הקורונה חייבה אותנו לצאת להתנסות בהיבטים חדשים של למידה, ובינהן הלמידה בחוץ. רגע לפני פסח, ניוזלטר אביבי שכולו למידה חוץ כיתתית. על ההזדמנות שבה, ואיך עושים את זה בירושלים:

השבוע בניוזלטר:

מוישי פרידמן, מנהל "חוות דעת" על למידה חוץ כיתתית | אסנת בבלי, ראש תחום קיימות במנח"י, על המהלך בירושלים |  כל החומרים ממרכזי החדשנות הירושלמיים | "מסע ישראלי" ללמידה בחוץ של בי"ס נעורים |  אשת החינוך שלנו היא אילנה סמסקין | ובפינה הדיגיטלית:  SkyView – השמיים מעולם לא נראו קרובים יותר

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים

על למידה בחוץ | מוישי פרידמן, מנהל מרכז חדשנות ללמידה בטבע "חוות דעת"

בתקופה האחרונה, מאז פרוץ מגפת הקורונה, למידה חוץ כיתתית הפכה לנחלת הכלל. האם זהו כורח ועול המשבש את תכנית הלימודים או דווקא הזמנות פז ללמידה?

ביסוד הלמידה החוץ כיתתית עומדת גישה הרואה בהסחות הדעת דווקא "הזדמנויות ללמידה". על פי גישה זו – השכונה, הרחוב, הטבע, חצר בית הספר, הפארק השכונתי והמפעל – הם מרחב למידה מוחשי, כזה שלא ניתן לאפיין אותו ללא מגע ישיר ועין בוחנת.

למידה חייבת להתרחש במגוון מקומות. אחת המשימות הגדולות שלנו היא להוציא את מושג הלמידה מבין ארבעת קירות הכיתה. כיום, תלמידים רואים למידה כאירוע המתרחש רק על כיסא ליד שולחן, ואם ממש נרחיק לכת – בבית, בהכנת שיעורים.
למידה המתרחשת במרחב האמיתי, המקיים מכלול הקשרים רחב, מתוך אינטראקציה עם הסביבה, היא "אדמה פורייה" בהרבה מסביבת הלימוד הכיתתית. לא ניתן למצוא תחליף למוחשיות ולעושר הקיים בעולם הטבעי – ברחוב, במפעל ובטבע הסמוך לבית הספר.

הכיתה היא "מוצר ספציפי". הכיתה כמו שהתקבעה לפני כ200-300 שנה פחות או יותר, נועדה למסך הפרעות חיצוניות ולהקטין את מסיחי הדעת החיצוניים. התפיסה וההיגיון העומדים ביסוד הלמידה בכיתה סהם השאיפה להקטין ככל הניתן את רעשי הרקע, להפריד את ה"חומר" הנלמד מהקשרו הרחב ולבודד אותו. תפיסה המתאימה באופן מושלם לגישת הלימוד הדיציפלינרי אותה הרבה יותר קל למדוד, להעריך ולכמת.

אז מה הבעיה? אם ניקח כמשל אדם שנדרש להפעיל מכונה מורכבת ולטפל בשלל היבטים, בעיות ותקלות – יהיה מופרך ללמד אותו את חוברת ההוראות הארוכה בכיתה בלבד או במצגת. לעומת זאת, יהיה יעיל בהרבה ללמד את חוברת ההוראות תוך כדי צפייה במרכיבי המכונה, התנסות בהרכבתה או תפעולה במפעל תוך הבנת שלל הממשקים עם הגורמים העובדים במפעל וההשלכות על שרשרת הייצור. ניתן גם ללמוד להיפך – מהסביבה אל תחום הדעת, לדוגמא מתמטיקה דרך המכונה ומרכיביה, זוויות מהתפצלות של ענפים בעץ, חקר מצולעים ע"י מתיחת חבל בין עצים בשטח, שפה דרך משימת כתיבה או תיאור של עצמים בשטח או אותיות דרך יצירה מהטבע.

המנעד הרחב של סוגי הלמידה החוץ כיתתית (חינוך יער, סיורים ממוקדים, חקר, פרוייקטים, למידה נושאית מולטידיסיפלינרית, לימוד תחומי דעת שונים ועוד) נשענות על הגישה הקונסטרוקטיביסטית, על פיה הלומד מבנה את הידע שלו על בסיס הידע וההתנסויות הקודמות שלו. כל ארבעת עקרונות היסוד של גישה זו באים לידי ביטוי בלמידה החוץ כיתתית בצורה מופלאה – אין קיום לידע במנותק מהיודע, למידה כפעילות הבנייתית, למידה כפעילות ממוקמת בהקשר ולמידה כפעילות חברתית.

אז למה לצאת החוצה? זו שאלה שעד לפני כשנה הדהדה בקרב מורות ומורים רבים. הנה 10 סיבות טובות לצאת וללמוד בחוץ:

1. הזדמנות ללמידה מוחשית, חוויה והתנסות – למידה בחוץ מפעילה את החושים דרך התנסות ישירה. בשונה מכיתה בה לומדים בד"כ בעזרת ספר, לוח או מצגת, כאן הסביבה היא חומר העזר.
2. ערוצי למידה מגוונים – בד"כ ביה"ס פועל סביב שני ערוצי למידה עיקריים – אינטילגנציה לשונית ואינטילגנציה לוגית-מתמטית. בחוץ אנחנו מתנסים במנעד רחב הרבה יותר – אינטילגנציה תנועתית, מרחבית, אישית, בין אישית ונטורליסטית.
3. הקניית מיומנויות חשיבה מסדר גבוה – אחד המאפיינים של למידה חוץ כיתתית היא תפיסה "מערכתית", הטבע פועל כמכלול, כהוויה אחת ומערכת אקולוגית שלמה – האקוסיסטם. אין סביבה טובה מזו להבנייה של מושגים והקשרם.
4. התפתחות חברתית – הסביבה החוץ כיתתית מזמנת אינטראקציות חברתיות שסבירות נמוכה מאוד שיצליחו להתקיים בתוך הכיתה, אין סביבה מתאימה יותר לעבודה על שיתוף פעולה, עבודת צוות ותקשורת בין תלמידים.
5. שיפור בהישגים – מחקרים מראים קשר ישיר בין למידה בטבע לשיפור בהתפתחות הקוגנטיבית, בתוצאות מבחנים, בממוצע הציונים ובמיומנויות למידה ביחס לקבוצות דומות שלא יצאו החוצה. יציאה לטבע מאיצה תהליכים במוח שתומכים בלמידה – שיפור זיכרון, מיקוד, יכולות פתרון בעיות ועוד.
6. התפתחות פסיכו-מוטורית – ריצה, קפיצה, טיפוס והליכה בשביל לא סלול הן דרכים טבעיות של ילדים לפתח את הגוף ולשפר את הקואורדינציה.
7. העצמה אישית – השהות בטבע מחזקת את הביטחון, הרווחה והבריאות הנפשית של התלמידים.
8. הפחתת אלימות – בשונה מבכיתה, מרחב החוץ מאפשר וויסות והוצאת אנרגיה. אנו רואים ילדים רבים שבכיתה "יושבים על קוצים" ובחוץ רגועים ופנויים ללמידה.
9. יחסי מורה-תלמיד – הטבע מאפשר מפגש שונה בין המורה לתלמיד. באופן אוטומטי הוא משנה את הדפוסים הקיימים במערכת יחסים זו בבית הספר. כאן אין חדר מורים, הגבולות פחות דיכוטומיים ויש הזדמנות חדשה לקשר ולקרבה.
10. מוטיבציה ללמידה – היציאה החוצה מגבירה את רמת הדופמין במוח. בתיווך והנחיה נכונה, היא גם מגבירה את המוטיבציה והסקרנות בקרב הילדים. מוטיבציה היא מפתח לשותפות של התלמידים בלמידה, שותפות היא השער ללמידה פעילה ומשמעותית.

