כשהפקת סוף השנה מתבטלת בגלל שאסור להתקהל, הרסיטל נדחה כי המנצח נכנס לבידוד ותערוכת יצירות הגמר עוברת לגלריה וירטואלית, ברור שמשהו נסדק בנפש האמן הצעירה של תלמידי האומנויות.
אז איך עושים הערכה חלופית באומנויות?

השבוע בניוזלטר:
גילית קורל על למידה הוליסטית | אצלנו: מורים למדעים? אל תפספסו את הסטודיו הקרוב | למידת עמיתים בתוכניות ביתא | על הערכה ואומנות בביה"ס לוריא | אשת החינוך שלנו היא אורלי זילברמן המופלאה | ובפינה הדיגיטלית: אוריינות דיגיטלית באריזת מתנה

סופשבוע נעים ושבת שלום מביתא מחנכים!

#חדשנות_שצומחת_מהשטח

יהיה בספר – תאטרון וקריאה מונחית כציר מארגן ללמידה והערכה | גילית קרול

 בכל פעם שאני מתלהבת ממהלך למידה משמעותי שקורה באחת מהכיתות שאני מלמדת, אומרים לי "טוב זאת לא חוכמה, את מורה לתאטרון. זה מקצוע קונצנזוס. כולם אוהבים ללמוד תאטרון". האמירה הזאת טומנת בחובה את כל התורה כולה בעיני ומבטאת את העובדה שתאטרון, בהיותו מקצוע שנתפס כ"כיפי", "משחרר", "אחר" ומזמן "קשר שונה עם הילדים" מצליח לייצר עבור ילדות וילדים רבים מהלכי למידה משמעותיים, רובם מתרחשים דרך "הדלת האחורית". אותה "דלת אחורית" היא הסוד, לדעתי, בהוראה בה הילד חווה חוויית למידה ממנה הוא נהנה ופורץ את הגבולות של עצמו תוך שהוא משכלל את מיומנויותיו השפתיות והיקף הידע הכללי שלו מתרחב.

אני מאמינה שלמידה הוליסטית בציר אחד עקבי ומעמיק מייצרת אפקט רחב ומשמעותי יותר מדגימת נושאים לפי תכנית לימודים שדומה לעיתים יותר לרשימת מכולת. זו הסיבה שאני אוהבת ללמד שיעורים כמו "מחזאות ודרמטורגיה" תחת סל שעות ההוראה של שפה. בשיעור זה, אני בוחרת ספר שעבר מספר עיבודים במדיות השונות (מספרות לקולנוע, תאטרון ואפילו תערוכה אמנותית בגלריה) ומתחקה אחר העלילה עם הילדים בעיבודים השונים. השנה, בחרתי לקרוא בכיתתי את הספרים "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס". בשלב הראשון אני קוראת בכל שבוע פרק או מספר עמודים עד לתום קריאת הספר. צעד זה לכשלעצמו מייצר בקרב הילדים ציפייה להמשך, סקרנות ומפעיל את הדמיון שלהם. אני תמיד אומרת להם: "כאן אין בינג'. מחכים בסבלנות לשבוע הבא". מי אמר דחיית סיפוקים ולא קיבל?

בשלב השני אנו מתוודעים לסיפור על עיבודיו השונים – צופים בסרט, קוראים את טקסט המחזה או רואים קטעים מההצגה, ומקיימים דיון השוואתי בין הגרסאות השונות: "מה נשאר ומה נחתך מהמקור הספרותי ומדוע?", "באיזה אופן מעוצבות הדמויות, חיצוניותן ואופיין, ומהן הסיבות לעיצובן זה?", "איך מובאים לידי ביטוי עיצובים של מקום ומשך של זמן?" ועוד. כל אלה מובילים אותנו להבדלה בין המדיה הכתובה למדיה הקולנועית והתאטרונית הדוחסת את העלילה לזמן קצוב של סרט או הצגה. השלב השלישי הוא בחירת הפרויקט בו כל ילדה וילד מתחברים לנטיית ליבם ובוחרים משימה שמטרתה לחוות את הסיפור דרך גופם וכשרונם. בדרך כלל אני מזמנת תפריט אשר פונה למגוון חושים ומיומנויות, כמו: הצגת מונולוג או דיאלוג מתוך המחזה, כתיבת סוף אחר לספר, עיצוב דגם מוקטן של במת המחזה, עיצוב תלבושות לשלוש דמויות ועוד. כל פרויקט מלווה במחוון ספציפי של הערכה הנבנה יחד עם הילדים, ולוחות זמנים, כולל צמתי בקרה והגשה. שיאו של שלב זה מצויין בערב בו מציגים את התוצרים השונים בפני קהילת בית החינוך. השלב האחרון הוא הרפלקציה האישית והכיתתית המהווה חלק מגיבוש ההערכה המסכמת של המחצית. באופן זה, אני מאמינה שהלמידה הופכת לעמוקה וספירלית ופחות שטחית ומרפרפת. נכון ש"מספיקים" רק סיפור אחד, אבל את אותו אחד אנו מכירים לעומקו על שלל רכיביו. ילדים אשר מכירים את "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס" על בוריים מכירים גם את ההיסטוריה של יהודי פולין, גאוגרפיה של ארץ ישראל של שנות החמישים, בוטניקה של פרחי פקעות ובצלים הולנדיים, מבוא לפסיכולוגיה של שורדי שואה ועוד. גופי ידע אלה נלמדים תוך כדי עשייה חווייתית, מתוך בחירה וחוזקת הלומדים.

מילה על קורונה: זהו פורמט היברידי הניתן להתאמה בקלות ללמידה מרחוק, בעיקר בשלבים הראשונים של קריאת הספרים וסקירת העיבודים השונים, שהם לכשלעצמם חשובים גם ללא פרויקט מעשי. במהלך הסגר הראשון הייתה לי הזכות לחבור למיכל זק (הוגה ומובילה את תכנית "בית הספר ההוליסטי 40-40-20". חפשו ולא תתחרטו) ולהפיץ איתה בארץ את מיזם "יהיה בספר" – מיזם קריאת ספרי איכות לכל הגילאים. קבוצת הפייסבוק "יהיה בספר" גדלה מיום ליום ומאגדת מידע כמו טבלאות של כותרי ספרי קריאה מומלצים, פרקטיקות לפתיחת קבוצות קריאה ועוד. כמי שפתחה קבוצת קריאה של הספר "הסיפור שאינו נגמר" בגרסתו המלאה, נדהמתי בכל פעם מחדש שילדים צעירים ובוגרים מכל הארץ התחברו למפגש הוירטואלי ופשוט ישבו והקשיבו לקריאה. במהלך המפגשים השבועיים הם ציירו ואיירו דמויות מתוך הספר, שיתפו בקבוצה ויצרו לעצמם את ממלכת פנטזיה שלהם. אין לי ספק שהערך הלימודי והרגשי של המפגשים הללו הוא עצום עבור אותם ילדים. ואני, מה בסך הכל עשיתי? קראתי סיפור. (עם קולות, ברור עם קולות…)

גילית קרול, מחנכת כיתה ו', מורה לתאטרון ורכזת חינוך חברתי, בית חינוך יצחק נבון, יקנעם עילית.

הערכה חלופית במקצועות ההומניסטיקה | יעל שפיגלמן בסטודיו של ביתא

עונת ההערכה בסטודיו של ביתא ממשיכה במלוא הכוח!

השבוע, יעל שפיגלמן הגיעה לסטודיו כדי לתת לנו נקודת מבט חדשה על הערכה חלופית, ואיך נוכל להשתמש בה כדי להגשים את כל מה שאי פעם חלמנו להשיג במערכת החינוך.
דיברנו על יצירתיות, יציאה מהקופסא ועל התנ"ך לא כפי שהכרנו אותו (ושאר המקצועות רבי המלל גם).

שיח מרתק עם אנשי חינוך שרוצים הערכה קצת אחרת.

מוזמנים לצפות בהקלטת המפגש!

כותרת 7
עונת ההערכה בסטודיו של ביתא ממשיכה | למידת עמיתים סוחפת את התוכניות של ביתא

הסטודיו של ביתא ממשיך בעונת ההערכה, עם שישה מפגשים מרתקים החוקרים את הנושא מכל הכיוונים. ובשבוע הבא – מרים מנדלוביץ מגיעה לחלוק איתנו את נקודת מבטה הייחודית על הערכה חלופית במקצועות המדעים!

השבוע בביתא נפגשנו עם תכנית ביתא לאב, בה בתי ספר ממזרח ומערב העיר לומדים על שינוי ארגוני וסדירויות. במפגש אירחנו ארבע מנהלות נפלאות מתכנית מגדלורים: דפנה ברוך מבית הספר בויאר, הדס שטויאר ממנשה אליישר, רויטל אמיר מאורט בית הערבה וד"ר לבנה מילון ממופת יער רמות אלון, שהרצו לנו על התהליכים שעברו בתי הספר שלהן ושיתפו מתובנותיהן.

עם מפגש תכנית תכל'ס בשבוע הבא, בו יציגו שלום וייל מנהל ביה"ס פלך בנים ואורית בלוך מנהלת אולפנת צביה יצירתית, אנחנו מתרגשים לראות את המגדלורים שלנו מתחילים ללמד ולשתף בתי ספר אחרים במודלים ובתהליכים שעברו.
המפגשים הללו יוצרים חשיפה ומאפשרים לבתי הספר האחרים לפנות אלינו ולבקש ללמוד מהמגדלורים בייעוציים אישיים.

בנוסף, השבוע התקיימו שני מפגשים בתכנית פרפרים, תכנית יזמות הפונה לבתי הספר מהחינוך המיוחד. המפגשים עסקו בהמשך פיתוח היוזמה החינוכית וההחלטה האמיצה של צוותי בתי הספר. הצוותים קיבלו משימות מגוונות שהמחישו את עקרונות הלמידה המבוזרת: שיתופיות, שייכות, גמישות, בחירה, למידה עצמאית ושיתופיות. המפגשים התמקדו בלמידת עמיתים וזמן עבודה ופיתוח של צוות שלווה על ידי מנטור. כמה מהתוצרים מהמפגש הם הממים האדירים שהכינו צוותי המורים!

בתיה מאור מאלומות

יוני פרץ מנעורים

נטע לשם שמי מפויירשטיין

כותרת 3
הערכה ואומנות – בי"ס לוריא למוסיקה ולמחול

חינוך, אמנות והערכה – מה הקשר?

אם תשאלו תלמיד/ה בבי"ס לוריא "מה למדת בשיעור חינוך לשוני היום?" סביר להניח שהתשובה תתגלגל למה שלמד/ה בשיעור מוסיקה, מחול, אמנות או תאטרון. הסיפור שנלמד בשיעור שפה יהפוך להצגה, השיר יקבל לחן ועיבוד, התחושה תתורגם לציור או רצף תנועות.

שילוב אמנות בלמידה – הלימוד האינטרדיסיפלינארי המשלב את האמנויות כחלק מתהליך הלמידה בבית הספר יוצר חיבורים בין הקוגניציה לרגש, מה שמביא את הלומד לחוויית למידה עשירה המערבת את כל החושים, ומוטמעת עמוק בזכרון.

יצירת אקלים מיטבי – ישנם יתרונות רבים ליצירת מרחב לעיסוק באומנות בכלל ובמוסיקה ומחול בפרט מהגיל הרך. אצלנו בלוריא היתרון הבולט הניכר בשנים האחרונות הוא יצירת אקלים בית ספרי מיטבי. האמנות מחברת את התלמידים לעולם הרגש, מסייעת בתיעול האנרגיות שלהם לכיוונים נכונים ומעל לכל מאפשרת לתלמידים לגלות בתוכם כשרונות חבויים, בזכותם יתחזקו הדימוי העצמי שלהם ובניית הזהות האישית.

