אז מה באמת חשוב לנו שיהיה בתוכנית הלימודים בשנה הבאה? זה הזמן לחשוב איך נאפשר למידה רלוונטית, בה לצד הקניית תוכן יש הקנייה של מיומנויות, ולתת לתלמידים שלנו את הכלים איתם יוכלו לצאת ולפעול בעולם המשתנה של המאה 21. 

השבוע בניוזלטר: למידה מבוססת מיומנויות

 

אחינועם קרמיניאן שטיינמץ, מנהלת מרכז פואנטה על התיאוריה והפרקטיקה | תמות של למידה מבוססת מיומנויות | איך עושים את זה בתיכון עלמא אמונה | אשת החינוך שלנו היא מאיה הורביץ | ובפינה הדיגיטלית: META: כלי לרכישת מיומנות סביב מסוגלות.

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים! 

למידה חוץ כיתתית
מיכל צור | מנהלת תחום רישות וקהילות, מינהל חינוך ירושלים

התחלתי להאזין בנסיעות לפודקאסט 'אמא אמא' של עינת נתן והילה קורח. אני מקשיבה להן כי אני אמא לשתי ילדות מתחת לגיל 4 והן נותנות טיפים מעולים לגידול ילדים, אבל ככל שחולף הזמן אני מבינה שהרבה ממה שהן אומרות רלוונטי באותה המידה גם למבוגרים. לפחות לי.

הן מזכירות כמה חשוב לתת לילדים שלנו להתמודד עם אתגרים, להתנסות, לא לפחד ליפול. הן מדגישות כמה ההתנסות הזאת משפרת את המיומנויות שלהם בכל התחומים: בפן הפיזי, בו ילדים לומדים ללכת רק אחרי הרבה נפילות על החיתול, בפן החברתי, בו הם אוזרים את האומץ להזמין חבר לבניית מגדל הקוביות הכי גדול בעולם, ובאופן כללי בפן ההתפתחותי, בו כל התנסות שלהם מפתחת מיומנות שהופכת אותם מתינוקות לפעוטות, לילדים, למתבגרים, לאנשים שהם יגדלו להיות.

המציאות המשתנה במהירות אינה רק כותרת של השנה האחרונה. הביטוי הזה רלוונטי לכל שנות המאה ה21, שהתהליכים בה מואצים ומחייבים אותנו כל הזמן להשתנות עם השינוי. 
כבר מזמן אין לנו את הפריבילגיה לתהות מי הזיז את הגבינה שלנו, ואין לנו ברירה אלא לזוז איתה ולקוות שתשאר חתיכה בסוף כי כולם מסביבנו בתנועה גם כן.
  
בזמן שאנחנו מתכננים את השנה הבאה ושוקלים מה חשוב שיהיה בה, עלינו לזכור שאנו במציאות בה ישנה חשיבות גדולה לא רק לידע שיש לך, אלא ליכולת לרכוש ידע חדש ולהתאים את עצמך בכל עת. כדי שהתלמידים שלנו יוכלו לקחת חלק בעולם בו למידה עצמאית, הסתגלות לשינויים, רגישות חברתית וסקרנות הם המפתחות להצלחה, עלינו לתת להם את הכלים לשם כך. אז איך מכניסים למידה מבוססת מיומנויות לתוכנית הלימודים? הכל בניוזלטר הזה:

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:

"​בואו אראה לכם איך עושים את זה לבד"​ | אחינועם קרמיניאן שטיינמץ, מנהלת מרכז החדשנות 'פואנטה'

המורה ירון (שם בדוי) ביקש ממני להצטרף לצפייה בשיעור שלו בכיתה ד', שבו הוא רצה לקדם מיומנויות של למידה עצמאית ולמידה שיתופית. היה לו חשוב שהילדים יתרגלו קריאה והבנת הוראות באופן עצמאי, ופתרון בעיות לבד או בעזרת חברי הקבוצה. בקבוצות קטנות של שישה תלמידים נתן ירון משימה של הכנת אוריגמי. הוא הכין דף הסבר דו-צדדי, בכל צד הוראות לסוג אחר של תוצר אוריגמי ב-12 שלבים. אחרי פתיחה קצרה הוא חילק לתלמידים ניירות אוריגמי ואת דפי ההסבר והם התחילו לעבוד. ישבנו בצד והסתכלנו. התלמידים נהנו, חייכו, דיברו בינם לבין עצמם ואחרי כמה שלבים התחילו להסתבך והאוריגמי שלהם איבד כיוון. ירון, שרוב הזמן ישב בצד, קם מכיסאו, ביקש בנימוס מהתלמידים לעצור והתחיל להנחות אותם שלב אחר שלב מה צריך לעשות כדי שהאוריגמי יצא כמו שצריך.

