אנחנו חיים בעולם של מסכים, אבל האם אי פעם עצרנו לחשוב מהן המיומנויות החשובות לתלמידים שלנו כדי להתנהל נכון ובטוח בעולם הוירטואלי המקביל בו כולנו חיים?  

השבוע בניוזלטר: חכמים ברשת

רחלי אלברט על אוריינות דיגיטלית | פרקטיקות ליישום בכיתה | חודש המסכים בסטודיו של ביתא | בית הצייר על המעבר לבית ספר דיגיטלי | אשת החינוך שלנו היא מיטל זלוטניק | ובפינה הדיגיטלית: אוריינות דיגיטלית לכל הגילאים בכל המקצועות.

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

למידה חוץ כיתתית
טל לב-ציון | רכזת תוכן ביתא מחנכים

לפני מספר ימים ניגש אלי תלמיד לקבוע שיחה אישית, קבענו תאריך ולפני שהמשיך בדרכו הוא שאל אם אוכל להזכיר לו לפני השיחה כי הוא בטח ישכח. התלבטתי איך נכון לגשת לבקשה הזו, ובמחשבה של רגע ביקשתי ממנו לפתוח את יומן הגוגל בפלאפון שלו והכנסו יחד את השיחה בשעה המתכוננת כולל תזכורת אוטומטית מתוזמנת לאותו הבוקר. 

באותו רגע הבנתי כמה הכלים הדיגיטליים היומיומיים שאיתם אנחנו מנהלים את השגרה שלנו כמבוגרים, לא מובנים מאליהם בכלל לתלמידים שלנו. התחלתי לחשוב על המיומנויות הדיגיטליות השונות שעלינו כמורים לעסוק בהם, כדי שהתלמידים שלנו יצאו מוכנים יותר לעולם הדיגיטלי בו אנו חיים. 

חודש פברואר נבחר כחודש לאומי לעיסוק במוגנות ברשת, וגם אנחנו בחרנו לעסוק בנושא הזה בניוזלטרים שיצאו החודש ובמפגשי הסטודיו שכבר מחכים לכם באתר להרשמה.

מוגנות ברשת לא מסתכמת בהפחדה או בתגובה לאירועים סיכוניים במרחבי הרשת, היא מחייבת גם גישה חיובית שמתייחסת להזדמנויות שברשת ונותנת כלים לשימוש נבון ומודע. בניוזלטר הזה בחרנו לתת מקום לגישה המונעת, שנותנת כלים לשימוש דיגיטלי חכם, ובעקבות כך מקטינה מראש את טווח הסכנה. 

בניוזלטר הבא נתייחס לשלב התגובה לאחר החשיפה לסכנות ברשת, ודרך ההתמודדות עם הקשיים והאתגרים שעולם המסכים מזמן לנו ולתלמידים שלנו. 

ספרו לנו על התמודדויות שלכם בנושא ונשמח לשתף אותם בניוזלטר הבא.

קריאה מהנה!

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:
מהי אוריינות דיגיטלית ולמה היא הכרחית? | רחלי אלברט, מנהלת תוכניות טכנו-פדגוגיות במנח"י

בכיתות שלנו לומדים ילדי דור ה-Z והאלפא. לכל אחד מהם, סיפור ייחודי ומיוחד, אך יש דבר אחד שמשותף לכולם: הם נולדו לעולם שבו המסכים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. 

התלמידים שלנו רגילים לצרוך מידע דרך המחשב, הם רגילים להתכתב עם חברים במקום לטלפן, לחפש מידע ברשת במקום לשאול אחרים, למצוא מוזיקה, תחומי תוכן ועניין, לקנות ולשלם, לנווט ולהתחבר – דרך המסך. חלק גדול מחיי החברה שלהם, מתרחש בתוך המסך.

ילדי דור הזה גם מומחים באיתור מידע. מן הצד זה לא תמיד נראה כך, כיוון שהתלמידים מעתיקים מויקיפדיה כל הזמן, אבל היכולת שלהם למצוא, למיין ולסנן בשניות את מחיר הסקייטבורד שהם רוצים חולצה נחשקת, מתכון  לעוגה עם חמאת בוטנים, או מידע על פצצות מימן – מרשים מאוד. 

דוגמאות יומיומיות אלו ממחישות את הפער, התלמידים שלנו מחוברים לטכנולוגיה רוב שעות היום, אך כל מורה יכול לספר שיש הרבה תלמידים שחסרים עדיין את הידע הבסיסי בשימושי מחשב. לצד התלמידים המומחים, יש עדיין תלמידים שלא יודעים איך מאפסים סיסמא, איך שומרים מסמך, איך מצרפים קובץ להודעה. הפער הזה משתקף גם במבחני הפיז"ה הבינלאומיים. התלמידים הישראלים משיגים שם תוצאות נמוכות מאוד ביחס למדינות מפותחות אחרות במבדקי האוריינות הדיגיטלית.

התשובה היא שלא כמות שעות המסך ולא כמות האפליקציות שסובבות את החיים שלנו יכולות לקדם אוריינות דיגיטלית לבדן. אוריינות דיגיטלית מתפתחת בעקבות איכות השימוש שלנו במכשירים דיגיטליים. כלומר, מה אנחנו עושים בזמן השימוש במכשירים דיגיטליים.

אם כל מה שילדים וילדות נדרשים לעשות היום בפלאפון או במחשב הוא ללחוץ הכפתור שמפעיל את המשחק או המצלמה, אלו המיומנויות היחידות שיתפתחו. אלו אינן מיומנויות של אוריינות דיגיטלית. 

שיעורי המחשבים, שבעבר עזרו לגשר על הפער הדיגיטלי, נעלמו בחלק מבתי הספר או הפכו להיות לא רלוונטים. היום יותר מתמיד ברור שתלמידים חייבים להתאמן בשימוש בטכנולוגיה באופן יומיומי ואקטיבי ולהשתמש בה בכל תהליכי הלמידה. 

* * *

אוריינות דיגיטלית מוגדרת כיום על ידי גופי החינוך של ה- OECD כמיומנות בסיס, בנוסף לחשיבה מתמטית ומיומנות שפתית. אוריינות דיגיטלית היא היכולת לחפש, לבחור, להעריך ביקורת ולהשתמש במידע לפתרון בעיות בהקשרים שונים (Limberg, Sundin and Talija, 2012).

בעולם החדש, חשוב שנגדיר מהם המיומנויות הדיגיטליות שהתלמידים שלנו צריכים כדי ללמוד. לאחר מכן, חשוב שמיומנויות אלו ישולבו בשגרת הלמידה בכל מקצועות הלימוד (זה לא מחייב כמובן שכל השיעור יהיה מבוסס שימוש במחשב).

אם אתם שואלים את עצמכם מהן המיומנויות המרכיבות אוריינות דיגיטלית, מהן המיומנויות הדיגטליות ההכרחיות לכל שכבת גיל ואיך ניתן לשלב אותם במהלך הלמידה, אתם מוזמנים להכנס לאתר המורים של מנח"י, תמצאו שם כל המידע מוצג בצורה מפורטת, מסודרת ופרקטית. 

זה נשמע מורכב, אך צריך לזכור שהתלמידים שלנו כבר עושים את זה עצמאית, כל הזמן. הם לומדים טכנולוגיות חדשות שמעניינות אותם (בעזרת סרטוני הסבר או ניסוי וטעיה) ומפעילים עוד ועוד ישומים וכלים דיגיטליים שאיש לא לימד אותם להפעיל.

אוריינות דיגיטלית היא המפתח לשני תחומים חשובים במיוחד:

  1. השתלבות בעולם הלמידה והתעסוקה ובעולם החברתי העכשווי.  
  2. פעילות דיגיטלית בטוחה ומניעת סכנות ברשת

התחום הראשון דורש מהמורים להתייחס לאמצעים הטכנולוגים כמחליפים את הלוח הגיר והמחברת ולעיתים גם את הספר, כדי שהתלמידים יפתחו גמישות ביכולת השימוש והלמידה של טכנולוגיות חדשות. 

התחום השני דורש הסתכלות אחרת ודורש מאיתנו להבין שחשוב לפתח מיומנות של שימוש מסכים כדי להימנע ממצב של התמכרות וכדי לתת לתלמידים כלים להגן על עצמם מהסכנות הרבות שאורבות ברשתות החברתיות ובאינטרנט. 

התרגלנו לחשוב שכדי להימנע מסכנות ברשת, אנחנו צריכים לספר לתלמידים על הסכנות הקיימות ברשת. זה חשוב מאוד, אך זה לא מספיק.

הדרך הטובה ביותר להימנע מסכנות ברשת היא להיות משתמש חכם ברשת. עלינו לדעת כיצד לחפש מידע אמין ועדכני, איך לזהות פרסומות סמויות, איך להתנהג במרחב שיתופי, איך לנהל את זמן הגלישה, איך לזהות אתר רשמי ואתר מתחזה, למי איך ואילו פרטים למסור ועוד.

דבר נוסף שיכול להביא לשינוי אמיתי הוא הדוגמא האישית. תלמידים שרואים שהמורים שלהם משתמשים ברשת, יוצרים, צורכים תוכן ומנהלים חיים ברשת בצורה חכמה ואחראית, יפנימו בצורה הטובה ביותר את האוריינות הדיגיטלית ואת ההבנה כיצד ניתן לעשות כל דבר מבלי להיחשף לסכנות.

הקניית אוריינות דיגיטלית למורים תחילה, ודוגמא אישית תאפשר למורים להיות בצד היוזם והמחנך, ולא רק בצד שמתמודד עם המקרים הקשים והמורכבים שהחיים ברשת עלולים לזמן לנו.

מספר כלים פרקטיים ליישום בכיתה
  • בואו נדבר איתם על זה. רוצים למנוע מהתלמידים סכנות ברשת? מצאו זמן לשוחח עם התלמידים על שימוש זהיר ומושכל ואל תחכו לאחרי אירוע שמתפוצץ. היחידה לקידום נוער וצעירים עם מערך שיעור לדוגמא בנושא "טביעת רגל דיגיטלית"רוצה לראות >>
  • מעוניינים להעמיק עם התלמידים בנושא של חיפוש מידע אמין תוך תרגול מיומנויוית של הפעלת ביקורת ושיקול דעת בחיפוש מידע ברחבי הרשת? מזמינים אתכם להשתמש בכתבה של ארז גרטי כהשראה לפעילות כיתתית בנושא. כנסו לכתבה וקבלו השראה >>
  • מעדיפים לשמוע? פודקאסט "חייזרים חינוכיים" בפרק מיוחד על אוריינות דיגיטלית בשני גרסאות: לגרסה הארוכה והמעמיקה (שעה) >>  לגרסה הקצרה והממוקדת (20 דק') >> 
  • עוד מגוון פרקטיקות והסברים תוכלו למצוא באתר המורים של מנח"י >>
כותרת 7
החודש בסטודיו של ביתא: חיים מול המסכים
סיור #1 ב"חללית של ביתא" יוצא לדרך
כותרת 3
בית הספר "בית הצייר" | מאמצים אוריינות דיגיטלית

"בית הצייר" הוא אחד מבתי הספר האמיצים שנכנסו לתוכנית בתי הספר המתוקשבים של מנח"י ואימצו שגרת לימודים דיגיטלית. התהליך של הטמעת השגרה החדשה היה לא פשוט כלל, אבל היום אחרי כברת דרך הם מספרים על הפוטנציאל החדש שגילו שיש בלמידה הזו.

בית ספר "בית הצייר" הינו בית ספר לחינוך מיוחד בירושלים, הכולל בתוכו תלמידים המאופיינים כבעלי הפרעות התנהגותיות קשות ולקויות למידה מסוגים שונים. 

לפני מספר שנים נכנסנו לתכנית התקשוב של מנח"י, לקידום אוריינות טכנולוגית דיגיטלית וחדשנות טכנו-פדגוגית בבית-הספר. במסגרת התכנית, התלמידים והמורים קיבלו מחשבים אישיים. תכנית זו זימנה לנו בתחילה אתגרים רבים.

ראשית, היו מורים שחששו מהשינוי באופן ההוראה בכיתה והרגישו שזו מטלה שמונחתת עליהם. רצינו לשנות תפיסה זו בקרב המורים ולהפוך את הדבר להזדמנות עבורם. לשם כך, פתחנו השתלמויות בית ספריות בהן הכרנו למורים את הפלטפורמות השונות להוראה מתוקשבת בכיתה, התאמנו עבור כל מורה את הכלים הטכנולוגיים על פי תחום הדעת אותו הוא מלמד וסייענו למורים לבנות מערכי שיעור מתוקשבים. בד בבד קיימנו הדרכות פרטניות עבור מורים שהתקשו יותר לקבל את השינוי וקיימנו ישיבות מקצועיות שנועדו לסייע למורים לבנות מערכי שיעור הכוללים למידה היברידית בכיתה. 

רצינו שהצוות ירכוש ביטחון בידע החדש ויקבל עזרה להתאימו לסגנונו ולתלמידיו וירגיש נח עם המעבר לעבודה בכלים של טכנו-פדגוגיה. גם עבור תלמידנו השימוש בכלים טכנולוגיים לצרכי למידה היה חדש. לאט לאט המורים וגם התלמידים גילו את הפוטנציאל הטמון בלמידה המתוקשבת בכיתה. 

כשפרצה מגפת הקורונה, לצד הקשיים הרבים שהביאה איתה, היא גם היוותה קרש קפיצה להטמעת הלמידה המתוקשבת בבית הספר. הלמידה מרחוק אפשרה למורים ולתלמידים להכיר כלים חדשים, כגון Zoom, Google Classroom ועוד. 

חשוב לציין, כי בשלב הראשוני צוות בית הספר ראה בתקשוב כלי שמטרתו הינה לתמוך בלמידה, דהיינו להעביר את השיעור בצורה מעניינת ואינטראקטיבית יותר. עם הזמן נוכחנו עד כמה התקשוב מהווה כלי טיפולי משמעותי בעבודה עם התלמידים. בזכות שילוב התקשוב בלמידה התלמידים רכשו כישורי חיים משמעותיים כגון עצמאות, אחריות, מעורבות, מיצוי כישורים, הסתגלות לשינויים ותפיסת מסוגלות עצמית גבוהה בכדי להפוך לבוגרים שמסוגלים להשתלב בחברה. הלמידה המתוקשבת הביאה ערך מוסף לאוריינות הדיגיטלית, הן מבחינת המורים והן מבחינת התלמידים, שכן היא שמה את המוקד על הפן החינוכי-טיפולי שהוא הבסיס לעבודה בבית ספרנו. 

כיום, שילוב כלים טכנולוגיים בבית ספרנו בשיעורים, פעילויות חברתיות, ישיבות פדגוגיות ופעילויות פנאי הוא כבר שגרה, הן עבור הצוות והן עבור התלמידים. 

ברצוננו להודות למנח"י ולמנהלת התקשוב במנח"י על שיתוף הפעולה, הליווי הצמוד, הזמינות, ההקשבה, והמאמץ להתאים את התכנית לבית ספרינו ועל ההזדמנות שניתנה לנו לקדם את החדשנות החינוכית בבית הספר.

כותבים: איתן הופמן, רות גמיש ונופר סיידוף.

אשת
מיטל זלוטניק | מורה בתיכון "בויאר"

כולנו מכירים את ההזדמנויות הגדולות שיש לעולם הדיגיטלי להציע, הגדולה שבינהם היא היכולת לייצר אימפקט חברתי בהיקף גבוה תוך זמן קצר. כחלק משיח חיובי ומונע על חיים מול המסכים, מזמינים אתכם לעסוק בהזדמנויות האלו גם עם התלמידים. מיטל זלוטניק היא השראה לכך כשפיתחה יחד עם תלמידיה אפליקציות דיגיטליות מגוונות לתועלת החברה. 

שמי מיטל זלוטניק ואני מורה למגמות מדעי המחשב והנדסת תוכנה בתיכון ״בויאר״. אחרי כמה שנים כמתכנתת בהייטק עשיתי הסבה להוראה וזוהי שנתי השביעית כמורה. 

בתיכון ״בויאר״, תלמידים שמסיימים חמש יחידות לימוד במגמת מדעי המחשב יכולים להמשיך לחמש יחידות נוספות במגמת הנדסת תוכנה. במסגרת היחידות הנוספות, כל תלמיד מפתח אפליקציה לטלפונים חכמים.

לפני כשנתיים, נתקלתי בכתבה בעיתון על תוכנית "כרמל 6000" מבית הילמ"ה – "הייטק למען החברה", זו תוכנית של שירות לאומי שבה מכשירים מתכנתים ומתכנתות לפיתוח פתרונות טכנולוגיים בתחומי חינוך, רווחה ובריאות. התרשמתי מאוד מהכתבה וחשבתי שכדאי לכוון גם את התלמידים שלנו לחשוב על רעיונות לאפליקציות לתועלת החברה.

רגע לפני שהתחילה הקורונה, ביחד עם הרכזת החברתית בבית הספר, יעל קראשי בן משה, ארגנו האקתון שקראנו לו – "Do Good Tech".

פנינו ל"כרמל 6000" ושיתפנו אותם ברעיון והם נענו בשמחה. ההאקתון לווה ע"י מומחי יזמות מ"המרכז העירוני למנהיגות, אקטיביזם ויזמות נוער" אשר הנחו את הקבוצות והכינו אותם לפיץ׳ בפני השופטים. השופטים היו הסגל של הנהלת בית הספר. המיזמים שהוצגו  היו מעניינים וערכיים בצורה מעוררת התפעלות.

בשנה שעברה החליטו שני תלמידי כיתה י"ב להמשיך לעבוד על הפרויקטים שיזמו במסגרת ההקאתון כשהיו בכיתה י"א – לאפליקציה באנדרואיד:

אחד התלמידים פיתח אפליקציה שמהווה פלטפורמה לאימוץ כלבים. האפליקציה מיועדת למי שמעוניין לאמץ כלב או למסור כלב לאימוץ. לדוגמה, אדם שמוצא כלב ברחוב (ללא בעלים) יוכל לרשום אותו לאימוץ בקלות מבלי להגיע פיזית לעמותה או לעבור תהליכים בירוקרטיים שחלק מן העמותות דורשות. גם מי שמעוניין לאמץ כלב יוכל להיכנס לאפליקציה ולבחור כלב מתוך רשימת הכלבים המוצעים לאימוץ. בנוסף, האפליקציה כוללת טיפים לגידול כלבים ומסך עם דרכי יצירת קשר עם עמותות. 

תלמיד נוסף, חנוך ספקטור, פיתח אפליקציה שנועדה ליזום מפגשים בין צעירים (בגילאי 16-25) המעוניינים להתנדב, לבין בני הגיל השלישי (בגילאי 60 ומעלה). מטרת האפליקציה היא להוביל לירידה משמעותית ככל הניתן בכמות בני הגיל השלישי המוצאים עצמם בודדים. ההתאמה בין הצעירים המתנדבים לבין בני הגיל השלישי מתבצעת באפליקציה בהתאם לנתונים שכל אחד מהמשתמשים מזין בהרשמה לאפליקציה. לאחר שהתבצעה ההתאמה באפליקציה, המתנדב והמבוגר יוכלו לתאם ביניהם מפגשים בעזרת האפליקציה, כל אחד מהם יקבל הודעת SMS על המפגש שנקבע והמפגש ירשם בלוח השנה בפלאפונים של שניהם. 

שאר התלמידים במגמה פיתחו אפליקציות מעניינות ושימושיות אחרות, כגון:

תלמיד אחד, אלישע ספקטור, פיתח אפליקציית תזכורות שמבוססת על מיקום. באמצעות האפליקציה ניתן להגדיר את המיקום של הבית ולקבל תזכורת כל פעם כשיוצאים מהבית שיש לקחת חפץ שהוגדר מראש או לבצע פעולה, לדוגמה: לקחת מפתח או ארנק או לכבות את האש בכיריים.  

תלמיד אחר, מתן כהן, פיתח אפליקציה שמיועדת למתן תמיכה טכנית לאנשים שלא מסתדרים עם הטכנולוגיה של היום. מתנדבים יכולים לצלם ולהעלות לאפליקציה מדריכים המסבירים איך להשתמש בכל מיני תוכנות, כאשר במהלך ההסבר משולבים פרטיהם של המשתמשים, לפי נתונים שהזינו בהרשמה לאפליקציה. 

התלמידים במגמה מגלים יצירתיות רבה בחשיבה על רעיונות לאפליקציות, ובנוסף מפתחים מיומנויות של למידה עצמאית, פתרון בעיות וכתיבת קוד ברמה גבוהה במהלך העבודה על הפרויקט. בתור המורה במגמה, אני נהנית לראות את ההשקעה של התלמידים בפרויקטים, כיצד הם עובדים על רעיון משלהם, מחפשים פתרונות באינטרנט כיצד לממש את החזון שלהם לאיך שהאפליקציה תראה ותעבוד, ומפתחים אפליקציה שהיא לגמרי שלהם. כיף לראות את הסיפוק של התלמידים כאשר הם מצליחים לפתור בעיות בדרך, ולבסוף להגיע לתוצאות שהם רצו!

הפינה הדיגיטלית (1)

בואו להיות אריות בכיתה!

מתי מתחילים לעבוד עם מחשבים בכיתה? איך מתמודדים עם תלמידים שלא יודעים להקליד בקצב טוב או לאפס לעצמם סיסמא?

אוריינות דיגיטלית זו מילה גדולה שמחביאה המון מיומנויות שכולנו לא יכולים להתנהל בלעדיהן בעולם העכשווי.

משרד החינוך הגדיר שורה של מיומנויות דיגיטליות שתלמידים צריכים ללמוד. אנחנו רק עשינו לכם סדר – מתי מלמדים כל דבר, ואיך בכלל מקנים מיומנויות דיגיטליות בכיתה.

כותרת 6
  • מכירים מורים שהתמודדו בכיתה עם סיפור של בריונות ברשת? בית ספר שהחליט להתייחס להתמכרויות של תלמידים למסכים? פרויקט מעניין או שיעור מוצלח בנושא של מוגנות ברשת? כתבו לנו ונלמד מכם: tal@btm.org.il.