על אף יתרונותיה של הלמידה החוץ כיתתית, היא מאלצת אותנו לפעול במרחב חדש. מה זה דורש מאיתנו המורים? כמה טיפים לדרך:
– לעבור מעמדת היודע לעמדת המתווך. מורה כמנחה.
– אומנות השחרור. היציאה החוצה מייצרת סיטואציה חדשה בה הגבולות לא ברורים כמו בבית הספר. לצד הגדרת כללים חדשים וברורים, אווירה של צמצום ו"שליטה מוגברת" מפחיתה את הפניות והמוטיבציה ללמידה.
צמצום מרחב הזרות. אחד האתגרים הראשונים ביציאה החוצה הוא מרחב חדש וזר לתלמידים. פעלו כדי לצמצם אותו ע"י הכנה בכיתה. שלושת מרחבי הזרות – הקוגנטיבי, הגיאוגרפי והפסיכולוגי, ניתנים לצמצום ע"י פעולות פשוטות למדי.
תכננו. צאו לסיור שטח מקדים, בדקו האם יש צל ומקום נוח לישיבה, חפשו תופעות מעניינות, מגוון ביולוגי וחיבורים שונים לנושא, בדקו את המרחב בו נוח לכם שהילדים יסתובבו בחופשיות, אתרו מפגעים וסכנות וחישבו על מענים.
חשבו באופן יצירתי. הטבע לא חייב להיות נושא השיעור. ניתן ללמוד כל דבר בטבע! חשבו איך ניתן למצוא הקשרים, ייצוגים ודרכי למידה ייחודיות וחווייתיות לטבע.
– ראו "הפרעות" כ"הזמנויות למידה". תופעות מעניינות שילדים מזהים בשטח הן מתנה גדולה וכך יש להתייחס אליהן. זה דורש לשחרר ולדעת שזה בסדר שהמורה לא יודע הכול. תמיד אפשר להחזיר את השאלה לתלמידים, לנסות לשער יחד ולצאת למשימת בירור של אחד התלמידים או המורה. רק אל תשכחו להציף את הנושא ולסגור אותו בביקור הבא בשטח או ביום למחרת.
התייחסו לאינטראקציות חברתיות. הן יקרו גם אם לא תכננתם, אבל נסו לצפותן מראש והתייחסו אליהן במהלך היום. רצוי מאוד לתכנן את הפעילות כך שתשלב בתוכה אינטראקציות ואפילו פעילות מובחנת בתחום הרגשי-חברתי.
גוונו בדרכי ההוראה. תכננו פעילות שמשלבת הסתובבות וחקר, למידה בקבוצות, שיתוף ועיבוד, יצירתיות, אתגר ופתרון בעיה, יצירה, משחק ותנועה.
החזירו בחזרה לכיתה. אל תשאירו את מה שקרה בחוץ מחוץ לכיתה. הקפידו לסכם בכיתה, חברו את הנושאים שעולים בחזרה לתחומים השונים הנלמדים בבית הספר, למדו יחד חוויות וחלצו תובנות יחד עם התלמידים. ולהיפך – חברו את הכיתה אל השטח.

האתגר הגדול ביותר ביציאה החוצה הוא שינוי תפיסות והרגלים אצלנו – המורים. שינוי עמדות ודפוסים קיימים של הוראה ולמידה, אמונה בסקרנות הטבעית וביכולת הלמידה העצמית של התלמידים שלנו והסכמה לשחרר.
זה דורש אומץ, חשיבה מחוץ לקופסא, תכנון והתייחסות בכתיבת המשימות ומערך הלמידה, ודורש גם לייצר סביבה מתאימה – או אולי פשוט לצאת אליה.

כל מה שצריך לדעת על חינוך חוץ ירושלמי | אסנת בבלי, מובילת תחום הקיימות במנח"י

בהתבוננות ממעוף הציפור על שכונות ירושלים, אנו רואים לאחרונה לצד הפריחה המרהיבה המאפיינת את תקופת האביב גם קבוצות רבות של ילדים, עם מבוגר אחד או שניים, יושבים במעגל או בחבורות קטנות, מתרוצצים או משוטטים בשטח הפתוח, משוחחים ביניהם, מתבוננים, מקשיבים, מציירם או כותבים. כן כן, הם לומדים!
השנה האחרונה אתגרה את כולנו בחיפוש אחר אפשרויות חדשות ללמידה משמעותית, ובה גילינו שאפשר להרחיב את מושג הלמידה גם אל מחוץ לכותלי הכיתה. למידה במרחבים הטבעיים הנפלאים שיש בירושלים הפכה להיות תופעה נפוצה.

מורות ומורים רבים במזרח ובמערב העיר בוחרים להתנסות יחד עם תלמידיהם בפרקטיקות חדשות של למידה בטבע, במנעד רחב של מקומות, תכניות וצורות פעילות: באתרי טבע גדולים כגון ח'רבת ארזה, עמק הצבאים, יער ירושלים ועוד, בגינות קהילתיות כגון גינת מוזיאון הטבע, וגינת אדם בתלפ"ז, ובאתרי טבע קטנים הנמצאים בתוך השכונות ובמרחק הליכה ממוסדות החינוך.

הלמידה בטבע יכולה להיות יומיומית כמו בגן יער שמצמיח לצדו, בשנה הבאה, בית ספר יער חדש(!), או מפגשי למידה קבועים לאורך השנה, כמו במרכזי החדשנות המופלאים "חוות דעת", איפכא ופואנטה ובתכניות "העיר כמרחב למידה" ו"חארתי בתהמני" (=אכפת לי מהשכונה שלי). הלמידה מתרחשת גם כמפגשי למידה חד-פעמיים מזדמנים, ואפילו כמשימות למידה עצמאיות בסביבה הקרובה לבית, כמו שקורה השנה בתכנית לחט"ב "טבע ירושלמי".

למידה בטבע יכולה להיות בהובלה של המורים או בליווי וסיוע של מדריכים מקצועיים, אך בכל המקרים היא מציעה מגוון הזדמנויות ללמידה משמעותית, לאינטרקאצקיות חדשות בין מורים לתלמידים ולתועלות רבות נוספות המשפיעות גם על הפדגוגיה בתוך הכיתה.
בשנים הבאות, נפתח יחד מודלים ירושלמיים נוספים של למידה במרחבי טבע ובשכונות, נרחיב את אפשרויות ההכשרה וההתמחות של צוותי ההוראה, וניתן מענה לביקוש ההולך וגובר מצד הורים ומורים לחינוך חוץ.

ולסיום – הפתעה! עוד השנה אנחנו מתכננים סמינר (עם לילה!) למנהלות ומנהלים, מורות ומורים, אנשי ונשות מינהל החינוך, שבוערת בהם הכמיהה להביא את החינוך בטבע לבית הספר שלהם. פרטים בקרוב.

ומה יש לגופי החדשנות של מנח"י להגיד על למידה חוץ-כיתתית? | כל הטיפים והרעיונות
מורים לומדים על למידה חוץ-כיתתית בהשתלמות חדשה

מפגש השתלמות #2 בח'רבת ארזה 14.3.21.

קבוצה נפלאה של 25 מורות ומורים מבתי ספר שונים בעיר, יסודי, על יסודי וחינוך מיוחד, העוסקים בתחומי דעת שונים: חינוך לשוני, מתמטיקה, של"ח, מדע וטכנולוגיה, חקלאות, אמנות, אנגלית ועוד, בחרו להשתתף בהשתלמות ללמידה חוץ כיתתית (כולל גמול) שנפתחה בשבוע שעבר!

מפגשי ההשתלמות מתקיימים בחוות דעת (אתר טבע ח'רבת ארזה בגילה), ובאתרי טבע נוספים בעיר. המפגש בהשתלמות מהווה הזדמנות להתנסות בתכנון והכנה של פעילויות למידה מחוץ לכיתה, פיתוח ארגז כלים פדגוגי, יצירת חיבורים לתחומי דעת ומיומנויות למידה שונות, החלפת רעיונות וחיזוק תחושת הביטחון ללמוד וללמד בחוץ.

ההשתלמות ביוזמה והובלה של חוות דעת מרכז חדשנות פדגוגי ללמידה בטבע והיחידה לחינוך לקיימות במנח"י.

תוכניות הליוויי של ביתא בשבוע רב פעילויות

השבוע היה עמוס בטוב עבור תוכניות הליוויי של ביתא מחנכים, עם שלושה מפגשי תוכניות:

פרפרים – הנה חזרנו לעוד מפגש פנים אל פנים! במפגש פרפרים השבוע הצוותים נזכרו בכל הכלים שקיבלו לאורך השנתיים בתוכנית, וצללו לנושא של 'גיוס שותפים' ליוזמה החינוכית שמובילים. היה מעשיר עם הרבה צידה להמשך הדרך 🙂

תכל'ס – השבוע התרחש המיני האקתון השנתי של תוכנית תכל'ס: יומיים של חשיבה ופיתוח, בהשתתפות 23 בתי ספר מהחינוך העל יסודי, ו-90 מנהלים ומורים.

מגדלור – בתי הספר ממזרח ומערב העיר נפגשו כדי להתנסות יחד בהוראת המודל הייחודי שלהם לבית ספר עמית. בהמשך הדרך הם מבשלים לנו ערכה דיגיטלית פשוטה שדרכה כל בתי הספר בעיר יוכלו ללמוד ולהתנסות במודלים הפדגוגים שלהם: ככה יוצרים קהילה מקצועית לומדת!

בית הספר נעורים | חינוך מיוחד בשטח והכנה לחיים בקהילה

בית ספר תיכון נעורים דתי מאופיין לתלמידים בעלי לקויות למידה מורכבות. בביה"ס לומדים תלמידים מכיתה ז' עד גיל 21, עם תוכניות למידה המותאמות לפי חטיבות כשהדגש הוא פיתוח עצמאות ויכולות לפי רמת התלמיד.
בחטיבה התיכונית ישנה תוכנית של מגמות ומבחני בגרות של יחידה-עד שתי יחידות, לפי יכולת התלמיד. בחטיבה הבוגרת ישנה תוכנית "מעברים" הכוללת התנסות בתעסוקה למשך יום-יומיים בשבוע, בדגש על עצמאות והכנה לחיי עבודה. התלמידים המסיימים את לימודיהם בביה"ס משתלבים בתוכנית של שירות לאומי.

בנינו בבית הספר תוכנית טרום מסיימים המיועדת לבני ובנות 18+. מדובר על מעין "מסע ישראלי" שיתפרס על שנה שלמה.
הרעיון העומד מאחורי המסע הוא להביא את התלמיד לעצמאות בשטח ולהרחיב את יכולותיו, ושיקול דעתו במקומות ובמצבים שונים שנפגשים איתם בחיי היומיום.
התוכנית כוללת יום הכנה בביה"ס אותו מובילים התלמידים, יום בשטח אליו מנווטים באופן עצמאי, והגעה למקומות שונים ברחבי הארץ. בימי השטח מתקיימות סדנאות של העצמה אישית, מפגשים עם אוכלוסיות שונות, התנדבויות והרצאות ע"י אנשי מקצוע בתחומי דעת שונים.

מטרת העל של התוכנית היא לעודד העצמה אישית של התלמיד מתוך התנסות והכרת הארץ, תוך העמקת הזהות היהודית, השייכות לעם ישראל, וגילוי נאמנות ואהבה כאזרח במדינת ישראל. התלמידים לומדים לברר ולדייק את רצונותיהם ולבנות בעצמם את הדרך להגשמה.

בתוכנית, התלמידים חוקרים את עצמם ואת סביבתם בהתייחסות לשישה מעגלי תוכן: המעגל האישי: "אני" והזהות שלי, אני והקבוצה: אני עם החברה הקרובה אליי, המעגל הקהילתי: אני כתורם לחברה הישראלית, מעגל העם: הזיקה לארץ ולעם ישראל, המדינה: אני כאזרח ישראלי, והשפעותיי על המדינה, ומעגל היהדות: אני והמסורת היהודית לכלל ולפרט. בכל אחד מהמעגלים אנו מתעסקים כחודש או חודשיים, כאשר בסוף מקיימים פעילות סיכום לתכני המעגל כולו.

לתוכנית יש מבנה שבועי, בו כל שבוע מתרכז סביב יום סיור חווייתי ביום רביעי, עם הכנה ופעילויות סיכום ורפלקציה.

בתחילת השבוע, התלמידים מתרכזים בכיתה ומתחילים בתכנון הסיור באופן עצמאי: הם בודקים איזה אוטובוסים מגיעים למקום, כמה עולה הנסיעה, מתי צריך להיפגש על מנת להספיק לאוטובוס, האם צריך לדאוג לכסף עבור כרטיסי כניסה לפעילות ומהו הלבוש הראוי. התכנון הוא לפרטי פרטים, וניתן לו זמן ייעודי בכיתה בליווי הצוות החינוכי. התכנון המפורט הוא חיוני עבור תלמידי החינוך המיוחד – הוא מאפשר להם להגיע לפעילות עם רקע וידע מתאים, להבין מה קורה ו"מי נגד מי".

בכל יום רביעי יוצא הסיור שתוכנן יחדיו, לפעילויות למידה בשטח (טיול, צפייה בהצגה וכו'). כחלק מהפעילות אנו עורכים מעגלי שיח לסיכום הכוללים עם רפלקציה, כל תלמידה משתפת מה היא למדה מהפעילות ואיך היא הרגישה, עבודה עם כרטיסיות טיפול וכו'.

במהלך פעילות התוכנית, ראינו את התהליך של ההתקדמות והעצמאות של התלמידים בצורה יוצאת דופן. מדהים כמה פעולות כמו התמצאות באפליקציות של מפות ואוטובוסים, הבנת אמצעי תשלום ואפילו חציית מעבר חצייה הן פעולות שמחייבות תרגול בשטח, ולא משנה כמה נלמד אותן בכיתה לא נדע שזה הופנם עד שלא נשתפשף עם התלמידים בפועל. 

הסיורים בנויים לפי מעגלי התוכן שלנו, ובהם זכינו לעבור מגוון גדול של פעילויות: התנדבויות בשומר החדש ובתי אבות, סיורים שבהם התלמידים העבירו את ההדרכה ועוד. אנו מתעסקים במגוון נושאים, מבירור וחיזוק תחושת הזהות האישית של התלמידים ועד השייכות והאחריות שלהם כלפי המדינה. הפעילויות מתאימות כולן לחינוך המיוחד, אם זה במתן זמן ארוך יותר למסלול ממה שמומלץ ואם זה ביידוע המדריכים במקום הסיור על אופי הקבוצה ויצירת הדרכה מותאמת. כאשר תלמידה זקוקה לנגישות תנועתית, אנחנו גם דואגים להסעה מונגשת במיוחד.

בסיום הסיור השבועי, כל תלמיד מכין אלבום סיכום דיגיטלי הכולל תמונות וכיתובים על מסקנותיו ולמידתו מהסיור, המתאגד בסוף שנה לכדי אלבום "סיכום מסע" אישי לכל תלמיד.

התוכנית מלמדת את התלמידים לבנות את הזהות האישית שלהם, לחוות מסע לגילוי היכולות והכוחות הטמונים בהם, להתמודד עם קשיים וכישלון ואף הפסד בצורה טובה, להפיק לקחים בהתאם, לפתח מעורבות חברתית בחיי קהילה ומיומנויות לגיבוש חברתי ועבודת צוות. ולהכיר תרבויות שונות החיות בישראל.

אילנה סימקין | מורה לאנגלית ומורת יער בית ספר יער מופת רמות אלון

"העבודה בתוכנית בית ספר יער החזירה אותי אל שורשיי בדרכים רבות. נולדתי בקנדה ותקופת ילדותי עברה במשחק ביערות ובנהרות של קנדה המערבית. התבגרות לצד טבע פראי הטביעה בי מודעות לקשר העמוק בין השהות בטבע ליצירתיות, השראה, תחושת שלווה פנימית, וגם כבוד עמוק והערכה לחי והצומח.

כסטודנטית לחינוך בבנק סטריט קולג' בניו יורק, המכללה המובילה בחינוך פרוגרסיבי, למדתי והתמחיתי בגישה חינוכית השמה את הילד במרכז, גישה מבוססת על עקרונות התפתחותיים. בתפקידי כמורה לאנגלית בבית ספר יער מופת רמות אלון, אני עובדת לפי תוכניות רב-חושיות, הטרוגניות, משולבת ומשלבת, בשאיפה לקדם את כל תלמיד ותלמידה כלומד מעורב של השפה האנגלית, אבל לפני הכול כאדם, חבר חיובי בקהילת בית הספר וכתורם לכלל החברה.

בית ספר יער הינו תהליך חינוכי השראתי הנותן לכל המשתתפים הזדמנויות שוטפות לפיתוח אישי על ידי פעילויות בסביבה חיצונית טבעית, תוך שימוש בכל החושים וחקירה של העולם מסביבם. התכנים מסייעים לתלמידים להבין את הערך העצמי שלהם, לפתח אחריות אישית וסביבתית, להגדיל את תחושת הביטחון העצמי, להגדיל את יכולתם לעצמאות ולפתח כישורים חברתיים טובים ומצמיחים.

בבית ספר יער, תפקיד המורה הוא לקיים שיעורים המאפשרים למידה וגדילה, להוות מודל לחיקוי, לשמור על ביטחון המשתתפים למידה ולהציע עזרה במידת הצורך. המורים הם חלק אינטגרלי בכל הפעילויות ומשתתפים בעצמם."

1. תוכנית בית ספר יער מתקיימת ביער או בסביבה טבעית אחרת כדי לפתח קשרים בין תלמידים ובין העולם הטבעי.
התוכנית שואפת למזער את ההשפעה של פעילות האדם על הסביבה הטבעית ועובדת בקנה אחד עם תכניות שימור הטבע והסביבה ביער בו מתקיימת הפעילות.

2. תוכנית בית ספר יער מהווה תהליך ארוך-טווח של רצף שיעורים. לא מדובר בחוויה חד-פעמית או מספר מצומצם של סדנאות. התכנית פועלת כשרשרת שיעורים המחוברות על ידי מעגלים של תכנון, התבוננות, התאמה וסקירה.
הלמידה המשמעותית מתרחשת כאשר אותה קבוצת תלמידים מבקרת פעמים רבות באותה חלקת יער, בקביעות ולאורך זמן. בכל שיעור יש לכלול פעילויות של דיון והפנמה של החוויות שהתרחשו במהלכו, ועל ידי כך לפתח תחושות אמון ויכולות של ביטוי עצמי.

3. תוכנית בית ספר יער עושה שימוש במגוון שיטות הוראה ששמות דגש על צרכי התלמידים ומייצרות קהילה בריאה שבתוכה אפשר ליהנות, ללמוד ולהתפתח.
תפקיד המחנכים הינו לסייע לתלמידים. בניגוד לתכניות שבהם המורים מרצים והתלמידים מקשיבים באופן סביל, בית ספר יער נותן לילדים הזדמנות ללמוד תוך כדי משחק וחקירה אקטיביים. כל פעילות מתוכננת עם הידיעה שהתלמידים חופשיים לפתח את החוויה לכיוונים שונים ולשנות את מהלך הפעילות, ולכן חשוב שמחנכים יאפשרו גמישות ונכונות לסטות מהפעילות המתוכננת לפי רצונם של המשתתפים.

4. תוכנית בית ספר יער שואפת לקדם את ההתפתחות ההוליסטית של כל המשתתפים בכדי לגדל תלמידים בטוחים, עצמאים ויצירתיים.
בנוסף ללמידה על הטבע ופיתוח מיומנויות מעשיות, יש גם לספק הזדמנויות לתלמידים לפתח מודעות עצמית, מיומנות תקשורתית, מיומנות חברתית ואינטליגנציה רגשית. שיעור ביער צריך להוות סביבה בטוחה לכולם, כך שכל משתתפי הפעילות, ללא אפליה בגיל או בתפקיד, מרגישים בעלי ערך שווה, ומרגישים חופשיים לדבר בגלוי כדי להביע רגשות, ללא חשש מתגרה או מלעג.

5. תוכנית בית ספר יער מספקת לתלמידים הזדמנויות לקחת סיכונים המתאימים לעצמם ולסביבתם, תחת השגחה ותמיכה של מורים ועמיתים.
יש לתת לתלמידים הזדמנויות רבות לעשות שימוש בכלים שונים, להדליק מדורות ואפילו לטפס על עצים לפי התאמה של הפעילויות ליכולות של כל אחד. הזדמנויות אלה מפתחות מודעות עצמית לגבי מוגבלויות פיזיות ונפשיות, מפתחות את הביטחון להתגבר על המוגבלויות האלה וכתוצאה מכך גדלים אנשים אשר מסוגלים גם להעריך וגם להתמודד עם מצבי סיכון.

6. תוכנית בית ספר יער מופעלת רק על ידי אנשי מקצוע מוסמכים שממשיכים ללא קץ בפיתוח היכולות המקצועיות שלהם.
שיעורים של בית ספר יער מונחים על ידי מורי יער שהם מיומנים בפעילות ובעשייה הייחודית הזאת וגם מיומנים בשימוש של מגוון שיטות הוראה. למורי היער יש את היכולת להתאים כל פעילות לכל קבוצת ילדים לפי מצב ולפי צורך, כי כל מורה יער הוא בהכשרתו הבסיסית ובניסיונו מורה מוסמך ולמד, חקר והוא יודע תיאוריות הוראה ולמידה של ילדים בשלבים שונים של התפתחות.

עם עיניים לכוכבים, אפליקציית SkyView Lite!

זה טוב ויפה לקחת את התלמידים לשיעור מחוץ לכתלי בית הספר, אבל מה לגבי שיעורי בית?

אפליקציית SkyView היא מכשיר ללמידה של מפות כוכבים. באמצעות שיתוף המיקום של המכשיר הנייד והפניית המצלמה אל שמי הלילה, האפליקציה מזהה את גרמי השמיים וקבוצות הכוכבים עליהם אתם מסתכלים! בשילוב אנימציה כיפית ואפשרות לשמור את הגרמים השמיימיים האהובים עליכם, SkyView מאפשרת למידה כיפית ומעשירה של שמי הלילה.

להורדת האפליקציה לאנדרואיד >> ולאייפון >>.

1. לשכת המדען הראשי של משרד החינוך בחוברת עם כל העקרונות ללמידה חוץ-כיתתית. לקריאה לחצו >>

2. סק;ופ – קהילה שיתופית לחינוך מטעם מערך המו"פ במשרד החינוך, משתפים אותנו בגיליון שחוקר את נושא הלמידה בחוץ! לקריאה >>

3. האגודה לזכויות האזרח בישראל פותחים הרשמה להרצאה מרתקת בנושא הפרדה בין מגזרים במערכת החינוך. לפרטים נוספים ולהרשמה >>

כל מה שצריך לדעת על חינוך חוץ ירושלמי | אסנת בבלי, מובילת תחום הקיימות במנח"י