סיימנו את הצפייה ובהפסקה התיישבנו לדבר על השיעור. "למה הם לא מסתדרים לבד?" רטן ירון. הוא ציפה שהם יקראו את ההוראות, יעבדו שלב אחר שלב, יבחנו את התוצר שלהם בכל שלב וברגע שייתקעו יבקשו עזרה מחבר. "הסברת להם את זה?" שאלתי. "לא", ענה, ואחר חשב ואמר: "אבל מה יכולתי לעשות? שיצא להם תוצר לא טוב?!"

הסיפור של ירון הוא דוגמה מעולה למורים שרוצים לקדם מיומנויות שונות אצל התלמידים, מכינים את השטח כראוי, אבל דפוסי פעולה ותפיסות ישנות גורמים להם לפגום ביכולת של התלמידים שלהם לפתח את אותה מיומנות שהם רוצים לקדם.

הרבה שאלות עולות מסיפור זה: מה יכול היה ירון לעשות אחרת? האם זה באמת כל כך נורא אם התוצר יהיה לא טוב? אולי אפשר לתת לתלמידים להתנסות, לטעות ואז לדבר על זה ולחשוב יחד איתם על דרכי פעולה שונות שבעזרתן יהיה אפשר להגשים את המשימה? לירון היו ציפיות די ברורות מתלמידיו, הוא גם דייק את המיומנויות שהוא רוצה לקדם, אז מדוע לא שיתף את התלמידים בציפיותיו?

יש לנו נטייה לרצות "להראות לתלמידים איך עושים את זה לבד", במקום לאפשר להם להתנסות ולחוות את הדברים בזכות עצמם, להתנסות, להצליח וגם לטעות. 

למידה מבוססת מיומנות היא גישה פדגוגית ממוקדת לומדים, ששמה דגש על פיתוח שיעורים ויחידות לימוד ממוקדי פיתוח מיומנויות. גישה זו באה לתת מענה לצורך הגובר ועולה בפיתוח מיומנויות המאה ה-21 בקרב לומדים. אנחנו מעודדים את התלמידים לנסות ולטעות, יחד ולבד, לשלב חשיבה יצירתית וביקורתית כדי שיוכלו להיות אזרחים פעילים המשנים לטובה בעולם.

 

בלמידה מבוססת מיומנויות נקודת ההתחלה בפיתוח שיעורים ויחידות לימוד ממוקמת בחיבור הוליסטי בין המיומנויות שאנו רוצים לפתח לבין הידע שאנחנו רוצים להקנות. ישנן גישות חינוכיות שונות השמות דגש על מיומנויות, וניתן לשלב בינן לבין למידה מבוססת מיומנויות, למשל למידה מבוססת התנסות, למידה מבוססת פרויקטים או למידה המבוססת על פתרון בעיות. עם זאת, בתכנון של יחידות הלימוד יש לשים דגש על צורכי הלומדים, על סגנונות הלמידה ועל פעילויות למידה וסביבה המאפשרים למיומנויות לבוא לידי ביטוי ולהתפתח.

בדומה לעבודה על שרירי הגוף באימון גופני, שבה בכל פעולה של הגוף אנחנו מפעילים כמה שרירים במקביל,  כך גם בלמידה – כמעט בכל פעולה או אינטראקציה הקשורה אליה אנו נדרשים להפעיל במקביל כמה מיומנויות.

אנחנו מאמינים שיש ערך בעבודה עם מיומנויות, כאשר בכל פעם מתמקדים במיומנות אחת עד שמצליחים לאמץ דפוס חשיבה של למידה המבוססת על מיומנויות שונות. יש כאן שינוי בחשיבה ובאופן העבודה, שלנו כמורים ושל התלמידים שלנו, ולכן אנחנו צריכים לאמץ דפוס זה באופן הדרגתי.

נקביל את עולם המיומנויות לתפריט של מסעדה. לרוב, התפריט מחולק לכמה תחומים: מנות ראשונות, מנות בשריות, דגים, פסטות וקינוחים. כל תחום מורכב מכמה מנות, וכל מנה מורכבת מכמה מרכיבים. במסעדה אנחנו יכולים "לשחק" עם המרכיבים, לבקש שהמנה תהיה חריפה יותר או פחות או לשנות מרכיב זה או אחר שישפיע על טעמה של המנה.

באופן דומה, כשנפתח את "תפריט המיומנויות שלנו" נראה סוגים שונים של מיומנויות: שיתוף פעולה, למידה עצמאית, חשיבה יצירתית ועוד. כשנכנס לתחום מסוים בתפריט נראה שכל מיומנות מורכבת מכמה מנות, מכמה תתי-מיומנויות, מאחר שמיומנות אינה עומדת לבדה אלא מורכבת מכמה מיומנויות. תתי-המיומנויות האלו הן המנות שלנו, וכל מנה מורכבת ממרכיבים. אנחנו קוראים להם התנהגויות מצופות – ההתנהגות שאנחנו מצפים לה מהתלמידים.

בלמידה מבוססת מיומנויות אנחנו מחלקים את תהליך הלמידה לשלושה שלבים:

1. הקניית המיומנות – הקניה מפורשת לתלמידים מהי המיומנות, כולל הבנת תתי-המיומנויות וההתנהגויות המצופות מהתלמידים; הוראה בהירה לתלמידים בד בבד עם תרגול המיומנות במשימה שאינה קשורה לתוכן הנלמד; רפלקציה ושיום המיומנות מול התלמידים בצורה ברורה.

2. תרגול המיומנות – התרגול ייעשה באמצעות אתגר לימודי המבוסס על תחום הדעת הנלמד, לרוב בהקשר לאתגר, לשאלה או לבעיה הדורשים פתרון. המשימה תהיה כזו המאפשרת למיומנות לבוא לידי ביטוי.

3. הערכה ורפלקציה – בסופו של דבר נרצה להעריך את ביצועי התלמידים על יעדי הלימוד, כאשר אלו ישלבו יעדי תוכן ומיומנויות. שלב ההערכה ישולב תמיד עם הערכה עצמית של הלומדים על עצמם והוא יכול לכלול גם הערכת עמיתים לצד הערכת המורה.

  • היזהרו מה אתם מודדים – Be careful what you measure. לעיתים עולה השאלה האם אנחנו לומדים לשם הערכה או מעריכים לשם הלמידה? מימד ההערכה קריטי בתהליכי הלמידה, הרבה פעמים מה שאנחנו מודדים זה מה שנקבל ולכן ישנה חשיבות להעריך גם תהליכי פיתוח של מיומנויות.
  • את ההערכה של המיומנות חשוב לעשות מול מחוון, אנחנו פיתחנו לשם כך את רצפי המיומנויות. 

רוצים להעמיק ולשמוע עוד? כנסו לארגז הכלים >>
נשמח אם תשתפו אותנו מה למדתם ופיתחתם: krahinoam@jerusalem.muni.il
איך עושים את זה: פרקטיקות ונקודות מבט נוספות על למידה מבוססת מיומנויות

אז איך ניגשים ללמידה מבוססת מיומנויות במובן הפרקטי? מרכז פואנטה פיתחו כמה כלים מעולים עבורכם:

1. כדי להעמיק יותר אנחנו ממליצים להיכנס לארגז הכלים: למידה מבוססת מיומנויות >>

איך לעבוד עם המסמך? ההמלצה שלנו היא לעבוד לפי גישה מייקרית ידועה: לבנות (Build) – כלומר לקחת עקרונות מתוך הגישה כאן, לאמץ אותם אליכם ולהתנסות בהם פחות או יותר כמו שהם כתובים כאן; 'לשפצר' (Tinker) – לשנות קצת את הדברים, להוסיף או להוריד לפי מה שנראה לכם; להמציא (Invent). וכמובן, על בסיס ההתנסות שלכם בשטח אנחנו מזמינים אתכם להמציא דברים חדשים, להתנסות בהם וללמד גם אותנו.

2. לחצו כאן כדי להתנסות בכלי מלווה נוסף לבניית יחידת לימוד מבוססת מיומנויות. הכניסו את תחום הדעת, המיומנויות, מחוון וכלי המרחב והתחילו לבנות יחידות לימוד שמבוססות לא רק על תוכן, אלא גם מקנות את המיומנויות שתמיד רציתם ללמד.

מיומנויות

ועוד כמה נקודות מבט על למידה מבוססת מיומנויות:

1. בית הספר למקצועות העתיד בחריש חרט על דגלו למידה אחרת, מוכוונת מיומנויות ומעודדת התנסות והתפתחות, כדי להכשיר את תלמידיו לקראת העתיד. מוזמנים לצפות כאן בסיור וירטואלי המקיף את התמות העיקריות בהתנהלות בית הספר.

2. בפרק האחרון שיצא בפודקאסט "האינטרסנטים"– הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם סמי פרץ- דובר על הצרכים והאתגרים העתידיים בשוק העבודה. בין השאר, דובר בו על כך שהזירה המרכזית לרכישת מיומנויות רלוונטיות לקראת עולם העבודה החדש היא מערכת החינוך. נשמע מעניין?מוזמנים להאזין לו כאן

3. ארגז כלים מעניין נוסף נוצר על ידי הרשת להתנדבות ישראלית, לפיתוח מיומנויות אזרחיות בקרב בני נוער. מוזמנים להזמין את תלמידכם להשתמש בו ולהיעזר בו בעצמכם בפעילויות חברתיות בבית הספר.

4. עוד על מיומנויות למידה במאמר המעולה הזה, שפורסם על ידי כריסטוף מולינגס בבלוג החינוך IRIS Connect

כותרת 7

מדא: מאיץ החדשנות במזרח העיר | סקולבס מצדיעים לאחראיות ההסעות | חוות דעת מסכמים שנה עם תלמידי גילה ב' | כנס העיצוב הירושלמי באיפכא | יום היערכות בסטודיו של ביתא

מהלך החדשנות מדא במזרח העיר:
לכל תהליך יש את רגעי השיא שלו: בסיום, אירוע חגיגי עם כובעים שנזרקים באוויר. תינוק שנולד אחרי חודשי ציפיה ארוכים. לפעמים זה באמצע. פיצוח של רעיון, פריצת דרך טכנולוגית, בניית שלד של בית.
ויש מקרים שרגע השיא שלהם הוא בהתחלה. כמו שקרה השבוע במאיץ הראשון מבין שניים של מהלך החדשנות 'מדא' של האגף הערבי וביתא מחנכים, בו התכנסו מעל 300 אנשי חינוך מצוותי החינוך העל יסודי והחינוך המיוחד במזרח העיר, ועמלו יחד על ההחלטה האמיצה שלהם, כדי לצאת לדרך בתהליך פדגוגי שישנה את פני בית הספר, בכל המובנים.
בבית הספר בית חנינא לבנות חיכו להם 9 מרחבי עבודה, עשרות קלפי משחק פדגוגיים, צוות מלווי בתי הספר שישבו איתם צמוד ומתרגשים להיות חלק ממינהל חינוך ירושלים שמאפשר הזדמנות אדירה לצמיחה.
מתרגשים מאד לקראת ההמשך, כי אם זאת ההתחלה…. השמיים הם הגבול!
לכל התמונות מהאירוע לחצו כאן.
סקולבס

מפגש הוקרה לרכזות ההסעות המשתתפות במיזם סקולבס. 

ביום חמישי התכנסו יחד רכזי ההסעה בבתי הספר, האחראים על תכלול ההסעות למוסד ויצירת חיבור ושייכות של צוותי ההסעות לבית הספר במטרה להפוך את ההסעה לחלק מרצף היום החינוכי של התלמיד.

במפגש השתתפו אבי גיספן הממונה על מערך ההסעים, שולי נחום ממונה על מערך המלווים וטליה הלל מנהלת המחלקה לסייעות טיפוליות. היה מפנק, מרגש מאד וכיף גדול לתת במה למחזיקות התפקיד הייחודי הזה, זו היתה הזדמנות יוצאת דופן להוקרת תודה, וגם כיף לחזור לקולנוע!

פעילות שיא לתלמידי כיתה ו בחות דעת:

במהלך שלושת החודשים האחרונים הגיעו ילדי כיתה ו, מבי"ס גילה ב למדעים ואמנויות לחוות דעת – מרכז חדשנות חינוכי ללמידה חוץ כיתתית הממוקם בחירבת ארזה. במהלך יום הפעילות הם התנסו, חקרו ולמדו מתוך עשייה על צמחי תבלין הגדלים סביבם, חקרו את התנאים המיטביים לגידול צמחי תבלין, תכננו והקימו ספירלת תבלינים, למדו על הסגולות רפואיות של צמחים שונים והכינו תיונים ושקיות ריח המלאות בצמחי תבלין.

בתחילת השבוע נערכה פעילות שיא בה תלמידי כיתה ו הדריכו וליוו את תלמידי כיתה ב מבית ספרם בחקר צמחי התבלין. במהלך הפעילות המשותפת פענחו הצוותים כתב חידה, איירו את הצמח שמצאו, הכינו שקיות ריח ותיונים והכל בהדרכתם ובהפעלתם של תלמידי כיתה ו! תחושת האחריות והאוירה הטובה שהורגשו במהלך הפעילות היוו חיזוק לידע, להיכרות עם צמחי התבלין ולתחושת הביטחון בחוץ שצברו התלמידים במהלך התקופה. פעילות זו שימשה גם להיכרות של תלמידי כיתה ב העתידים להגיע בשנה"ל הבאה לפעילות בחוות דעת.

חוות דעת
כנס העיצוב הירושלמי באיפכא:
מי אמר שכסא הוא רק כסא?
יותר מ200 נשות ואנשי חינוך הגיעו מרחבי העיר לכנס העיצוב הירושלמי שנערך השבוע באיפכא, לקבל השראה ולחשוב יחד על המורה השלישי, הרי הוא המרחב הכיתתי.
המשתתפים התנסו בריהוט חדשני, במרחבי לימוד וכיתות שמקדמות לומד עצמאי ולמידה שיתופית, שוחחו על ההזדמנויות וגם על האתגרים והחששות. במסגרת האירוע לקחו בתי הספר המשתתפים את ההחלטה האמיצה שיצרו במהלך 'מחד'ש' וירדו לפרטים הקטנים, כדי להפוך אותם לפעולות שיגשימו את החלומות והיעדים שלהם.
היה מרגש, צבעוני ובעיקר – אחר!
ליום אחד בלבד: פותחים עבורכם מרחב עבודה שמיועד כולו ההיערכות שלכם! לחצו על התמונה להרשמה
כותרת 3
הדס גודמן | מנהלת תיכון עלמא אמונה

עלמא אמונה הוא בית ספר צומח לבנות, שש שנתי, השוכן בקטמון. הדגש בעלמא הוא על פיתוח יצירתיות, חשיבה עצמאית ולקיחת אחריות חברתית.

המטרה הפדגוגית שלנו בעלמא אמונה היא לגרום לתלמידה לאהוב ללמוד, להיות עצמאית באופן הלמידה בצורה המאפשרת לה לרכוש כלים שילוו אותה גם לאחר בית הספר ולא להיות תלויה במורה שתתווך לה את החומר. הדרך שלנו להגיע אל המטרה הזו היא דרך הקניית מיומנויות חוצות תחומי דעת, המהוות כלים לרכישת מיומנות של למידה עצמאית בהתאם ליכולת של כל אחת. 

אנחנו רוצות להניח לשריר השינון ולפתח את השרירים האחרים במח: שריר החשיבה, יצירה, פתרון בעיות. בשל כך הדגש אצלנו בעלמא אמונה הוא יותר על המיומנויות ופחות על ההספק.

המיומנויות מאפשרות לתלמידה להגיע באופן עצמאי לתוכן על ידי חקר ולמידה עצמאית.

WhatsApp Image 2021-06-16 at 18.21.23

בעלמא אמונה מסלולי הלימוד הייחודיים שלנו הם בתחום האומנויות, בו נלמדות המגמות: קולנוע, מחול, אמנות פלסטית, תיאטרון ומוסיקה, ומסלול רפואה, שנלמד בשיתוף בית החולים שערי צדק. לכל אחד מהתחומים יש חשיבות בפיתוח מיומנויות חברתיות רגשיות, שמסלולי הלימוד הללו מזמנים: עבודה שיתופית, היכולת להעביר ולקבל ביקורת, רפלקציה, ניהול זמן, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית.

בנוסף למגמות, גם במקצועות הדעת הנוספים אנחנו לומדים באמצעות מיומנויות. התלמידות בוחרות נושא בתוך תחום הדעת אותו הן רוצות לחקור, ובהנחיית המורה, על פי מחוון ברור ומוגדר מראש, הן מתחילות את מלאכת הלמידה. בחרנו מספר מיומנויות, שדרך הפריזמה שלהן החומר הלימודי מוקנה. המיומנויות הן: חשיבה ביקורתית, עבודה שיתופית, לומדת עצמאית, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות. 

הוצאנו את המבחן המסורתי, ובמקומו הכנסנו חלופות הערכה המשקפות את הקניית המיומנויות ותהליך הלמידה. חלופות ההערכה הן מגוונות ומשתנות ממקצוע למקצוע. במקצועות האומנות, תוצרי הלמידה נעשו בשילוב תחומי דעת אחרים. כך לדוגמא למידה בין תחומית של ספרות ואומנויות הובילה לתוצרי הערכה המשלבים את התוכן הספרותי בביטויי אמנות שונים: סרטון בקולנוע, המחזה בתיאטרון, הלחנה במוסיקה או יצירה אמנותית המשקפת את התוכן הנלמד.

דרך נוספת שבה אנחנו מעריכים את המיומנויות היא באמצעות פרזנטציות. הבנות קיבלו שאלות תוכן על פרויקט הגמר שלהן, ובנוסף שאלות רפלקציה על העבודה הקבוצתית. בדרך זו חידדנו את החשיבה הביקורתית ואת היכולת הרפלקטיבית שלהן על עצמן והתהליך שעברו. דוגמא נוספת להערכה חלופית שמעריכה מיומנויות היא הערכה באמצעות עבודת חקר. הבנות קיבלו משימות שבאמצעותן הן היו צריכות לאמת או להפריח טענות מדעיות. כל משימה היתה צריכה להיות מנומקת ומבוססת מבחינה מדעית. ולבסוף העמידו הבנות ניסוי שהן תכננו לבדן.

למידה מוכוונת מיומנויות משפיעה באופן ישיר על שינוי תפקיד המורה – ממקנה ידע למנחה. מרכז הלמידה עבר מאחריות המורה לאחריות התלמידה. לאורך התהליך המורה יותר מקשיבה ומנחה ופחות מדברת. כדי לאפשר למורים את המעבר לשיטת הוראה שונה הכנסנו לעלמא אמונה תכנית מנטורינג. שיטת המנטורינג מאפשרת למורה לזהות אצל התלמידה את נקודות החוזק והתקיעות. להעצים את נקודות הכוח הייחודיות לה, ולעבוד על הנקודות שחוסמות אותה. 

המעבר ללמידה מוכוונת מיומנויות הוא מעבר מאתגר, המצריך החזקה. לצורך כך פיתחנו סדירויות פדגוגיות תומכות, בדוגמת למידת עמיתים וקהילות מורה מוביל הפועלות בבית הספר, אותן מובילות מורות מהצוות, עם דגש על הטמעת המיומנויות. קהילות המורים נפגשות אחת לשבועיים קובעות יחד יעדים, מיישמות בשטח וחוזרות אל הקהילה לשתף על התהליך וללמוד זו מזו.

בנוסף, חלק מהמורות בעלמא מלמדות את תחומי הדעת שלהן במרכז פואנטה, שגם הוא מתמקד בלמידה מכוונת מיומנויות, ולמידה עכשווית. כך זוכות המורות לליווי ומיקוד במיומנויות עצמן ובהפיכת החומר הלימודי לחי ורלוונטי.

(התמונות מתוך פרויקט בהיסטוריה על רחוב רבן יוחנן בן זכאי במהלכו למדנו ויצרנו פודקאסטים על שם הרחוב עם קוד QR שישמש את ההולכים ברחוב)

אשת
מאיה הורביץ | מורה ומחנכת בבית ספר ע"ש הנרייטה סאלד
WhatsApp Image 2021-06-16 at 18.11.43

שמי מאיה הורוביץ, מחנכת כיתה ג' בבית הספר ע"ש הנרייטה סאלד בירושלים. זו השנה השלישית שלי כמורה וכמחנכת, ואני זוכה לעשות זאת בבית ספר שנותן לי אפשרות ללמוד, לבטא את עצמי, לנסות, לטעות ולתקן. בשנה האחרונה, במסגרת השתלמות של מרכז פואנטה, נחשפתי לעולם חדש והתחלתי ללמד באמצעות מיומנויות.

כמורה חדשה במערכת, קיבלתי הכוונה וכלים שהשפיעו רבות על הדרך בה אני מלמדת. למדנו כיצד לבנות שיעור, או מערך שיעורים, שמשלבות מטרות תוכן הקשורות לתחום הדעת, יחד עם מיומנויות שאותה רוצים לקדםבתחילת הדרך, חשבתי שלמרות שהרעיון הוא יפה וחשוב, הוא קשה ליישום. שכן, למידת מיומנות ללא השקעה מספקת בתכנון או משאבים עשויה להיות לא אפקטיבית.

 

 לשמחתי, קיבלתי ליווי של מנחה ממרכז 'פואנטה', ויחד בנינו פרויקט של 8 מפגשים בגינה במסגרת שיעורי שפה. חשבנו על מטרת התוכן, ועל המיומנות שנרצה לקדם, ולבסוף בחרנו, בקידום הכתיבה בדגש על כתיבת סיפור, וקידום מיומנות לומד עצמאי. הבחירה במיומנות זו, הגיעה מתוך רצון להעניק לילדים כלים להתמודדות עם אתגר בכוחות עצמם, לייצר תחושת מסוגלות, ולתרגל לקיחת אחריות על הלמידה. נוסף על כך, רצינו להפחית את התלות בעזרה ובמשוב מידי של המורה.

השיעורים במסגרת הפרויקט שבנינו מתקיימים בגינה הקהילתית במוזיאון הטבע, פעם בשבוע כשלוש שעות. הגינה היא מרחב מדהים, שמייצר המון אפשרויות. בין השאר, משתלה, המבוססת על אמון בלבד, והעובדים בה הם בעלי מוגבלויות. ניתן להגיע, לבחור שתילים ולשלם באופן עצמאי. בשלב הראשון, אפשרנו לילדים להסתובב במשתלה, ולבחון מה חסר בה. חשבנו יחד, איך נוכל לתרום ולשפר את חווית הקנייה. הילדים זיהו במהירות שחסר מידע בסיסי על השתילים, ובחלק מהשתילים אף חסר מחיר. החלטנו שזו תהיה המשימה שלנו, והתחלנו לעבוד.

ביקשנו מכל ילד לבחור שתיל, לחפש מידע רלוונטי לגביו, בספרים וברשת, להתבונן בו, למצוא מאפיינים מיוחדים ולצייר אותו. בהמשך למדנו  אגדות המבוססות על פרחים ועצים, וראינו שבכל אגדה דמיונית, יש מאפיין, אחד לפחות, מציאותי. המאפיין יכול להיות קשור בתכונות שונות של הפרח/העץ, בצורתו, צבעו ריחו וכו'.

בשלב הבא הילדים בחרו בעצמם מאפיין של השתיל שלהם, והתחילו בכתיבת סיפור אגדה. זו הייתה משימה מאתגרת, שדרשה הרבה ליווי ועזרה, אך עם הזמן הילדים יצרו סיפורים מקסימים ממש. הילדים עברו משלב לשלב בפרויקט, בקצב שונה. כאשר סיימו שלב אחד וקיבלו אישור לגביו, יכלו לעבור לשלב הבא. השיעורים היו חווייתיים ותמיד נעשה שימוש בכלים שהגינה יכולה לתת. בסיום הפרויקט, הילדים יצרו שלטים ובהם מידע בסיסי על גידול השתיל וקישור לסריקה (QR)  לאתר שבו נמצא הסיפור שכתבו.

איך המיומנות של לומד עצמאי באה לידי ביטוי בפרויקט?

לאורך כל הפרויקט הילדים עסקו במשימות של לומד עצמאי. בכדי ללמד את הילדים מיהו ה"לומד עצמאי", בררנו איתם מה לדעתם המשמעות של מיומנות זו. חשוב היה לנו להדגיש שלומד עצמאי יכול, ואפילו צריך, לבקש עזרה, אך כדאי שתהיינה לו, עוד אפשרויות מגוונות לפתרון בעיה. לשם כך בנינו "רמזור" ובו השלבים שיש לעבור כאשר נתקלים בבעיה. השלבים יכולים להשתנות ממשימה למשימה, לפי צרכיה השונים. בתחילת הדרך הרמזור כלל את השלבים הבאים-

"במקרה ונתקלתי בבעיה אני יכול.."

  1. לנסות שוב.
  2. לחפש במקורות מידע.
  3. לבקש עזרת חבר.
  4. לבקש את עזרת המורה.

רק כאשר שלושת האפשרויות הראשונות סומנו בטבלה, ניתן היה לבקש את עזרתי או עזרת המנחה. עם הזמן הילדים התרגלו לעבוד בשיטה זו, ופנו באופן טבעי לחבר או למקורות מידע מבלי שהיינו צריכים להכווין אותם. בהמשך שכללנו את האפשרויות, והילדים חשבו על כלים שונים שיכולים לעזור להם. למשל, לנשום כמה נשימות, לדלג על שאלה ולחזור אליה אחר כך, לשתות מים ולנסות שוב, ועוד. מדהים היה לראות כמה מהר הילדים הפנימו וכמה יעיל השיעור, כאשר התלמיד לא צריך שאגיע בעצמי, כדי להתקדם. המיומנות באה לידי ביטוי בכל המקצועות, בכיתה ומחוצה לה, והפכה להיות ממש טבעית לילדים.

לאחר העבודה והלמידה בפרויקט, הבנתי שלמידה מבוססת מיומנות היא לא מורכבת כפי שחשבתי. היא מצריכה חשיבה אחרת על מבנה השיעור, אך היא ישימה ואפילו מהנה, לילדים ולי כמורה. הדבר החשוב ביותר, הוא להסביר בצורה מפורשת מהי המיומנות ויחד עם הילדים להבין מדוע חשוב לאמץ אותה.

ולקינוח – עוד מיומנות שהחלטתי ללמד:

הפרויקט שתיארתי נלמד בתקופה בה למדנו בקפסולות, הלמידה בקבוצה קטנה, הייתה נוחה מאד, ואפשרה לנו להגיע לכל תלמיד ולהשיג את המטרה שהצבנו יחסית בקלות. כאשר חזרנו ללמוד ככיתה, חששתי מהלמידה בכיתה גדולה. חששתי מהזמן הרב שאצטרך להסתגלות, ומהיכולת שלי להגיע ולראות כל ילד. חשבתי שזו הזדמנות ללמד את הילדים מיומנות של למידה בקבוצה. ההבנה שהוראה פרונטלית בכיתה מלאה, היא קשה ולעיתים לא יעילה, חיזקה את הצורך למצוא דרך אחרת. כך התחלנו בלמידה מפורשת של מיומנות זו, שוחחנו על חשיבות של עבודה בקבוצה, ומה צריך כדי להצליח. בכל משימה קבוצתית הילדים חזרו על הדגשים: חלוקת תפקידים, התמקדות במשימה, שמירה על שקט כדי לא להפריע לקבוצות האחרות.

זוהי לא משימה קלה, והילדים אט אט מפנימים את העקרונות. בכדי להשתפר, הילדים נותנים לעצמם משוב בסוף העבודה. הם משוחחים בקבוצה על טיב ההתנהלות שלהם, ובמליאה משתפים בקשיים ובהצלחות שלהם כקבוצה. נהדר לראות את הילדים מדברים בכנות, מתווכחים זה עם זה בכבוד, ומצליחים להסביר את הקשיים שחוו. זוהי מיומנות קשה ליישום, ולעיתים קרובות יוצרת תסכול אצל הילדים. אני מאמינה שגם אנו המבוגרים, צריכים תמיד לשכלל ולהשתפר בה, אך אני יכולה לראות את ההתקדמות הרבה והבגרות שמפגינים ילדי כיתתי כל פעם מחדש.

הפינה הדיגיטלית (1)

אחת המיומנויות המרכזיות התומכות בלמידה עצמאית (Self regulated learning) היא היכולת של הלומד.ת לזהות את איכות ההבנה והבקיאות שלהם עצמם, להיעזר במשוב קונקרטי כדי לתקן את עצמם, וכן לזהות בעצמם נטיות שתומכות או מעכבות את הלמידה שלהם (למשל, נטיה לפזיזות בפתרון בעיות, או להססנות בתנאים של חוסר ודאות).

הכלי הדיגיטלי My meta, מכוון לתמוך בצמיחה של לומדים עצמאיים במתמטיקה, באמצעות ליווי של תרגול עצמי בשאלה "האם אתה בטוח בתשובתך?". מענה התלמידים לשאלה הזו בסיום כל תרגיל, מאפשר הן למורים והן לתלמידים לזהות דפוסים מסוימים בתחושת המסוגלות של התלמידים, ולהגביר את המודעות של התלמידים ללמידה שלהם, שהיא מרכיב קריטי ביצירת לומדים עצמאיים.

רוצים להתנסות בעצמכם? לחצו כאן

כותרת 6
  • מרכז פואנטה מחפשים מייקרים שרוצים לקחת חלק במהפכה החינוכית הירושלמית. לפרטים נוספים: מוביל מרחב מלאכה ויצרנות דיגיטלית (ערבית), מוביל מרחב יצרנות דיגיטלית (עברית).
  • מוזמנים לאירוע סיום של מגה לאב של הפדרציה החינוכית. אירוע שיהיה בלונה פארק דיגיטלי! בואו לראות מודלים חינוכיים עליהם עבדו השנה רשתות החינוך הגדולות ברנקו וייס, אורט, אמית, ועוד. וכמובן את בתי הספר הירושלמים מתוכנית ביתא לאב. לפרטים >>
  • בני הנוער כבר שמעו על משבר אקלים, ומה איתנו? מזמינים אתכם להשתלמות ייחודית למורי על-יסודי העוסקת במשבר שינויי האקלים. השתלמות שנתית מוכרת לגמול. נפגש ב21.6 בשעה 20:00 למפגש מתעניינים בזום. להרשמה >>