איך לסגור את השנה הזאת מבלי למסמס את הסוף? ריח החופש הגדול ואווירת סוף השנה מורגשים בכל פינה, ורגע לפני שסוגרים אותה, עוצרים לחשוב איך לעשות את זה כמו שצריך.

השבוע בניוזלטר: סוגרים שנה

צוות ביתא סוגרות שנה במחשבה קדימה | גילי צליק כותבת איתכן ״ממני אליך״ | נעמה גרוסמן-קובה מסכמת שנה של למידה בחוץ | מגלים הזדמנויות לשנה הבאה בכנס החינוך העל יסודי | התיכון החדש בהר חומה כותבים תעודות אחרת | חנה גוטמורגן-בסקין עם הצעות למשחקי סיום | כלים דיגיטליים לשיעורי חזרה למבחן | ושבוע החינוך הירושלמי בפתח.

סוף שבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

לוחות השנה מתמלאים באיקסים סופרים את הימים לסוף, הנוכחות דלה והמערכות משונות ומשתנות, עייפות של צוות ותלמידים וכמיהה כללית לחופש, ים, טבע או סתם לשרוץ בבית ולישון עד מאוחר.

תקופת סוף השנה יכולה בקלות מאד לדעוך ולהתמוסס, ודווקא לכן חשוב לנו, רגע לפני שבאמת נגמר, לחשוב מה אפשר לעשות כדי לסגור אותה באופן מיטבי. אומרים שחוויות מתעצבות ונזכרות על פי הסוף שלהן, ולכן השאלה איזה סוף אנחנו מבקשים ליצור היא חשובה מאין כמוה.

בניוזלטר הזה ריכזנו עבורכם ארגז של מחשבות וכלים שיעזרו לסגור את השנה הזאת כמו שצריך.

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:
פתוח-סגור-פתוח: מה פותחים כש״סוגרים״ שנה?
שני קידרמן בר סיני וטל לב-ציון

בעבר, טקס חלוקת התעודות היווה גם מעין טקס מעבר מכיתה לכיתה. בסוף התעודה נרשם: "בית הספר החליט כי התלמיד ישראל ישראלי זכאי לעלות מכיתה X לכיתה Y'". 

מהן ההחלטות שסיום השנה מזמן לתלמידים ולבית הספר היום? האם נקודת הזמן של סוף השנה מתאימה לקבלת החלטות כלשהן? האם טמונה בה הזדמנות נוספת, מעבר לרצון של כל הצדדים להיפרד באופן נעים ומכובד?

אירוע התעודות של אמצע השנה צבוע באופן ברור מאד בסימן של תהליך. ברור לכולנו שמטרת התעודה לא מסתכמת בהערכה וסיכום, אלא צריכה להוביל למטרות וצעדים שיקדמו את התלמיד למחצית הבאה. רבים מאיתנו מקפידים לשלב בתעודות המחצית גם כתיבה ושיחה עם התלמידים של יעדים ברורים שאליהם יוכלו לשאוף להמשך השנה.

תעודות סוף השנה לרוב נראות אחרת. הדגש שניתן בהם הוא על סיכום וסגירה, ובמקום "הוחלט כי התלמיד עולה מכיתה X לכיתה Y", ההכרזה שתלווה אותן היא "איחלתי לתלמיד בהצלחה". תפיסת התהליך והרצף שהנחתה אותנו באמצע השנה, כמו נשכחת מאיתנו כשחום החופש הגדול נושב בעורפנו. אנחנו נפרדים מתלמידנו לשלום, מאחלים להם בהצלחה, אבל האם אנחנו חושבים ברצינות על מה שיהיה איתם הלאה?

