משקיע, בנוסף להכנת הסרטון, 6 שיעורים של 10 דקות, 5 תלמידים בכל שיעור. סה"כ שעה, בערך באורך שיעור של 45 דקות + הפסקה.

מה הרווח?

התלמידים מנהלים בעצמם חלק ניכר מתהליך הלמידה שלהם ובכך מיישמים את העיקרון של לקיחת אחריות על הלמידה, אך עיקר הרווח הוא בכך שהדגם מאפשר לנהל דיונים משמעותיים. הסיבה לכך היא העובדה כי התלמידים מגיעים מוכנים לדיון ושהמספר הקטן של התלמידים מאפשר לכולם להשתתף.

גם לכם יש הזדמנות לשתף בעשייה שלכם, ולייצר רשת של למידה בקהילת החינוך הירושלמית!
Yellow and Purple Modern Gamer MMO _ Role Playing Animated Logo

הצלחתם למצוא פתרון יעיל לאחד מאתגרי התקופה האחרונה? פיצחתן דרך ממש טובה לשמור על למידה רגשית חברתית, לייצר למידה עצמאית או לשמור על קשר בין חברי חדר המורים?
כולנו נמצאים באותה הסירה, בארץ ובעולם, לכן נשמח לשמוע על כל נסיון או מחשבה על מענים מותאמים של מורים ובתי ספר.
שתפו אותנו בטופס המצורף, ונשמח לפרסם את הפתרונות המקוריים והיעילים לטובת כלל אנשי החינוך בירושלים.
יחד מייצרים שפה של קוד פתוח – גם בחינוך!

אנחנו בונים נבחרת מורים מובילה ואנחנו רוצים אותך! 👇🏼
תמיד עצרו אותך בחדר מורים וביקשו את עזרתך?👩🏼‍🏫
בבית הספר שלך כבר כולם יודעים שלמערכי השיעור הכי יצירתיים צריך לפנות אליך?🤹🏽‍♂️
רוצה להשפיע על החינוך ברמה העירונית?🏭
קלאס מאסטרים היא תכנית אקסקלוסיבית של ביתא מחנכים, במסגרתה נבחרת מורים מובילים יוצרים יחד במעבדה רשת שיתופית של יחידות לימוד היברידיות לטובת כלל מורי ומורות העיר. 🎓
מעניין אותך?
כל הפרטים כאן
כותרת 7
תוכנית פרפרים פותחת שנה רביעית, והפתעה: השתלמות בסטודיו של ביתא! כל הפרטים - אחרי החגים!
beta_studio_kolKore_011020

גם השנה, החינוך המיוחד במנח"י וביתא מחנכים, פותחים שתי תוכניות יזמות חינוכית של "פרפרים" בנושא למידה מבוזרת ויזמות חינוכית. 

בפרפרים מחזור 4, נלווה את המסגרות ב"החלטה האמיצה" ועיצוב מרחבי הלמידה המבוזרת. התכנית בהנחיה של עמותת הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, ובשיתוף פיקוח החינוך המיוחד במשרד החינוך. התכנית כוללת מפגשים קבוצתיים ומפגשי ייעוץ פרטניים. יוצעו גם סיורים וירטואליים בארץ ובעולם, ומפגשי "סטודיו אונליין". 

בנוסף נמשיך את תהליך הליווי בתוכנית פרפרים 3, בקידום והטמעה של המיזם שפותח במסגרות החינוכיות תוך התאמה למציאות המתרחשת סביבנו, ובהוספת תכנים של למידה מבוזרת והוראה היברידית.

כותרת 3
בית ספר אלבכרייה ב' לחינוך מיוחד בניהול מגדי עוויסאת

מגפת הקורונה שינתה את המציאות עבור כולנו, לא כל שכן עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים שזקוקים לשגרה קבועה שנהרסה במחי יד. משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים יש להם התמודדות מאתגרת בצל הקורונה והם אינם מצליחים להעניק לילדיהם את השירותים שהמסגרת החינוכית מעניקה, כגון : טיפולים פרא רפואיים, פעילות חינוכיות, תמיכה חברתית ונפשית וכו… מסגרת זו היא כמו חמצן לתלמידים ולהורים, לכן החלטת הממשלה בהחרגת החינוך המיוחד מהסגר הייתה החלטה ראויה לחלוטין וחסכה נזקים היו יכולים לקרות אם הילדים האלה נשארו בביתם לתקופה כה ארוכה.

התפשטות נגיף הקורונה גרמה לצוותים רפואיים להקדיש ימים ולילות לטיפול בנפגעי הקורונה ונחשבו כלוחמים במשבר, אך במקביל אין לשכוח שיש את מורי החינוך המיוחד שמסרו את נפשם וסיכנו את חייהם והמשיכו לעבוד מתוך רצון טוב, אהבה ואמפתיה כלפי התלמידים שלהם על מנת להמשיך בהענקת החינוך והטיפול הטוב ביותר ולשמור על שגרת החיים שלהם. 

לעומת זאת, מורי החינוך המיוחד סובלים מלחצים רבים בתקופת הסגר משום שהם נאלצים לעזוב את בניהם בבית ללא מסגרת חינוכית וללכת לעבודה, ויש להדגיש שבדרכם לעבודה הם כפופים למגבלות ושאלות של השוטרים ולכן בבית ספר אלבכרייה "ב" לחינוך מיוחד ראו צורך בהערכת מורים אלה בתקופה כל כך קריטית ויזמו לתליית שלטים ברכבי מורי בית הספר אשר רשום עליהם " מורה לחינוך מיוחד" בשלוש שפות, עברית ,ערבית ואנגלית.   

יוזמה זו נועדה על מנת להעריך את המורים ולתת להם את הבמה כדי להתגאות בעצמם בכל מקום שהם מגיעים אליו וכדי שכל העולם ידע שאנשים אלה הם עובדים חיוניים מלאי מוטיבציה, אנרגיה, שייכות ומסירות למקום עבודתם.

אשת
רעות מן | רכזת פדגוגית בבית הספר "תבל"

בת 38, נשואה לעומרי ואמא של דניאל, אלון ונעמי. בעלת תואר במנהל עסקים, שפה וספרות ערבית ותואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך.

לפני שנכנסה למערכת החינוך לפני 7 שנים, הספיקה לנהל משק חקלאי גדול, להקים בית ספר להתעמלות ואקרובטיקה, ליזום ולהוביל את 'גלגל החיים'- פרויקט יזמות חברתית לנוער, להשתלב בביס אורט עירוני ד במודיעין ועוד. כאשר בוחנים את המכנה המשותף המאפיין את מגוון הדברים שהיא אוהבת לעשות הוא תמיד כרוך ביצירה של 'יש מאין'. מזה שנתיים שותפה להקמתו של בית הספר החדש 'תבל' בשכונת רמות.

"אחד הפרויקטים שאני מובילה ומקדמת במסגרת תפקידי הוא עיצוב וריהוט כיתות בית הספר, כך שידברו עם עקרונות הליבה של בית הספר והקו הפדגוגי שאנו מובילים. בבית הספר שלנו אנו שמים בראש סדרי העדיפויות את ההיכרות המעמיקה עם כל ילד וילדה, תוך עידוד הסקרנות וחדוות הלמידה שלהם הנשענת על פיתוח מיומנויות של לומד עצמאי. לשם כך 'שברנו' מגוון סדירויות בית ספריות, כאשר אחת מהן היא המרחב הפדגוגי הפיזי שבו מתבצעת הלמידה".

"בהתבסס על ניסיונות שעשינו בשנתיים האחרונות, שחלקם גם נחלו כישלון, החלטנו לקבל החלטה אמיצה לבטל את 'כיתות האם' ולהפוך אותן למרחבי למידה התומכים בשיטות הוראה מגוונות. כך למשל כיתה אחת מקדמת שיח, דיון, התנסות בפרזנטציה ועמידה מול קהל, כיתה נוספת מקדמת עבודה שיתופית בצוותים וכיתה אחרת מקדמת עבודה על משימות דיפרנציאליות, תוצרי למידה משתנים ומאפשרת לילדים לבחור את שיטת הלמידה המועדפת עליהם והמותאמת לצרכיהם".

"את ההשראה לעיצובים שלי אני שואפת בין היתר מסיורים במשרדי הייטק, שכל פעם שאני מבקרת בהם אני חולמת שאחד מהם היה בית הספר שלי. ולמה?! כי יש משהו במרחב הפיזי שם שגורם לסקרנות שלי להתעורר וליצירתיות שלי לפתע אין גבולות, יש לי רצון לשחרר שליטה, להתגמש ולהתנסות בדברים חדשים. את התחושה הזו אני כמהה להעביר לילדים שבוחרים להגיע אלינו לבית הספר".

"בזכות פרויקט מחד'ש אנו זוכים להגשים גם את החלום הזה. זה בכלל לא מובן מאליו ועל כך תודה גדולה לכל השותפים מאחורי הקלעים! וכמובן גם ליובל נבו, מנהל בית הספר ואיש חינוך נדיר, שמאתגר אותנו ומאפשר לי ולכל הצוות לנסות דברים חדשים, שנותן מקום לחלומות שלנו להתגשם תוך כדי שאנו כל הזמן משפרים, מדייקים ולומדים מה הכי טוב ונכון עבורנו ועבור בית הספר".

לסיום, אני רוצה לשתף שמאוד מעסיקה אותי המחשבה על רלוונטיות החינוך בימינו במציאות המורכבת שבה אנו חיים. עד כמה אנחנו מסוגלים להשתנות, למתוח את הגבולות של עצמנו, לגלות גמישות ולהצליח להיות הגרסה הכי טובה שאנו יכולים ומסוגלים להיות. מבחינתי, זה דורש הרבה אומץ והבנה שהדרך לשם רצופה כישלונות. המוטו שהמצאתי לעצמי גם בכיתה מול התלמידים וגם מול הצוות הוא ש"כאן חוגגים כישלונות". עלינו לחלום, לשאוב השראה ולהעז לנסות. מקסימום נכשל תוך ניסיון נועז, מתוך הבנה שזה חלק בלתי נפרד מהדרך. ואיך אני יודעת שאני בכיוון הנכון? כאשר קשה! אז אני מבינה שאני נמצאת בעלייה, אז אני יודעת שאני נמצאת מחוץ לאזור הנוחות שלי – ושם בדרך כלל מתרחשים הדברים היפים באמת.

 

אז מאחלת לכולנו חלומות טובים, שנעז תמיד לנסות ונדע לחבק גם את הכישלונות המפוארים שלנו בעודנו צועדים בדרך להצלחה (ואתם כמובן מוזמנים לבוא לבקר…).

הפינה הדיגיטלית (1)
הכירו את Genially - כלי ליצירת מצגות אינטראקטיביות, כרזות ומשחקי למידה

כלי דיגיטלי המאפשר יצירת תוכן וויזואלי אינטראקטיבי – מצגות, משחקים, כרזות, אינפוגרפיקה ועוד. 

בכלי קיימות תבניות מעוצבות מוכנות המאפשרות ליצוק בהן תוכן ולבצע שינויים בעיצוב ע"פ הצורך. כמו כן, אפשר להוסיף אינטראקטיביות לתכנים: קישורים לאתרים חיצוניים, מעבר בין עמודים, הצגת טקסט מרחף ועוד. 

בתום העריכה אפשר לשתף את התוצר באמצעות קישור ובאמצעות הטמעה בקלאסרום / טיימס. 

לחוברת המפורטת והנוחה שערכה נועה בן חמו ממרכז פל"א, כפר הנוער ויצו ניר העמק לחצו כאן

כותרת 6
  1. הכירו את "גולשים במעגלי הקריאה" מיזם הכולל את כל ספרי הקריאה המומלצים ע"י החינוך הלשוני ליסודי והצעות לפעילויות. המיזם כאן
  2. יחידת ההורות של מנח"י יצרה חוברת פעילויות תורנית לכל אחד מימי הסוכות. להורדה חינמית לחצו כאן