קריירה בחינוך – יש דבר כזה? איזה אפיקי פיתוח מציעה המערכת למורות ומורים? רגע לפני שיוצאים לחופש, עוצרים רגע וחולמים בגדול.

השבוע בניוזלטר: הקריירה החינוכית שלי

צעדים ראשונים לקריירה בחינוך קים סיגל פולקמן | פסג"ה תל אביב-יפו מאמצות תפיסה של חינוך כקריירה | שי גיליס ממקסם את התלוש | בואו לבחור את מסלול הקריירה שלכם | בית ספר אריאל המשלב מצמיח מורות ומורים | נשות החינוך שלנו הן מיה בודאי ושלומית ראונר | ובפינה הדגיטלית: מגוון קורסים דיגטליים לפיתוח מקצועי.

סוף שבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

מתי בפעם האחרונה חשבתם על העבודה החינוכית שלכם כקריירה?

המילה קריירה נשמעת כמעט גסה כשמדובר בעולם החינוך. מה לנו ולמילה העסקית הקרה הזו?

אבל, כשהשיח על מעמד המורים ושכרם עולה שוב ושוב לכותרות, ייתכן שבכוח התפיסה הזו להביא לשינוי ולשפר את העולם התעסוקתי של המורים.

התפיסה של עבודתנו החינוכית כקריירה מאפשרת לנו להוביל את עצמנו בתהליך של צמיחה והתפתחות באופן שממצה את היכולות והשאיפות שלנו. היכולת לשאול את עצמנו איפה אנחנו עכשיו, מה השאיפות שלנו לעתיד ומה עלינו לעשות כדי להגיע לשם, היא קריטית לתחושת הערך העצמי שלנו כאנשי מקצוע וכאנשים פרטיים.  

היציאה לחופש הגדול היא הזדמנות לעצור את מרוץ השגרה ולחשוב על עצמנו עם המבט אל העתיד. ריכזנו עבורכם מגוון כתבות שעוסקות ברעיון של "קריירה בחינוך" מכיוונים שונים.

מה נחשב לפיתוח קריירה בעולם החינוכי? התשובה היא שיש לזה מגוון צורות ולכולם השתדלנו לתת מקום כאן בגליון: החל מהתפתחות וקידום בתוך בית ספר לתפקידי מנהיגות ביניים וניהול בכיר, ועד לפיתוח מקצועי בתוך עבודתי כמורה באופן של העמקה בתחום הדעת או בהוראה והחינוך כפרופסיה, התרחבות לתפקידי מטה והדרכה בתוך העולם החינוכי אך מחוץ לבית הספר או אפילו ניהול קריירות מקבילות לצד הקריירה החינוכית.

אז מה התכנונים שלכם לעתיד? שתפו אותנו בשאלות, מחשבות ותובנות.

קיץ נעים ונפגש בתחילת שנת הלימודים הבאה!

  

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:
צעדים ראשונים לקריירה בחינוך | קים סיגל פולקמן, מנהלת ביתא מחנכים

בתוך כל הסערה התקשורתית, ההפגנות ופתיחת המשא ומתן על משכורות המורים קשה לבודד את המשתנים ולחשוב צלול, ובכל זאת אני מזמינה אתכם.ן ולו לרגע לדמיין את עצמכם עוד כמה שנים. מי אתם שם מעבר להרי העתיד, נגיד עשור מהיום, מחנכים לנצח כי זה הדבר האמיתי? רכזי שכבה? מנהלים בית ספר? אולי בכלל לקחתם פניה חדה והיום אתם מנהלים מכינה קדם צבאית או מרכזים פרויקט בעמותה חינוכית? 

האפשרויות הללו הן רק הקצה של האפשרויות שעומדות לפניכם, חשוב להבין ולזכור שהשדה החינוכי הוא עצום וההזדמנויות להתפתחות בו הן רבות ומרתקות אך לשם כך יש מספר עקרונות שצריך ליישם ועליהם ארחיב כאן, בתקווה שזה יסייע לכם להגשים את החלומות החינוכיים שלכם בבתי הספר ומחוצה להם. 

עקרון ראשון: מי אני? זו לא שאלה טריוויאלית. בכל ראיון עבודה ובכל סקטור ישאלו אתכם במה אתם טובים, איפה נקודות החוזק שלכם ומה אתם מביאים למשימה או לאירגון שמייחד אתכם. איכשהו בחינוך השאלה הזו עטופה בכל כך הרבה ציפיות וקלישאות שקשה לראות דרכן. אז בואו נחדד זאת רגע. זהות חינוכית מגובשת לא אומר שאתם המורה המושלם.ת, זה אומר שאתם מבינים ומכירים בחוזקות שלכם. זה אומר שאתם מביאים את החוזקות האלו לכיתה ולתלמידים שלכם וגם לארגון, לצוותי העבודה שלכם ולבית הספר. מנהיגות, יכולות בינאישיות, כריזמה אישית, מיומנויות הפקה, הקשבה, יזמות, ניהול משימות, ניהול קונפליקטים, הובלת שינוי והרשימה עוד ארוכה ובאמת שכולם חשובים בחינוך. אבל אף אחד מאיתנו לא נולד עם כולם, וככול שאנחנו יותר מודעים אליהם כך יש לנו סיכוי גבוה יותר לממש אותם.

כשאני מדברת על מימוש אני לא מדברת על מה שקורה בתוך הכיתה כשהדלת סגורה, או לפחות לא רק על זה. כדי להתקדם בכל מקום עבודה עלינו להגדיל ראש, להרחיב את מנעד ההתנסויות שלנו, וכן – גם לדרוש תגמול עליהם. אם אתם מזהים ומודעים ליכולות שלכם, תציגו אותם בפני המנהלת שלכם. תהיו ערניות לזהות הזדמנויות בתוך בית הספר או לייצר אותן עבור עצמכן. אם יש לכן מה להציע לבית הספר תגידו, זה לא הזמן לשירים למגירה.

הצד השני של המטבע, האתגרים שלנו, חשוב לא פחות. אם אנחנו יודעים איפה אנחנו חזקים אז אנחנו גם בוודאי מבינים איפה עלינו להשתפר ומה מאתגר אותנו. הצבת יעדים אישיים לצמיחה הם הבסיס של תהליכי פיתוח מקצועי וככול שאנחנו יותר פרו-אקטיביים, חדים יותר במטרות שלנו, מדבררים אותן החוצה ומבקשים עזרה כך אנחנו יותר מגדילים את הסיכוי שלנו באמת להשתפר ולהשתכלל. זה מה שמבדיל אותנו מקריירה בינונית ושחיקה לחוויה של צמיחה ופריחה.

עקרון שני: למידה מתמדת. אחרי שהבנו שכדי להתפתח אנחנו צריכים להציב לעצמנו את היעדים והמטרות, השלב הבא הוא אשכרה למידה. מסלולי הלמידה בחינוך קרויים "השתלמות" ובאים עסקת חבילה יחד עם המטבע השחוק בתבל "גמול השתלמות". אל תבינו אותי לא נכון, השתלמויות הן דבר חשוב ביותר והגמול הוא מפתח לעלייה בדרגה, כל אלה הם נתונים ומציאות. אבל זה לא מסיר מאיתנו את האחריות להרחיב את היריעה, להשקיע מאמץ אמיתי בסינון ההשתלמויות שלנו, בבחירה בכאלו שבאמת פותחות לנו את הראש ולא לסמן וי.

השתלמות "נוחה" שמאפשרת לי לא להדליק את מצלמת הזום ודורשת ממני את המינימום זה אחלה אם כל המוטיבציה שלי היא לסמן וי, אבל מי שבאמת רוצה לגדול צריך הזנה ולא היא לא מגיעה מריבועים שחורים בזום בשמונה בערב. למידה אמיתית חייבת לאתגר אותנו, היא חייבת להיות רלוונטית לצרכים שלנו ויותר מכל היא צריכה לפתח את המיומנויות שלנו. ויש כל כך הרבה מה ללמוד! מודלים פדגוגים, שילוב אומנויות בהוראה, הנחיית קבוצות, שימוש בטכנולוגיה, ניהול קהילות הורים, הפקה, גישור, חשיבה יצירתית ועוד ועוד ועוד. כל למידה שמעשירה אותנו מגיעה לצוותים ולכיתות שלנו, מחזקת את הביטחון שלנו והופכת אותנו למשמעותיים יותר. 

אבל כל זה לא שווה כלום אם אנחנו לא מתנסים במה שלמדנו, טועים, נופלים וקמים. בית ספר, כמו כל ארגון, שלא מאפשר לעובדים שלו ללמוד מהטעויות שלהם, לנצח ישאר במקום.  למידה לא מתקיימת בחלל ריק או בראש שלנו, הרי כמה שלא נצפה ברוכבי אופניים עד שלא נעלה וניפול מהם בעצמינו לא נלמד לרכב. אנחנו צריכים לקחת את מה שאנחנו לומדים ולנסות אותו בשטח, לבקש שיצפו בנו, לבקש להכנס לצפות באחרים, לייצר הזדמנויות ליצירה משותפת ועבודת צוות, שיתופי פעולה עם מחנכים אחרים, מורים מקצועיים, בתי ספר אחרים, זרמים אחרים בחינוך. לנסות לנסות לנסות. לא לפחד מפיילוטים, לא לפחד להגיד מה עובד ומה לא ואז לנסות שוב.

עקרון שלישי: פנו זמן למרחב הריגשי חברתי שלכם. מושגי הלמידה חברתית ריגשית (SEL) הם ללא ספק רכיב חשוב ואופנתי בשנתיים האחרונות אבל אם תשאלו כל איש חינוך הוא יאמר לכם שאין חדש תחת השמש ושבעצם הם היו כאן מאז ומעולם. אין עוררין על כך שסביבה חברתית ריגשית בטוחה מעלה משמעותית את האפשרות של התלמידים שלנו להצליח ושעוד לא נולד הילד שמצליח ללמוד משהו חדש כשהוא מאוים, בודד או חרד. אבל העובדות האלו אינן נחלתם של ילדים הן נכונות לכולם ועולם המבוגרים זקוק לסביבה ריגשית חברתית טובה לא פחות מהילדים. 

חדר מורים עם אקלים לא בריא ישפיע על הביצועים שלנו, הורים כוחניים ישפיעו על שיקול הדעת שלנו והנהלה חוסמת תחסום אותנו. זה פשוט לא? אז מה עושים? קודם כל מבינים שאנחנו לא שבויים של אף אחד, שאם לא טוב לנו במקום העבודה שלנו אנחנו יכולים לחפש אחר. מגיע לנו שסביבת העבודה שלנו תהיה נעימה ומפרה. זה בסיסי. 

לסיכום אומר שקריירה בחינוך לא שונה במהותה מכל קריירה אחרת. מי שרוצה להתקדם צריך להיות אקטיבי, לזהות הזדמנויות ולומר להן כן. אם אין אותן באופק עלינו לייצר אותן בעצמו. אנחנו חייבים להתחדש בלמידה מתמדת, לשמור על חדוות העשייה שלנו ולחפש מקורות הזנה להתפתחות האישית שלנו. זה נכון לכולנו, מורים, גננות, מנהלים וכן גם למעצבת גרפית עצמאית, שחקן קולנוע או רופא. לקריירה בחינוך יכולים להיות פנים רבות, אפשר לרוץ במעלה הסולם לניהול או דווקא לרוחב בשלל של תפקידים שיש לבית הספר להציע. אפשר לשלב חינוך בלתי פורמאלי או טיפול פרטני במקביל. אפשר ללמד מבוגרים, להעביר השתלמויות להוביל קהילות מורים ועוד ועוד. קורות חיים של מורה מעולה לא נופלים מקורות חיים של אף אחד אחר. הסוד כמו תמיד הוא רק להאמין בעצמנו. 

קריירה בחינוך – הופכים חלומות למציאות | חסי רן ושני מיזלס, פסג"ה ת"א-יפו

"כאשת חינוך ותיקה במערכת – מעולם לא היתה לי שיחה של מה אני רוצה, לאן אני חולמת להגיע ומה האפשרויות שלי. מה זה אומר לגבי הקריירה שלי ולגבי שלבים בקריירה שלי…" (חסי רן)

פיתוח קריירה מקצועית היא תהליך שדורש תכנון. אחד השלבים החשובים ביותר בדרך אל היעד היא שאילת שאלות – איזה אפיקי התפתחות מציעה המערכת לאנשי החינוך? איך עושים את זה נכון? איזה הזדמנויות כדאי לנצל? מה התועלת האישית והמערכתית באימוץ תפיסת פיתוח מקצועי לקריירה בחינוך?

מרכז פסגה תל אביב משמש כעוגן לאנשי החינוך בצמתים חשובים בקריירה לאורך הדרך.

קווים לדמות של תלוש המשכורת שלנו | שי גיליס

מחנכות ומחנכים מפתחים קריירה שבבסיסה עומדת תחושת שליחות עמוקה, אך עם שליחות לא הולכים למכולת.

מתי בפעם האחרונה חשבנו על תלוש המשכורת? ממה הוא מורכב? על מה אנחנו אחראיים בתהליך חישוב השכר, ומה עוד אפשר לעשות כדי למקסם את המשכורת?

בואו נדבר על כסף, זה לא מילה גסה.

כותרת 7
פיתוח מקצועי מוטה קריירה | חממה לא.נשים וביתא מחנכים

מורים ירושלמים?בואו לקחת את הקריירה המקצועית שלכם צעד אחד קדימה!

ביתא מחנכים והחממה לא.נשים מציעים לכם מגוון מסלולי פיתוח מקצועי לקראת שנת הלימודים הבאה.

אם גם בך בוער הדחף להתפתח ולהתקדם במסגרות חדשניות ופורצות דרך, התוכנית הזאת לגמרי בשבילך!
הקודם
הבא
כותרת 3
בית ספר אריאל המשלב | פיתוח צוות והבניית כוחות פנימיים בית ספריים

איך מניעים מעורבות מנהיגותית של צוות שכאן כדי להישאר? שימור צוות של מורים הרואים בבית הספר כר לפיתוח המקצועי שלהם דורש מהמנהל.ת "לפנות מקום" ולהשקיע בו משאבים. טלי ברוך, מנהלת בית הספר אריאל המשלב, יחד עם החלוץ החינוכי מעצבת ניהול מצמיח המטפח כוחות מובילים בתוך המערכת.

הקודם
הבא
שילוב קריירות חינוכיות | שלומית ראונר ומיה בודאי

מה נחשב לפיתוח קריירה בעולם החינוכי? התשובה היא שיש לזה מגוון צורות. שתי נשות חינוך ירושלמיות עם שילובים מעניינים של קריירות חינוכיות משתפות בחלומות המקצועיים שלהם, ואיך הם באים לידי ביטוי במערכת. 

שלומית ראונר (לחתוך חלק תחתון)

שלומית ראונר | מורה למתמטיקה ומדריכה ארצית במשרד החינוך

להוראה הגעתי לפני 12 שנים דרך תוכנית חותם. בשנים הללו, לימדתי מתמטיקה במקיף גילה, ומקצועות אחרים לפי הצורך. כשהגעתי חשבתי שאשאר עד השבתון הראשון. מכיוון שעדיין לא יצאתי לשבתון, למעשה המחשבה הזו עוד יכולה להתגשם, חוץ מהעובדה שאני לא רואה את עצמי נחה בקרוב. 

בשנים הראשונות שלי הייתי מחנכת ורכזת חברתית, ובשש השנים האחרונות, בנוסף לתפקידי כמורה במקיף גילה, אני מדריכה ארצית במשרד החינוך.

למעשה, המילה "מדריכה" מטעה, כי הדרכה היא לא חלק מרכזי בתפקיד. מה כן יש בהדרכה ארצית? החל מתפקידים בירוקרטיים יותר, של יישום מדיניות המשרד, דרך עבודה בצמוד למנהלים הבכירים במשרד במשימות מתחלפות, וכלה בתפקידי ניהול קטנים וגדולים יותר שלא קיבלו תקן רשמי של פיקוח.

הגעתי להדרכה אחרי שנתקלתי במודעת חיפוש קטנה אצל חברת פייסבוק. חיפשו מדריכה באגף תכנון ואסטרטגיה, ואני חשבתי שהתפקיד מתאים בדיוק להכשרה האקדמית שלי בייעוץ ארגוני. כאשר ביקשתי להחליף יום חופשי, נתקלתי בהתנגדות עזה מצד חברה בצוות ההנהלה שחשבה שאם אפנה להדרכה ארצית (שישית משרה בסך הכל), לא אצליח להשקיע את מיטב כוחותי בבית הספר. המנהלות דאז לא הסכימו איתה, ואחרי כמה דיונים והתעקשות שלי, הפכתי מדריכה ארצית, והתחלתי להגיע יום בשבוע לבניין לב רם ברחוב הנביאים. 

הדאגה לגבי בית הספר התגלתה כמוטעית. המשכתי להיות המורה שנועלת את בית הספר בסוף כל יום ופותחת אותו בהרבה בקרים. רק בהמשך הדרך, כאשר משרת ההדרכה התרחבה, הרגשתי את הצורך לבחור, וויתרתי על רוב תפקידי בבית הספר.

הדרכתי במגוון תחומים, העיקרי שבהם באגף תומכי ההוראה (המתנדבים) במערכת החינוך, תוך אחריות על צוות מופלא של מדריכות מחוזיות ומגזריות. ההדרכה פתחה לי עולם שלם, של עבודת מטה, ניהול תקציבים גדולים והפקות ענק, כולל כזו בהשתתפות הנשיא והשר, כתיבת תכנים, העברת השתלמויות, עבודה מול כל מחוז וכל אגף אפשרי, הבנה של מורכבויות משפטיות ופוליטיות, היכרות מעמיקה עם מנהלי סמינרים מצד אחד וראשי רשויות ערבים מהצד השני, עם מפעל הפיס ועם יד יצחק בן צבי. הזדמן לי לעשות זום אאוט רציני, ובית הספר, ממבט של מדריכה ארצית, הפך להיות נקודה קטנה, חלק מרקמה ענקית.

ובו בזמן – החזקתי בבית הספר את הקשר האישי, החזקתי את שלומם ואת הצלחתם של התלמידים, ותמיד היו אלו השעות הנעימות ביותר, כי עם כל המטה הזה, בסוף להסתכל בעיניים של תלמיד ולעודד אותו, ולשמוח איתו, זו מהות החינוך.

ההדרכה פיתחה בי צדדים חדשים, של ניהול ושל תכנון רב שנתי. מבחינת שעות, אני משמעותית פחות בבית הספר, אבל את הכישורים הללו אני מביאה איתי חזרה לשיח בחדר המורים, והרווח מההתפתחות שלי הוא רווח גם שם. לצד זאת, יכולה להעיד על עצמי, שיש בי את הצורך להרגיש התקדמות ותנועה, וייתכן שהגיוון והאופק המקצועי הם אלו שגרמו לי להשאר ולפעול במערכת כל השנים הללו בשמחה ובהתלהבות.

מיה בודאי | משלבת בין הקריירה החינוכית במדרשיית הרטמן לקריירה בסטנד-אפ.

אני מורה ללשון ואזרחות ורכזת מעורבות חברתית במדרשיית הרטמן לבנות. אני מלמדת גם בחט"ב וגם בחט"ע ואוהבת מאוד את שני תחומי הדעת שלי (ודווקא ממש רואה את הקשר ביניהם).

בנוסף, אני סטנדאפיסטית – מופיעה במופע סטנדאפ רץ שנקרא "במה משלך" ומדבר על החיים המודרניים – קריירה, הורות, הפקקים ותופעת הטרקטורים בעיר. אני כותבת מופעים במיוחד לאוכלוסיות שונות, למשל צוותים או אירועים משפחתיים, והכי הכי אוהבת כמובן להופיע בחדרי מורים באירועים כמו מסיבות פרישה, יום המורה או סוף השנה.

אני מנחת קבוצות בגופים פרטיים וגם מתחקרת סדנאות סימולציה ב"כיתקטיקה" (סדנאות סימולציה לצוותים חינוכיים – הכי מומלץ בעולם).

העיסוק שלי בתור סטנדאפיסטית משלים את עבודתי בתור מורה. אני סטנדאפיסטית כשאני מורה, ומורה כשאני סטנדאפיסטית (מי שמפריע לי יוצא מהאולם!).

אני אוהבת מאוד להכניס הומור לכיתה וממש מאמינה שהומור משפר הישגים ומחזק את הקשר החיובי בין התלמידות והמקצוע הנלמד. אני מכניסה הומור אפילו למבחנים שאני כותבת וממש מרגישה איך כל האווירה משתנה ונרגעת וכמובן שזה משפיע לטובה גם על הציונים. 

אני נהנית לצחוק ונהנית לדבר.

המשותף לכל העיסוקים שלי הם ההומור והשיח, ובכל אחד מהם מודגש פן אחר. ביחד אני מרגישה שהעולם המקצועי שלי שלם ועשיר.

כמובן שהתלמידות שלי מסתקרנות מהסטנדאפ שלי, ותמיד בשיעור השני או השלישי בכיתה ז' תהיה התלמידה שתשאל: "נכון שאת סטנדאפיסטית?" אז הן מחפשות אותי ביוטיוב ובפייסבוק ומתאכזבות לגלות שאיני פעילה באינסטגרם ("ברור, כי אתן שם!"). יש לי כמה תלמידות שמנסות מתחילת השנה לפתוח לי עמוד טיקטוק (עמוד? ככה אומרים את זה?). בינתיים הן אפילו עוד לא הצליחו ללמד אותי איך להפעיל את הפלטפורמה המשונה הזו.

מאתגר להיות סטנדאפיסטית בשיעור ועדיין לשמור על חזות של מורה ועל שיעור רציף ומאורגן. ניסיון של כמעט עשור בסטנדאפ ובהוראה מאפשר לי לגלוש בין התחומים בנחת ולדעת מתי לתת לאחד מקום על חשבון השני. לפעמים התלמידות אפילו לא מרגישות מתי הפסקנו לצחוק והתחלנו לכתוב. השיעורים הכי טובים הם השיעורים שבהם אנחנו מגלות כמה שהחומר הלימודי עצמו מצחיק.

לשמחתי, אני עובדת בבית ספר שהוא חממה חינוכית מדהימה והוא מאפשר, מעצים ומחזק את כל הכשרונות של הצוות. אני נהנית להעביר סדנאות סטנדאפ לתלמידות בהזדמנויות שונות, ולעיתים קרובות גם להעביר שיעור שלם בפורמט של סטנדאפ.

הוראה היא שילוב של מכלול הכשרונות של המורה, וככל שבתי ספר יחזקו את הערך הזה יתחזקו כל שאר ההיבטי ההוראה – האהבה של המורים למקצוע, הקשר בין המורים והתלמידים וכן, גם רמת ההישגים.

הפינה הדיגיטלית (1)
התפתחות מקצועית בעולם הדיגיטלי

קריירה חינוכית מתחילה ביכולת שלנו ללמוד ולהשתכלל. כמה כיף שבעולם הדיגיטלי התפתחות מקצועית היא כל כך פשוטה ונגישה. מציעים לכם שתי אפשרויות לאתרים עם מגוון קורסים דיגיטליים ללמידה והתפתחות במגוון תחומים, בשפות אנגלית, עברית וערבית:

לינקדין לרנינג (Linkedin learning) – כתבו נושא שמעניין אתכם להתפתח בו ותמצאו מגוון קורסים באורכים שונים, וברמות שונות, ועל הדרך תשפשפו גם את האנגלית שלכם.

קמפוס IL – מגוון קורסים בנושאים שונים וברמות שונות. באפשרויות הסינון תוכלו לבחור את הקורס שיתאים בדיוק לצורך שלכם: השפה בה הקורס יועבר (אנגלית,עברית או ערבית), המוסד המלמד, יעד הלמידה והאם מעוניינים שהקורס יעניק בסופו תעודה. 

  • קול קורא שלא כדאי לפספס! להצגת תכנים בכנס השנתי השישי לקיימות וקהילה בנושא:
    "כיצד רשות, אקטיביזם, ויזמות פועלים יחד בהתמודדות עם משבר האקלים?".