לפעמים אנחנו מאמינים לדמות שהם מראים לנו בבית הספראנחנו שוברים את הראש בניסיון להפוך אותם לאקטיביים יותר. הצצה לעולמות התוכן של התלמידים שלנו מחוץ לבית הספר מגלה שהם קודם כל נערים עם עולם רחב ועשיר גם מחוץ למסכים. איך לא מוותרים על העולמות האלו בכניסה לבית הספר ולמה זה כל כך חשוב? 

השבוע בניוזלטר: מדברים בשפה שלהם – מחוץ למסכים

תמנה לינדן על מפגש בעולמות של התלמידים | הקולג' הירושלמי וקו 11 במענה ייחודי לעולמות התוכן של הנוער | הסטודיו של ביתא מזמין אתכם ללמוד ביחד איתם | בית הספר חושן מציגים שילוב מצנח | אשת החינוך שלנו היא מנחת מועצת הנוער העירונית רוני בלוך | ובפינה הדיגיטלית: עושים "share" בכיתה.

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

למידה חוץ כיתתית
מיכל צור | מנהלת תחום רישות וקהילות, מינהל חינוך ירושלים

בניוזלטר הקודם ניסינו לפצח את הדרך "לדבר בשפה שלהם". אחרי חודשים ארוכים בבית, לאחר חופש גדול ארוך במיוחד וספטמבר מלא בחגים, חזרנו לבתי הספר וחשבנו שנאלץ להשקיע את מרצנו בניסיון למצוא דרך לחדור את מסך התלמידים שלנו, או לפחות, לנסות להרים להם את העיניים מהמסך.
כך חשבנו בהתחלה: אבל הם הפתיעו אותנו. וחזרו מהתקופה הזאת עם עולם עשיר משלהם

השבוע אנחנו נותנים כבוד לתלמידים שלנו, ליכולות ולשפה שלהם: תלמידים שיוזמים, יוצרים, אקטיבים. תלמידים שהחוזקות שלהם באות לידי ביטוי עם הקבוצה במגרש, בריקוד על הבמה, באימון בסטודיו או מול קבוצת החניכים שלהם בתנועה.

ואם נשכיל ללמוד את השפה הזו, ולהזמין אותם לדבר בה בתוך בית הספר… ניתן להם את ההזדמנות להיות מי שהם יכולים להיות, גם איתנו.

דרך אגב, אם לא שמתם לב לזה בההעדרויות הרבות לאורך החודש, השבת זוהי שבת ארגון בתנועת בני עקיבא. מעבר לפרגון ביום חופש ביום ראשון, זו הזדמנות לומר לתלמידים הצעירים כל הכבוד על ההתמדה, המעורבות ועבודת הצוות. ולבוגרים יותר, שמשמשים כמדריכים – כל הכבוד על אחריות, יצירתיות והובלה, וגם – שיביאו את כל אלו לכיתה.
שבת שלום, מיכל

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:

תמנה לינדן | מחנכת ורכזת שכבה ט' בתיכון ליד"ה

תמנה לינדן, מחנכת ורכזת שכבה בתיכון ליד"ה, יוצאת להכיר את התלמידים שלה מחוץ למסדרונות בית ספר, ואת מה שהיא רואה בחוץ היא מכניסה בחזרה לתוך הכיתה. למה זה כל כך חשוב וטיפים ממוקדים ליישום אצלכם בכיתה.

אחת השאלות הראשונות שאני שואלת תלמידים בשיחה אישית ראשונה היא: מה התחביבים שלך? מה את אוהבת לעשות מחוץ לשעות הלימודים? התלמידים שלנו מבלים 8-9 שעות בבית ספר כל יום, אבל לרוב הלב שלהם והזמן האישי שלהם מושקע במקומות אחרים.

מחנך, ובכלל כל מורה, חייב להכיר את התלמידים שלו, מה עושה להם טוב ומה החוזקות שלהם, והרבה פעמים, התשובות לשאלות האלו לא נמצאות במסדרונות בית הספר.