הערכה במגוון סוגי אינטיליגנציה – הערכה איכותנית באמצעות תחומי האמנות מיושמת אצלנו בביה"ס כחלק אינטגרלי בתהליך הלמידה. למעשה מדובר ביצירת שלב עיבוד נוסף לתכנים הנלמדים וכך בהעמקת התהליך כולו. התלמידים נדרשים ליצור פרשנות אומנותית לנושא שלמדו בשיעורי חינוך לשוני, מדעים או היסטוריה, וכך למעשה מתאפשר ביטוי לסוגי אינטיליגנציות מגוונות התומכות באוריינות ובמיומנויות הקריאה והכתיבה. בעולם של מחר זו תהיה ללא ספק המיומנות המרכזית שתדרש מאותם תלמידים בחייהם הבוגרים –לא עוד שינון וצבירת ידע אלא יצירתיות ופרשנות אישית לעולם שסביבנו.

 

מאת אילנה אוריצקי, מנהלת ביה"ס היסודי למוסיקה ולמחול ע"ש לוריא.

אורלי זילברמן ג. | רכזת מגמת תיאטרון בתיכון זיו ירושלים

אורלי זילברמן ג. היא רכזת מגמת תיאטרון בתיכון זיו ירושלים, בעלת תואר שני בפסיכודרמה ויועצת ביוגרפית.

"למה בחרתי ללמד תיאטרון? כי בעידן אינדיבידואליסטי תיאטרון יוצר את המפגש. מול התחרותיות יש עבודת צוות, מחשבה יצירתית, הבעה רגשית ותהליך של ריפוי, תחושה של אחריות וערבות הדדית, חיזוק העצמיות וגילוי כישורים ויכולות שהילדים אפילו לא שיערו שיש בתוכם. כל אלה הביאו אותי לגלות שהאמונה שלי בחינוך כפי שאני רואה אותו עוברת דרך התיאטרון.

הרבה ממה שמדובר עליו היום בפרויקטים חינוכיים חדשניים בא לידי ביטוי בתיאטרון. תכנית ה-PBL שאומצה ע"י משרד החינוך מובילה את התלמידים לתהליכים אמיתיים של חקירה ששורשיהם נעוצים עמוק בתוך החיים. אני רואה לנגד עיני ילדים שנפתחים כמו פרחים, מתעצמים ומקבלים קול ונוכחות בעולם. גם את הגישה הטיפולית שלי אני מביאה דרך הכלי המדהים שנקרא תיאטרון.
אולם השנה, בזמן הקורונה, העלאת הפקות התאטרון הייתה תהליך מאתגר במיוחד, עד בלתי אפשרי.

אספר קצת על התהליך שלנו – בקיץ, כבכל שנה, בחרנו מחזות והתחלנו במלאכת העריכה. מהר מאד הבנו שלא יהיה נכון להתארגן לשנה רגילה. התחלנו לעבוד דרך הזום, והחלפנו חלק מהמחזות שבחרנו למחזות שיהיה קל יותר לעבוד עליהם בקבוצות קטנות (יותר דיאלוגים ומונולוגים) למקרה שיהיו היעדרויות והגבלות שונות. למשך זמן ארוך חשבנו לצלם את ההפקות בזום, לצערם הרב של כולם. בשלב זה נולדו שלושה טריילרים מקסימים ("העמדה ראשונה") שהתלמידים נפגשו וצילמו בעצמם.

המשכנו להתקדם בזום בכל מה שקשור ב"עבודת השולחן" על ההפקה. בשלב מסוים ההגבלות התירו להיפגש בחוץ, ואז נפתחה האפשרות שבעיני הייתה הזדמנות חד פעמית להעלות את ההפקות בצורה חיה. לא יכולתי לאכזב את התלמידים שלי שמכיתה ז' מייחלים לרגע בו יעמדו על הבמה. בנחישות רבה מהולה באי וודאות ובעיקר בחדוות המפגש והיצירה, על אף הקור הירושלמי והחשיכה המוקדמת, בין ימים גשומים ובידודים, נפגשנו בחצר ביה"ס לעבוד. הקמנו שלושה לוקיישנים כאשר לכל הפקה המיקום המיוחד שלה, והתחלנו לעבוד.

אילו הדברים שאמרתי לתלמידים כשהצלחנו להגיע לבוקר המיוחל בו שלוש ההפקות עלו בחצר ביה"ס:
הבוקר הזה שבו קורה הלא ייאמן מרגיש כמו נס, וניסים קורים! בשנה שבה מילת המפתח היא בידוד, היינו ביחד. בשנה שבה אין תרבות, יצרנו במציאות בלתי אפשרית ולא ויתרנו על התרבות והאמנות הדרושה לנשמה כמו מים במדבר. ניצחנו את הפחדים והלכנו עם האמונה שנוכל להגשים. התהליך שעברנו בדרך לכאן ילווה אותנו עוד הרבה זמן והמסר שלו הוא כזה: גם בימים קשים, אפשר להזיז הרים. אפשר ומותר להגשים משאלות. אנחנו תמיד חופשיים במחשבה שלנו, בדמיון שלנו וביצירתיות שלנו. כדאי להאמין בטוב שיש בעולם, באהבה, בקשרים אנושיים שהם כל-כך חשובים, במיוחד בגיל שלכם….

תודה רבה לכל מי שאיפשר לרגע הזה לקרות."

הפינה הדיגיטלית (1)
מה חדש ב - Kahoot!?

חושבים שאתם יודעים לחפש תמונה בגוגל? התלמידים שלכם יודעים למצוא בדיוק מה שהם רוצים? רוצים תמונה של דרקון אדום עם רקע שקוף ולא מוצאים?
האתר המהמם שהכינה תפארת סיגלה עבור חברינו במרכז חדשנות גוננים ילווה אתכם צעד צעד בסבך הפורמטים, זכויות היוצרים וסוגי התמונות.
באתר תמצאו משימה ללימוד מיומנויות של חיפוש תמונות באינטרנט, עמוד עם הוראות וטיפים, ועמוד שמקשר לדף עבודה עם משימות חיפוש.
תפארת הכינה את המדריך כבסיס לעבודה בתוכנת Canva לעיצוב גרפי עם תלמידי כיתה ו' בבית ספר לוריא (שגם פגשתם השבוע בזרקור הבית ספרי שלנו!), והוא רלוונטי וחשוב לכל תלמיד שמחפש משהו בגוגל.

אוריינות דיגיטלית היא אחת המיומנויות החשובות ביותר שנוכל ללמד את התלמידים שלנו – אפילו ובעיקר בלמידה מרחוק.

לכניסה לאתר לחצו על התמונה או הקליקו כאן, ולפוסט המלא מוזמנים לבקר את מרכז חדשנות גוננים בפייסבוק!

1. המגמה לייעוץ חינוכי באוניברסיטה העברית מזמינה אתכם להתעניין בתואר שני בתחום. לפרטים נוספים >>

2. כנס "גוגל חינוך" העולמי, בו יוצגו פיתוחים חדשים במוצרי גוגל חינוך, מתקיים ב17.2 וההרשמה בחינם! לפרטים לחצו >>

3. ד"ר יוסי ורדי מרצה על יזמות, חלום והגשמה ב15.2 בשעה 17:00, כפתיחה לאירועי ההקאתון לאחריות קהילתית בבית שמש. לכניסה למפגש >>

הסטודיו של ביתא ממשיך בסדרת המפגשים הבוחנים את נושא ההערכה מצדדים שונים, וכולכם מוזמנים! הצטרפו אלינו ונחשוב אם בכלל צריך הערכה, מהי הייחודיות של שיטות הערכה בכל תחום דעת, ומהם הכלים הדיגיטליים שיכולים לעזור לנו במשימה זאת.

ביום שני הקרוב: מרים מנדלוביץ נותנת לנו הצצה על הערכה חלופית במדעים, ומדברת על מה הייחוד של הערכה חלופית דווקא במקצועות הSTEM.

רוצים להירשם למפגש? מלאו את פרטיכם בטופס הבא: