מורות לומדות

העיסוק בהוראה מחייב להיות בלמידה מתמדת. המציאות המשתנה במהירות מסחררת, עושר התכנים המקיפים אותנו והצורך האישי לגדול ולהתפתח כל הזמן מזמינים אותנו להיות מלמדים לומדים.

השבוע בניוזלטר: מורות. לומדות.

שירה אייזלר על הוראה ולמידה במציאות משתנה | תוכניות חדשות יצאו לדרך! | כבר נרשמתם לאירוע פתיחת השנה בסטודיו של ביתא? | מרב פאול מציגה את מהלך השקפה | תיכון ליד"ה לומדים בדרכם | אשת החינוך שלנו היא הדס גלעד-מרקוביץ' | ובפינה הדיגיטלית: אוריינות דיגיטלית

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

למידה חוץ כיתתית
מיכל צור | מנהלת תחום רישות וקהילות, מינהל חינוך ירושלים

הסטודיו של ביתא (התינוק הפרטי שלי בביתא מחנכים) נולד לפני שנתיים כפלטפורמה לפיתוח מקצועי של מורים, ונועד להעשרה, השראה ולמידת עמיתים. בתחילת הקורונה, קבוצות הוואטסאפ והפייסבוק החינוכיות הוצפו בלינקים למפגשי זום מעולים מסוגים שונים וגם אנחנו הסבנו את הסטודיו למפגשי אונליין. מודה, חששתי שההיענות למפגשים תהיה נמוכה, אבל מהר מאד החששות שלי התבדו. לשמחתנו, בכל שבוע התאספנו יחד עשרות מורים ומורות הצמאים ללמידה. המציאות המשתנה היא זו שהכריחה את כולנו להיות תלמידים לרגע, וללמוד את המציאות החדשה.

אחד הדברים החשובים שלמדנו מהתקופה ההיא הוא הצורך להיות בלמידה מתמדת. בעולם המשתנה במהירות, היכולת ללמוד, להשתנות ולהתפתח היא הכרחית, ואינה קשורה בהכרח לקורונה. מורה שמקבלת הזדמנות לפיתוח מקצועי נכנסת לכיתה עם ידע חדש וברק בעיניים, ובית ספר שמאפשר את ההתפתחות הזו, מייצר תנועה של שינוי ולמידה.

כמעט שנתיים אחרי המעבר לסטודיו הוירטואלי, אנחנו פותחים את העונה השלישית של התוכנית, הפעם במתכונת היברידית.

גם השנה, הסטודיו של ביתא ישמש כמרחב וולנטרי של קהילה לומדת. הנושאים יבחרו לפי הצורך שעולה מהשטח, והדוברים שלנו הם מורים ומורות ירושלמים, שמספרים על פרקטיקות מהשטח, ונותנים מענה רלוונטי, משמעותי ונגיש. מה שעובד בסטודיו,בעיני, הוא שמורה ירושלמית הנכנסת לסטודיו כדי להכיר משהו חדש, יודעת שכבר למחרת תוכל לשבת לקפה עם המורה שהעבירה את המפגש, וללמוד עוד.

השנה ייצרנו תוכנית ייחודית והיברידית שמאפשרת לכם לבחור איזה תוכן לצרוך ובאיזו דרך: אם במפגש הסטודיו הוירטואלי, אם במרחב הפיזי, אם בסיורי השראה ברחבי הארץ, אם באירועי השיא לאורך השנה ואם בערבי מורים על הבר. תוכלו להשתתף רק במפגשים שמעניינים אתכם ולקבל גמול השתלמות על השעות שצברתם. רוצים לשמוע עוד? הצטרפו למפגש הפתיחה של הסטודיו בשבוע הבא! להרשמה ופרטים נוספים >>

בינתיים, מזמינה אתכם להמשיך ללמוד יחד בניוזלטר שכולו למידה.

נפגש בסטודיו,

מיכל.

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:

ללמוד, ללמוד וללמד | שירה אייזלר, רכזת פדגוגית בביתא מחנכים

אז מה את עושה בחיים? שאל אותי מנהל חוות המחשבים באוניברסיטה העברית. בטח משהו חשוב כזה אם את ככה יודעת לתפעל לבד את המערכת. אני מורה עניתי לו בגאווה. מה? הוא ענה? מורה? אבל את לומדת באוניברסיטה, ומתפעלת תוכנות. את לא מורה טיפוסית כנראה. 

אז זהו, שאני כן מורה טיפוסית, מורה טיפוסית שלומדת ומתפתחת ומבינה שלהיות מורה בימינו זה לראות את עצמך ואת קבוצת התלמידים שלך כשותפים במיזם סטארט- אפ חדשני. אבל את זה כבר לא עניתי לו כי רצתי לעוד שיעור נוסף בשילוב טכנולוגיה בלמידה.

נשאיר רגע בצד את סוגיית מעמד המורים החשובה והמשפיעה כל כך בצד. התשובה לכך נעוצה בתמורות שעברה החברה בשלושת העשורים האחרונים, ומתוך כך השינויים הרבים שהובאו לפתחה של מערכת החינוך.

לפני מהפכת הנגשת המידע ולפני עידן הטכנולוגיה, בית הספר והמורים היו ספקי התוכן והידע העיקריים אותו הם מסרו לתלמידהם. כבר שנים רבות שאנחנו מבינים שהגישה הזו, בה המורה הוא בעל הידע, התלמיד הוא כלי הקיבול, והמידע הוא חפץ אותו ניתן להעביר מאחד לשני כבר לא מתאימה לתקופה בה אנו חיים (הרפז, 2000). ועדות לא מעטות ניסחו מחדש את דמות הבוגר הרצוי ומסמכים על גבי מסמכים נכתבו בדבר מיומנויות המאה ה-21 ותחומי הידע והחשיבה שעל בית הספר למקד ולתת עליהם את הדעת (ע"ע מסמך היוזמה שפורסם בשנת 2020)

את כל זה אנחנו כמורות יודעות, ויודעות לדקלם ולהרגיש את החשיבות של שינוי שיטות ההוראה וגיוון בדרכי ההוראה. אבל, בפועל, ביום יום, במציאות הכיתתית שלעיתים מאוד מורכבת, לא תמיד אנחנו מצליחות למצוא את הכלים ואת הפרקטיקות שישרתו את שיטות הלימוד הנחוצות, שיובילו להבניית הידע אצל התלמידים ושישמרו את התלמידים פעילים ושותפים במהלך הלמידה (שגם אצל Chi, 2009 אפשר לקרוא כמה זה חשוב). 

ולמה זה? מכמה סיבות. 

סיבה ראשונה נעוצה בחווייה האישית שלנו כתלמידות.

כשאנחנו היינו קטנות ולמדנו (והאמת שזה לא משנה בנות כמה אנחנו כיום), עיקר הלמידה בבית הספר התרחשה בשיטה המסורתית. המורה עמדה ליד לוח (גיר או טוש – תלוי בפזם שלנו), לעיתים הכתיבה, לעיתים כתבה על הלוח, ולימדה את החומר הלימודי. גם כשבאנו למכללה או לאוניברסיטה ללמוד איך ללמד -חווינו לרוב את אותה חווית למידה. היינו פאסיביות, המרצה הייתה האקטיבית. ועכשיו, כשאני מורה בעצמי, ורוצה ללמד באופן מותאם יותר ופחות פרונטלי, אני צריכה לשרטט עבור עצמי דמות מורה חדשה לגמרי. וזה לא תמיד כל כך פשוט וכל כך אינטואיטיבי.

סיבה שניה נעוצה בתוכן אותו למדנו. וכאן נצלול לשני מושגים אקדמאיים מעניינים שטבע כבר מזמן החוקר לי שולמן (1986):

  1. ידע תוכן – Subject Matter Knowledge – SMK
  2. וידע פדגוגי תכני – PCK – Pedagogical Knowledge Content 

בקצרה, הדיוק החשוב של שולמן הוא בכך שמורה טוב צריך להחזיק בשני תחומים של ידע – הראשון הוא ידע התוכן. זאת אומרת הידע הדיסציפלינארי הנחוץ כדי ללמד את מקצוע ההוראה. שולמן מחדד ואומר שידע התוכן כולל גם היכרות מעמיקה של מבנה תחום הדעת, כלומר ידיעת העובדות, המושגים, המבנים והעקרונות בתחום, אופן ארגונם והקשרים ביניהם. על פי שולמן מורה חייב לא רק לדעת שדבר-מה הוא כפי שהוא, אלא גם מדוע הוא כפי שהוא.

התחום השני אותו מורה חייב להחזיק, הוא הידע הפדגוגי על תחום הדעת. פה יושב החידוש הגדול. מאחר ועל פי שולמן כדי להיות מורה, לא מספיקה רק הידיעה הרחבה בתחום הדעת אותו אני מלמדת, אלא יש צורך בידע פדגוגי על השיטות והאופן בו יש ללמד את המקצוע. ידע פדגוגי-תוכני הוא ידע ייחודי למורים והוא מתפתח במהלך ההוראה. סוג ידע זה כולל הכרת דרכי חשיבה וטעויות אופייניות של תלמידים בנושאים ספציפיים וידיעה כיצד תלמידים מבינים נושאים, עקרונות ותהליכים.

ההמשגה של שולמן מדגישה עבורינו את ההבנה שההוראה היא מקצוע לכל דבר. ולא רק שהיא מקצוע – היא תחום ידע הולך ומפתח. כדי להיות טובים במה שאנחנו עושים – עלינו כמורים להתמקצע כל הזמן – ללמוד יחד ולשכלל את שיטות ההוראה שלנו, להכיר שיטות חדשות וטכנולוגיות חדשות ולהכיר טוב יותר ולעומק יותר את התלמידים שלנו ואת האופן בו נכון ללמד אותם. נכון, לא הכל למדנו בתעודת ההוראה שלנו, ולא כל מה שלמדנו בתעודת ההוראה שלנו רלוונטי, ולכן עלינו כמורות ששואפות ללמד את הילדים והילדות – ללמוד כל הזמן. 

