לדבר בשפה שלהם 1

טיקטוק, פורטנייט, וולוג, הייליטס, פולוו, לייבים, רדאיט… אנחנו רוצים להישאר רלוונטים, להכיר אותם באמת, אבל לפעמים נדמה שמעבר למסך מפריד ביננו הרבה יותר.

הצצה לעולמות הוירטואלים של התלמידים שלנו, כדי למצוא שם את ההזדמנויות לשיח, למידה וחינוך.

השבוע בניוזלטר: מדברים בשפה שלהם – העולם הוירטואלי

מנהלת התקשוב, המדע והטכנולוגיה של מנח"י על מורים, תלמידים ורשתות חברתיות | תלמידים מדברים על העולמות הוירטואלים | ההזדמנות שבלמידה דרך משחקים דיגיטליים | חודש נובמבר בסטודיו של ביתא: לומדים בדרך שלהם | שמים זרקור על תל"י גאולים | אשת החינוך שלנו היא הטיקטוקרית תמר לנגבורד | ובפינה הדיגיטלית: טיפול באמצעות אווטרים

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

למידה חוץ כיתתית
מיכל צור | מנהלת תחום רישות וקהילות, מינהל חינוך ירושלים

בשנתיים האחרונות המסכים הפכו להיות אחד מכלי התקשורת המרכזיים שבהם היינו בקשר עם התלמידים שלנו. וכשהם לא היו איתנו בבית הספר, המכשירים, והמשחקים, היו איתם.

התלמידים שלנו מבלים שעות מול המסכים. ברשתות החברתיות, במשחקי רשת, בזירות שאנחנו לא מבינים אבל עבורן הן אמיתיות יותר מרוב הדברים. אפשר להגיד על זה הרבה דברים. שהם מכורים, שאצלנו זה לא היה ככה, שהדור הזה. שזה "לא טוב", "לא בריא", ובאופן כללי שזה "לא".

אני מאמינה שלא מגדירים משהו על דרך השלילה. אור הוא לא "לא חושך", שולחן הוא לא "לא כסא". כשאני מסתכלת על דברים, אני חושבת מה הם כן.

אני מזמינה אתכם לחשוב ככה גם בהקשר הזה, שכן: יש מרחב שבו הקשב של התלמידים שלנו מקסימלי. יש משהו שהם משקיעים בו שעות מזמנם, מתפתחים, משתנים, לומדים. יוצרים עולמות, שוברים את השיניים באנגלית, בונים דמויות, מנסים להיות הכי טובים.

רגע לפני שאנחנו אומרים שיעזבו את השטויות האלו בצד, שווה לחשוב איך אנחנו מתקשרים עם התלמידים שלנו בשפה שלהם. במקום לנזוף בהם שיחזרו לעולם האמיתי, בואו נצלול לעולם שבו הם יכולים להיות מי שהם רוצים להיות.

יש מורכבויות, יש אתגרים, יש בעיות מוגנות. אבל יש יתרונות ויש גם הזדמנות. עולם שלם שהתלמידים שלנו דוברים שוטף, ואם אנחנו רוצים להיות חלק ממנו, אנחנו צריכים ללמוד את השפה.

בניוזלטר הזה: מדברים בשפה שלהם, העולם הדיגיטלי.

ובסטודיו של ביתא – חודש שלם על איך עושים את זה… (לפרטים נוספים והרשמה כאן)

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:

רשתות חברתיות, תלמידים ומורים | מנהלת תקשוב, מדע וטכנולוגיה

כמה זמן ביום אנחנו מבלים מול הטלפון, המחשב, הטלוויזיה? כמה שניות עוברות מהרגע שקיבלנו צפצוף של הודעה ועד שבדקנו מה כתוב בה? כמה רחוק אנחנו שמים את הטלפון בזמן השינה? מתי יצאנו מהבית ללא הטלפון ולא חזרנו לקחת אותו? 

ההתנהלות היומיומית של כולנו מורכבת מהתשובות לשאלות הללו. החיים של מבוגרים מלאים באמצעים דיגיטליים איתם הם עובדים או נהנים בשעות הפנאי, ובכל זאת כמה מאיתנו יודעים לומר בצורה מדויקת מה אומרות המילים הבאות: טיקטוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט, פורטנייט?

המילים הללו הן מציאות חברתית, תקשורתית, צרכנית וערכית של העולם החדש. בני הנוער כבר מזמן שם. כל היום.

רבים מהמבוגרים לא מבינים מה בני הנוער מוצאים במקומות הללו.

השאלות רבות: מה כל כך מעניין את הנערים והנערות בתוכן הדיגיטלי שהם צורכים? מה סוד קסמם של משחקי המחשב או מה מושך בסרטונים הקצרים בהם הם צופים? איך פועלות הרשתות החברתיות החדשות? מהן הסכנות אליהן בני נוער נחשפים כאשר הם צופים בתכנים ברשתות החברתיות או במשחקי המחשב?

מחקר שנערך ב2018 על אופן השימוש באינטרנט של ילדים בגילאי 14-18 טוען כי בני נוער הם פלח אוכלוסיה המאמץ את הטכנולוגיה ביתר קלות וטבעיות, ללא החשש והרתיעה הניכרים בקרב שכבות גיל גבוהות יותר (עמיחי-המוברגר, 2013, Andreassen& Pallesen, 2014).

פעילות הפנאי באינטרנט בקרב בני נוער היא חלק בלתי נפרד מחייהם, והיא גורמת להם הנאה ומאפשרת תיאום ויצירת קשר, תקשורת ותמיכה. אלמוג ואלמוג (2016) טוענים שהאינטראקציה הבין אישית אשר מתקיימת ברשתות החברתיות (כדוגמת פייסבוק) עונה על צורך בשייכות. בני הנוער המבססים את מקומם במערך החברתי עושים שימוש ברשת כדי ליצור קשרים חדשים, לחזק קשרים ולבחון אינטראקציות בין-אישיות באופן שאולי לא היו חשים בנוח לנהוג במפגש פנים אל פנים. פעילות פנאי באינטרנט בקרב בני נוער מהווה מרחב נוח לביסוס הזהות שלהם באמצעות קבלת משוב תדיר והשתייכות לקבוצות חברתיות (עמיחי-המבורגר, 2013).

כמבוגרים, שרחוקים מהעולמות הוירטואליים בהם בני הנוער פעילים, אנחנו נוטים לבקר את השימוש המוגבר ברשתות החברתיות, ולראות בעולמות האלו בעיקר את הסכנות והאתגרים. אך אם משהים את הביקורת, ומקשיבים למשמעות שבני הנוער מוצאים בעולמות האלו, ניתן למצוא בהם גם הזדמנויות רבות. 

בפברואר האחרון התפרסמו בעיתון הארץ ראיונות עם בני נוער רבים המנהלים חשבונות טיקטוק עם מאות אלפי עוקבים. התמונה שמגלה מפתיעה מאוד. כך למשל, ג'קלין  אגבקיאן, בת 17 מבת ים עם 192,000 עוקבים בטיקטוק. היא מעידה על עצמה שתמיד חלמה להיות רקדנית, אך תמיד התביישה מאוד להופיע. לפני שנתיים פתחה עמוד טיקטוק והחלה לרקוד. היא אומרת "באפליקציה הזו אתה נהיה פתוח יותר. כשאתה עושה טיקטוק לבד אתה הכי עצמך שיש, וזה מקבל חשיפה גדולה שלא תלוי בזה שאחרים ישתפו. אם לא מבינים את המשמעות של החשיפה, זה יכול להוציא ממך דברים שאתה פחות רוצה, אבל אותי זה מיקד".

לנעמה אגאי שי, בת 18 ממשגב יש 222,0000 עוקבים. היא אחת היוצרות המוכרות והמוערכות בטיקטוק ובכל מה שקשור לדימוי גוף חיובי, היא נחשבת לחלוצה באפליקציה. "ילדה בת 14 כתבה לי שהיא סובלת מהפרעות אכילה ובזכות הסרטון שלי היא התיישבה ואכלה כמו שצריך, אז התחלתי לעשות ליין של סרטונים שאני אוכלת בהם המבורגר". היא מגדירה אות התפקיד שלה בצורה ברורה "זה לא רק להעלות סרטונים. זה גם להגיב לתכנים שובינסטים כי אני יודעת שילדות קוראות את זה ותופסות מהמילים שלי".

לא רק התכנים עצמם יכולים להפתיע. בועידת גלובס לכלכלה התקיים מושב  "הדור האבוד" ובו הוצג נתון שידהים כל מורה ששולח את התלמידים לחפש מידע ברשת: "בני-נוער לא נכנסים יותר לאתרים דרך הקלדת כתובת או חיפוש שלה בגוגל, אלא הגעה לכתבות דרך מה שהם רואים בפיד שלהם ברשתות החברתיות". 

יוצא מכאן, שהרשתות מהוות גם מקור של צריכת תוכן וערוץ למידה מרכזי עבור התלמידים, דבר שאנחנו כמורים לא לגמרי מודעים אליו. ישנו פער עצום בין האופן בו התלמידים לומדים באמצעות הרשתות לבין האופן בו אנחנו מלמדים בבית הספר. השוני בין שיעור מסורתי בבית הספר לבין תוכן דיגיטלי הוא בשלושה דברים עיקריים:

  1. חזותיות- סרטונים ותמונות הן הדרך הכי טובה להבין כל דבר שלא נחשפנו אליו קודם.
  2. הנגשה- כל אחד לומד בדרך שנוחה לו. כל תוכן ברשתות מונגש גם באופן ויזאולי, גם באודיו (שמע) וגם בטקסט קצר.
  3. קצר וקולע- הכל נאמר ונכתב בקצרה. לא משנה בכלל כמה הנושא כבד או מורכב. אורך סרטון טוב יהיה מקסימום דקה וחצי.

ייתכן שבכדי להישאר רלוונטיים, ולהצליח לחבר את הלמידה בבית הספר לעולמם של התלמידים, על המורים להכיר את האופן בו מייצרים תוכן בעולם החדש, ולאמץ חלק מהעקרונות לתוך הכיתה. 

חשוב להזכיר, שגם בעולם התעסוקה ישנה מגמה למיקוד וקיצור התוכן. כך למשל על פי מושג "נאום המעלית" הידוע, יזמים נדרשים לתמצת יוזמה שלמה לתוך נאום באורך של דקה. אם כך, היכולת לקצר תוכן ולמקד אותו מהווה גם מיומנות חשובה לתלמידים על מנת שיצאו מוכנים אל עולם התעסוקה החדש. זהו אתגר אדיר שדורש חשיבה מחדש על יצירת מידע, איך לא מרדדים את הידע ואיך נותנים לתלמידים כלים להתמודד עם ידע ארוך ומורכב.

לצד ההזדמנויות האדירות, תפקידנו כמבוגרים ואנשי חינוך הוא גם להכיר את האתגרים והסכנות בעולמות הוירטואלים, שחלקם ידועים וחלקם פחות. ד"ר עידית פוזנר היא נוירולוגית ילדים שחוקרת את השפעת המסכים על ילדים צעירים. במחקר שביצעה בקרב 8,000 ילדים ובני נוער עולה התמונה הבאה: קריאת תגובות והיתקלות בטוקבקיסטים גורמות לנו להקצין רגשות. הדבר מביא מצד אחד להפרזה בביטויי קרבה שמאבדים את המשמעות שלהם ומצד אחר לפגיעה רגשית, לעלבונות, לבידוד, להשפלה ולדיכאון.

כך קורה שהעיסוק במדיה, שאמור להפוך אותנו לחברתיים ולמתקשרים, עלול להוריד את יכולת האמפתיה של האדם ולהגביר את הבדידות שלו. ממחקר עולה כי ככל שזמן החשיפה למסכים קטן, וזמן הפעילות הגופנית מתארך, כך פוחתים הסימפטומים של דיכאון בקרב בני נוער.

לסיכום, בני הנוער חיים ברוב השעות הפנויות שלהם ברשתות החברתיות. זהו עולם שמאפשר ביטוי עצמי, חקירה ומעורבות חברתית גבוהה. למבוגרים בכלל, ולמורים בפרט, יש תפקיד חשוב לעזור לבני הנוער למצוא את המיוחד שבהם, לדעת לעמוד על שלהם ולפתח חשיבה ביקורתית כאשר הם נמצאים בעולם הוירטואלי. בנוסף, שילוב העולמות הדיגיטליים בתהליכי הלמידה השגרתיים מאפשר לתלמידים להיות פעילים בלמידה. הם לומדים להכיר את המחשב ככלי למידה במקום כמשחק, לפתח מיומנויות המכינות אותו לעולם העבודה המתקדם וללמוד באופן עצמאי ושיתופי ברמה הגבוהה ביותר.

רוצים ללמוד עוד על יצירת תוכן דיגיטלי בשפה עכשווית שתשרת את הלמידה בכיתה? 

מוזמנים להשתלמות שלנו "מורים יוצרים תוכן". מספר 312 באתר פסגה מנח"י.

 

מקשיבים להם מדברים | תלמידים ירושלמיים מספרים

הלכנו לשמוע מה התלמידים שלנו חושבים על זה, וביקשנו מהם להסביר לנו את העולמות הווירטואליים שלהם, במילים שלהם.

זוהר אזולאי | תלמיד כיתה י"א, הימלפרב

"מבחוץ זה נראה דרך להעביר את הזמן בבטלה, ופאסיביות. אבל יש בזה אלמנטים של למידה וחוויה. זה לא רק מעביר לנו את הזמן יש בזה ערך שנשאר אחרי שמכבים את המסך

אני חושב שגם הכישורים הדיפלומטיים שלי טובים יותר בזכות זה. בגלל שהשיח הוא יותר קיצוני ברשתות החברתיות, אני מצליח בחיים האמיתיים לדבר עם כל אחד ולהצליח להגיע איתו למכנה משותף."

רוצים לשמוע עוד >>

הילה זבולוני | תלמידת כיתה י"א, אור תורה

מבוגרים שניגשים לנושא הזה ומדברים על הסכנות ברשת המון פעמים מדברים בהתנשאות ויש להם כל מיני יציאות כמו "אתם בדור של היום…" אז קשה מאוד להקשיב ולקחת ללב מה שהם אומרים. עוד דבר שקורה זה שמזהירים אותנו ממיליון דברים. כל דבר הוא סכנה. 

אולי כדאי לערב בשיחות האלה תלמידים גדולים יותר. נגיד שתלמידים בי"א, י"ב יהיו מעורבים בזה בכיתות הנמוכות. ככה קל יותר יהיה ללמוד מהם. הם גם בתוך זה אז זה יותר אמין. 

רוצים לשמוע עוד >>

אספנו בשבילכם מגוון הזדמנויות ללמידה בשפה שלהם:
  • ד"ר חנן גזית, חוקר גיימינג ומשחקולוג מומחה, מסביר על הקשר בין גיימינג ולמידה ועל המקום שלנו כמורים בתוך הדבר הזה. רוצה לקרוא >>

  • רויטל נאמן יהל, מנהלת אשכול פיס כפר סבא, מורה ויזמית, מספרת כיצד ניתן לשלב בין טיקטוק ללמידה משמעותית. הסתקרנתי >>   

  • מורים שהפכו לכוכבי רשת מלמדים, מספרים למה משתלם לנו ללמד ברשתספרו לי עוד >>

  • מותר גם לצחוק ולבקר, ארץ נהדרת מציגים את בית הספר הטיקטוקרטי הראשון. רוצה לצפות >>

כותרת 7
הצטרפו אלינו לחודש שכולו בשפה שלהם, המפגש הראשון בשבוע הבא!
חודש נובמבר סטודיו 1
כותרת 3
תל"י גאולים | אומרים "כן" לתלמידים

בית הספר תל"י גאולים ע"ש יצחק נבון הוא בית ספר ממלכתי, יסודי שש שנתי השוכן בשכונת בקעה. התלמידות והתלמידים שלנו מגיעים מכל האזור.

מילת המפתח שלנו בבית הספר היא: "איפשור", או במילה אחרת: "כן". 

כן, ליוזמות של תלמידים, כן למחשבות חדשות של צוות, כן לשילובים מיוחדים במערכת השעות, כן לגיוון, כן  ליצירתיות. בית הספר הוא מקום שצריך לעורר סקרנות ושמחה. אנו עוסקים הרבה באופן שבו ניתן לשלב בין השניים.

לפני 6 שנים שאלנו את חברי הצוות מה החלום שלהם. להפתעתנו גילינו שיש הרבה מאוד כישרון, ידע ומוטיבציה ללמד גם תחומים אחרים וכך נולדו להם שיעורי החלו"ם  (חוויה, למידה ומי שבינהם).

הקודם
הבא

בהמשך בנינו 4 מגמות, ממש כמו בבית ספר תיכון שכל תלמיד בוחר : גוף ונפש, מדע וטכנולוגיה, אומנויות, מגלים עולם. בתוך כל מגמה יש לא מעט שיעורים אותם התלמידים בוחרים: פיתוח קול, צרפתית, שפת הסימנים, תולדות האומנות, רדיו, גיבורי תרבות, הכנת סירטונים ועוד.

בית הספר הוא שיקוף של החברה הישראלית ואנו גאים בכך שבאי בית הספר שונים האחד מהשנייה, אבל מבינים שלכולם יש מקום ולכולם יש צרכים ייחודיים.

השיעורים הם רב גילאיים ומבוססי בחירה. יש כבוד לרצון התלמידים, לתחומי העניין ולמוקדי הכח שלהם.

אנו משתדלים להיות בהתפתחות מתמדת ולכן השנה נוסף מקצוע למערכת השעות בשם קמפוס קולינארי. שילוב של מיומנויות בית בסיסיות, חשיבה פיננסית ובישול.

אנו ממשיכים את הקשר עם בית ספר משועפט ואף מוסיפים פרויקט נוסף של "דיאלוג וזהות" עם בית ספר מהעיר רמלה.

הלמידה בבית הספר מתנהלת בשלושה ערוצים מקבילים. ערוץ המיומנויות: קריאה וכתיבה, הערוץ החברתי- רגשי וערוץ החוויה.

ממש בקרוב נכניס אלינו את האקדמיה למדעי ההפסקה על מנת לשכלל ולשבח את הזמן בו הילדים נמצאים בינם לבין עצמם, נקיים מפגשי "שניפגש" בו אחת לשבוע כל תלמיד יבחר את איש הצוות אליו הוא הכי מתחבר ויהנה מזמן ייחודי בקבוצה קטנה ועוד, ועוד.

רוצים לשמוע עוד? בקרו אותנו בפייסבוק >>

 

אשת
תמר לנגבורד | מורה לאנגלית ביום וטיקטוקרית בלילה

אחרי שהתגלגלתי לטיקטוק לגמרי במקרה, ועם המון שיפוטיות, בעיקר כדי לבדוק מה התלמידים עושים שם כל היום, זיהיתי הזדמנות נדירה לצמצם את הפערים בין דמות המורה לבין התלמידים, מתוך תפיסה חינוכית שמאמינה בלקרב את העולמות של המורה והתלמיד, של חינוך בגובה העיניים ויצירת הדדיות מתוך הבנה וקירבה.

בטיקטוק אני זוכה להופיע מול קהל של 77,000 עוקבים, רובם המוחלט בגילאי חטיבה-תיכון, שצופים בתכנים שלי מרצונם החופשי, כי נעים להם, מעניין להם וכיף להם. הם מקבלים הצצה לתוך עולמה של מורה ממוצעת בישראל, דומה לאלו שהם פוגשים כל יום בבית הספר, ומגלים שהמורה היא בן אדם עם הומור, תחביבים, מעלות וחסרונות, בדיוק כמוהם.

בסדנאות שאני מעבירה למורים, אני מנסה להראות להם שהטיקטוק הוא יותר ממה שנראה לעין, ושכשמבינים אותו קצת יותר לעומק, הוא טומן בחובו הזדמנויות חינוכיות רבות, אותן ניתן לרתום גם לטובת התלמיד וגם לטובת המורה.

הסתקרנתם? הרשמו לסדנה של תמר שתועבר ב-15.11 ב"סטודיו של ביתא". לפירוט והרשמה למפגשי הסטודיו של חודש נובמבר >>

הפינה הדיגיטלית (1)

בעולם שבו בני הנוער נמצאים בעיקר במרחב הוירטואלי, הבנו שעבור רבים מהם זה המרחב שבו הם מרגישים הכי בטוחים. במהלך השנה האחרונה, במסגרת מאיץ היזמות "מחחוץ למסגרת" של החטיבה לקידום נוער וצעירים, פיתחנו את המיזם "עיר וירטואלית". 

מטרת המיזם לתת מענה קבוצתי מקוון לנוער וצעירים, שחווים קשיים חברתיים ונמנעים מהמפגשים הפיזיים הרגילים ויזכו בטיפול בתוך המרחב הבטוח שלהם – המרחב הוירטואלי. העיר הוירטואלית, היא מקום בטוח ומאפשר ש"מדבר" את שפת המתבגרים ומותאם לחזון הטיפולי-חינוכי של החטיבה לקידום נוער וצעירים בירושלים.

המרחב הווירטואלי יאפשר לבני הנוער להיפגש כדמויות אווטאר – דמות ממוחשבת שאותו נער או נערה מייצרים לעצמם. שיער סגול? בן? בת? כל דבר שהם ירגישו בו בנוח ליצור ולהציג תוצרים, לשוחח, לתקשר באמצעות קול ושפת גוף. המרחב יכלול פעילות קבוצתית בעולם וירטואלי בהנחיית מטפלים מנוסים אשר ישלטו גם על הכניסה למרחב.

העיר עתידה להתחיל את הפעילות בינואר 2022.

מורות ויועצות מזמינות אתכן להפנות נערים ונערות להצטרף אל העיר הוירטואלית. 

פרטים נוספים אצל מחלקת המדיה בחטיבה לקידום נוער וצעירים בירושלים: 

layael@jerusalem.muni.il 

כותרת 6
  • לתיכון אורט בית הערבה דרוש.ה מנהל.ת פדגוגי.ת / סגנ.ית יוזם ויצירתי שרוצה ומוכן להיות שותף לעשייה חינוכית משמעותית ולהיות חלק ממשפחה חמה ואוהבת. תחילת עבודה מיידית. לפרטים נוספים: מיטל פלג, 0536256653. שליחת קורות חיים: meytalp@bethaara.ort.org.il

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו: