בימי קום המדינה, למידת חקלאות הייתה הבסיס לחברה ולחינוך הישראלי. 73 שנה מאוחר יותר, אנחנו מסתכלים על רעיון הגינה הלימודית מחדש ומגלים שהוא מעולם לא הפסיק להיות רלוונטי ומדויק למה שהתלמידים שלנו צריכים.

השבוע בניוזלטר: למידה קצת אחרת – חינוך VS גינה

יעל להמן מהיחידה לחינוך לקיימות במנח"י, על ההזדמנויות שבלמידת גינה | מה קורה בגינות החינוכיות בירושלים | השקת פלטפורמת "קוד פתוח" | ביה"ס ממ"ד גוננים במרחבי למידה ארצישראלים | אשת החינוך שלנו היא אביב קרקולי | ובפינה הדיגיטלית: זיהוי צמחים, ועכשיו כקהילה לומדת!

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

גינה חינוכית - מרחב למידה ופעילות בשטח בית הספר | יעל להמן, רכזת תכנית "גינה חינוכית כמרחב למידה" ביחידה לחינוך לקיימות, מנח"י

(בתמונה: תוצרת של גינה על הגג של תיכון ליפתא).

גינה בכל מוסד חינוכי.

אמירה זו נשמעת לנו היום כיעד חשוב שעלינו לשאוף אליו ואף ליישמו, אך לפני 100 שנים, בתחילת המאה העשרים, לכל מוסד חינוכי בארץ ישראל הייתה גינה. "הפינה החיה הראשונה, השווה לכל בית־ספר, היא הגינה — גינת בית הספר. אולם לא אותה גינה, הבאה למלא בבית־הספר מצוות עבודה סתם או עבודה חקלאית כביכול; אפילו לא אותה הגינה שמטרתה לספק ירקות לארוחת התלמידים העובדים או הכנסה לקרן הקיימת. אמנם אין אני שולל את כל היסודות הללו. אך כאן הדברים אמורים בגינה, פינה חיה, מעבדה חיה, שתורה ועבודה בה נשקו." כך מעיד יהושע מרגולין (1877 –1947) מחנך, חוקר טבע, סופר ומשורר עברי.

לשמחתנו, המגמה החיובית של הקמת גינה חינוכית בחצר הגן או בית הספר הולכת ומתרחבת במערכת החינוך הירושלמית. אנו עדים ליותר ויותר צוותי חינוך הרואים בגינה החינוכית בשטח הגן או בית הספר מרחב למידה פעיל, במקום פתוח ומוגן, המאפשר הוראה ולמידה בדרכים יצירתיות ומגוונות וכן הזדמנות נפלאה ללמידה חוץ-כיתתית חווייתית המעוררת סקרנות, פליאה ושמחה בקרב כל שכבות הגיל.

לגינה במוסד חינוכי יש חשיבות בהיבטים אקולוגיים, אדריכליים ופדגוגיים: מבחינה אקולוגית הצמחייה עוזרת ביצירת מיקרו-אקלים ומזמנת מגוון ביולוגי. מבחינה אדריכלית הגינה תורמת למרחב הפיזי התלת-ממדי בצבעוניות, בטקסטורה, בגובה ובנפח וכן מוסיפה יופי טבעי למבנה. מבחינה פדגוגית, הצמחייה והמערכת האקולוגית שסביבה מאפשרות למידה עצמאית, למידה בקבוצות, למידה סביב פרויקטים ועוד. זאת תוך שימוש בכל החושים ויצירת תחושה שהילדים חלק מהעולם הנמצא סביבם.
באמצעות הגינה, הילדים מכירים את המעגליות של תהליכים המתרחשים בטבע, עונות השנה ומחזורי הצמיחה, ונחשפים למקורות מהם מגיע האוכל שלנו תוך התנסות בחוויה של גידול ירקות בעצמם.

בגן הילדים, הגינה מאפשרת לילדים חוויית גילוי ופליאה, וחוויה רב חושית בטבע בלי הצורך לצאת אל מחוץ לגדר. ההתנסות בגינה מאפשרת מפגש וחשיפה למגוון רחב של נושאים שהחשיפה אליהם מועטה בקרב רוב האוכלוסייה בארץ; דברים שלא ניתן לחוותם בין ארבעת קירות הגן וכן התנסות בפעילות מוטורית, עבודת כפיים ובכישורים חברתיים.

בבתי הספר, הגינה יכולה להכיל צמחייה מגוונת ומרכיבים נוספים: עצים, צמחים לתועלת האדם, תבלינים, ירקות ופרחי נוי. הגינה מאפשרת בניה של מנבטה, קומפוסטר, פינות מיחזור, פינות תצפית, מתקנים למשיכת מאביקים כמו ציפורים ופרפרים ועוד.
תוצרי הגינה (ירקות, תבלינים, פירות) מאפשרים שיתוף של קהילת ההורים על ידי מכירה של יבול הגינה, שיתוף הורים מומחים בעבודת הגינה ובפיתוחה ושילוב הגינה באירועים.

הגינה מהווה מקור שופע ומגוון לא רק בסוגי הצמחייה השונים שבה, אלא גם בהיותה מרכז ללמידה פעילה ורלוונטית של מושגים מתוך מקצועות לימוד שונים.

חקלאות ומדעי הסביבה: היכרות עם מושגים ועקרונות, התנסות בעבודה מעשית, פיתוח עמדות חיוביות כלפי הצומח והחי וערך העבודה, הבנה של השפעת האקלים והאדם על החקלאות.
מדעים: למידה בנושאי כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, תזונה.
חשבון: התנסות במדידה, גיאומטריה ופתרון בעיות אותנטיות כגון תכנון הגינה, חישוב שטח של ערוגות, מרחקי שתילה ואיסוף נתונים.
קיימות: למידה על כלכלה מעגלית, צמצום צריכה ומיחזור.
מחשבת ישראל ומקרא: סיפורי התנ"ך בהקשר חקלאי, הדגמת דינים והלכות הקשורים לחקלאות בארץ ישראל.
אנגלית ושפות, ספרות ולשון: למידה של אוצר מילים, כתיבה יוצרת בצורה מעשית וחווייתית.
אמנות: ציור וצילום בגינה, יצירת שלטים, דחלילים ושבשבות.

הגינה מזמנת התנסות במיומנויות כגון התבוננות, למידה בדרך החקר, למידה רב תחומית, למידה שיתופית, עבודת כפיים, יזמות, תכנון וביצוע משימות. תכנון שימושים שונים באנרגיה סולארית לגינה, תאורה וחימום בחממה, תכנון ויצירה של כלים, רהיטים או עזרים מחומרים בשימוש חוזר, תכנון ובניית מערכת השקיה לגינה, מתקנים לצמחיית מים ועוד.

לגינה הלימודית השפעה מרגיעה ומיטיבה. השפעה זו מועצמת ומחוזקת פי כמה וכמה באוכלוסיית החינוך המיוחד ובקרב תלמידים המתקשים לתפקד בכיתה. תלמידים אלה "פורחים" במסגרת הפעילות בגינה, לעיתים תכופות הופכים למנהיגים ומוערכים כ"נאמני גינה" ובעלי הידע המקצועי. הפעילות הפיזית הפשוטה לכאורה של הכנה ותחזוקת הגינה מאפשרת ביטוי אגרסיות בצורה לא הרסנית בפעילות כמו עישוב, גיזום וחפירה. הילדים לוקחים חלק משמעותי ביצירה ובהתהוות של הגינה, מפתחים קשר למקום ומקבלים חוויה של אופטימיות ותקווה על ידי הקשר עם צמח שנובט, מלבלב ומניב פרי. הילדים לומדים לקחת אחריות על הגינה ועל הצומח בה.

לסיום, ילדים מבית הספר "בית ישראל" בו ילדים מכיתות א'-ב' עובדים בגינה מספרים:
"היום היה יום מיוחד בגינה שלנו, סוף סוף קטפנו את הכרוב הראשון. שמחנו להביא אותו במתנה לדוד מהמכולת שמול בית הספר. למה לדוד? השבוע כשחזרנו מהטיול וצעקנו ברד ברד ליד המכולת, יצא דוד, נרגש לראות אותנו שמחים מהטיול ונתן לכל ילד כוס ברד.
דוד עשה סלט מהכרוב שהבאנו לו וכל תושבי השכונה נהנו. איזה כיף לנו שיש לנו כאלה שכנים טובים."

"הילד הוא עצמו חתיכת טבע נפלאה, שגלומים בה כוחות־טבע כבירים השואפים להתגלות, להתפתח, להשתכלל ולהשתלם. האינסטינקטים פועלים בו פעולה נמרצת, הוא עושה "הכרה" עם העולם הסובב אותו, עינו חדה ובהירה ונפשו פנויה למתרגש ולמתרחש סביבו.
בתקופה יקרה וטבעית זו, צריך ליתן את הטבע בליבו. לא רק להראות לו את הטבע, לספר ולשיר עליו, אלא לקרב אותו אל הטבע ולקרב את הטבע אליו. לעשותו עובד הטבע".

(הציטוטים של יהושע מרגולין מתוך: החינוך לטבע – משנתו של יהושע מרגולין. הוצאה מחודשת ומוערת על ידי ד"ר ניר אליאב. ספר זיכרון-10 שנים לפטירתו, הוצאה ראשונה בעריכת שמואל ניצן ע"י סמינר הקיבוצים הוצאת הקיבוץ המיוחד 1957).

גינות לימודיות ברחבי ירושלים | אסנת בבלי, ראש תחום קיימות במנהל חינוך ירושלים

דווקא במרחב העירוני הצפוף שבו אנחנו חיים, מוסדות חינוך רבים בירושלים מבקשים להקים גינה חיה ופעילה כחלק חשוב מתוכנית הלימודים. במסגרת תכניות שונות של מינהל החינוך, הוקמו בשנים האחרונות מעל 250 גינות לימודיות שהתווספו לגינות קיימות, שחלקן עברו שדרוג או שיפוץ על ידי הגופים המומחים בתחום, מחלקת קיימות וקהילה של "הגן הבוטני" ו"עמותת לשמרה".

בגני ילדים מוקמות גינות במסגרת תכניות חצר הגן עולם ומלואו (מגזר כללי), גינה חינוכית כמרחב למידה (חינוך מיוחד), חארתי בתהמני (מגזר ערבי) והגינה שלנו (מגזר חרדי). כמו כן, מוקמות גינות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים רבים ברחבי העיר, וכן במספר תלמודי תורה שבהם הוכשרו המלמדים לעבודה וטיפוח הגינה תוך כדי התייחסות להלכה. צוותים חינוכיים שבוחרים להקים גינה, מקבלים במסגרת התכניות הכשרה וליווי מקצועי לאורך שנתיים (ולעיתים אף יותר) וכן ליווי פדגוגי צמוד ורציף מטעם מנח"י.

שנת תשפ”ב הינה שנת שמיטה, בה יש להשבית את עבודת האדמה. בגינות החינוכיות ניתן להמשיך בפעילויות חינוכיות וחקלאיות, כך שהגינה החינוכית תמשיך להיות מרכז למידה והוראה פעיל, לצד שמירה על מצוות השמיטה.

לקריאה נוספת, העשרה וחומרים מקצועיים בנושא גינות לימודיות:

1. "יתרונות הגינה הטיפולית" – צרור מאמרים מאת תמר בן נפתלי. לקריאה >>

2. "עצים לא צומחים בחוברת" – חילוץ ידע ועקרונות פעולה מתוכנית "מרחבי למידה ירוקים". לקריאה לחצו >>

3. "גינה שמצמיחה גם ילדים" – רשמים מגינות רמת הנדיב. לקריאה >>

4. "חקלאות במוסדות חינוך" מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ופקיד היערות. לקריאה >>

5. "גינת הבר שלי" – מאת הגן הבוטני. לקריאה לחצו >>

השקת פלטפורמת "קוד פתוח" בסטודיו הדיגיטלי של ביתא!
חלטכהיעב

הסטודיו של ביתא נפגש השבוע למפגש חשיבה של תוכנית "קוד פתוח".

הביטוי "קוד פתוח", לקוח מהעולם הטכנולוגי, ומשמש לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכולם. הוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד. שיטת פיתוח כזו מאפשרת לכל החפץ בכך לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה.

במפגש הסטודיו השקנו והתנסינו במערכת "קוד פתוח" החדשה, דיברנו על החשיבות של יצירת קהילה משתפת ולומדת בתוך העולם החינוכי, וחשבנו על הדרך הנכונה ביותר לייצר למידת עמיתים ופיתוח משותף במסגרת מערכת החינוך הירושלמית בפרט.

רוצים לשתף את היוזמות שלכם עם אנשי חינוך אחרים ולקרוא על פיתוחים פדגוגיים של מורים ירושלמים? הירשמו למערכת בקישור הבא >>
נשמח לשמוע מה אתם חושבים! לתובנות או שאלות לגבי המערכת, מוזמנים לכתוב לטל ב>> tal@btm.org.il

ביה"ס ממ"ד גוננים מקימים מרחבי למידה יוצאי דופן ביוזמתם של כל שותפי הלמידה

בית הספר ממ"ד גוננים הינו בית ספר ממלכתי דתי לבנים ולבנות המונה כ-600 תלמידים, השם דגש על למידה ברמה גבוהה יחד עם יחס אישי לתלמידים וכן למידה דיפרנציאלית (התאמת הלמידה ללומדים השונים). בבית הספר תחומי לימוד רבים ומגוונים. בנוסף לנושאי הליבה, נלמדים תחומים נוספים: משניות בשירה, חקלאות וסביבה, מוזיקה, זמר עברי, פיוט, מחשבים, אמנות, חינוך גופני, תנועה, דרמה, נגרות ושיעורי בחירה.
נסיבות הקמת ביה"ס מאופיינות בהתארגנות קהילתית של משפחות דתיות המתגוררות בשכונה אשר חוו מצוקה מחוסר קיומו של בית ספר ממלכתי דתי בשכונה. 

מרחבי הלמידה החוץ-כיתתים בבית הספר (גן ירק, חצרות ירוקות ופינות חי) הוקמו בצורה מדורגת – אט אט במהלך השנים. זאת ביוזמה משולבת של מנהלת בית הספר דאז נעמה בר נר, הורים אכפתיים, תלמידים סקרנים וצוות הוראה אשר היה "משוגע לדבר" בנושאי סביבה וגינה.

לפני כשבע שנים החלו בבית הספר שיעורי סביבה וחקלאות. זה נבע הן מתפיסה חינוכית של צוות בית הספר לפיה יש לטבע הרבה מה להציע בלמידה ובחוויה של התלמיד והן מאילוצים של צפיפות וחוסר במרחבי למידה פיזיים.
מרחב אדמה הצמוד למבנה בית הספר וכלול בשטחו שהיה מוזנח ומלא בפסולת רבה הפך בתוך כמה שבועות לקרקע פורייה של למידה סביבתית וחקלאית.
התלמידים, בהובלת המורה רחמים כוכבי, עשו את הכול במו ידיהם: פינו כמויות של אשפה, סיקלו אבנים רבות, חרשו ועדרו את האדמה הקשה והחלו בהקמת גינת ירק. בניית מערכות השקייה וערוגות, הוספת אדמת שתילה וקומפוסט, שתילת ירקות עונתיים, עישוב וטיפוח הגינה.

גם בתחום הקמת הגינה, הורי בית הספר היו שותפים ויוזמים. בצד הקמת הגינה, הם יזמו יחד עם צוות בית הספר הקמה חממה לימודית. גם מימון החממה נעשה ע"י ההורים. בחממה נעשית עבודה חקלאית מגוונת – אפשר לגדל בה צמחים צעירים בעציצים, וכן לזרוע זרעי ירקות במגשי הנבטה. בחממה אפשר לגדל את הצמחים בתנאים אופטימליים של טמפ' ומים, ולאחר מכן, בעת היותם חזקים ומרובי שורשים, להעביר אותם לערוגות השונות בגן הירק או למרחבי החצרות השונים בהם קיימת אדמה רבה.

לאחר מספר שנות עבודה בגינת הירק ובחממה , הגיעה לפתחה של הנהלת בית הספר הזדמנות להגשים חלום. מנהל חינוך ירושלים (מנח"י) פרסם תוכנית חינוכית בשם "מ'חדש" שבה צוותי החינוך בבתי הספר השונים בירושלים מוזמנים להציע רעיון למרחב למידה חדשני בבית הספר המשלב פיתוח פדגוגי. גם כאן נעשתה חשיבה משותפת של הנהלת בית הספר, צוות המורים, מנח"י, ההורים והתלמידים. הרעיון היה שרק על ידי שיתוף פעולה בין כל הגורמים שאכפת להם מחינוך הילדים, יוקם ויתנהל בצורה טובה פרויקט "מחדש".
מתוך התפיסה החינוכית הקיימת, הרצון היה לשפץ את מרחבי החצרות השונים של בי"ס ולהפוך אותן לחצרות ירוקות ופורחות המשלבות בתוכן עצים ושיחים רבים, נחל מלאכותי, גבעת תצפית עם דשא, אלמנטים רבים של משחקי דמיון, בולי עץ שאפשר לטפס בהם, מתקני טיפוס זאת תחת הכותרת: "שביל ישראל" בגוננים. הרעיון היה שכל איזור יקבל אופי של מקום גיאוגרפי אחר בארץ ישראל, עם מאפיינים המתאימים לאותו האיזור. 

תוספת משמעותית זו השפיעה עמוקות על הלמידה ועל האווירה בבית הספר. המרחב שהשתנה השפיע הן על השיעורים והן על ההפסקות.
בשיעורים – מרחבי החצרות תוכננו כדי לשלב בלמידת החוץ כמה שיותר מורים מתחומי דעת רבים. התפיסה היא שבלמידת חוץ חווייתית אפשר להקנות לתלמידים תכנים וערכים רבים שקשה ללמד במבנה. בנוסף למורים למדעים ולחקלאות, שבאופן טבעי המרחב שבחוץ מזמן אותם, גם המורים לתורה, מוזיקה, חשבון, אנגלית וכו' מצאו בחצרות כר פורה ללמידה. לדוגמא, המורה למוזיקה לימדה תווים לפי מקצב שאיבת המים בנחל שבחצר, המורה לחשבון לימדה על זוויות לפי הזוויות של מתקן חדש הנמצא בגינה, והמורה לתורה לימדה על מצוות ביכורים באמצעות עץ התאנה שניטע בחצרות.

בהפסקות, משחקי הכדור שהיו נחלת הכלל פחתו ואט אט תלמידים מצאו משחקים אחרים בחצרות. נוצרו מרחבים רבים של ריצה וטיפוס, וכמעט כל אלמנט שנוסף לחצרות הפך למשחק חופשי או משחק דמיון. התלמידים יצרו לעצמם משחקים: שאבו מים במשאבה החדשה ויצרו שלולית בצורת אגם הכנרת. בנוסף, התחושה הכללית של המורים התורניים בהפסקות הייתה שמקרי האלימות או המריבות בחצרות פחתו באופן ניכר.

הערכים והתכנים החינוכיים שהתלמידים ספגו במהלך הקמת החצרות וטיפוחן הם רבים. אפשר למנות את חלקם:

– "הזורעים בדמעה ברינה יקצרו" – ערך העמל ויגיעת הכפיים. האדמה שהייתה חרבה הפכה לגן ירק הנושא פירות. בסוף העמל, התלמידים אכלו ונהנו מתוצרת חקלאית טרייה ואורגנית שנוצרה בעקבות ההשקעה שלהם.
פיתוח אחריות סביבתית – תוך כדי העבודה, אנחנו מחנכים לאחריות שיש לכל אדם על הסביבה בה הוא פועל וחי. הסביבה, הן הפיזית והן הקהילתית-חברתית, תיראה לפי מה שהילד/המבוגר יעשה בה.
חיבור לאדמה ולארץ ישראל – הבנה שהעגבנייה או האבטיח אינם נוצרים בסופר, אלא הם פירותיה של האדמה ופירותיה של הקרקע הארצישראלית.
חיבור לטבע ולמידה מדעית – מתוך צפייה בתהליך גדילת הצמחים בגינות השונות, נעשית למידה מדעית רבה ומגוונת. למשל: הבנת מחזורים טבעיים ובראשם מחזור הצמח, למידה על מערכות אקולוגיות ועוד.
חיזוק יכולות אישיות ובין- אישיות של התלמידים – פעמים רבות דווקא במרחב שבחוץ, התלמידים ה"חלשים" מבחינה לימודית (וגם ה"חזקים"), מצליחים לשכלל את הביטחון העצמי ואת היכולות האישיות והחברתיות שלהם. היכולת לשתף בכלי עבודה שונים וכן העבודה הפיזית המשותפת מובילים לאווירה טובה בכיתה המבוססת על אמון ורצון כנה לשתף פעולה.
למידה על מצוות התלויות בארץ ועל כשרות – תוך כדי העבודה בשיעורי סביבה וחקלאות, התלמידים נחשפים למצוות רבות, ביניהן: איסור כלאיים, שמיטה, עורלה ונטע רבעי, תרומה ומעשר וכן מצוות ביכורים. בהתעסקות סביב פינות החי נלמדות גם הלכות כשרות בבעלי חיים ועוד.

המאמר נכתב ע"י דוד סטיווי, המורה האחראי על התוכנית בביה"ס, בשיתוף עם אפרת ארביב המנהלת הנוכחית של בית הספר ורחמים כוכבי – מורה לחקלאות (לשעבר) בבית הספר.

אביב קרקולי | בית ספר "אגרון"

"כחלק מההכשרה שעברתי במסלול חפ"ן להסבת אקדמאים בדוד ילין, נחשפתי לשיר מרגש המלווה את דרך החשיבה שלי, ודרכו אני משתדלת להנגיש לילדים את ההזדמנויות הרבות שיש בגינה ובטבע כדי להתנסות, לחוות וליצור, ואת הטביעות שבדבר.

"זרע נובט לא מתלבט מה אם ייבול
והענן לא מפחד מה אם ייפול
נחל זורם ומתפתל, לא עוצר כדי לשאול
אם עכשיו יפנה ימינה או לשמאל"

בעבר לימדתי והדרכתי במסגרות חינוך שונות כגון עמותות חינוכיות, החברה להגנת הטבע, מסגרות רווחה ותנועת הצופים. זכור לי שלא משנה כמה מוכנה הגעתי לשיעורים, מצוידת במערך כתוב עם מטרות, זמנים והפעלות מגוונות, משהו עדיין לא היה נכון עבורי ועבור הילדים. כיום אני מורה לקיימות בבית הספר "אגרון" שבקרית יובל לגילאי הגן ועד כיתה ו'. מגוון הכיתות, האופי השונה של הילדים וסוגי הלומדים השונים מבקשים ממני ליצור מרחב אחר. מרחב בו הילדים הם מרכז ההתרחשות. זה דבר שדורש ממני מודעות קשובה, רגישות וגמישות, לצד בניית כללי מפגש החוזרים על עצמם.

כמורה, אני שמה דגש על לימוד כמורה מאפשרת – שנותנת לדברים לקרות באופן ספונטני, לנוע בקשב לצרכים של הילדים ולחבר אותם לתהליך המחזורי בטבע שאותו מאוד חשוב להם לחוות. הגינה בה אני מלמדת היא המקום להזדמנויות שונות ונגישות לחקור, לשחק, להיות באינטראקציה עם הטבע ולספוג את הקצב הטבעי שלו. מרחבים אחרים שמאפשרים משחק וחקירה הם לא בהכרח חיים ומשתנים בצורה מתמדת, ולרוב צריכים בנייה ותיווך. בגינה הילד בוחר את הנושאים שמעניינים אותו, ומוצא את דרך החיבור לחומר הנלמד שנוחה לו.

בכיתות הנמוכות אני משתדלת לפתוח כל שיעור ב-5 דקות של תנועה, הקשבה לפעימות הלב ותרגילי נשימה בעזרת קערה טיבטית, כלי אשר אימצתי בחום במהלך ההכשרה שלי בבית הספר הניסויי "ארגנטינה". פתיחה זו מאפשרת ודורשת ממני כמורה להתמסר לרגע, להיות נוכחת במפגש, להראות לתלמידים שגם לי יש צרכים ולנשום עמוק בין שיעור לשיעור. תוך כדי התרגיל אני מצליחה להרגיש את הכיתה, את רמות האנרגיה והקשב ולהתאים את המפגש המתוכנן אל הצרכים שלהם באותו הרגע.

הכלי השני אותו אני משתדלת ליישם הוא שילוב משחק ועשייה בגינה כחלק מיוזמה של התלמידים. החיבור וההנאה מהטבע נוצרים כשיש רצון לעשייה ותחושת שייכות, והם יכולים לבוא לידי ביטוי למשל בבניית בקתה מענפים ועשבים (כך שעל הדרך הילדים מפנים את השביל מחפצים שחוסמים אותו) או ביכולת לאפשר יוזמה של תלמידה ללמד את הכיתה איך מכינים בושם מהטבע. בזכות קורס שלמדתי במהלך התואר הראשון במכללת תל חי, הבנתי מהן התרומות הרבות שיש בכל משחק לתלמידים ברמה החברתית, הלימודית-קוגניטיבית, הרגשית והסנסו-מוטורית. זמן משחק והתבוננות חופשית הוא אוצר בלתי נדלה להזדמנויות של חקירה, פליאה, ביטוי לרגש ויצירה. משיעור לשיעור אני רואה כיצד הילדים פותחים בפני "רגעי קסם" של קשר, שמחה ולמידה משמעותית בהם אני כמורה יכולה ללמוד, ללמד ולהיות איתם בתהליך של צמיחה משותפת."

לשיר המלא לחצו: זרע נובט – הקולות הצפים >>

PlantNet - לזיהוי צמחים בשטח

בימים אלה אנחנו כל הזמן מחפשים כיצד ניתן לקשר בין החומר הלימודי לעולם האפליקציות הדיגיטלי שהוא עולמם של התלמידים.

אפליקציית PlantNet מאפשרת לעשות חיבור כזה בדיוק, ונותנת לתלמידים אפשרות לזהות צמחים בסביבתם הקרובה דרך מצלמת הטלפון החכם.

המיזם הוא פרויקט מדעי אזרחי, הנועד להגברת מודעות האוכלוסייה הכללית למגוון הביולוגי של צמחים בסביבתם. בשימוש באפליקציה התלמידים לא רק מזהים את הצמח עליו הם רוצים ללמוד, הם גם מוסיפים למאגר התמונות הקיים באפליקציה ובתורם מסייעים למשתתפים אחרים לזהות צמחים דומים בצורה מדויקת יותר.

לקריאה נוספת (בשפה האנגלית) ולהורדת האפליקציה, כנסו לאתר >>

1. הקאתון "זוכרים ועומדים לצידם" המוקדש למציאת פתרונות להנצחת חללי מערכות ישראל ולתמיכה בנפגעים יתקיים בקרוב. לפרטים נוספים >>

2. סטודנטים לחינוך מהאוניברסיטה העברית בסדרת שיעורים המדגימים שימוש בפרקטיקות הוראה שונות. לפרטים והרשמה >>

3. ממ"ד חוקר יוצר בשכונת גוננים מחפשים מורים/ות ומחנכים/ות לכיתה א' בשנה הבאה. לפרטים נוספים והגשת מועמדות >>

כל מה שצריך לדעת על חינוך חוץ ירושלמי | אסנת בבלי, מובילת תחום הקיימות במנח"י