לפעמים תלמיד שלא מצליח לשבת דקה בשיעור, הציונים שלו לא בשמיים ואף פעם לא מתנדב או יוזם להוביל משהו בכיתה, הוא אותו ילד שאם תשימי אותו על מגרש כדורסל עם כדור בידיים הוא יוביל את הקבוצה שלו לניצחון אדיר, וזה אחרי שהוא עשה לקבוצה שלו שיחת מוטיבציה שלא הייתה מביישת מאמן בליגת העל. 

אנחנו כל הזמן מדברים על זה שכל תלמיד הוא עולם ומלואו, אבל אם נבחן ונסתכל על התלמידים רק מנקודת המבט הצרה של לימודים ובית ספר, זה יהיה בעייתי. יש בהם הרבה מעבר לזה והם חייבים לדעת שאנחנו רואים ומכירים את כל החלקים שלהם. 

למה זה כל כך חשוב? 

קודם כל, כי זה חשוב להם ואם אני רוצה להתחבר אליהם ולהיות דמות משמעותית עבורם, הם צריכים לדעת שהם מעניינים אותי ומה שהם עושים, מעניין אותי. 

דבר נוסף, התחביבים שלהם יכולים גם לעזור להם בלימודים. לתלמידים שרוקדים, מתאמנים ומנגנים באופן קבוע יש משמעת עצמית, הם צריכים לדעת איך לנהל את הזמן שלהם ועוד הרבה דברים חשובים שלא תמיד הם לומדים בבית ספר. יחד איתם אפשר ללמד אותם איך לוקחים את המיומנויות והכישרונות שלהם מהעולמות האלה ולהביא אל הכיתה. ראיתם פעם תלמיד שקיבל תפקיד להיות ראש מבנה בצופים? הוא בונה, אחראי על צוות, יושב בתחקירים עם אנשי מקצוע. מתי פעם אחרונה נתנו לתלמידים שלנו הזדמנויות ללמידה מהסוג הזה?

כשתלמידה שלכם מדריכה בתנועת נוער, או מתכננת להיות בעתיד, השיחות איתה יכולות להיראות אחרת. מבקשים ממנה שתחשוב מנקודת המבט שלה איך נכון להתייחס לאירוע שהיה לכם בכיתה. מה היא הייתה עושה אם היה מדובר בחניכות שלה. פתאום, הן יכולות הסתכל על הדברים מנקודת המבט של המורה ולא רק התלמיד. 

רעיונות איך ליישם בפועל:

  • תאחלו בהצלחה/תשאלו איך היה לפני ואחרי משחק חשוב, תחרות, הופעה וכו' – אפשר בהודעה או במהלך יום הלימודים פנים מול פנים.
  • שיביאו את זה לכיתה – יש תלמיד שמתחרה בג'ודו? שיעביר שיעור ג'ודו לכיתה. תלמיד שכבר שנים נמצא בחוג אוריגמי ועושה דברים מגניבים? שיעביר שיעור. תלמידים שמחים להביא את עצמם לכיתה – תתנו להם את האפשרות הזו.
  • לכו לבקר אותם איפה שהם נמצאים! (תבקשו רשות לפני כדי לא לעשות פדיחות) – אם יש להם הופעה, משחק, תחרות או כל דבר אחר שפתוח לקהל הרחב.
    אפילו ללכת כמחנכת לבקר במחנה קיץ של הצופים זו חוויה מדהימה עבור התלמידים. אני זוכרת כמרכזת בצופים, כל שנה המחנכים של החניכים היו מגיעים לבקר. איזו התרגשות זו הייתה וכמה שהם היו גאים לראות מה התלמידים שלהם הרימו.
  • להיות בקשר עם המורים/מדריכים/מאמנים שלהם בחוץ – הרבה פעמים שיתוף הפעולה הזה, ההבנה שכולנו פה לטובתך וכדי שתצליח עוזרת לתלמיד.

התפקיד שלי כמורה הוא לתת לתלמיד את הכלים להתפתח ולגדול. לא תמיד עולמות התוכן של בית ספר מספקים את המקום הזה עבור התלמיד. כשאני נותנת לתחומי העניין שלהם מחוץ לבית ספר מקום בתוך השיח שלי איתם בבית ספר, אני מפתחת אותם כבני אדם ועוזרת להם להגיע לתחושת הצלחה ושייכות. וכשאני מדברת בשפה שלהם, אני יכולה לתרגם את זה גם לאתגרים ומשימות שיש בבית הספר וגם אותם הם יכולים לצלוח. 

התלמידים שלנו באמת מוכשרים – הם צריכים לדעת שאנחנו יודעים את זה. כי בסופו של דבר, הם רוצים לדעת שאנחנו רואים אותם. 

מענים חינוכיים בשפה שלהם: הכירו את הקולג' הירושלמי וקו 11
הקולג' הירושלמי | תמר אלדר

תחומי העניין של התלמידים שלנו שונים ומגוונים, ולא כולם יכולים לבוא לידי ביטוי בתוך ארבע הקירות של בית הספר. הקולג' הירושלמי, מיזם ירושלמי חדש ומיוחד, נותן מענה לתחומי העניין השונים של התלמידים במסגרת מגוון המוסדות האקדמיים בעיר. ולא תאמינו – הם אפילו יקבלו על זה נקודות זכות אקדמיות.

מה הכוונה? ספרו לי על זה עוד >>

הקודם
הבא
קו 11 – רשת חברתית מוחשית | נעם רם

העולמות שמעסיקים את בני הנוער לא מתמצים בחוגי אחר הצהריים, תנועות הנוער או יזמות. קו 11, רשת חברתית מוחשית לבני נוער, נותנת ביטוי גם לעולמות הכואבים והמורכבים יותר של בני הנוער. במרחב פתוח לשיח על מה שמעסיק אותם באמת, קו 11 מאפשר לאנשי הטיפול ליצור קשר של אמון עם הנוער. ייתכן שלנו אנשי החינוך, יש מה ללמוד מזה.

נשמע מעניין, אפשר לשמוע עוד?

הקודם
הבא
כותרת 7
בקרוב- היום הכי כיף בשנה! | בסטודיו של ביתא: ממשיכים לדבר בשפה שלהם | ופיצוח בסקולבס

את שני המפגשים הבאים בסטודיו של ביתא לא כדאי לכם לפספס!

תמר לנגבורד, המורה הטיקטוקרטית, עם הטיפים הכי טובים: איך מורים יכולים למנף את הטיקטוק כדי להסתכל לתלמידים בגובה העיניים.

ובפעם הראשונה: הסטודיו של ביתא מארח תלמידים! שיחה מרתקת עם נעה הילזנרט, מחברת רב המכר "השיעורים שלא למדתי בבית הספר" על שינוי תפיסה בעולם החדש, ולאחר מכן: זמן עבודה משותף עם התלמידים לבניית השיעור שהם היו רוצים ללמוד.

כל הפרטים וההרשמה כאן >>

מעלים הילוך! נבחרת המדריכים של סקולבס, הכפילה את עצמה, והשנה לראשונה גם במזרח העיר!

מעל ל40 נערות ונערים מתוקים ממזרח ומערב העיר התכנסו בשבוע האחרון להכשרות מקצועיות בהם הכירו את מערך ההסעות ואת מיזם סקולבס, קיבלו על עצמם את משימת הליווי והתמיכה בתלמידי החינוך המיוחד הנוסעים בהסעות, וכמובן – פונקו בפיצות ובתיקים עם כל התוכן הכי שווה כדי להעביר את הזמן בנסיעה בצורה חוויתית ומהנה!

ועד שהם יוצאים לדרך, רוצים לשמוע על החוויה הצפויה להם? בסרטון: מדריכי סקולבס מספרים על חווית ההתנדבות שלהם במיזם בשנה שעברה.

כותרת 3
בית ספר חושן | לימוד ומעשה

בית ספר חושן מכניס את עולמות התוכן של התלמידים לבית הספר, כך שהתלמידים לומדים בשעות הבוקר את מה שמעניין אותם. אבל הם לא מספקים בזה, ומייצרים מאותם תחומי עניין בדיוק הזדמנויות תעסוקה לשעות אחר הצהריים. בואו ללמוד מחושן על השילוב המושלם בין בית ספר לעולמות אחר הצהריים של התלמידים, ובין עולם הלימוד לעולם המעשה.

אז מה גדול יותר תלמוד או מעשה? אצלנו בתיכון חושן אנחנו מנסים לשזור אותם זה בזה. זה לא תמיד קל . תחשבו, אם יש לכם בבית ספר מטבח מושקע, אולפן הקלטות, סדנת קוסמטיקה ואיפור, וסטודיו עם ציוד צילום ועריכה- למי יהיה חשק למתמטיקה? 

יש הרבה דברים שאנחנו גאים בהם בתלמידים שלנו בחושן. הם עם הלב הכי גדול בעולם, הם מגיעים מעולמות שונים ומוצאים חיבורים מרגשים אחד עם השני, הם מוכשרים ויצירתיים, הם חברים טובים כל כך ובין לבין-  הם לומדים היטב לקראת בחינות הבגרות, וגם עושים פרויקטים לימודיים עם הפנים לחברה, אבל יש דבר אחד שהוא ממש מיוחד להם, ואנחנו שמחים בו מאוד, הרבה מהם לומדים בשעות הבוקר את מה שמעניין אותם ובשעות אחר הצהריים עובדים ומתפרנסים מזה.

הקודם
הבא

מגמת הסאונד שלנו מנהלת את "אולפני פיוז", מגמת הצילום מנהלת  את "סטודיו חושן קרייטיבז"- שניהם עסקים חברתיים (קואופרטיבים) שהתלמידים מנהלים ומתפעלים בעצמם. הם הבוסים של עצמם, הם מחליטים החלטות עסקיות, בונים סידור עבודה ונותנים לעצמם משכורת מהרווחים שלהם.

תלמידי טבחות שלנו עובדים במסעדות מובחרות, ותלמידות קוסמטיקה מקבלות לקוחות בסדנה שלהן במחירים חברתיים (מומלץ! הנחה מובטחת למורות וגם למורים…)

ככה, בית הספר, הלימודים והחיים מזינים זה את זה ויוצרים מרחב אחד שלם.

לומדים ברמה מקצועית גבוהה בבוקר ואז אפשר ליישם את הלמידה בעולם האמיתי, להתנסות, לקחת אחריות, לפתח מיומנויות מורכבות שונות, ואפילו להתפרנס ממשהו שיש לך אליו תשוקה.

בשבילנו, כצוות חינוכי זו הזדמנות אדירה ללוות את התלמידים בכמה מעגלי חיים, לאפשר להם לקחת מקום אחראי ובוגר בעולם, ולהיות בעלי ערך לעצמם ולאחרים.

"גדול תלמוד, שמביא לידי מעשה", אנחנו שמחים שיש לנו את הזכות ללוות את תלמידינו בלמידה שיצירה ועשייה בצידה.

אשת
רוני בלוך | מנחת מועצת הנוער הירושלמית

אנחנו רגילים לתפוס אותם כפאסיבים, שוברים את הראש איך לגרום להם להיות יותר אקטיבים ולקחת אחריות. אבל מסתבר, שמחוץ לכותלי בית הספר, אם רק נותנים להם את ההזדמנות, לא צריך להתאמץ הרבה. רוני בלוך, מנחת מועצת התלמידים הירושלמית מספרת על עולם בני הנוער שלא ידעה שקיים.

"תסבירי לי רגע בכנות.." שאלתי בתמימות, "למה בחורה בכיתה י"ב עם כל כך הרבה לחצים ובגרויות והתעסקויות כלפי שנה הבאה רוצה בכלל להיות יו"רית של מועצת תלמידים עירונית?".
זה מה ששאלתי את שקד ברקת, יו"רית מועצת התלמידים והנוער של ירושלים לשעבר, בפעם הראשונה שנפגשנו. שקד לא ממש נתנה לי תשובה. לא היה לה זמן. היא איחרה לפגישה והכל היה קצת "על הדרך". היום אני מבינה שהיא כבר ידעה שאני אבין בהמשך. 

אחרי עשר שנים בחינוך בלתי פורמלי, הגעתי לפני חצי שנה למרכז מא"י במחלקה לנוער שבאגף חברה בעיריית ירושלים. המרכז אחראי על תחום המנהיגות של בני הנוער בעיר והמועצה פועלת בחסותו. הגעתי להנחות את מועצת התלמידים העירונית ממקום שאולי רבים מאיתנו חוטאים להגיע מתוכו, ממקום קצת מקטין. מיד כשהגעתי היו דיונים על אירועי ענק ופרויקטים מורכבים ולא הצלחתי להבין או לעכל איך חבורת הילדים הזאת מתכוונת לממש את כל מה שהיא מדברת עליו. 

מועצת התלמידים והנוער העירונית היא גוף שלא הכרתי לפני כן. לא הייתי בעצמי נציגה אף פעם כתלמידה והאמת שזה תמיד היה נראה לי הדבר של ה"חנונים". אבל האמת שאני לא מכירה בני נוער רבים שיודעים לבקש הצעות מחיר ולדבר עם ספקים, לנסח מסמכים רשמיים, להכין מצגות עם  גרפיקה יפיפייה, להיפגש עם בני נוער אחרים שונים מהם ולקבל יחד החלטות, להיפגש עם בעלי תפקידים רשמיים וחשובים בעירייה ולדבר איתם כאילו זה חבר מהשכונה. אבל בעיקר להאמין בלב שלם במה שנשמע לי אז כמו יומרה גדולה, להוות גוף יציג לבני הנוער בעיר, ובאמת ובתמים לחתור תמיד להיות כאלה. אלו כלים משמעותיים, גם מעשיים וגם מהותיים, שמהווים ציר התפתחות אישי לכל אחד ואחת שמתנסים במועצה. 

בעידן בו יש כל כך הרבה מסכים וטיקטוק ואינסטוש ושיח כל כך רדוד מסביב יש לנו כמחנכים אתגר אישי כביר – להאמין באמת שיש לבני הנוער יכולת אמיתית להוביל ולשנות. ולא רק את המחר, אלא ממש את ההווה. אנחנו יכולים לפעמים לתת להם להתנסות באיזשהי מתודה של אחריות, אבל אם היעדר האחריות שלהם יפיל אירוע או פגישה חשובה, בעיקר כזאת שאנחנו בסופו של דבר כאנשי חינוך נימדד עליה, אנחנו נעדיף "לתפוס אותם לפני שיפלו". וככה אנחנו למעשה מונעים מהם שיעור חשוב בהתמודדות עם כישלון ואחריות. 

לי בתור מחנכת יש תפקיד חשוב מאוד, שמבוסס על עקרונות החינוך הבלתי פורמלי, בעיני העקרונות הללו לא שמורים רק למסגרות אחר הצהריים. אני מאמינה שניתן לפתח מערכות יחסים בעלות מהות בלתי פורמלית בכל מקום בחיים. אני מבינה שהחינוך אינו פעולה שאני מפעילה על בני הנוער, אלא שהיא דבר הקורה במפגש בינינו ומשפיע גם עליי. רוב מה שבני הנוער קולטים ממני עובר בצורה בכלל לא מילולית ישירה, אלא בצורת הדיבור, באיך אני מתקשרת, איך אני מלווה את האוטונומיה שיש להם, במעשים שאני עושה, ורק מעט מאוד עובר במה שאני ממש אומרת. דוגמה אישית היא לפעמים הרבה יותר משמעותית להם מכל "שיחת מוטיבציה" שאני אנסה לעשות. ואם אמרתי שמשהו הוא עליהם, הוא באמת צריך להיות כזה. לטוב ולרע. 

בימים אלו אנחנו עמלים על יצירת קשרים עם בתי הספר והקמת מועצות תלמידים שיהוו הנהגה פנימית של בני הנוער בין כותלי החינוך הפורמלי. נפגשים עם רכזות חברתיות, מעבירים סדנאות למועצות, ומזמינים אותם גם לבוא אלינו לייצג את בית הספר שלהם במועצה. 

ברקימת מערכות יחסים בלתי פורמליות הזדמנות גדולה הן למורים והן לתלמידים, המורים הם המבוגרים המשמעותיים שכלל בני הנוער בארץ פוגשים יום יום. מועצת תלמידים בית ספרית היא אופציה אחת אבל ממש לא המקום היחיד בו אפשר לכונן מערכת יחסים כזו. 

כשבני הנוער של המועצה העירונית נכנסים ללשכת ראש העיר המכוסה שטיחים עם התיק השמוט על כתף אחת והג'ינס הקרוע, הם מזכירים לי משהו שאולי כדאי מאוד לכולנו לזכור כאנשי חינוך, והוא שיש בעולם הזה טוב, ושדברים שאנחנו לא אוהבים במציאות שלנו יכולים גם להשתנות, ושבני הנוער בכנות חסרת הפשרות והפשטות שהם מביאים, יכולים להיות הסיכוי הזה. 

הפינה הדיגיטלית (1)

בואו להיות אריות בכיתה!

ההתנהגות הדיגיטלית הנפוצה ביותר היום היא "שיתוף". כולם משתפים בכל פריט מידע, חוויה או קושי שלהם.

השיתוף הוא תהליך רגשי ולימודי שניתן ליישם בכלים דיגיטליים וגם בכלים מגוונים מאוד שאינם טכנולוגיים.

מזמינים אתכם לשלב פרקטיקות של שיתוף ידע בכיתה.

יש המון דרכים לעשות את זה, קיבצנו כאן המון רעיונות לשיתוף ידע בכל שלב בלמידה.

כנסו ל"מסלול השיתופיות" >>

כותרת 6

שנה חמישית של מאיץ היזמות של החטיבה בפתח. יש לכם רעיון או חלום שיכול לשנות את המצב בשטח?!
השנה יש מסלול נוסף למיזמים חדשים שרוצים לשנות כיוון!
בואו להשתתף בהאקתון שלנו, לעבור תהליך במאיץ היזמות 'מחוץ למסגרת'
ואולי לזכות בפרס שווה שאיתו תוכלו להפוך את הרעיון לפרויקט פעיל ומצליח. 

לפרטים ונוספים והרשמה היכנסו לאתר שלנו >>

"כולם הביאו חלום?" היתה כותרת שקיבלה את פני המשתתפים.ות בשלוש קבוצות מנהיגות ירושלמיות שהתכנסו בשבוע שעבר למפגש פתיחה של הכשרת מנהיגות מורים חלוצית: במרכזי החדשנות פואנטה וחוות הדעת, ובבית הספר התיכון החדש בהר חומה.
המהלך, פרי שיתוף פעולה של תוכנית חלוץ חינוכי של המכון הדמוקרטי עם מנח"י, מזמין את המורים.ות בקבוצה להכיר לעומק את ההזדמנויות והאתגרים שהעיר ירושלים מציעה, לגבש חלומות חינוכיים מעוררי השראה ולפעול ליישומם בשיתוף ובגיבוי מערכת החינוך העירונית.

– עשרות יוזמות, בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים, יצאו לפועל בשנת תשפ"א בהובלת ועדי ההורים ובמימון העירייה. דרור, אדם, גבעת גונן, קשת תלפ"ז, טדי קולק, דוד ילין, נועם פסגת זאב, כנסו לראות מה שיתופי הפעולה האלו הולידו בבתי הספר האלו >>

יחידת חינוך לקיימות במנח"י מובילה השנה מספר תכניות משמעותיות בירושלים, במטרה להעלות את המודעות למען האקלים ולהוביל לפיתוח יוזמות אקטיביות בנושא. העשייה בנושא זה, כוללת תכניות לבי"ס, קורסים והשתלמויות למנהלים ולמורים ותכנית מנהיגות לבני נוער. לחצו לקריאה נוספת >>

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו: