אותנו לא צריך לשכנע שאירוע מחיאת הכפיים במרפסות הבא צריך להיות לאנשי החינוך. ובפרט, לאנשי החינוך המיוחד – החיוניים תמיד. גם בסגר, ממשיכים להגיע למוסדות החינוך, מתרגמים את המציאות החדשה לתלמידיהם, ושומרים עבורם על ביטחון ויציבות.

אז איך עושים את זה?

השבוע בניוזלטר:

אביב קינן, ראש מנח"י, מצדיע לצוותי החנ"מ | אתגרים משותפים ופתרונות מהשטח במזרח ומערב | אל תפספסו את עונת ההערכה בסטודיו של ביתא | איש החינוך שלנו הוא הרב משה ברמן | ובפינה הדיגיטלית – אפליקציה לעידוד תקשורת

סופשבוע נעים ושבת שלום מביתא מחנכים!

#חדשנות_שצומחת_מהשטח

תובנות קורונה פרק א' - המיוחדים | אביב קינן, ראש מנהל חינוך ירושלים

כבר כמעט חצי שנה, מרגיש שגם כשהעשייה אדירה, הקורונה בולעת הכל, ממסכת כל יוזמה בית ספרית ופעולה רשותית. כל רעיון חדש עומד בצל גלי תחלואה וסגירת מוסדות חינוך.

אז זהו, החלטתי לא להיכנע לאילוצים ולעומס, להתמסר לקורונה ולכתוב כל שבוע תובנות על החינוך בימי קורונה.

והפעם – לכבוד ט"ו בשבט, על החינוך המיוחד. החינוך המיוחד פעל באופן מלא כמעט מהרגע הראשון (ישר כוח על כך למשרד החינוך, השר והמנכ"ל, ובמיוחד על כך שמספטמבר צורפו ללומדים באופן אוטומטי גם מסגרות וכיתות של הנוער בסיכון וכפרי הנוער).

יש שאלות ועמדות שונות לגבי אופן פעולת החינוך במיוחד, שילוב מול הכלה… כל אלה אני מבקש לשים בצד, לרגע קט.

מערכת החינוך המיוחד התגלתה בתקופה הזו במלוא תפארתה. ידענו. ידענו שמדובר בנשות ואנשי חינוך מחויבים, רגישים, יצירתיים, בעלי לב רחב ונשמה יתרה. חמישה עשר אלף תלמידות ותלמידי ירושלים זוכים מדי יום ללמידה מאתגרת ומקדמת, תכנית למידה אישית, תכניות תוספתיות עירוניות מגוונת וחיבוק גדול.

גם בסגר השלישי, לצד חששות כבדים ובאהבה גדולה, אנשי החינוך המיוחד באים מדי בוקר, מאות מהם מביאים את ילדיהם לכ-40 השמרטפיות החמות שהרמנו עבורם ונותנים את הנשמה והלב לילדים של כולנו.

ומה השורה התחתונה? לא ארוכה ולא בטוח שיש. אולי רק חשוב שנזכור כולנו, הורים, תלמידים והחברה כולה – בשגרה ובעיתות משבר – את התרומה הלימודית, הערכית והמוסרית של המופלאים והמיוחדים: צוותי החינוך המיוחד.

בתמונה – אתמול הפתענו את כל צוותי החינוך המיוחד בתשורה סמלית מרעננת קטנה ברוח טו בשבט.

מורי החינוך המיוחד מתמודדים ביחד | הקורונה כהזדמנות להתפתחות בעולם האוטיזם

צוותי החינוך המיוחד של העיר ירושלים בפגישת סטודיו ללמידה מרחוק, ודיברו על טיפים וכלים להתמודדות עם אי וודאות במציאות המשתנה.

צפו בהקלטת המפגש!

וירוס הקורונה הביא איתו את הפחד הגדול מהבלתי צפוי, וסכנות בריאותית קשות. זה מצב חדש ובלתי מוכר המאיים למוטט את המפגש החברתי כפי שאנו מכירים אותו. זה מצב המחייב עטית מסיכה ושמירה על ריחוק בין אדם לאדם. בדומה למוסדות חינוך רבים ברחבי העולם, גם בתי הספר לחינוך מיוחד נכנסו לסגר ולא אפשרו מפגשים חברתיים וטיפוליים, שהם היסוד להתפתחותה של קהילה זו.

בבית ספר "אלבסמה" בעבר השתלבו הילדים על הספקטרום בפרויקטים בתוך בית הספר ומחוץ לו כשהם משמשים מדריכים לקבוצות של תלמידים ומורים. פרויקטים אלה, שהעמידו את הילד על הספקטרום במרכז העשייה, זכו להצלחה רבה וגרמו להתפתחות הילדים מול משפחתם וחברים בני גילם. אלא שהגעת וירוס הקורונה מוטטה את החלקה הקטנה של הילדים האלה, ושוב הרחיקה אותם מהמסגרת הטיפולית ומחבריהם בתוך בית הספר.

כתשובה למציאות עגומה זו יזם הצוות הטיפולי בבית הספר "אלבסמה", בית ספר לחינוך מיוחד של ילדים המאובחנים עם אוטיזם, פעילות ייחודית שמטרתה לזהות בתקופת הווירוס דווקא הזדמנות לפעול ולעזור, באמצעות פרויקטים יצירתיים אשר ישאירו את הילד על הספקטרום במרכז העשייה מבלי להפר את התנאים של ריחוק חברתי ואישי.

הרעיון כולו מבוסס על קבוצת הילדים על הספקטרום, אשר יעבירו מסרים באמצעות משחקי בובות ככלי לביטוי עצמי וכלי לתקשורת עם הסביבה החיצונית. הילדים עצמם הם המנחים והמנהלים בפעילות זו.

הדבר המפתיע שקרה הוא שהמשפחות שנמצאות בתוך הבית גילו עניין רב בפעילות ילדיהם והפכו לשותפות אמיתיות בפרויקט כולו, כשהדבר מחזק את הקשר המשפחתי בתקופה בעייתית זו! זאת במקום להפוך את הבית למלכודת של בידוד וריחוק חברתי ואנושי.

הצוות הרב-מקצועי של בית הספר "אלבסמה" לומד בימים אלה את התוצאות המרחיקות לכת של פרויקט ייחודי זה, ומקיים דיונים מתמשכים כדי להביא לקידומם של רעיונות נוספים.

המטרה שלנו היא לראות במצב הקיים הזדמנות לשינוי, ולהמשיך ליזום בשביל אוכלוסיית הצרכים המיוחדים ולמען שלוותם ואושרם.

הסטודיו של ביתא פותח את עונת ההערכה, וכולכם מוזמנים!
בית הספר "מופת יער רמות אלון" | כיתת תקשורת בקשר מרחוק

התקופה הנוכחית מאתגרת את ילדי התקשורת אפילו יותר מהרגיל. שאלנו את עצמנו כיצד לסייע להם בפיתוח מיומנויות חברתיות בתוך המציאות הדיגיטלית המורכבת להם.

הפתרון להתמודדות עם האתגר:

שיתוף פעולה עם תלמידי כיתות תקשורת מחטיבת ביניים רוטמן כדורי בגליל, כאשר שתי הכיתות לומדות יחד להכיר כלים טכנולוגיים בסיסיים ואת אפשרויות התקשורת השונות בהם. במהלך שיעורי התקשורת המשותפים התלמידים מתאמנים בקבוצות ובזוגות על מיומנויות חברתיות שונות.

  1. יצירת קשר עם המחנכת בבית הספר השני.
  2. בניית תוכנית למידה משותפת.
  3. הרצת התוכנית תוך בחינה רפלקטיבית של התהליך.
  4. הרחבת השימוש בכלים הטכנולוגיים והתקשורתיים למעגלי המשפחה של התלמידים. כך, התלמידים יוכלו ליצור קשר עם בני משפחה רחוקים, דבר שנמנע מהם מכיוון שהתקשו לתקשר בכלים הדיגיטליים הקיימים.
  5. הרחבת המיזם לכיתות תקשורת נוספות בבית הספר.

מה זה דורש?

מחשב עם אינטרנט, מוכנות ללמידה, משאבי זמן, והכי חשוב- אנשים שמאמינים במה שהם עושים, מוכנים לנסות ולהתנסות ולתת לתלמידים שלנו הזדמנות.

מה הטיפ הכי חשוב כדי לשכפל את ההצלחה?

אמונה בתהליך, סבלנות ומוכנות לתרגל ולהתנסות.

מה הרווחנו מהפתרון?

המיזם כרגע בשלבי הרצה ראשוניים. בינתיים נחשפנו ליכולותיהם הטכנולוגיות של התלמידים באופן בלתי אמצעי, יצרנו חיברות ראשונית והתחלנו להכיר כלים טכנולוגיים החשובים מאוד לעידן הנוכחי. ההיכרות עם הכלים חשובה לזמן הקורונה ותסייע לילדים ליצור קשרים חברתיים בתקופה שבה הכל קורה מרחוק. יתרר על כן, היא תסייע להם גם לאחר הקורונה, מכיוון שתקשורת באמצעים דיגיטליים הולכת והופכת לנפוצה יותר ויותר בעידן הזה גם ללא קשר לקורונה.

המיזם הזה נותן תקווה למשפחות התלמידים, שיוכלו להיות עצמאיים יותר ויפתחו קשרים חברתיים בעקבות העבודה על המיומנויות האלו.

רוצים לשמוע על התמודדויות של בתי ספר נוספים בתקופת הקורונה? כנסו ל"קוד פתוח" באתר ביתא מחנכים ולמדו מבתי ספר ירושלמים בשטח!

הרב משה ברמן | ראש ישיבת "שבילי תורה"

משה ברמן הוא ראש ישיבת "שבילי התורה" מרשת מוסדות "שתילים".
בעל תואר ראשון בחינוך ותואר שני בייעוץ, הוא מאמין בכל תלמיד ותלמיד שהוא יכול ומסוגל להצליח. ישיבת "שבילי התורה" מיועדת לנערים בגילאי 13-21 בעלי קושי התנהגותי, רגשי ולימודי. היא מסגרת מכילה, תומכת ומלווה.

"קורונה…..
תקופה הטומנת בחובה:
אתגר מול הזדמנות,
סערה מול יציבות,
וקושי מול צמיחה והתחדשות!
השתדלנו בכמה מילים להניח אלומות אור בתקופה המורכבת הזו. זה לא קל, אבל נזכור שזו ההזדמנות ונשתדל לנצל אותה."

האתגר: 'התמודדות עם הבלתי נודע'
בשנה האחרונה אנו פותחים את הבוקר בכל יום עם מספר החולים החדש, עם המילה הבסיסית הכל כך מוכרת -'קורונה', כשאליה מצטרף אוצר מילים ומושגים לא מוכר ובלתי נגמר, ממוטציות ועד חקירות אפידמיולוגיות.
אנו המבוגרים מנסים לתת אלומות אור לילדינו ותלמידינו כשאנו בעצמנו מתמודדים עם הבלתי נודע שלפנינו, ואנו מסבירים לילדינו שלא הכל ידוע. כשאנו מנסים לעשות סדר אצל ילדי החינוך מיוחד, שגם כך החיים שלהם לא בדיוק מסודרים, אנחנו עומדים בפני אתגר משמעותי של עשיית סדר אל מול פטריית העשן האופפת את כל המבואות.

הפתרון: 'יצירת וודאות בתוך האי וודאות והתמקדות בנודע ובטוב'
אנו מבצעים הפרדה בין המצוי לרצוי, שמים על השולחן בצורה מפורטת את מה שקורה היום ומתעלמים מהמחר, מסבירים ומפרטים את מה שאנחנו כן יודעים וחוזרים כל העת על התקווה והחזון ליציאה מהמצב הסבוך. אנחנו נותנים את המרכז לידע, ליוזמה, למסירות, לרוח ההתנדבות ולכל הדברים המקסימים שהחברה שלנו מצטיינת בהם. אם יש לנו כל כך הרבה טוב וידע, נתמקד בזה.

האתגר: 'בניית המחויבות העצמית'
אחד הדברים המשמעותיים שאנו רואים בהם את ההתבגרות והחכמה של בני הנוער, הוא הרגע בו אנחנו מבחינים במחויבות העצמית שנבנית אצלם, היוזמה, המקוריות, ובקיצור הכוח הפנימי שלהם שמבצבץ. לעומתם, אצל רבים מתלמידי החינוך המיוחד אין מושג שמובן מאליו, כי הכוח הפנימי שלהם מתקשה לבטא את עצמו, ובימים אלו של הקורונה הדבר מתבטא באי מחויבות עצמית לדברים בסיסיים. תופעה זו מקשה על התפקוד היומיומי בבית, על הלמידה מרחוק, ובעיקר על המעורבות החברתית.

הפתרון: 'הטמעת המסוגלות'
במילה אחת: 'מסוגלות'. אנו יודעים היטב שאפשר לכתוב פתרון במילה אחת, אבל ליישם אותו זו דרך ארוכה. זה נכון מאוד, נניח פה שלט הכוונה לכיוון הנכון והבונה, ומכאן אכן הדרך ארוכה אבל בטוחה. נסביר לתלמידים שהמבחן הכי משמעותי הוא המבחן של החיים עצמם, וזה נבחן ביכולת שלהם ליישם את החלומות שלהם. הדרך לכך היא לעמוד בזמנים שהם קובעים, לכבד את הערכים שהם מאמינים בהם, לייצר כל העת מוטיבציה לעבודה עצמית ולתת לכך כלי מדידה עצמיים: ללמד אותם לכתוב לעצמם את ההצלחות שלהם, את הפעמים שהם עמדו בלוח הזמנים, ושהם יישמו את המשימות בהצלחה. כך נכוון אותם לאט למחויבות עצמית, שהיא המתכון הבסיסי להצלחה.

'הקורונה כהזדמנות'
ביום רגיל אנו צריכים סיבה מיוחדת לחבק את הילד, לספר לו כמה אנו אוהבים אותו, להיזכר יחד איתו ברגעים היפים שיהיו, ולחלום אתו על ימים ושעות יפות שיבואו. אנו עושים זאת מפעם לפעם, אבל כעת כשאנו בבית זה הזמן בהחלט, בואו וננצל את הימים. אילו שעות שלא יחזרו, ואנו מנצלים אותן כדי לתת את היחס הנצרך כל כך. בואו וננצל את ההזדמנות.

אנו בחינוך המיוחד לוקחים ימים אלו כדי לתת דגש לתלמידים שמתקשים ביצירת קשר ומעורבות חברתית פעילה. הם קיבלו בימים אילו של מעורבות מרחוק הזדמנות להעמקת הקשר. כשכל החברה מנוהלת מרחוק והחששות לעמוד מולם הם קטנים יותר, כשאין התמודדות מול כיתה שלמה ומאיימת, והדבר שנמצא מול עיניהם כרגע הוא שפורפרת הטלפון או המסך, הם עושים זאת בקלות יתרה ופורצים מחסומים של שנים. זו הייתה ההזדמנות שלנו.

בימי בידוד וקורונה יש לנו את ההזדמנות לקפוץ לביקור או להרים טלפון לתלמידים ולדבר איתם סתם כך על מה שקורה, על הבית, על החלומות והשאיפות, ופשוט לפטפט. זה לא קורה ביום סתמי, אבל עשינו זאת בימים אילו וזה מדהים. הקשרים שהתרקמו בימים אילו הם משמעותיים, פרצנו דרך שלא היינו יכולים לחלום עליה ביום רגיל, אז לקחנו את זה כהזדמנות.

בימים רגילים כשאנחנו מעבירים שיעור יש התבנית הקבועה של מחנך ותלמיד, של כיתה אל מול מורה. בימים אילו בהם אנו צריכים להעביר חומר לחלק מהתלמידים שנמצאים בבידוד או חולים בקורונה, נתנו לתלמידים את האחריות להעביר את החומר לחברים, ובעצם יצרנו מצב שבו 'כל תלמיד הוא מורה'. זו תפיסה שבנתה את התלמידים ונתנה להם כוח ותעצומות, תפקיד רב אחריות. זה מעצים ומחזק, וזמנים אילו הם ההזדמנות.

אפליקציית Feelter - לעידוד תקשורת

מורים לילדים בגילאי היסודי והחטיבה?

גם אתם מרגישים את התסכול בניהול תקשורת בית ספרית מעל ראשי הילדים/ות? מאמינים שחוסר מעורבות בתקשורת מונע מילד/ה ללמוד לקחת אחריות?

אם כן – אנחנו שמחות להציג את Feelter – אפליקציה חינוכית שמסייעת לתלמיד/ה לקחת אחריות באמצעות יוזמה וניהול תקשורת בהקשרים בית ספריים.

בא לכם להתנסות?
לחצו על הקישור ודברו איתנו >>

1. חוות דעת והיחידה לחינוך לקיימות של מנח"י פותחות השתלמות ללמידה חוץ כיתתית! להרשמה >>

2. כנס עתיד החינוך הטכנולוגי (FETC) מתקיים ממש עכשיו, באופן וירטואלי וחינמי! להרשמה ופרטים נוספים לחצו >>

3. זבנקו היא פלטפורמת משחק המלמדת עקרונות של חינוך פיננסי, ועכשיו הם מעבירים סדנאות לכיתות! לפרטים נוספים >>

הסטודיו של ביתא פותח סדרת מפגשים הבוחנים את נושא ההערכה מצדדים שונים, וכולכם מוזמנים! הצטרפו אלינו ונחשוב אם בכלל צריך הערכה, מהי הייחודיות של שיטות הערכה בכל תחום דעת, ומהם הכלים הדיגיטליים שיכולים לעזור לנו במשימה זאת.

ביום שני הקרב: עמוס רבן פותח את חודש פברואר עם מפגש הגורם לנו לחשוב מחדש על מטרות ההערכה, והאם היא בעצם עוזרת לנו או שעדיף בלעדיה?

רוצים להירשם למפגש? מלאו את פרטיכם בטופס הבא: