כדי לנסח מהות חינוכית אישית, חשוב קודם כל לעצור, ובמקום להפנות את תשומת הלב החוצה, להפנות אותה פנימה. תשומת הלב פנימה מאפשרת להקשיב ברגישות למשמעות מעורפלת שקיימת בתוכנו ולנסח מתוכה אמת חינוכית אישית בהירה.
במסגרת מהלך "מצפן חינוכי אישי" שיצרנו מתוך חיבור בין עולמות החינוך וההקשבה, ביצענו בקיץ האחרון מהלך כזה בבית ספר תיכון בצפון הארץ. ליווינו במשך יומיים צוות מוביל מבית הספר, רכזי שכבות וחברי צוות הנהלה. כולם מורים ותיקים, בעלי ניסיון רב, והתנסות חינוכית עשירה ומגוונת. עבדנו איתם על עצירה, ניסוח הקול החינוכי האישי, והבאה שלו לידי ניסוח ושיתוף מול שאר חברי הצוות. התגובות העידו על עוצמת המהלך:
"אני ממש מרגישה שזה מחזיר את הניצוץ בשנה שהיא כל כך טעונה וכל כך מתישה, יש משהו בשיח הזה שמזכיר את הניצוץ גם ברמה האישית אבל באמת גם ברמת האנשים שאני עובדת איתם"
"שנדע להקשיב, כולנו, לתוך עצמנו, שנהיה קשובים למשאבים הלא מילוליים המתנהגים… עברנו פה תהליך משמעותי, מבחינתי זו פרקטיקה. אני עברתי כאן משהו, בהסתכלות שלי כולנו עברנו פה משהו, אנחנו יוצאים אחרת, והתלמידים יפגשו מישהו שהוא קצת שונה"
הפרקטיקות בהן אנחנו משתמשים נשענות על משנתו של פרופ' ג'נדלין, מפתח שיטת ההתמקדות (focusing) ושיטת TAE
(Thinking at the Edge) – פרקטיקות של הקשבה עמוקה שאפשר ללמוד.
נציע כאן שני כיוונים מתוך התפיסה, שניתן ליישם במגוון מצבים ודרכים:
- לעצור הכל ולהקשיב. ואז, להקשיב עוד יותר לעומק
ביום יום אנחנו שאובים אל תוך המקצוע שלנו, התלמידים שלנו, העשייה שלנו והאחריות שאף פעם לא נגמרת. ההזמנה היא לעצור לרגע את האינרציה ואת האוטומט ולהקשיב פנימה לעצמינו. לעצור לא כדי ללמוד עוד ידע מבחוץ, לא כדי לשכלל את המיומנויות שלנו כמורים, לא כדי ללמוד עוד שיטות חדשות וחדשניות. לעצור כדי לאפשר לעצמנו מרחב לפגוש את הידע הייחודי והאישי שלנו ולנסח מתוכו משהו חדש וחי.
"אני חושבת שהמתנה הכי גדולה ביומיים האלה היתה באמת המקום המאפשר הזה, שניה להסתכל על עצמינו פנימה, כי אין לנו הזדמנויות לדברים האלה ביומיום"
- מצאו לעצמכם חבר מקשיב
כאשר אנחנו מקשיבים עמוק לתוכנו, אל מה שעדיין מעורפל ולא ברור, מאד עוזר שמישהו נמצא אתנו, מקשיב לנו בהקשבה עמוקה, ומחזיק את המרחב עבורנו. כששני אנשים נמצאים בשותפות בהקשבה עמוקה – אחת מהן מקשיבה לעצמה, והשני מקשיב לה, ניסוח הקול הפנימי מתאפשר הרבה יותר. וזו גם העוצמה בקבוצת עמיתים. אין צורך לפנות למשאבים חיצוניים. כאשר מכירים את הפרקטיקות, ניתן להיעזר זה בזה, בתוך הצוות החינוכי.
"ההקשבה הזו, לתת לבן אדם את האפשרות להקשיב, להיות קשוב אל תוך עצמו, לקולות שלו אל תוך עצמו, אל מול הסביבה שלו, ורק המקום הצנוע הזה, אל מול זה, ואיזה דבר נפלא יוצא."
למי שמעוניין להעמיק – מצפן חינוכי אישי הוא מהלך שבאמצעותו אנשי חינוך מנסחים ומדייקים את המהות החינוכית הפנימית והאישית שלהם. במהלך הזה לומדים ומתרגלים פרקטיקות לניסוח מתוך הקשבה לידיעה פנימית. כנסו כדי לשמוע עוד >>
יוג'ין ט. ג'נדלין, התמקדות, הוצאת מרקם, 2010