בית הספר, כמו שהוא בנוי היום, מייצר תחושה של פירוק וקטיעות. אין כמעט אף ארגון בעולם שבאופן מובנה מפסיק את פעילותו לחודשיים שלמים במהלך השנה. נוסיף לכך את העובדה שאוכלוסיית בית הספר משתנה באופן שאינו דומה לשום ארגון אחר, החל בתלמידים שנכנסים ועוזבים בכל שנה ועד לתחלופה של הצוות החינוכי, שהולכת וגוברת בהתאם למגמות בעולם התעסוקה. במצב כזה, יצירת תחושה של רצף, היא משימה לא פשוטה בכלל.

שמירה על רצף חינוכי היא לא רק סיסמא, היא הכרחית על מנת לייצר תהליך חינוכי אמיתי, לשמור את הידע שצברנו, ולשפר את חווית הלמידה האישית של התלמידים שיכולה למנוע מהם את התחושה שבה הם מתחילים בכל פעם מחדש.

אז איך בכל זאת מייצרים רצף? 

השיחות האישיות של חלוקת התעודות מסתכמות לרוב בשאלה הרפלקטיבית: "איך הייתה לך השנה?". השאלה הזו חשובה ומעניינת, אך אפשר לצרף לה שאלה נוספת – "ואלו החלטות אתה מקבל בעקבות כך לשנה הבאה?". כמו שבתעודת המחצית, אנחנו מקבלים החלטות אופרטיביות להמשך השנה, כך רצוי שיהיה גם בתעודות סיום השנה. אפשר ורצוי להחליף את ההכרזה ההיסטורית "עולה לכיתה", בהחלטות דיפרנציאליות שנוגעות למגוון המיומנויות הנחוץ לכל אחד מהתלמידים – מיומנויות אקדמיות, חברתיות ורגשיות.

כך לדוגמא אם אנחנו מזהים אצל אחד התלמידים קושי חברתי בכיתה, נבנה איתו יחד תוכנית עבודה לשנה עם יעדים בתחום החברתי לשנה הבאה, ואולי אפילו למהלך החופש. מחקרים מראים שבמהלך חופשת הקיץ חלה התדרדרות גדולה בקרב רבים מהתלמידים, הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי (cooper et al.,1996). ייתכן שדווקא לתוך החלל המבולגן הזה, ההחלטות האישיות לצמיחה ולמידה צריכות להיכנס.

איך עושים את זה מבלי להוסיף לעומס סוף השנה הקיים גם ככה? הפתרונות יכולים להיות מגוונים ויצירתיים. קבלת ההחלטות יכולה להיכתב על ידי המורה במהלך כתיבת ההערות לכל אחד מהתלמידים. היא יכולה להיעשות בצורת רשימת המלצות שתעבור למורה הבאה אחרי. רעיון נוסף, הוא להשאיר בסוף התעודה מקום לכתיבת ההחלטות ולכתוב אותם בשיתוף עם התלמיד במהלך השיחה האישית על התעודה. 

כדי לצייד אותם להמשך הדרך, חשוב להימנע מתיאורים מסכמים בלבד, כאלה ששולחים את התלמיד להתחיל הכל מחדש בראשון לספטמבר הבא. אנחנו אולי נפרדים מהתלמידים, אבל הם ממשיכים את דרכם במעלה שתים עשרה שנות הלימוד, שוזרים שנים וחוויות, וממשיכים לטוות את הסיפור שלהם. 

ממני אליכן | גילי צליק
גילי צליק

שנת הלימודים תשפ״ב הגיעה לסיומה, אנחנו עסוקים במרץ בכתיבת תעודות ומפגשי סיום וגם כתיבת ׳ממני-אליך׳ שמצורף לתעודה.

לחלקנו תהליך הכתיבה ארוך ומורכב ואנחנו מוצאים את עצמנו מול ׳מחולל ממני-אליך׳ שנכתבו בשנים קודמות ותחושה שאנחנו מפספסים את המטרה.

אז איך בכל זאת אפשר לעשות את זה באופן משמעותי ואישי ואולי אפילו להנות מהדרך?

כותרת 7
סוגרים שנה בחוץ | נעמה גרוסמן-קובה

גם אנחנו בביתא עסוקים בסגירות. בשבוע שעבר, הסתיימה אחת התוכניות הייחודיות שפועלות בירושלים, תכנית למידת החוץ "סביב לה". במהלך השנה האחרונה עשרות מורים ומורות אמיצים ואמיצות התנסו בהוראה ולמידה במרחבים הפתוחים של ירושלים. נעמה גרוסמן-קובה מתיכון ליד"ה, אחת המשתתפות בתוכנית, מסכמת את החוויה ומספרת על פעילות הסיכום שערכו עם התלמידים בעמק הצבאים.

הקודם
הבא
כנס החינוך העל יסודי - הומניסטיקה 0.2

מזמינים אתכן.ם לשכלל את השיח על האפשרויות העומדות בפנינו עם הכניסה לרפורמת הבגרויות מתוך נקודות מבט שונות.

מה בתוכנית? פרופ׳ נמרוד אלוני על ההזדמנויות, הקשיים והאתגרים שבשינוי | מפגש עם אנשי החינוך מהשטח שמלמדים אחרת | פאנל מומחים בנושא רפורמת מקצועות המחר

כותרת 3
בית ספר הר-חומה | תהליך כתיבת תעודות רפלקטיביות

איך תהליך כתיבת התעודות מתקיים אצלכם ואיך הייתם רוצים שיראה? רגע לפני ששוב מתיישבים לכתוב תעודות, זה הזמן לחשוב איך להפוך את אירוע ההערכה הגדול בשנה, למשמעותי ומדויק יותר. התיכון החדש בהר חומה החליטו לצלול לעומק ולהפוך את תהליך כתיבת התעודות לתהליך רפלקטיבי שהתלמידים עצמם מובילים.

משחקים לפני פרידה | חנה גוטמורגן-בסקין, משחקולוגית ומחנכת ב״יפה נוף״

איך מלמדים כשהעייפות של סוף השנה משתלטת, כשכבר קשה לשבת בין ארבע קירות הכיתה והקיץ קורא לנו לחופש וכיף? מתחילים לשחק! חנה גוטמורגן-בסקין משחקולוגית ומחנכת ביפה נוף בשתי הצעות למשחקים סיכומיים לקראת סוף השנה: שיעור סיכום חומר בצורה משחקית ומשחק פרידה קבוצתי לסוף השנה.

PHOTO-2022-05-18-08-59-55

כשהתחלתי את דרכי כמורה חדשה (מזמן מזמן…) חיפשתי כלי שבעזרתו אצליח להטמיע את הלמידה בצורה הכי טובה והכי נכונה לילדים, מבלי לעייף אותם…ואותי… ויותר מזה – דרך שבעזרתה הילדים באמת יאהבו ללמוד. האמנתי, ואני מאמינה עד היום, שאפשר וצריך לאהוב את בית הספר, לאהוב ללמוד, להנות מהלמידה.

המשחק, הלימודי והחברתי כאחד, הוא המענה הטוב ביותר מבחינתי לכך. מחקרים רבים מעידים על כך שהטמעה נכונה של ידע, הטמעה טובה, נעשית דרך שיתוף של כמה שיותר חושים. המשחק מאפשר נגיעה בחושים רבים בבת אחת ויתרונו אף גדול יותר, משום שבנוסף להכל הוא מבוסס על הנאה.

המשחק משמש אותי ככלי להשגת מטרות השיעור ומשרת כל שלב של הלמידה: אם אני רוצה להקנות חומר חדש, לבדוק תפיסות עולם, או לבסס אוצר מילים, עוד קודם שהתחלתי ללמד – הרי שאשחק משחקים מטרימים נושא. משחקים אחרים יבדקו את הידע שכבר נרכש בכיתה, או ידע שהילדים למדו בעצמם כלומדים עצמאיים. משחקים נוספים יהיו חלק מהכנה למבחן, או כהערכה חלופית במקום המבחן. למדתי שבכל מקצוע אפשר לשחק: בחשבון, בתנ״ך, במולדת, בספרות ועוד. אני משחקת עם הילדים בפתיחת היום או בסיומו. אני משחקת במהלך שיעור – פשוט עוצרת לרגע, מבקשת מהילדים לשבת על השולחנות או לעמוד, משחקת משחק כעשר דקות ובאווירה העליזה שנוצרת בעקבות המשחק – ממשיכה בשיעור כאילו לא נעצר כלל.

חלק מהמשחקים יהיו משחקים קצרים וחלקם יהוו את השיעור עצמו. חלק מהמשחקים אשחק עם הילדים בכיתה, ממש במקומות הישיבה שלהם, ובחלקם נצא למסדרונות ונשחק שם. חלק מהמשחקים הם משחקים לימודיים אבל אני בהחלט משתמשת במשחק גם ככלי לגיבוש כיתה, להעמקת ערכים ולנתינת כלים להתמודדות במצבים חברתיים. המשחק מאפשר לי להיות במקום וברגע שאירוע חברתי מתרחש, לתווך אותו לילדים ולהקנות להם כלים להתמודדות עם מצבים דומים, כאשר אני, או מבוגר אחר, לא נהיה שם.

דרך המשחק אני לומדת להכיר טוב יותר ומהר יותר את התלמידים שלי: מי לא אוהבת לעמוד לפני כולם, מי לא  מתמודד עם הפסד, מי משתף ומפרגן לאחר, מי תחרותי ומי עובד נהדר בצוות.

עכשיו, כשהשנה מתקרבת לסיומה, המשחק מאפשר לי ולתלמידים לסכם את התהליכים שעברנו. 

הנה שתי דוגמאות למשחקים מסכמים, האחד מסכם חומר שנלמד והשני מסכם את השנה כולה, רגע לפני פרידה:

משחק סיכום חומר – ידיים מאחורי הגב

(מומלץ לשחק משחק זה במרחב גדול)

שלב הכנה

כל תלמיד כותב במחברתו 3-10 שאלות שקשורות לנושא שנלמד בשיעור (כמות השאלות תלויה בגיל ויכולת התלמידים)

  1. על התלמיד לענות על השאלות במחברתו.
  2. במהלך כתיבת השאלות המורה עוברת בין התלמידים, מזהה שאלות טובות אצל הילדים, מעירה, בודקת.
  3. כל תלמיד מקבל 2 פתקים ריקים.
  4. כל תלמיד בוחר שתי שאלות שכתב, שאהב מאוד ומעתיק כל שאלה לפתק אחד. יש להעתיק  רק את השאלות.
  5. מאחורי כל פתק הילד רושם את שמו.
  6. המורה אוספת את כל הפתקים ומכניסה אותם לקופסה/כובע.

ציוד:

  • קופסה עם פתקים ושאלות שכתבו הילדים (אפשרות אחרת היא שהמורה תכין מראש שאלות שהיא רוצה לשאול. יש גם אפשרות שהמורה תוסיף שאלות משלה לשאר הפתקים של התלמידים)
  • כדור ספוג

מהלך המשחק:

  • הילדים עומדים במעגל גדול, עם הידיים מאחורי הגב.
  • במרכז המעגל נמצאת הקופסה עם הפתקים.
  • המורה עומדת במרכז המעגל ובידה כדור ספוג.
  • המורה זורקת את הכדור אל הילד הראשון (היא בוחרת היכן להתחיל). אם זרקה – על הילד לתפוס את הכדור ולהחזיר מיידית למורה. עשה זאת- המורה עוברת לילד שלידו.

 אם לא תפס אז הוא נפסל (ראה להלן מה משמעות ״משתתף נפסל״)

  • אם המורה העמידה פנים שהיא זורקת, אבל הכדור נשאר אצלה ובכל זאת הילד אליו התכוונה פתח את הידיים מאחורי הגב – הילד נפסל.

״משתתף נפסל״ :

  •  צריך לגשת למרכז המעגל
  • לקחת פתק מהקופסה
  • להקריא בקול את השאלה ולהסתכל מאחורי הפתק מי כתב את השאלה
  • לענות על השאלה.
  • הילד שכתב את הפתק מאשר אם התשובה נכונה.
  • אם צדק: חוזר למעגל להמשך המשחק. אם טעה או לא ידע לענות, מתיישב בקו המעגל וממשיך את המשחק בישיבה.
  • ניתן להוסיף במשחק כללים שילד שקיבל שאלה ולא יודע לענות עליה יכול לבקש עזרת חבר.
  • את השאלות שכבר ענו מניחים מחוץ לקופסה.
  • שאלות שלא ידעו לענות אפשר להחזיר לקופסה.

משחק חברתי לסיכום השנה: השנה שלי הייתה כמו…

שלב הכנה

מכינים פתקים כמספר התלמידים (ואולי כמה נוספים). על כל פתק רושמים שם עצם, למשל: שניצל, סוכריה על מקל, שוקולד מריר, כלב, רכבת וכו'…

 או תיאור פעולה, למשל: לרקוד היפ הופ, לשיר במקלחת, לקפוץ בנג׳י וכו'….

מהלך המשחק

מפזרים את הפתקים על הריצפה הפוך כך שהכיתוב איננו גלוי.

כל ילד קם ובוחר פתק ("מה שיוצא אני מרוצה", אם כי אפשרי לתת לילדים להחליף פתק פעם אחת בלבד).

עושים סבב וכל ילד מתחיל במשפט:

השנה הזו הייתה עבורי כמו… הוא משלים את המילה שיצאה לו על הפתק (למשל, שניצל) ומסביר כיצד זה בא לידי ביטוי.

לדוגמה:

״השנה הזו הייתה עבורי כמו שניצל, כי כמו שאני אוהב לבוא הבייתה ולהריח את השניצלים של אמא, ככה אני אוהב להגיע בבוקר לכיתה שלי ולראות את החברים שלי״

"השנה שלי הייתה כמו לרכב על אופניים, כי כמו כשרוכבים על אופניים, לפעמים נפלתי אבל בסוף הצלחתי לקום ולהמשיך".

* * *

חנה גוטמורגן-בסקין היא מחנכת 27 שנים בבית ספר ״יפה נוף״ ירושלים, משחקולוגית, מחברת הספרים ״להרגיש שייך״ ו״המורה המשחקת״.

הפינה הדיגיטלית (1)
סיכום החומר הנלמד בצורה חוויתית ומלמדת

בואו להיות אריות בכיתה!

בחינות הבגרות ובחינות סיכום השנה בעיצומן ואיתן גם אינספור שיעורי סיכום וחזרה. שיעורי החזרה למבחן יכולים להיות חוויה משמימה, אבל יכולים להיות גם חוויה מגניבה שמשלבת עבודה על מיומנויות חשובות נוספות!

איך אפשר לסכם את החומר הנלמד ובאותה הזדמנות לעבוד על מיומנויות ההבעה בעל פה? התלמידים מסכמים את נושא מתוך החומר למבחן בצורת 'נאום מעלית' המתמקד בנושא לבחירתם, וכך נוצר מאגר כיתתי לשימוש שאר התלמידים.

היכולת להבין שאלה ולכתוב תשובה בהירה, הן מיומנות חשובות כשלעצמן. איך עובדים על המיומנויות האלו לקראת המבחן? שתי תבניות לעבודה עם תלמידים.

 

שבוע החינוך הירושלמי בסימן חינוך מחוץ לקופסא

22-31.5 

שבוע בשנה שבו החינוך עומד במרכז הבמה. עשרות אירועים ומפגשים מגוונים ועשירים בתוכן מרתק להורים ומורים.

אנו מזמינות אתכם.ן להירשם, ללמוד מהשטח, לקבל השראה וכלים והכי חשוב להנות!