הניתוק, האדישות והניכור מורגשים עכשיו בבתי הספר אולי יותר מתמיד. חוסר השייכות הוא גורם מרכזי לאלימות, וחוסר פניות ללמידה. איך מחזירים לתלמידים את תחושת השייכות והופכים את בית הספר למקום שהוא בית? 

השבוע בניוזלטר: שייכות

למה שייכות ואיך אפשר ליישם בבית הספר? | מגוון מערכי שיעור ליצירת קבוצה | חודש ינואר בסטודיו של ביתא מוקדש כולו לעיסוק באקלים בית ספרי | בית ספר אמית טכנולוגי עם פרקטיקות ליצירת שייכות | אשת החינוך שלנו היא נור זלום | ובפינה הדיגיטלית: שייכות בתוך השגרה.

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

למידה חוץ כיתתית
מיכל צור | מנהלת תחום רישות וקהילות, מינהל חינוך ירושלים

השכנים שלנו, יחד עם חצי מעם ישראל, נאלצו להכנס לבידוד ארוך כשביתם הקטנה חלתה בקורונה (היא מרגישה טוב, תודה לאל). ביום שישי הסתכלנו מחלוננו, וראינו רכבת של אנשים עולה ויורדת במדרגות ביתם. סירים, שקיות, מאפים, העיתון של שבת. 'עזוב', אמרתי לאיש שלי, ושמתי בצד את העוגה שהכנו, 'נביא להם ביום ראשון'. משחלפו השבועיים, הם שלחו הודעה נרגשת בקבוצה של הישוב: "תודה על העידוד לבידוד! לא מובן מאליו להיות חלק מקהילה כזו תומכת, לא היינו עוברים את זה בלעדיכם".

תחושת שייכות מבוססת על הרצון להיות שייך, נראה, מוערך. האפשרות להרגיש חלק מקבוצה נותנת תחושת ביטחון, מחזקת את האמון ומאפשרת מרחב לגדילה והתפתחות, שנדרש לאורך כל שלבי ההתפתחות האישית והחברתית שלנו.

במסגרות החינוכיות המרחב הזה קריטי במיוחד, והאקלים הכיתתי הוא שיכתיב את אפשרויות ההתפחות שלנו: זה תלוי האם האקלים הוא חיובי, מפרה ומעצים, או תוקפני, מדכא ומסכסך. הרי ילד שמרגיש מחוץ לעניינים, ימצא את עצמו מאותגר גם בלמידה ובהתקדמות האישית. כי איך אפשר להצליח במתמטיקה, אם קשה לך בחיבורים?

כשהעולם נכנס שוב ושוב לבידודים והריחוק והתסכול גדלים, בחרנו לדבר על אקלים בית ספרי, (כל מפגשי הסטודיו של החודש, שיעסקו בנושא, כבר פתוחים להרשמה) וספציפית בניוזלטר הזה – על תחושת השייכות. איך משמרים אותה, מעצימים ומחזקים אותה, בעת הזו ובכלל.

שנשאר ביחד,
שבת שלום.
מיכל

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:

אני שייך, אני מצליח | ליאור הלוי, מנהל תיכון אמי"ת מודיעין לבנים

תלמידים שמרגישים לא שייכים לא יהיו פנויים ללמידה, ומקרי האלימות יהיו נפוצים יותר בקרבם. תפקיד לכל תלמיד, שותפות, ומתן בחירה. ככה תגבירו את תחושת השייכות של התלמיד שלכם.

אחת המשימות הגדולות הניצבת בפני מנהל או מורה היא להגביר את תחושת השייכות בבית הספר ובכיתה. תלמיד שייך הוא לומד הרבה יותר טוב, והאקלים הבית־ספרי או הכיתתי הופך הרמוני ומשובח. מחקרים מראים כי תלמיד שחש חוסר ביטחון וחוסר שייכות לכיתה או למורה, לא יוכל להתפנות ללמידה של ממש. תלמיד שמצוי בסביבה שבה האנשים המשמעותיים בחייו — הוריו, מוריו, חבריו לכיתה — אוהבים אותו ומקבלים אותו כמו שהוא וסומכים עליו, ירגיש שיש לו מקום בטוח. תלמיד כזה יהיה פנוי לעשייה חיובית כמו למידה, קשירת קשרים חברתיים ותרומה לסביבה. תחושת המסוגלות שלו תעלה, והוא יהיה אדם הרבה יותר שמח.

לעתים אנו עדים למקרים של ונדליזם ושל השחתת רכוש בבית הספר. מקורם בין השאר בהיעדר תחושת שייכות. תלמיד שמרסס גרפיטי על קיר בית הספר ומשחית ריהוט או מחבל בציוד — הוא תלמיד עם תחושת שייכות נמוכה. הוא חי בתחושה של "אני מולם", "אני מול הכיתה", "אני מול המחנך", "אני מול בית הספר". אין בו את תחושת ה"אנחנו" החיונית כל כך כדי להרגיש שייך. הוא תמיד יבדוק את גבולות המורה, את העקביות שלו. תחושת שייכות שאיננה נקנית בדרכים "חוקיות" תיתבע לבסוף על ידי התלמיד בדרכים לא חוקיות, כגון בריונות, ונדליזם, חוצפה והתרסה, שמטרתם למשוך תשומת לב.

איך חוסר בשייכות יכול להרוג ואיך ניתן לייצר שייכות בבית הספר? 

לקריאת הכתבה המלאה באתר "אלכסון" >>

"הכיתה כקבוצה" – רוצים לקבל רעיונות ליצירת תחושת שייכות בכיתה שלכם? כנסו למדריך "הכיתה כקבוצה חברתית" שכולל פעילויות רבות ומגוונות המיועדות לתלמידי העל-יסודי (ז'-יב'). מוזמנים לקחת השראה, להשאיל רעיונות, ולבנות את הפעילויות המתאימות ביותר לכיתה שלכם. לחצו כאן >>

"מה עשית היום בכיתה כדי להרגיש שייך? זו שאלה שיכולה להישאל במרחב הכיתתי ולאפשר לתלמידים להיות שותפים ופעילים ביצירת אקלים נעים ומפרה". חני לביא, ממלאת מקום מנהלת יחידת ההורות במנהל חינוך ירושלים – ויו"ר עמותת שביל למחר, עם מחשבות על שייכות ועל התפקיד שלנו כמחנכים בחיזוק שלה בכיתה. לקריאה נוספת >>

כותרת 7
החודש בסטודיו של ביתא: אקלים בית ספרי
קצת ממה שהיה לנו השבוע:
  • השבוע אירחנו בסטודיו של ביתא את חן עמרם, מורה ויוצרת, שהגיעה למפגש בנוקטורנו יחד עם עוד 30 מורות ומורים ירושלים לסדנת פואטרי סלאם ונתנה לנו הזדמנות ליצירה וכלים לכתיבה יוצרת בכיתה – וגם למפגש קצת אחר עם התלמידים שלנו.

  •  צוותי החינוך המיוחד בתכנית "פרפרים" נפגשו בשבוע שעבר למפגש ייחודי במוזיאון ישראל בו הם לא רק למדו על למידה מבוזרת אלא חוו אותה באופן פעיל באמצעות תערוכות במוזיאון.

  • 15 מנהלי ומנהלות על יסודי, אמיצים ואמיצות, שבבתי הספר שלהם מתקיימת תוכנית "המרחב השלם", ואיתם עוד 50 אנשי חינוך מהצוותים שלהם, הגיעו ליום למידה משותף, או ליתר דיוק – באו לצאת מהקופסא! לפוסט המלא >>

כותרת 3
בית ספר אמית טכנולוגי | מחזירים את תחושת השייכות

"הבנו שמה שהפריע לילדים, וגם לצוות, ללמוד וללמד, זה העובדה שאף אחד לא היה פנוי ללמידה […] הדבק החברתי והדבר הרגשי לא היה קיים. הבדידות הייתה מאד נוכחת".

הפתרון של בית הספר לתחושות הבדדיות והניכור בעקבות הקורונה, היה להפנות את המשאבים לחיזוק תחושת השייכות בבית הספר. איך הם עשו את זה? צפו בסרטון כדי שלמוע על הפתרונות שלהם >>

אשת
נור זלום | מורה בבית ספר אל וואדי

נור זלום יזמה בבית ספרה תוכנית לחיזוק המנהיגות ותחושת השייכות של התלמידים. נור סוברת שהמפתח לשייכות נמצא במתן מקום לביטוי עצמי, נראות ודיאלוג. 

שלום, אני נור זלום, מורה בבית ספר אל וואדי למצוינות מטעם תוכנית חותם מזה שלוש שנים. אני מחנכת כיתה ב', מורה למתמטיקה בשכבת ב', רכזת שכבות א'-ג' בביה"ס וחברה בצוות מנהיגות ביה"ס.

בשנה האחרונה פיתחתי בבית הספר יוזמה שמטרתה חיזוק המנהיגות ותחושת השייכות בשכבת ג'. הרעיון ליוזמה הגיע בעקבות קושי שעלה בשכבת ג'. יציאתן של שתיים ממחנכות כיתה ג' לחופשה בעקבות מחלה, טלטלה את השכבה. הרגשנו שהתלמידים איבדו את תחושת השייכות שהתבססה על הקשר עם המחנכות. חסרה לתלמידים תחושת האמהות, ההכלה היומית והדאגה של דמות המחנכת. בעקבות כך הם הפכו למופנמים ולא הביעו את עצמם כפי שהיה קודם.

המצב החדש הטריד אותי וניסיתי לחשוב על פתרונות כיצד נוכל לצמצם ולגשר על הפער הרגשי שנוצר בקרב התלמידים. מהצורך הזה צמחה היוזמה "המנהיג המיוחד והייחודי". מטרת היוזמה היא לחזק את הקשר בין התלמידים לבין המחנכות ממלאות המקום, וכך לחזק את תחושת השייכות של התלמידים. בחרנו לעשות זאת באמצעות שימת דגש על ביטוי העצמי והנראות של התלמידים.

מטרת היוזמה:

  1. טיפוח דמות המנהיגות  של תלמידי שכבת ג'.
  2. חיזוק תחושת השייכות והאחריות של התלמידים.
  3. פיתוח מיומנויות התלמיד מבחינה חברתית, התנהגותית ורגשית.
  4. מניעת תופעות האלימות והבריונות בין התלמידים.

איך זה עובד בפועל?

כל תלמיד נפגש עם המחנכת לחשיבה משותפת על דברים שחשובים לתלמיד. לאחר מכן כל תלמיד בוחר נושא ומעביר עליו שיעור לכיתה. הנושאים שנבחרו מגוונים ומטרתם לתת ביטוי ולחזק את האישיות של כל אחד מהתלמידים. כך למשל יש תלמיד שהעביר שיעור על כדורגל, אחר העביר שיעור על קריאת ספרים, ואחר על סדר וניקיון בבית הספר. אני מאמינה שכאשר ילד מביא את עצמו לידי ביטוי הוא גם ירגיש שייך יותר לבית הספר. מכיוון שהמטרה היא לתת ביטוי וביטחון, אם תלמיד מרגיש נוח יותר להציג את הנושא שלו יחד עם תלמיד אחר או לחלופין עם אחד ההורים שלו, זה בסדר גמור מבחינתנו.

בשלב הבא, התלמיד שהעביר את השיעור נפגש עם המחנכת שלו לשיחה רפלקטיבית, ויחד הם מעריכים את השיעור שהעביר ביחס לכל אחד מהממדים שבחרנו: הצגת הרעיון, שכנוע, דיאלוג ומציאת פתרון. המחנכות מנחות את התלמיד למקומות שבהם התלמיד יכול להשתפר, למצוא יחד פתרונות נוספים, ולפעמים מעודדות את התלמידים להעביר שוב שיעור. את השיעור הנוסף הן ממליצות להעביר יחד עם חבר לכיתה, ומעודדות לבחור במישהו שהם פחות בקשר איתו, כדי להגביר עוד את תחושת השייכות.

לאורך כל התהליך התלמידים משתתפים בסדנאות שונות לחיזוק המיומנויות שבחרנו. סדנאות דרמה לשיפור עמידה מול קהל והצגת רעיון באופן בהיר, קריאת ספרים, ופתרון בעיות. 

שותפים ליוזמה:

  1. המנהלת.
  2. רכזת השכבה.
  3. מחנכות הכיתות.
  4. עובדת סוציאלית.
  5. יועצת חינוכית.
  6. מורות מקצועיות.

משאבים ליישום היוזמה:

  1. שעה חודשית לישיבת מעקב ויישום בין הרכזת למחנכות הכיתה.
  2. שעה שבועית פרטנית עבור התלמידים שמעבירים את השיעור. 
  3. סדנאות לפיתוח מיומנויות – סדנאות דרמה, עמידה מול קהל, התבטאות בעל פה, פתרון בעיות.  

אנחנו מקוות שיוזמה זו תהווה מנוף לא רק לחיזוק תחושת השייכות אלא גם לטיפוח אישיות התלמיד גם בתחומים אחרים, כגון הצגת חקר מדעי וכדומה, ובהמשך ייערך שיתוף פעולה עם תחומים אחרים ליישום הרעיון. 

הפינה הדיגיטלית (1)

בואו להיות אריות בכיתה!

תחושת השייכות של התלמידים לכיתה ולבית הספר היא תהליך שיש לו שותפים רבים. בעינינו, המקום המרכזי שבו אפשר לפתח אותה היא הלמידה בכיתה. כן, כן, הלמידה השגרתית לאורך כל שעות היום.

במקום תלמיד שלומד לבד, משיג הישגים לבד ועונה לבד על תשובות המורה, מייצרים כיתה שלומדת יחד. בזוגות, בקבוצות ובמליאה. כיתה שרואה בידע המשותף של כלל התלמידים נכס לימודי אמיתי. איך עושים את זה? איך הופכים לגמרי את היחס והופכים את הכיתה לקבוצה?

הכנו לכם המון רעיונות. כנסו ללינק >>

כותרת 6

ביום שלישי האחרון יצאה קבוצת חלוץ ירושלמי ללמידה מבוססת מקום בשוק מחנה יהודה. החלוצים חקרו את השוק דרך שלוש שאלות פוריות שסיפקו שלוש זוויות להתבוננות: הזווית הסוציו-אקונומית, הזווית הרב תרבותית ונקודת המבט של ההתבוננות על התמורות שהתחוללו בעיר ובשוק. כדי ללמוד מהמקום עצמו, נדרשו החלוצים לנער את האבק מהחושים, להתבונן, להקשיב, למשש ולטעום. דרך מהלך חקירה זה עלו תובנות חדשות ומעניינות על העיר שלנו – ועל למידה.
למידה מבוססת מקום היא כלי מרכזי איתו עובדת הקבוצה כדי לפתח יוזמות חינוכיות רלוונטיות ופורצות דרך. בהמשך ביקרו החלוצים במוסללה שבמרכז כלל וקיבלו השראה מתוכנית 'חלוצי הגגות' ומהפעילות הענפה שמתקיימת במקום.

  •