עוד עניין חשוב בצורך בלמידה של מורים – 

אנחנו כל יום פוגשות ילד חדש וילדה חדשה עם צרכים שונים ועם עולם חדש, ובמקביל כל הזמן מתהוות ומתגבשות להן טכניקות הוראה חדשות, כלים טכנולוגיים חדשים ומיומנויות חדשות שכדאי להכניס לסדר הלימוד. וכדי לעמוד בקצב ובזרם שהעולם החדש מכתיב לנו, אנחנו המורים והמורות חייבות להמשיך ללמוד. 

להיות מורה זה לזכות לעבוד במקצוע הכי עתיק בעולם והכי חדשני בעולם בו זמנית.

 

מקורות:

הרפז, י (2000),  "לקראת הוראה ולמידה בקהילת חשיבה", בתוך, הוראה ולמידה בקהילת חשיבה: בדרך לבית ספר חושב, חינוך החשיבה, חוברת 18 ,מכון ברנקו וייס, ירושלים, עמ' 6-31

זוהר, ע', ובושריאן, ע' (עורכים) (2020). התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה 21- — סיכום עבודתה של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות. ירושלים: יוזמה — מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

Shulman, L. S. (1987). Knowledge and teaching: Foundations of the new reform. Harvard Educational Review, 57(1), 1–22.

.Chi, M. T. (2009). Active‐constructive‐interactive: A conceptual framework for differentiating learning activities. Topics in Cognitive Science, 1(1), 73-105.

מרב פאול | מתכללת מהלך "השקפה-מורים מובילים" מחוז מנח"י

"איזה שיעור טוב בניתי, ישבתי כל כך הרבה זמן כדי לתכנן אותו, והיה בו כל מה שרציתי כדי שיהיה שיעור נפלא! אז למה זה לא הצליח לי?". האם קרה לכם פעם? מוכר לכם?

ומי הכי יבין ללבה של מורה שיוצאת בתחושה כזו משיעור, אם לא החברים והחברות שעובדים איתה בבית הספר?! על זה בדיוק מתבסס מהלך "השקפה". 

שלום לכם, ונעים מאוד. שמי מרב פאול. אני מדריכה מחוזית במשרד החינוך, ומתכללת את מהלך "השקפה- מורים מובילים" במחוז העיר ירושלים, מנח"י. מהלך "השקפה" הוא מהלך ארצי שמטרתו המרכזית היא שיפור ההוראה והלמידה בכיתות. 

איך עושים את זה? באמצעות יצירה של תרבות למידה חדשה של המורים: למידה עם עמיתים, הקרובה לנעשה בשטח.

אנחנו מכירים מסגרות לפיתוח מקצועי של מורים המתקיימות מחוץ לבתי הספר, מכללות, מרכזי פסג"ה, אוניברסיטאות ועוד. במסגרות אלו הלמידה נעשית בהובלת גורם חיצוני, שאינו מתוך בית הספר, המעביר את הידע שלו למורים. 

מחקרים בארץ ובעולם, וגם התנסויות מהשטח, היוו את הבסיס לתפיסת הפיתוח המקצועי של מהלך "השקפה" – פיתוח מקצועי אפקטיבי שמושתת על שיח עמיתים מתמשך בבית הספר, כזה שנשען על הפרקטיקה עצמה. הנעשה בהקשר של העבודה השוטפת של המורה, וקשור לתהליכים פדגוגיים אחרים המתקיימים בבית הספר. זוהי מסגרת פיתוח מקצועי מיטבי שהשותפים בה מעורבים מאוד ובונים יחד את הידע של עצמם.

אז מה זה בעצם אומר? זוהי למידה של קהילה קבועה של מורים, הנפגשים בקביעות לאורך השנה (לעיתים במשך מספר שנים), ויחד הם לומדים את "העבודה של עצמם" ובכך מביאים לשיפור וטיוב מעשה ההוראה. ההנחיה וההובלה של קהילת המורים נעשית על ידי מורה מובילה מתוך צוות בית הספר. 

מיהי מורה מובילה?

מורה מובילה היא מורה מהצוות. מורה שמכירה היטב את בית הספר, את הצוות, את ההנהלה ואת העשייה הבית ספרית השוטפת. המורה המובילה מקבלת מעטפת תמיכה בהכשרה שכוללת הן מפגשי למידה קבוצתיים והן הנחייה פרטנית, בהתאם לצרכים שהיא מעלה בפני המנחה שלה. בהכשרות היא רוכשת כלים להובלת קהילה, לחקר הפרקטיקה וכן מיומנויות בהנחיית קבוצות. ההכשרות מבוססות על התנסויות רבות ונשענות על עדויות שמביאות המורות המובילות מהשדה. 

המורה המובילה היא דמות פדגוגית משמעותית בבית ספרה. יחד עם חברי הקהילה שלה הם תורמים לשיח הפדגוגי בבית הספר, לקידום תהליכים משמעותיים בבית הספר ולביסוס תרבות של למידה לצורך שיפור מתמשך ושיתוף בחדר המורים. 

מהי קהילה לומדת ומה קורה בה?  

המורה המובילה מגבשת קהילה של 5-8 אנשי צוות. במפגשים משותפים הם חוקרים ביחד סוגיה פדגוגית שמעסיקה אותם, ושהיו רוצים ללמוד אותה לעומק. הלמידה נשענת על ניתוח של ייצוגים, שהם עדויות ממלאכת ההוראה והלמידה (עבודות תלמידים, משימות הוראה, צילום או תמלול של חלקים משיעורים, תכנון משותף של יחידות הוראה ועוד). הקהילה מספקת מרחב בטוח ומוגן לחברי הקהילה להעלות דילמות, אתגרים ולשתף בהצלחות ובהתלבטויות. 

הקהילות עוסקות בנושאים רבים ומגוונים הקשורים להוראה היומיומית שלהן, כמו: שיפור ההוראה בתחום דעת מסוים, העלאת המוטיבציה של התלמידים, מרחבי חדשנות, למידה דיפרנציאלית, למידה עצמאית, למידה באמצעות משחוק, אתגרים בלמידה מרחוק, הערכה חלופית, הטמעת תוכנית לימודים חדשה, שילוב ערכים בתחומי הדעת ועוד.

למעשה, בעקבות הלמידה המשותפת בקהילה, המשתתפים חוזרים לכיתות עם תובנות חדשות, מיישמים את הפרקטיקות החדשות שלמדו בקהילה, ואז חוזרים לדון בקהילה בדרכי היישום, במסקנות והצעות להמשך חקירה ועשייה. באופן כזה יש קשר הדוק בין הנעשה בקהילה לבין ההוראה בכיתות והלמידה של התלמידים.

מה תפקידה של מנהלת בית הספר במהלך?  

הניסיון הרב מעיד כי למנהלת בית הספר יש תפקיד משמעותי בהצלחת הקהילה/הקהילות בבית ספרה. כאשר המנהלת רואה ערך בפיתוח מקצועי פנים בית ספרי בדמות הקהילות, היא תומכת במורה המובילה ובקהילה בכלל. המנהלת תומכת במורה המובילה בשלב איתור חברי הקהילה, ובגיבוש הסוגיה אותה ילמדו חבריה. המנהלת מסייעת בקביעת סדירות קבועה במערכת לטובת קיום מפגשים סדורים עם כל חברי הקהילה. חשוב שהמנהלת תהיה מעורבת אך גם תאפשר אוטונומיה למורה המובילה ולקהילה מתוך אמון כי העשייה שלהם תקדם את איכות ההוראה והלמידה. כדאי שהמנהלת תיתן במה לעשיית הקהילה, ובכך תאפשר לה להשפיע גם על כל חדר המורים.

החל משנת הלימודים תשע"ו פועלות קהילות הלמידה של מהלך השקפה בכל מחוזות משרד החינוך, במאות בתי ספר ובהשתתפות אלפי מורים. המהלך מנוהל ברמה הארצית על ידי האגף להכשרת עובדי הוראה במינהל עובדי הוראה במשרד החינוך, בשיתוף פעולה הדוק עם מו"פ השקפה במכון מופ"ת, וברמה המחוזית על ידי המפקחות על הפיתוח המקצועי ורכזי השקפה.

אצלנו בירושלים פתחנו בתשפ"ב את השנה השישית של מהלך "השקפה" עם כ- 100 מורים מובילים ב כ-60 בתי ספר מכל העיר. במהלך משתתפים מורים מובילים ממזרח העיר וממערבה. אחד המאפיינים הייחודיים של המהלך במחוז שלנו, היא ההכשרה הדו-לאומית. ההשתלמויות למורים המובילים הן משותפות ליהודים ולערבים, הלומדים יחד באמצעות תרגום סימולטני. לכל קבוצת הכשרה יש שתי מנחות: יהודייה וערביה. ברוח המהלך, גם אנחנו בצוות המנחים מקיימים בשגרת העבודה מפגשי למידה ופיתוח מתמידים על מנת לשפר ולטייב את ההכשרות ולקדם את הקהילות בעיר. המהלך מושתת על חיבורים ועשייה משותפת של שותפים רבים: מרכזי הפסג"ה, הרשות (מנח"י), מו"פ השקפה, ומפקחי המחוז.

איך מצטרפים למהלך "השקפה" במחוז שלנו?

אם אתם מורים ומורות עם ברק בעיניים שמעוניינים לקדם נושא פדגוגי ש"בוער בכם", אתם פתוחים לשינויים ובעלי יכולת להוביל חברי צוות (בין 5-8)  וגם ללמוד מהם ולעבוד בצוות, אתם מוזמנים לעקוב אחר הרישום לשנה הבאה, שיפורסם בחודש מרץ הקרוב. המהלך פתוח לכל מורה, לאו דווקא לבעלי תפקיד בבית הספר.

מנהלים ומנהלות, גם אתם מוזמנים לאתר מורים נלהבים, בעלי תעודת הוראה וניסיון של 5 שנים לפחות, שאתם מאמינים שהם מתאימים למהלך שיקדם את איכות ההוראה והלמידה בבית הספר ולעניין אותם בהצטרפות למהלך שלנו.

לקריאה נוספת- קישור לאתר השקפה – https://hashkafa.macam.ac.il/

לקריאה נוספת על המהלך במחוז מנח"י – https://hashkafa.macam.ac.il/countries/district-director/

לקריאה נוספת על הצטרפות למהלך – https://hashkafa.macam.ac.il/hhrshmh/

כותרת 7

מזמינים אתכם ללמוד יחד בעונה השלישית של "הסטודיו של ביתא"

מזה שלוש שנים שהסטודיו של ביתא משמש כמרחב עבודה למורים שמגיעים ממזרח ומערב ירושלים, ואף מכל הארץ, לצרוך תוכן מעולה, להעמיק בלמידת עמיתים ולהכיר פרקטיקות מאנשי חינוך ירושלמים בנושאים הכי רלוונטים.

מתרגשים להזמינכם לאירוע פתיחת השנה בו נחשוף את התוכנית השנתית שלנו, עשירה ומדויקת במיוחד! 

כרגיל, מביאים את המרצים הכי טובים אליכם עד הבית, והפעם – גם פינוקים נוספים… 

צרפו בהרשמה את כתובתכם הפרטית לקבלת ערכת האירוע. 

נפגש בסטודיו >>

ממשיכים ללמוד ולהתפתח - פותחים שנה עם תוכניות הליווי

למידה חברתית-רגשית בתוכנית "מכלול"

השבוע נפגשו בפעם הראשונה צוותי חינוך ממגוון בתי ספר בירושלים לפתיחה החגיגית של תוכנית 'מכלול', לפיתוח למידה החברתית רגשית בבתי הספר. את הפגישה הם פתחו בכתיבת זיכרונות. זיכרונות ילדות מימי בית הספר העליזים, זיכרונות שמורכבים מצבעים, ריחות וטעמים. משיחות, ממה שנאמר ומה שלא. הסופרת (ואף מורה בעצמה) – רות עפרוני, שהנחתה את הסדנה, הפצירה במשתתפים "לכתוב גרוע", ובכלל הזכירה שכדי לכתוב טוב, צריך קודם לכתוב גרוע. כלומר, ללמוד.

למידה רגשית חברתית היא לא "חיבוקים" וגם לא "מיומנויות רכות". המיומנויות הרגשיות חברתיות עומדות בלב היכולת שלנו לשגשג, להתגבר על כישלונות וחרדות, להכווין את המעשים והלמידה שלנו לקידום מטרות, ליצור קשרים משמעותיים ולקבל החלטות נכונות. במהלך השנה יעמלו המשתתפים בתוכנית על פיתוח הזדמנויות ללמידה משמעותית בבתי הספר, תוך תשומת לב לחוויית הלמידה. 

למידה חוץ כיתתית – מפגש פתיחה של תוכניות 'סביב לה'

הקודם
הבא

השבוע נפתחה התוכנית הכשרת הצוות ללמידת חוץ, "סביב לה" בהפנינג ענק לצוותי ההוראה המשתתפים בה. התחלנו במפגשי מורים.ות מבתי ספר ירושלמיים שונים סביב סלסלות פיקניק ברחבי עמק הצבאים, שמענו מטלי ברוך המנהלת של ביה"ס "אריאל" על התהליך שבית הספר שלה עשה בלמידת חוץ ולאחר מכן יצאנו ללמידה בסדנאות שונות לבחירה שכולן עסקו בהקניית כלים ומיומנויות ללמידה חוץ כיתתית.

מטרת התוכנית היא להעשיר את ארגז הכלים הפדגוגי של הצוותים החינוכיים ולחשוף אותם למגוון ההזדמנויות המסקרנות והמרגשות שיש בלמידה מסוג זה. במהלך השנה הצוותים ישתתפו במפגשים קבוצתיים, יקבלו ליווי אישי ויפתחו תוכן עצמאי כדי שהתהליך יוטמע בצורה הטובה ביותר וישפיע על חדר המורות כולו.

איזה כיף שלירושלים יש כאלה מורות.ים אמיצות.ים ונפלאות.ים!

כותרת 3
תיכון ליד"ה | תוכנית פיתוח מקצועי ייחודית

אביגיל זעפרני-יפתח, מנהלת הפדגוגיה

לפני כשש שנים פיתחנו בבית הספר מבנה השתלמות ייחודי וגמיש. על פי המודל, לכל מורה תכנית השתלמות אישית, על פי בחירתו וצרכיו האישיים. קיום ההשתלמות במודל זה, מייצר שיח חדש בבית הספר. שיח של קהילת מורים לומדת ומלמדת, המצליחה להתחדש ולפתח בכל הצוותים ובכל הרמות. 

בזכות מבנה ההשתלמות הייחודי שפיתחנו, מתאפשרת בניית תכנית פיתוח מקצועי אישית לכל מורה, המעניקה לו הכשרה הדרכה ותמיכה בביצוע כל תפקידיו בבית הספר. ברמה המערכתית, מודל זה מאפשר מתן מענה מתאים וקונקרטי יותר לתהליכים בבית הספר ובראשם פיתוח ועיצוב תכניות לימודים ייחודיות על ידי צוותי המורים. 

הקודם
הבא

בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה הוא בית ספר שש שנתי ייחודי, המשמש מרחב להתפתחות אישית לתלמידים מחוננים ומצטיינים ואוכלוסיות נוספות מכל חלקי החברה הישראלית בירושלים וסביבתה, תוך מתן מענה פדגוגי, רגשי וחברתי לאוכלוסיות אלו. הצורך בהתאמה מתמדת לצרכים של אוכלוסיית התלמידים הייחודית של בית הספר מחייב תהליכים שיטתיים של פיתוח פדגוגי ותוכניות לימוד חדשניות וייחודיות, על ידי צוות המורות והמורים, ששמות דגש על בחירה, חשיבה ביקורתית, העמקה והעשרה; חקר פתוח ולמידה עצמאית; תהליכי חשיבה וביטוי יצירתיים. 

אנחנו מאמינים כי מורי ומורות בית הספר הם הכוח המניע והיוצר בו וכאשר ניתנת להם האפשרות לתת ביטוי לחשיבה מעמיקה ומקורית, גמישה ויצירתית, הדבר מאפשר להם להתאים את ההוראה בכיתה לתלמידים בה ולייחודיותם. מתוך תפיסה זו, בית הספר שם בראש יעדיו את טיפוח מנהיגות המורים והמורות באמצעות הרחבת האוטונומיה שלהם ועידוד יוזמות עצמאיות, לצד ליווי והכשרה מתאימים ותמיכה בהובלת תהליכים פדגוגיים. ההשתלמות הבית ספרית מאפשרת את המרחב והתנאים המתאימים לקיומו של שיח פדגוגי מעמיק ומתמשך וקידום תכניות הלמידה החדשניות והייחודיות בבית הספר.

איך זה נראה בפועל?

מודל ההשתלמות הגמישה שבנינו מאפשר לכל מורה לייצר תכנית השתלמות אישית, בת 6 או 3 יחידות השתלמות של 10 שעות כל אחת, ובסך הכל 60 או 30 שעות. תכנית ההשתלמות מורכבת מ-4 אשכולות, בהתחשב בתחומי הדעת שאותם מלמד המורה, תפקידיו הנוספים בבית הספר וצרכים נוספים:

  1. אשכול מליאות וכנסים. מפגשים בפורום של כלל מורי בית הספר.
  2. אשכול תחומי הדעת. מפגשים במסגרת צוותי המקצועות השונים, העוסקים בהקניית ידע, כלים ומיומנויות שונים הקשורים בתכנית הלימודים של תחום הדעת ובעבודת המורים המקצועיים.
  3. אשכול בעלי תפקידים. מפגשים במסגרת צוותי בעלי תפקידים – מחנכים, רכזי מקצוע, רכזי שכבות, יועצות וכו'.
  4. אשכול תכניות מיוחדות והעשרה. מפגשים של צוותים ומורים שונים, הלוקחים חלק בתכניות מיוחדות בביה"ס ומפגשי העשרה בתחומים שונים, הנוגעים לפיתוח אישי ופדגוגי.

את המפגשים מנחים כוחות פנימיים מבית הספר לצד מומחים שונים מחוץ לבית הספר. מהלכים מערכתיים (דוגמת תהליכי הערכה, הוראת מחוננים, הוראה בינתחומית, גיוון בדרכי הערכה ועוד) מקבלים מקום הן במסגרת היחידות הקיימת בתוך האשכולות השונים ולעיתים במסגרת יחידות השתלמות ייחודיות ועצמאיות, באשכול ההעשרה. 

לצד ההשתלמות במבנה המתואר, השנה, התחלנו מהלך בו בכל שנה נציע השתלמויות בהיקף רחב יותר, המאפשרות תמיכה מעמיקה יותר לצוותי מורים המובילים תהליכי פיתוח בבית הספר. כך למשל, השנה תתקיים בבית הספר השתלמות להוראה בינתחומית, בשיתוף פעולה עם מכון הרטמן ואוניברסיטת חיפה. בהשתלמות זו ישתתפו מורי בית הספר המלמדים בתכניות הבינתחומיות ותכניה יותאמו לתפיסות הפיתוח הפדגוגי שבית הספר מבקש ליישם. מהלך כזה מאפשר לבית הספר להרחיב את המענה לצורכי הפיתוח הפדגוגי הייחודי בבית הספר ולתת תמיכה מעמיקה ורחבה יותר לתהליכי פיתוח שמתקיימים בבית הספר. 

במשוב מורים ומורות שערכנו בסמינר שקיימנו בסוף שנת הלימודים, ההשתלמות הצוותית חזרה ברוב התשובות כמרכיב המועיל והמשמעותי ביותר בפיתוח המקצועי המורים. הלמידה ושיתוף הפעולה עם העמיתים בצוותי המקצוע נתפסים כמקורות התמיכה המרכזיים של המורים. תכני ההשתלמות נותנים מעטפת מדויקת של תמיכה בתהליכי פיתוח פדגוגיים, שאנחנו מבקשים להוביל – משום שהם מעניקים למורים שלנו בסיס ידע מקצועי וכלים ליישום פרקטיקות הוראה ייחודיות שאנו מבקשים לקדם. לאור הצלחתה של ההשתלמות וערכה בקיום מפגשים היוצרים שיתוף פעולה של מורים ומורות מצוותים שונים, אנו מציעים גם לעובדי ועובדות בית הספר להשתתף בהשתלמות, כשהם יכולים לבחור מתוך ההיצע שבאשכול ההעשרה.

כדי שההשתלמות תיתן מענה מדויק לצורכי הפיתוח הפדגוגי בבית הספר, חשוב לקבוע סדירויות המסייעות בזיהוי הצרכים הנדרשים לתמיכה בתהליכי שינוי ופיתוח. שיח מתמשך וקיום חשיבה משותפת על צרכים אלו, עם מובילי צוותים בבית הספר הוא הכרחי, לצד מיפוי צרכי הפיתוח המקצועי והאישי במשוב לכלל המורים והמורות.

שמירה על איזון בין חיזוק כוחות פנימיים לצד למידה ממקורות חיצוניים. אין ספק כי הידע והמומחיות של הכוחות הפנימיים הוא הרלבנטי והמתאים ביותר לקידום תהליכים בבית הספר. לצד זאת, חשוב לחדש ולהעשיר את עולם הידע של המורים בהבאת מומחים ובעלי ניסיון מהעולם שמחוץ לבית הספר.

תכנית ההשתלמות בכללותה מכילה מאות של שעות, כשלצד זה התקציב שניתן לבית הספר לקיום ההשתלמות מצומצם ביותר. הדבר דורש גיוס של בעלי תפקידים לבניית יחידות ההשתלמות והגדרת האחריות על הפיתוח המקצועי של הצוות שהם עומדים בראשו, כחלק מתפקידם. 

רכזת פיתוח מקצועי. הובלה של מערך השתלמות כזה, דורשת בעלת תפקיד שתהיה אחראית על התכנון, הבנייה והריכוז שלו. מעבר לליווי מורים ומורות בבניית התכנית האישית, וליווי רכזי המקצועות ובעלי התפקידים בבניית תכנית פיתוח צוותית שיש בה מענים לצרכים צוותים, תפקיד זה דורש ראייה מערכתית ויכולת להטמיע את היעדים הבית ספריים בהשתלמות הבית ספרית.

אשת
הדס גלעד-מרקוביץ | רכזת פדגוגית אוולינה

שמי הדס גלעד-מרקוביץ ואני מלמדת בתיכון אוולינה ב-12 השנים האחרונות. אני מורה  למדעים וזו השנה השניה שאני רכזת פדגוגית בבית הספר. במקביל לעבודתי בבית הספר אני מנחה מורות במהלך השקפה במחוז מנח"י ב-4 שנים האחרונות. 

כרכזת פדגוגית אני מובילה קהילה של רכזות מקצוע. קהילת הרכזות מהווה קבוצה של מנהיגות ביניים שתפקידה להוביל ולהנחות תהליכים פדגוגיים ותהליכי למידה של קידום ושיפור ההוראה בצוותי המקצוע.

הצוות נפגש אחת לשבוע כאשר חלק מהמפגשים מוקדשים לעיסוק בצרכים השוטפים להם נדרשות רכזות המקצוע וחלק מהמפגשים מוקדשים ללמידה בסוגיות שהצוות הגדיר כמשמעותיות ומסקרנות אותנו. לדוגמא: קידום הוראה להבנה, פיתוח תהליכי משוב, מענים דיפרנציאליים בכיתות הטרוגניות, ניהול צוות, קידום תהליכי למידה של מורות, עיסוק בהתנגדויות בתוך צוות, גיבוש ידע מקצועי ועוד. תהליך הלמידה בקהילה מבוסס על קריאה והיכרות עם מקורות מידע רלוונטיים וניתוח של ייצוגים (תיעודים של הפרקטיקה) רלוונטים כמו למשל הערות לתעודה, תוצרים של תלמידות, משימות הוראה (מבחנים, דפי עבודה, הנחיות לעבודה וכו'). מטרת הלמידה שלנו היא גיבוש ידע שיאפשר לנו לקדם ולשפר את ההוראה והלמידה של התלמידות. 

1.בחרתי להוביל קהילה מתוך אמונה בכוחות קיימים בבית הספר, בידע המקצועי שהרכזות נושאות איתן, וביכולת לפתח מענה למגוון רחב של תלמידות ולצייד אותן בכלים שיאפשרו להן להבין את העולם שהן חיות בו, לממש ולבטא את ההבנות בעולם, תוך שימוש בידע ובמיומנויות שנרכשו כחלק מתהליך הלמידה בבית הספר. הנחת היסוד שמובילה אותי היא, שבתוך בית הספר טמונים ידע, כישרון ומיומנויות כמו גם היכרות עם הצרכים המקומיים, ומתוך כך קיימת היכולת לקדם תהליכים בני קיימא לאורך זמן. מהלכים חשובים שמגיעים לבתי הספר "מבחוץ", חשובים ככל שיהיו, לעיתים אינם מחזיקים מעמד לאורך שנים. לעומת זאת, ביסוס צוות רכזות המקצוע כמנהיגות ביניים של בית הספר, והיותן קהילה לומדת, מאפשרים עיסוק בתהליכי עומק המתרחשים בבית הספר, התאמת המענים לצרכים הרלוונטיים והמקומיים והעצמה של צוות בית הספר בטווח הארוך.

2. תהליך למידה במיטבו הוא תהליך מערער. תהליך כזה מונע מהרצון לברר ולקבל מענה לשאלה או צורך, ובסופו יש תגמול בדמות תובנה שהתפתחה ומובילה לשאלות חדשות ולהנעה מחודשת. במובן זה, המורות השותפות לתהליך הלמידה מונעות מרצון לחקור סוגיות מקצועיות שההוראה בכיתות מזמנת להן ולהוביל תהליכים פדגוגיים. תהליך כזה מאפשר להגדיר דברים מחדש, להתנסות, לזהות בעיות, לתקן ולגבש ידע. הידע משמש את המורות ולמעשה מופץ לכלל הצוות ומהווה בסיס לדיאלוג ולמידה מתמשכת. בנוסף, הוא מחזק את תחושת השייכות על ידי מיקוד בקשב לצרכים של המורות והכרה בידע המקצועי שלהן ובמסוגלות שלהן לקדם ולהוביל. העיסוק באתגרים דרך הסוגיות והתיעודים שבהם אנו עוסקות בקהילה, מאפשר הכרה בהם ולקיחת אחריות על הפעולות הנדרשות על מנת להתמודד איתם. 

3. עניין נוסף הוא האפשרות לחוות בגוף ראשון את מה שהתלמידות חוות, ולהבין את הקשיים והאתגרים שתהליך למידה מזמן. נקודת מבט זו מאפשרת לראות בתהליך הלמידה של המורות תהליך מקביל לתהליך הלמידה של התלמידות ובכך להעמיק את התפיסה של בית הספר כארגון לומד. מורה לומדת תוכל לחוש אמפתיה גם לתלמידותיה ולתת להן מענה מכוון ומדויק יותר. 

4. קהילות אלו מטמיעות שפה שבה המורות מהוות מודל ללמידה חקרנית ומעמיקה מתוך אחריות אישית ומוטיבציה עצמית. צורת הלמידה מנרמלת את העיסוק באתגרים ובבעיות ומעודדת פרואקטיביות ביחס אליהם וביכולת להתמודד איתם. תהליך זה מבוסס על אמון במסוגלות של כל מורה להיות שותפה לתהליכים אלו וביצירת אקלים בטוח ומוגן ללמידה של מורות ותלמידות. תהליך למידה שכזה מבוסס על אמון של הנהלת בית הספר, בהובלת שולי רוזנק-אייזקס, באשר לכוחות הקיימים בצוות הרכזות, במסוגלות להוות מנהיגות מקומית וביצירת מרחב בטוח ללמידה שמהותה ניסיון והאפשרות לטעות ולתקן. 

בנוסף לקהילת רכזות המקצוע, בבית הספר פועלות שתי קהילות נוספות המונחות על ידי חנה אורבך (רכזת היסטוריה וגיאוגרפיה) העוסקת בקידום הוראה להבנה ואיה פיוטרקובסקי (רכזת תושב"ע) העוסקת בפיתוח לומדת עצמאית. תהליכי הלמידה בקהילות מבוססים גם הם על חקר הפרקטיקה.

הפינה הדיגיטלית (1)
הוראה היא מקצוע שבו ממשיכים ללמוד כל השנים.
העולם משתנה, התלמידים משתנים, והמורה לומד ומחדש את המציאות כל הזמן. 
הדבר הגדול ביותר היום שאנשים בכל הגילאים נדרשים ללמוד הוא אוריינות דיגיטלית.
 
בואו ללמוד עוד על אוריינות דיגיטלית ואיך מקנים אותה לתלמידים מכיתה א' ועד בכלל.
כותרת 6
  • "פרונטירז – מדע לצעירים", כתב עת מבית מוזיאון המדע מחפשים מנהל.ת פדגוגי.ת. לפרטים >>

  • החוגים לילדים סקרנים מחפשים מורה לפיתוח משחקי מחשב ללמד קורס בזום בחטיבת ביניים בימי שלישי ב14.00 בצהרים. לפרטים לירון: 0542294524

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו: