מזמן כבר הבנו שיש עוד דרכים להקניית חומר מלבד הרצאה פרונטלית. למידה היא התנסות, חווייה, ובעצם….. משחק?

השבוע בניוזלטר: למידה קצת אחרת – חינוך VS מישחוק

יעל גביש ממרכז איפכא על מישחוק ומיומנויות | למה בכלל למשחק? > עם טל מזור | הכירו את מעבדת המישחוק של משרד החינוך | שבוע החינוך 2021 מגיע! | ביה"ס יפה נוף מתכונן לשנת משחקים | אשת החינוך שלנו היא שירה מילר | ובפינה הדיגיטלית: לא עוד שינון חומר!

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

למידה חוץ כיתתית
מיכל צור | מנהלת תחום רישות וקהילות, מינהל חינוך ירושלים

פעם רציתי להיות דמיונאית. אני מכירה את המונח הזה מדיסני, שהעובדים אצלו נקראים דמיונאים.
התפקיד שלהם הוא לדמיין ולתכנן איך להעביר עבורי, (זו שעוד מדקלמת אוטומטית את כל השירים מגיל 3 ובוכה עד היום בסרט מלך האריות) את החוויה בצורה הטובה ביותר.

זה היה חלום נעורים. לימים בכלל למדתי חינוך והנה אני פה. אבל הרעיון המופלא של לחיות בעולם שכולו צבע ויצירה תמיד קסם לי. לייצר חוויה לאחרים, להמציא מציאות, לברוא עולמות.
במסגרת העבודה במינהל חינוך ירושלים אני כמעט שם. השנים האחרונות אפשרו לי להוביל את הדטאתון, להמציא את הסטודיו של ביתא, לשלוח ערכות הפתעה למורים… כמה כיף לעשות את כל הטוב הזה! החברים שלי צוחקים עלי שאני עובדת במשחק קופסא ענק.

במסגרת העבודה בעולם החדשנות החינוכית, גיליתי שיש מקצוע שנקרא 'משחקולוג', ופה כבר נפלתי מהרגליים:

מישהו מסתכל על העולם הזה כאילו הוא משחק. הוא מפעיל אנשים ומייצר תהליכי שינוי דרך משחקים. מטורף. ואיך לא חשבו על זה קודם.

כי באמת, משחקים מניעים אותנו. זה עובד כשאני מעודדת את ילדתי הסרבנית בת ה4 לאסוף איתי את הצעצועים שלה בתחרות קליעה לקופסא, והיא מנצחת אותי בהתלהבות. כשאנחנו מתחרים מי יגיע ראשון, ילמד בעל פה את שמות כל הנשיאים בעזרת זמזום של שיר קלאסי או יגלה את התשובה הנכונה בגיאוגרפיה בזמן המירוץ למיליון.
אני חושבת שמה שהכי מרגש אותי זה שמורים רבים היום מבינים את איך שאני מאמינה שצריך לחיות: שהעולם הזה הוא מגרש משחקים אחד גדול, וכולנו רוצים לקלוע את נקודת הניצחון לסל.
ולכן, במפגש האחרון בסטודיו של ביתא נטעלי קרפל עודדה אותנו להציג את שמותינו בעזרת גלגל מזל (הקלטת המפגש המעולה שלה על מישחוק ליסודי, כאן) וממש לא מזמן הזמנו את חיים שפיר, ממציא משחק הטאקי, למפגש השראה עם מורי החינוך המיוחד בתוכנית פרפרים (היה גדול, אתם מוזמנים לראות בעצמכם כאן).

במסגרת סדרת "למידה קצת אחרת" לא יכולנו שלא לבחור בנושא הזה, שכבר הפך שגור בעולם ההוראה, ושמורי היסודי כבר יודעים שזו אחת הדרכים הטובות ביותר לרתום בעזרתו תלמידים, כדי לתת במה לאנשי החינוך ולמומחים בעולם המישחוק ולתת לכם את כל הטיפים והפרקטיקות לשימוש בגישה הזו בכיתה.

אם גם אתם מתעסקים במשחוק, יש לכם רעיונות מעולים שישרתו מורים אחרים, פספסנו את הכוכב העולה בנושא הזה או כל דבר אחר שאתם רוצים לומר לי (הי, אולי גם אתם רציתם להיות דמיונאים? או מכירים תוכנית הסבה שכזו?)
כתבו לי ממש כאן, ההודעה תגיע ישירות אלי ואשמח לענות וללמוד מכל אחד ואחת מכם.ן
(אפשר גם בדרך הישנה והטובה: Michal@btm.org.il , אבל תודו שזה שאפשר לכתוב ישר כאן זה סופר מגניב.)
שבת שלום, מיכל.

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:

סדרות משחק בבתי הספר של פסגת זאב | יעל גביש, מרכז חדשנות איפכא

משחק משותף של מורה עם תלמידיה מאפשר יצירת מרחב אחר בו המבנה החברתי משתנה ונרכשות מיומנויות קריטיות ללמידה משמעותית: שיתופיות, לומד עצמאי והמורה כמנחה.

במסגרת הליווי הפדגוגי שלנו בבתי הספר בפסגת זאב, ראינו שבתהליכי עבודה על מיומנויות אנחנו נתקלים פעם אחר פעם בצורך בכמה מיומנויות קבועות שאם נפתח אותן הכל יתחיל 'לזרום' יותר בקלות. שמנו לב שאם ילדים ילמדו להיות עצמאיים בלמידה ולהסתדר אחד עם השני אפשר יהיה להתקדם, אבל כל עוד הם לא יודעים לעשות את שני הדברים האלה אי אפשר להמשיך הלאה בעבודה. גם מתוך עבודה אינטנסיבית עם המורות ראינו שכל עוד המורות לא לומדות מיומנויות הנחייה בקבוצה קטנה, יהיה קשה לפצח איתן את מיומנויות ההנחיה בכיתה השלמה.

הצורך ביצירת פעילויות מישחוק בין המורה לתלמידים עלה כמענה ללמידה ופיתוח של המיומנויות הללו.

חשוב לציין שהמשחק המשותף סביב שולחן חשוב לאין שיעור במיוחד עכשיו, ברגע של חזרה לשגרה ובנייה מחודשת של הקשרים בין הילדים לבין עצמם ובין הילדים למורה. למשחק של ילד עם מבוגר יש כוח עצום, של מהלך בו מקבל תפקיד של מבוגר משמעותי. 

היה לנו ברור שאם נכניס סדרות משחקים לבתי הספר, נוכל לתת מתנה חשובה לילדים ולמורים. 

אז איך עשינו את זה?
התחלנו לנתח משחקי קופסה, וגילינו שאפשר לסדר קבוצות משחקים לפי תחומי דעת. היה ברור שהמוטיבציה של המורים להשתתף בסדרות המשחקים תושפע מהרלוונטיות של הסדרות ללמידה בבית הספר: למשל, אם מורה למתמטיקה מתאמצת מאוד לסגור פערים בלמידת לוח הכפל בכיתה ב' היא תשמח להשתתף בסדרת משחקים שיש בהם עיסוק במתמטיקה בכלל ובהכפלות בפרט.

לפי החלוקה לתחומי הדעת בנינו 2 סדרות משחקים בסיסיות: סדרת מתמטיקה שבה משחקים במשחקים שמזמינים חשיבה מתמטית וסדרת עברית שבה משחקים במשחקים שעובדים על אוצר מילים, ביטוי בע"פ ומחשבה לשונית.

בכל סדרת משחקים, הילדים קודם כל משחקים והרבה. קודם כל במשחקי קופסה מסחריים, נפוצים, שהם יכולים לקנות עם ההורים אחר הצהריים. גם זאת נקודה מאוד משמעותית: במהלך החקר לקראת הסדרה גילינו שמעט מאוד ילדים בשכונה משחקים במשחקי קופסה בבית עם ההורים, לכן היה לנו חשוב לבנות סדרות המבוססות על משחקים שאפשר לקנות בכל חנות משחקים.

פתיחת סדרת המשחקים היא אצלנו באיפכא. הילדים מגיעים עם המורים שלהם להפנינג משחקים – יום שלם שכולו משחקים! למה באיפכא? קודם כל בשביל לצאת מבית הספר ולהרגיש שחוגגים. חוגגים את הביחד, חוגגים את ההזדמנות לשחק ביחד, עם החברים ועם המורה.

ביום ההפנינג חצי יום מוקדש למשחק. מתחילים את היום בשיחת פתיחה שמפעילה את החשיבה המקדימה של הילדים. מה צריך בשביל ללמוד משחק חדש? מה צריך בשביל לנצח? מה צריך בשביל לשחק ביחד? 

בחלקו הראשון של היום הילדים משחקים. כאן נוצרות הזדמנויות נפלאות ללמוד לבד, להתמודד עם מכשולים בדרך וללמד אחד את השני. המורה נעזרת בצוות של איפכא ולומדת לתווך לילדים הוראות מבלי ללמד אותן לגמרי, כך שהילדים אקטיביים בלמידה.

בחלקו השני של היום הילדים מקבלים ערכה ריקה של אחד המשחקים בהם שיחקו. הערכה היא קופסא מדוייקת הנראית בדיוק כמו קופסת כמו המשחק ומכילה את כל כרטיסיות המשחק, אבל הכל לבן. אין עיצוב ותוכן, יש רק מודל וחוקים. בשלב הבא, כל צוות ממלא את ההערכה בתוכן מקורי שלו. 

הילדים מתנסים בשני דברים, האחד הוא הבנה של הקשר בין מודל משחקי לתוכן שלו, חשיבה מסדר גבוה שמובילה להבנה שהם יכולים להחליט מה התוכן ולהפוך אותו למשמעותי עבורם. תוכן זה יפעל במסגרת החוקים הקיימים. בנוסף, הילדים מתנסים בעבודה צוותית והשלמה של פרויקט קטן בזמן נתון.

בסיום היום הנפלא הזה, המורים והילדים חוזרים לבית הספר מלאי מוטיבציה לחודש שלם בו המורה משלבת כ-5 שיעורי עיצוב משחק בנושא מתמטיקה/עברית בבית הספר. הצוות של איפכא מספק לכיתה ערכות 'ריקות' של משחקים על פי בחירת צוותי הילדים של המשחקים אותם היו רוצים לעצב מחדש, והמורה עובדת עם הילדים על התוכן והעיצוב.

לקראת סיום הסדרה, כל הכיתה חוזרת לאיפכא ליום הפנינג נוסף בו כל צוות בונה למשחק שלו מארז. למה מארז? כי מארז הוא הזדמנות נדירה לדבר על נושאים כמו מדידה, גופים הנדסיים, כתיבה והנגשה של הוראות, עיצוב וצבעוניות. 

למה באיפכא? כי אצלינו אפשר להתפרס על שטחי עבודה, להתנסות בעיצוב פריסות וחיתוך בחותך לייזר, אפשר לבדוק חומרים ולצאת החוצה להשפריץ ספריי צבע… בקיצור להפוך את הרגע המיוחד הזה לחגיגה.

בתום הסדרה, הילדים חוזרים לבית הספר ליום תצוגה. המשחקים נשארים בכיתה וכל הצוותים משחקים במשחקים שצוותים אחרים יצרו. גם כאן יש הזדמנות לחגיגת הלמידה: עבודה על מיומנויות רפלקטיביות ושיתופיות משתלבת עם למידת תחום דעת שהוא לא פחות חשוב. 

ישנו רגע מזהיר של ערבוב מיומנויות ולמידה מתוך רצון ושמחה, והכי חשוב – לילדים יש תחושה שהם בנו משהו ביחד ושיש להם השפעה על העולם סביבם: הם יצרו אובייקט משחקי שמפעיל את בני קבוצת ההתייחסות שלהם!

למה לשחק, בעצם?! | טל מזור, משחקולוגית אירגונית

משחק הוא תהליך טבעי של למידה והתפתחות. כשמפסיקים לשחק ומתחילים “ללמוד” מפספסים את הלמידה המשמעותית, הלמידה האפקטיבית, הכוללת הפנמת ידע בדרך חווייתית, אותנטית ובעיקר – יעילה.

מחקרים מראים שהפנמת ידע שנרכש בלמידה פרונטלית (הרצאה, קריאה, סרטון) נעה בין 5%-30% והפנמה של ידע הנרכש בתרגול מעשי מגיעה ל75%. ומהו משחק אם לא תרגול מעשי?

במחקר שנערך בארה”ב נמדד באחוזים ממוצע שימור הידע לאחר למידה בדרכים שונות. ממוצע שימור הידע לאחר האזנה להרצאה עומד על 5% בלבד. זה אומר שכשאתם מלמדים באופן פרונטלי, מקצועי וגדוש בידע ככל שתהיו, אתם משקיעים 100% אבל מקבלים בסך הכל 5%. חוויה אורקולית (הרצאה עם מצגת או סרטון) מעלה את אחוזי שימור הידע באופן ניכר, ועדיין הידע הנשמר לא עולה על 30%.

אז מה גורם לאנשים לזכור ולהפנים “ידע נלמד” ולפעול בדרך יצירתית?

דרכי למידה היוצרות מעורבות של הלומד, או במילה אחת – חוויה.

והחוויה שיוצרת את הרושם החזק ביותר ואת התוצאות הגבוהות ביותר היא חוויה הכוללת אתגר, הנאה ותחרות, או במילה אחת – משחק.

הצורך לשחק, צורך קמאי שמלווה כל אחד מאתנו מילדות, הוא גם המוליך האפקטיבי ביותר של ידע והדרך הטובה ביותר ללמידה משמעותית, להפנמה ולפיתוח מיומנויות. החשיבה המשחקית משמרת את היצירתיות ומונעת קבעון.

לקריאה נוספת, כנסו לאתר של טל וקראו את שלל החומרים המצויים בו >>

בואו נמשחק! | מורן נוימן איילון, מנהלת מעבדת משחוק, אגף מו"פ ניסויים ויזמות, משרד החינוך

בשנים האחרונות נכנס המושג "מִשחוק" (Gamification) לעולם החינוך. הוא מגיע מעולם משחקי הוידאו ותרבות המשחקנות (gaming). אין מדובר בהכנסת משחקים להוראה, אלא בהכנסת רכיבים "משחקיים" (כגון נקודות, פרסים, אינטראקציה חברתית קבוצתית, מזל ועוד) לעולמות תוכן שאינם קשורים במשחק, במטרה להגביר הֲנִיעָה (מוטיבציה) לפעולה אצל קהל היעד. (זיוון, 2019)

במשחוק אנו מתבוננים לעומק על רכיבי המשחק אשר מייצרים את אותה חוויה "כיפית" לשחקן, המעודדת אותו להתמיד ולהתקדם במשחק, ובהקשר החינוכי – שמעודדת להתמיד ולהתקדם בלמידה.

במעבדת המשחוק (שת"פ של אגף מו"פ ניסויים ויזמות והאגף לחינוך יסודי במשרד החינוך), בו לקחו חלק 30 מורות מ-15 בתי ספר יסודיים מגוונים, זיהינו כי המשחוק דורש התבוננות אחרת של המורה על תהליכי ההוראה-למידה. מורים עסוקים בדרך כלל בחשיבה על הידע והמיומנויות שעליהם להקנות, אך כאשר המורים רוצים "למשחק" את הלמידה, עליהם "להיכנס לנעלי התלמידים" ולייצר עבורם חוויה מהנה. לא להתמקד רק במה שהילד צריך להבין, אלא במה שהילד יחווה. עליהם לנסות להבין מה מייצר הנאה עבור כל תלמיד ואילו אלמנטים מתחום המשחוק, יקדמו את רצונו להישאר בשיעור/משחק.

כדי לעמוד על נקודת המבט של התלמיד (חוויית המשתמש), צריכים המורים לפתח כלים לזיהוי ולמיפוי המוטיבציות השונות של התלמידים. בנוסף, רצוי שהמורים יוכלו להמשיג בצורה ברורה את האופן שבו הם מתאימים את האלמנטים של המשחוק למוטיבציות השונות שאיתרו. המשגה כזו מסייעת בשיפור מתמשך בהתאמה של האלמנטים לשחקנים השונים, ומאפשרת להפוך את החוויה למגוונת ומתפתחת לאורך זמן.

לדוגמא, כאשר ביקשנו לבחור אלמנט משחקי אחד ולהכניס אותו לשיעור, מרבית המורות בחרו בתחרות, דבר הנתפס כמוביל להשתתפות פעילה של תלמידים. עם זאת, כאשר התבקשו לתצפת על הכיתה בזמן הפעילות, זוהו תלמידים שנסוגים מהלמידה בעקבות הכנסת אלמנט התחרות. זה איפשר להן להתבונן על הכנסת מרכיב זה באופנים אחרים, כגון למידה כיתתית לצורך תחרות עתידית שבה כלל הכיתה מהווה קבוצה אחת- דבר שהוביל לשיתוף פעולה ולעזרה הדדית בין תלמידים (התחרות מול קבוצה אחרת כגורם כיתתי מלכד).

בדוגמא אחרת, מורה בנתה את השיעור כך שישנה בחירה בין 4 סוגי פעילויות למידה שכל אחת פונה למוטיבציה אחרת– פעילות יצירה חופשית, פעילות משימה אישית, תחרות או פעילות של שיתוף פעולה, כאשר הילדים יכולים לבחור את הפעילות המהנה עבורם.

המודעות לאלמנטים השונים מאפשרת מרחב פעולה גדול יותר, כך מורה יכולה לזהות כי היא משתמשת במשחקים שמדגישים רק אלמנטים מסוימים ולהרחיב את המגוון, או לזהות אלמנטים שהיא עצמה מתחברת אליהם יותר ולהתאים את הלמידה כך שתהיה חוויה מהנה עבור עצמה לצד הנאת התלמידים.

לקריאה נוספת על מוטיבציות משחק שונות לחצו כאן >>

תהליך הפיתוח במעבדת המשחוק יסתיים בסוף שנה"ל תשפ"א וניתן יהיה לקרוא בהרחבה על התובנות והפרקטיקות שפותחו במסגרתה באתר של אגף מו"פ.

כותרת 7
שבוע החינוך הירושלמי מגיע! | רוצים לעבוד במרכזי החדשנות החינוכיים בירושלים? | וגם הזמנה שווה ליום ירושלים
שבוע החינוך

חיכינו חיכינו והנה זה בא! שבוע החינוך הירושלמי: שמים את החינוך במרכז.

אוסקר החינוך הירושלמי > אירועי הוקרה למורים > מגדר על הבר > ערבי הורים> לילה לבן חינוך ועוד…
התוכניה המלאה בקרוב!

רוצים להיות חלק ממהפכה חינוכית ירושלמית?

>> בביתא מחנכים מחפשים רכז/ת פדגוגי/ת ורכז/ת ניו מדיה: לכל הפרטים ולהגשת מועמדות, היכנסו לקישור הבא >>

>> במרכז החדשנות פואנטה ללמידה עכשיות מחפשים רכז/ת פדגוגית, תיאור המשרה המלא כאן >>

יש לכם תוכניות ליום ירושלים? ראש העיר משה ליאון ורעייתו סתוית ליאון מזמינים אתכם לקבלת פנים חגיגית. לפרטים נוספים >>

כותרת 3
בית הספר יפה נוף | מישחוק ככלי לעידוד שילוב

בית הספר יפה נוף משלב מזה שנים רבות בכיתות הרגילות ילדים שוני צרכים, בעיות רגשיות, תקשורת, לקויות מורכבות ועוד. במהלך השנים חיפשנו מתודה שתאפשר לכל התלמידים ללמוד יחד ללא צורך בפיצולים או בהתאמות ייחודיות והוצאה לפעילות ייחודית. את המישחוק מצאנו כמתודה שמאפשרת לתלמידים ללמוד יחד בשמחה, מתוך סקרנות ויצירה.

בשנים הראשונות, בנינו משחקים לימודיים כחלק מההוראה ואפשרנו לילדים לבנות משחקים בעקבות תהליכי חקר. לפני שלוש שנים הקמנו פרוייקט ענק לכבוד 70 שנים למדינת ישראל, כשכל כיתה בבית הספר הפכה לחדר משחקים לימודיים בנושא הקשור למדינת ישראל אותו תלמידי הכיתה חקרו ובנו: תרבות ישראלית, המצאות, היסטוריה, ידיעת הארץ ועוד. בחודש יום העצמאות, שיחקו הילדים בחדרים השונים והעשירו את ידיעותיהם בתחומי הדעת השונים תוך כדי משחק, עניין ושמחה.

 

בשלוש השנים האחרונות, יצאנו מהכיתות ובנינו משחקים במרחבים בתוך ומחוץ למבנה כשכל השטחים המצויים לרשותינו הפכו למשאבי למידה משחקים. הזמנו אמן שצייר לנו משחקים יפהפיים בחצרות בית הספר ושידרגנו את איכות הלמידה והשילוב בבית הספר. בימים אלה, אנו בונים תכנית עבודה בית ספרית לאחר שנת קורונה מתישה נפשית, כשהמוקד שלה הוא CEL – למידה חברתית רגשית. במסגרת התכנית נפתח פעילויות משחקיות שמטרתן היא חברות וטיפול באמצעות מפגשים אנושיים. המטרה היא להפגיש את התלמידים עם אינטראקציות שישלבו חשיבה משותפת ושיח ריגשי עם למידה באמצעות משחק המוסיף לתחושת השמחה, הגיבוש, העניין והתדר הרגשי הגבוה. זה עם זה, יתקדמו רווחתם הרגשית של הילדים והלמידה המשמעותית.

המישחוק נוגע ברבדים רגשיים עמוקים ועונה על צרכים נפשיים ואקדמיים במקביל, ולכן מאפשר למידה משותפת מאוד משמעותית.

שירה מילר | רכזת פדגוגית ומורה לאנגלית בבית הספר יובלים
WhatsApp Image 2021-04-28 at 14.25.45

כיף להיות פה! אני שירה מילר, רכזת פדגוגית ומורה לאנגלית בבית ספר יובלים. מזה חמש שנים משתתפת בתוכנית "מורים מובילים קהילות למידה" ומעבירה קהילת למידה בבית הספר בנושאים שונים בתחום הפדגוגיה.

ללמוד אנגלית בכיתות החינוך המיוחד זאת משימה לא כל כך פשוטה. בתחילת עבודתי בחנ"מ חיפשתי דרכים שונות להנגיש את הלמידה ולהתגבר על הקשיים של התלמידות במקצוע שנחשב קשה ומאיים. הרבה דרכים לא צלחו, אבל בסוף חיברתי שתי אהבות שלי: למידה ומשחק. ברגע שהתחלנו לשחק יחד מצאנו את הדרך להתקדמות.

דרך המישחוק, הצלחנו לגשר על החששות משפה חדשה, להשאיר את התסכול בצד ולהתמודד עם חוסר הידע במקצוע. המשחק היה כיף גם אם לא ידענו הכול, ואיפשר לנו הזדמנות לגשת ללא ידוע בצורה משוחררת. תלמידה שהתקשתה לזכור מילים מהיחידה בחרה לחלק אותן לקטגוריות וליצור לעצמה משחק רביעיות. כאשר המשחק היה מוכן היא כל כך התרגשה לשחק שהקושי לזכור כלל לא היה נוכח. המשחק יצר מוטיבציה, רצון והנעה גם במקומות שלפני כן היו תסכול, חשש וחרדה.

משחק הוא דרך חיים, כך לפחות אני חושבת. זו הדרך אותה השתדלתי להנגיש לצוות ההוראה של בית הספר. כבר בקהילת הלמידה הראשונה שפתחנו ביובלים עסקנו במישחוק בלמידה. העיקרון הוא לאפשר למורות לחלום, ליזום ולהתנסות. מאז, צמחו מספר יוזמות משמעותיות ושונות בבית ספרנו הקשורות למישחוק. למשל:

שיתוף פעולה בחטיבה הצעירה הביא לכך שהמחנכות והמטפלת הרגשית יצרו תכנית של מתמטיקה משחקית. הנגשת ההבנה המתמטית במגוון דרכים וחומרים שונים, המאפשרים לתלמידות לחקור ולגלות לבד כיצד הדברים מתנהלים. התלמידות למדו על מהות המספר, אומדן, שברים ופירוק מספרים דרך המשחק. הן הגיעו לתובנות עצמאיות שעזרו להן להתקדם לפתרון תרגילים במתמטיקה מתוך הנאה ויצירה.

חלום נוסף שהוגשם השנה, בזכות מנהלת בית הספר פנינה פלג-כהן, הוא הקמת במה בחצר בית הספר. הבמה מאפשרת לתלמידות ולצוות להשתמש במשחק הדרמטי על מנת להבין טקסטים במגוון תחומי הוראה. התלמידות עולות לבמה, מציגות דעה או דמות ודרך המשחק לומדת לעומק את משמעות הטקסט. במשחק, התלמידות מצליחות לחקור דברים שלעיתים קשה להן לבטא בכתיבה. גילום של דמות הוא משחרר מאד, וחושף בפנינו פנים נוספות של התלמידות.

יוזמה נוספת שהתקיימה השנה היא הקמת חדר בריחה וירטואלי שיזמו צוות מגדר: חגית צחי ונעה שוראקי, לכבוד יום האישה. הן יזמו, עיצבו ויצרו חדר בריחה שעסק כולו בנשים שפיתחו את החלומות שלהן והגיעו רחוק. תלמידות בית הספר זכו ללמידה משמעותית שהונגשה בצורה לא רגילה ומתוכה פיתחו חשיבה ביקורתית ויצירתית.

עכשיו, תעצרו רגע…
תאספו את כל המילים שמתחילות את הפסקאות במאמר זה ותמצאו את הנוסחה שלנו להצלחה.

כך, בצורה ממש פשוטה, ניתן להפוך למידה למשחק… בהצלחה.

הפינה הדיגיטלית (1)
'סטורי בורד' לתקופת המבחנים | חגי גלנט

מחקרים רבים מראים שבני-האדם נוטים לזכור סיפורים טוב יותר מאשר עובדות נטולות הקשר. מחקרים גם מוכיחים שחומר שנצרב באמצעים ויזואליים רבים, ייזכר לזמן רב יותר.

לכן, על מנת לעזור לתלמידים שלכם, הציעו להם לשחק ב'סטורי בורד': כלי לתכנון גרפי שמשתמשים בו בדרך כלל בהכנה של סרטים וסדרות טלוויזיה. התלמידים יסדרו את החומר הנלמד בתוך 'סטורי בורד' וכך גם יחזרו על החומר, וגם ייצרו לעצמם חומר ויזואלי שיעזור להם לשנן אותו.
האתר הבא >> הוא בעל ממשק הוא קל ונוח והופך את החזרה על החומר למשחק.

1. חגי גלנט ובני פייביש מחברת PlayWork בכנס משחקולוגיה "למידה כמגרש משחקים: כלים למאה ה-21" הקיץ! לפרטים נוספים >>

2. קרן רמון משיקה את תחרות "לומדים מהחלל", לכתיבת מערכי שיעור שיועברו מתחנת החלל הבינלאומית! לפרטים והשתתפות >>

3. מתעניינים במישחוק? מוזמנים להעמיק במאמרים הבאים: דו"ח מת"ת – מישחוק בחינוך >> או חומרי מישחוק ליסודי >>

כל מה שצריך לדעת על חינוך חוץ ירושלמי | אסנת בבלי, מובילת תחום הקיימות במנח"י