האם חינוך מיני הוא חלק מתפקידנו כמורות? למה אנחנו לפעמים נמנעים וחשים מבוכה מול הנושא הזה ומאיפה אפשר להתחיל בכלל?

השבוע בניוזלטר: מדברים מיניות: שיחת מורים

ליאור ידגר על התפקיד שאנחנו לא ממלאים | עמותת "לדעת לבחור נכון" עם צעדים להתחלה | פודקאסטים לבירור עצמי | חודש של הרצאות בסטודיו של ביתא | שבוע האקלים בפתח | הרטמן בנים בתכנית מגדר ייחודית | אשת החינוך שלנו היא יעל נבון | בפינה הדיגיטלית שוברים את המבוכה | ובמה שבוער: הצעות לשיעורים בעקבות המלחמה.

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

לא פשוט לדבר על מיניות.

לא פשוט כי אנחנו לא רגילים, לא פשוט כי איתנו לא דיברו על זה ואיך בכלל עושים את זה. לא פשוט כי זה נושא כל כך אינטימי ואיפה נמצא הגבול בין בושה והסתרה לאינטימיות. לא פשוט כי זה נושא כל כך מורכב שטומן בתוכו תפיסות עולם וערכים המשתנים כל כך מאדם לאדם ומחברה לחברה.

לא פשוט לדבר על מיניות בירושלים, עיר כל כך מגוונת בתפיסות העולם שלה, בין דתיות לחילוניות לשמרנות לליברליות… אבל בחרנו בכל זאת לדבר.

בחרנו לדבר כי הבנו שאין לנו ברירה, אם לא נדבר אנחנו, מי שימלא את וואקום השתיקה הם לא בדיוק המחנכים שהיינו רוצים לתלמידנו בתחום הזה.

את חודש מרץ בחרנו להקדיש לנושא של חינוך למיניות מיטיבה. כשניסינו לחשוב מאיפה להתחיל, הבנו שצריך להתחיל בנו, אנשי ונשות החינוך. לפני שמדברים על זה עם תלמידנו, צריך לעבור תהליך בירור אישי ואחר כך גם צוותי, ובכך בחרנו לעסוק בניוזטלר הקרוב.

לאחר תהליך הבירור העצמי, בניוזלטר הבא, נפנה לעסוק בתלמידים, נבין מה הצרכים שלהם ומה הכלים שיכולים לעזור לנו להביא חינוך למיניות מיטיבה לתוך הכיתה.

ניסינו לחשוף לתוכן מגוון שמתייחס למגזרי חינוך שונים – חינוך דתי וחילוני, חינוך יסודי ועל יסודי וגם חינוך מיוחד. מקוות שתהנו ותתרמו מהקריאה.

סופשבוע רגוע ושבת שלום. 

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:
התפקיד החשוב שמורים לא ממלאים

ליאור ידגר, מנהלת קהילות בביתא מחנכים, ומחנכת למיניות בריאה

באיזה אופן אתם מדברים על מיניות עם תלמידים? כאנשי חינוך לעיתים קל לנו לדבר על מיניות בהקשרים של פגיעות או ערכים עקיפים ולעיתים קרובות מזניחים את השיחה על הדברים החשובים באמת.

"בטח שאני מדברת עם התלמידים שלי על מיניות", אמרה לי אחת המורות שראיינתי במסגרת התואר השני שלי, בו חקרתי שיח על מיניות מנקודת מבטן של מורות בחטיבה ובתיכון. "אנחנו מדברים הכי הכי פתוח על דימוי גוף והצבת גבולות", היא ענתה כששאלתי אותה במה זה מתבטא. "גופי הוא ברשותי , הטרדות מיניות… אני מדברת איתם על משיכה מינית והומופוביה. גם כשהיה את כל הבלגן באיה נאפה דיברנו על זה בוקר שלם".

שאר המורות והמורים שראיינתי ענו תשובות דומות. המשותף לכל המרואיינות הוא שהעיסוק שלהן במיניות נעשה בשתי דרכים: דרך שרטוט גבולות ועיסוק במה שאסור, וכהמחשה לערכים שמקורם לאו דווקא במיניות בריאה. למשל, אם הערך הנלמד הוא קבלת השונה, ייתכן שהומופוביה תעלה כדוגמה. אם מדובר בקבלה עצמית, דימוי גוף יבוא כהמחשה. האתגר שעלה מהראיונות היה לי ברור: כמורות העוסקות בחינוך לערכים בכל יום, יותר קל לנו להישאר באזור הנוחות שלנו ולדבר על כבוד וסובלנות שהם בסיס חשוב לשיח על מיניות, אבל בהחלט לא מספיק.

קיים צד שלם שאנחנו מתעלמות ממנו והוא שיח על ההיבטים היומיומיים, הכיפיים והחיוביים שיש במיניות. מלבד השיחה בכיתה ו' בה מפרידים את הבנים והבנות ומסבירים לנו על המבנה האנטומי שלנו ועל קבלת הווסת, אנחנו לא מקדישים זמן אמיתי לדבר עם התלמידים שלנו על מיניות. כתוצאה, המסר שאנחנו מעבירות לתלמידות שלנו כשאנחנו מתמקדות בשיח על הצבת גבולות ואזהרות הוא שבכיתה אין מקום לדבר על כל השאלות האחרות הנוגעות במיניות ומעסיקות אותם. שאלות שלא בהכרח קשורות לחוויות שהן שליליות בבסיסן: האם הגודל או הצורה של האיברים שלי נורמלי? איך אדע אם אני הומו/לסבית? איך נכנסות להריון? מהי אורגזמה? מתי אדע שאני בשלה לקיים יחסי מין? האם האקט שאני רואה בפורנו משקף את המציאות?

למה מורות נמנעות משיח מסוג זה על מיניות? חלקן מרגישות לא בנוח לערב שיח על מיניות יחד עם שיח משמעתי על איחורים ושיעורי בית; לעיתים הן מרגישות שזה שיח פולשני מדי שיצריך מהן חשיפה אישית, או שהמענה לשאלות שעשויות להיות מופנות אליהן בכיתה מתאים יותר להורים. ההורים, מצדם, אף הם נמנעים מלדבר על מיניות: כשהילדים קטנים, הם "עדיין צעירים מדי בשביל שיח כזה", וכשהם מתבגרים, הם כבר "יודעים הכל לבד", או "כבר לא צריכים אותי". 

אבל האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר מזה. כבר בגילאי יסודי ילדים חשופים לתכנים מיניים מאוד גרפיים, והשאלות בהתאם. יוצא שבמשחק ה"מסירות" שמערכת החינוך והבית משחקים עם הנושא החם של לימוד מיניות, המפסידים העיקריים הם הילדים.

אז התפקיד של מי לדבר עם התלמידים שלנו על מיניות? מי אמור למלא את הוואקום, לתווך לתלמידים את המסרים שהם מקבלים מהמדיות השונות, ולהסביר שבמציאות הדברים מתנהלים אחרת? מי יפריך מיתוסים, יעזור להם בסוגיות שיכולות להיפתר בכמה דקות של שיחה, ואולי הכי חשוב, ילמד אותם איך להתמקד בצדדים החיוביים והשמחים של המיניות שלהם, להנות מגופם, ואולי יחסוך מהם שנים של בושה והסתרה? כדי להבריא את המיניות החולה צריך להתמקד במיניות הבריאה על שלל היבטיה, וכמחנכים עלינו לקבל את התפקיד הזה על עצמנו. 

  1. בירור מעמיק עם עצמי – על אילו מסרים סביב מיניות אני גדלתי? מהם החסמים שלי? מה אני יודעת על מיניות ומה אני מרגישה לגבי זה? האם יש נושאים שאני לא מוכנה כרגע לדבר עליהם עם הכיתה? מה הגבולות שלי בשיחה על מיניות עם התלמידים שלי? חשוב לזכור שהזהות שלנו משפיעה באופן ישיר על השיח המיני בכיתה ולחשוב איך היינו רוצות שהשיח יתקיים.

  2. יצירת אמון – כדי לקיים שיח בריא סביב מיניות עם התלמידים, יש ליצור מרחב נוח המאפשר פתיחות ואינטימיות. באופן טבעי, הכיתה איננה תמיד המרחב הכי מתאים למטרה זו. לכן, כדאי לכתוב יחד עם התלמידים מספר הסכמות שתגיעו אליהן יחד לפני שתפתחו את הנושא: מה הציפיות שלהן מעצמן בשיח כזה? מה הציפיות משאר תלמידי הכיתה? ומהן הציפיות מהמורה? כדאי לעבור על ההסכמות האלה בתחילת כל שיעור ולחזור אל הסכמה מסוימת כאשר היא מופרת בכיתה. 

  3. יצירת מרחב נטול שיפוטיות – ״למה ילד בגילך צופה בכלל בפורנו?", "איך את לא יודעת את זה?", "למה את מסתובבת עם כאלה ילדים?״. שאלות מהסוג הזה נושאות אופי שיפוטי שעדיף להניח בצד; ילדים בגילאי בית ספר נשפטים על הרבה דברים שהם עושים גם ככה, ולכן על מרחב השיח המיני, שהוא מורכב ועדין במיוחד, להיות פתוח לחלוטין לשיתוף חופשי על מנת שנצליח לקנות את אמונם ולהוות כתובת משמעותית לשאלות המעסיקות את תלמידנו. גלו הבנה, אהבה, ורכות – הם רק זקוקים להכוונה של יד בוגרת.

  4. מרגישה שאת לא יכולה לדבר על הנושא הזה בכלל? יש ארגונים נפלאים שיכולים לעזור בהנחיית מפגשים ייעודיים סביב מיניות מיטיבה. אבל במצב כזה חשוב לזכור שהתלמידים עדיין צריכים דמות מרכזית ונוכחת אליה הם יכולים לפנות בנושאים שעלו במפגשים. אם אנחנו לא יכולות להיות דמות כזו, חשוב מאוד לדאוג שתימצא דמות מתאימה בבית הספר – יועצת או מחנכת למיניות בריאה – ושהתלמידים ירגישו בנוח לפנות אליה.

  5. את שיעורי המיניות הבריאה אפשר להתחיל בכל גיל ולהתאים את נושאי השיחה לגיל עצמו. יתכן ותופתעו לגלות כי ילדים יודעים הרבה מעבר למה שאתם ידעתם באותו הגיל, וחייבים להתייחס לכך. אפשר תחילה להיעזר ביועצת, אבל אחרי שהתלמידים נפתחים ומדברים על מה שמעניין אותם באמת, רצוי להתאים את תוכן השיעורים אליהם. 

  6. בכל שאלה אפשר להיעזר. מומלצת במיוחד היא קבוצת הפייסבוק "חינוך למיניות חיובית", בה אנשי ונשות חינוך והורים שואלים שאלות הנוגעות לחינוך למיניות. בנוסף, עמותת "דלת פתוחה" מקיימת הכשרות מקצועיות לאנשי חינוך ויכולה לתת מידע רב והבנה מעמיקה יותר של הנושא ואיך אפשר לגשת אליו. בשנים האחרונות, עם הפופולאריות הגואה של נטפליקס, עלתה גם סדרה בעלת ערך רב בשם "חינוך מיני", העוזרת לתלמידים ולהוריהם להבין לעומק נושאים הקשורים למיניות שבעבר היו נחשבים טאבו. אחרון חביב הוא משאב שיכול מאוד לעזור למורות שמתקשות לדבר מיניות עם התלמידים – סרטוני הסברה הומוריסטיים מערוץ יוטיוב בשם "השיחה", המפרטים, בין השאר, מה זה בדיוק בתולין, מהי משיכה מינית, ואיך לשים קונדום.

מיניות אצל תלמידים היא נושא מורכב ומסועף, אבל דבר אחד ברור: אי אפשר עוד להמשיך ולהתעלם ממיניות בין כותלי בית הספר ומהשאלות שמציפות בני נוער. כמורים ומורות, כדמויות משמעותיות ונוכחות תמידית בחייהם של תלמידנו, אסור לנו להתחמק מלהתייחס לנושאים שכה מטרידים אותם וכל כך מרכזיים בחייהם, ובמידה שאנחנו מרגישים חסרי יכולת לתת מענה, מתפקידנו למצוא מענה כזה שיהווה כתובת קבועה לשאלות שלפעמים גם התלמידים לא יודעים שקיימות אצלם.

שלב ראשון: חדר מורים

מעוניינים להתחיל לדבר מיניות בבית הספר וחושבים איך היה נכון לעשות את זה? השלב הראשון של התהליך צריך להתרחש אצלנו בתוך צוות המורים. עמותת "לדעת לבחור נכון" עם מספר כלים וטיפים להכנסת שיח על מיניות בריאה בתוך בחדר המורים.

מקשיבים לזה | שיחות על חינוך ומיניות

לפני שמדברים על מיניות עם תלמידים, חשוב לעשות בירור עמדות עם עצמנו – מהן הנחות המוצא שלנו על מיניות? מאילו ערכים ותפיסות עולם הן נובעות? אלו מהתפיסות חשוב לנו לשמר ואל אלו תפיסות חשוב שניפתח?

מציעים לכם שני פודקאסטים להקשבה ודיוק עצמי:

  1. ד"ר מיכל פרינס בפודקאסט "בגוף ראשון – מיניות וגוף בחברה הדתית" בשיחה עם סנדי ברשטי-קורדובה על נקודות הדמיון והשוני בין חינוך מיני חילוני לחינוך מיני דתי.

  2. צחי חנניה בפודקאסט "חייזרים חינוכיים" בשיחה על למה כל כך קשה לנו לדבר מיניות, מה חייב להשתנות ביחס שלנו לחינוך מיני ואיך אפשר לעזור לתלמידים שלנו לקדם שיח בריא בנושא.

כותרת 7
החודש בסטודיו של ביתא: מיניות מיטיבה
שבוע האקלים בדרך...

 שבוע "מתאקלמים" העוסק בשינויי האקלים בחינוך הירושלמי יתקיים ב-20-24 במרץ, י"ז-כ"א באדר ב' – הכניסו ליומנים!

במהלך השבוע יתקיימו אירועים מגוונים ברחבי העיר בנושא שינויי האקלים וקיימות.

האירועים יתקיימו בכל המגזרים, במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית.

כנס "מתאקלמים" | יום א' 21.3.22, 18:00 | מרכז ז'ראר בכר

כחלק מאירועי השבוע יתקיים ביום שני, 21.3 כנס האקלים של החינוך הירושלמי, עבור אנשי חינוך. 

הכנס יתקיים במעמד ראש העיר, מר משה ליאון ובהשתתפות פרופ' נילי הרניק, פרופ' יורם יובל, יפעת גליק, אלמוג שור. בהנחיית מתן יעקב. בכנס תתקיים ההצגה "גרטה".

הבטיחו את מקומכם >>

פעילויות בנושא שבוע האקלים לתלמידי על יסודי

צוותי חינוך – מוזמנים לבחור תוכן אחד ללא תשלום, עבור שכבה בבית הספר, מתוך מאגר מגוון ועשיר, הכולל הרצאות, סדנאות, סרטים, סיורים והצגה. ההרשמה עד 4.3.22, כל הקודם זוכה!

להרשמה >>

פעילויות בנושא שבוע האקלים לתלמידי יסודי

צוותי בתי ספר יסודיים – מוזמנים להשתתף בפעילויות מגוונות בנושא משבר האקלים.

אנו ממליצים לכם לנצל את השבוע הזה ואלו שאחריו, ללמידה משותפת עם תלמידיכם.

למאגר חומרים בנושא משבר האקלים >>

כותרת 3
תיכון הרטמן בנים | בית מדרש – גבריות, יהדות ומגדר

תיכון הרטמן בנים יצרו תכנית מגדר ראשונה מסוגה בעולם שבבסיסה עומד פיתוח זהות גברית בריאה ובטוחה. התוכנית מועברת על ידי צוות המחנכים בבית הספר בכל שבוע, בכל הכיתות בבית הספר. המפגשים עוסקים בדילמות אקטואליות שמשלבות בין תכנים עכשווים למקורות מסורתיים.

הסתקרנתם? הרטמן מזמינים גם אתכם להצטרף אליהם למהלך. כל הפרטים בראיון עם ד"ר ירון שוורץ רכז תחום גבריות ויהדות בתיכון הרטמן. 

"המחשבה על הוראה כוללת של גבריות באה מתוך אחת המסקנות בעבודת הדוקטורט שלי, לפיה, התועלת במפגש או שניים בשנה ואפילו בשישה מפגשים, עם מנחה חיצוני או עם מורה מבית הספר – נמוכה יחסית. הבנים נמצאים בעולם שכל היום גברים מלמדים אותם ׳איך להיות גברים׳. הגברים האלה, שרובם במדיה או ברשתות החברתיות, הם לא בדיוק המורים שהיינו רוצים שיחנכו אותם לגבריות.

אנחנו התיכון היחיד בעולם שמציע כיום תוכנית בהיקף כל כך גדול, שהרציונל שלה הוא פיתוח זהות גברית בריאה ובטוחה בקרב התלמידים. אנחנו נותנים מענה לכל דילמה שיכולה להתעורר בגיל הנעורים, כשהמחשבה שמובילה אותנו כל הזמן – שלא יהיה נושא אחד שעליו התלמידים יוכלו לומר 'על זה לא דברו איתי בבית הספר'."

להמשך קריאה >>

אשת
יעל נבון | יועצת תל"י רמת מוריה

גם אתם מרגישים מחסום שעוצר אתכם מלדבר על מיניות עם תלמידים? אתם לא לבד. יעל נבון, מספרת על התהליך שהיא הייתה צריכה לעבור כדי להביא שיח על מיניות בריאה לתוך בית הספר. 

שמי יעל נבון, אני יועצת שנה שלישית בבית הספר "רמת מוריה" בארמון הנציב. ירושלמית כבר 12 שנה. כחלק מתפקידי כיועצת אני מחזיקה את תחום המיניות הבריאה בבית הספר.

כשנכנסתי לתפקיד היועצת, הבנתי שהעיסוק במיניות הוא חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי, ואין לי ברירה אלא לקחת אותו בשתי ידיים. בהתחלה, היה לי לא פשוט להיפתח לנושא, זה נושא שקשה לדבר עליו, ואנחנו לא רגילים לדבר עליו. מתוך הבנה של התפקיד והאחריות שהוא נושא, התחלתי לעבור עם עצמי תהליך בהקשר הזה. התהליך התחיל מההבנה שחוסר הנעימות שלי מול הנושא כביכול לא רלוונטי בהקשר הזה. לא הוגן שאני אמנע מלדבר עם התלמידים שלי על זה כי זה קשה לי. התלמידים זקוקים שמישהו ידבר איתם על הנושאים האלו, ובאחריותי למלא את התפקיד הזה. עם הזמן השיחה על מיניות עם תלמידים הפכה לי יותר ויותר טבעית, ועל הדרך זה אפילו עזר לי באופן אישי.

בשנה הראשונה הרגשתי נוח לשוחח על התכנים בעיקר עם השכבות הנמוכות, בהן העיסוק הוא בעיקר סביב נושאים של שמירה על גופי, מרחב אישי וכדומה. בקבוצת גיל ההתבגרות שהעברתי לשכבה ו', הרגשתי הימנעות מהעברת הסדנה לקבוצת הבנים. הבנות עברו סדנה חיצונית על ידי משרד החינוך, ושמחתי שאני מעבירה אותו בשיתוף ולא לבדי.

בהקשר הזה, מעניין לציין שמשרד החינוך לא מסבסד הדרכה חיצונית לבנים, אלא רק לבנות. בית הספר הוא שאחראי להעביר את התוכן לבנים. יש כאן עדיין חלוקה מגדרית שמחזיקה תפיסה מיושנת על מיניות.

הבנים לחצו מאד שנעביר להם גם מפגש בנושא, אבל הקורונה מיסמסה את זה. אני לא אשקר שקצת הוקל לי שהבנתי שלא אזדקק להתמודד עם זה. האכזבה של הבנים משכבת כיתה ו', על שלא קיימנו קבוצה כמו של הבנות, גרמה לי לקבל על עצמי להעביר את סדנת גיל ההתבגרות גם לבנים, וכך היה. בשנה השנייה כבר לא התחמקתי, נשמתי עמוק והתחלתי להעביר מפגשים בנושא מיניות עבור הבנים והבנות בבית הספר. 

אחד מלקחי הקורונה שהסקנו בבית הספר היה לשים דגש על ההיבטים הרגשיים והחברתיים של התלמידים ולכן היה חשוב למנהלת שכל הכיתות יקבלו שיעור כישורי חיים שמועבר על ידי יועצת. אני כיועצת נכנסת לכל הכיתות יחד עם מחנכת הכיתה ובשיעורים הללו אני עוסקת בין היתר בנושא מיניות בריאה. המשרה שלי בנוי כך שבנוסף לשעות הייעוץ שלי יש שעות נוספות שמוקדשות לשיעורים בכיתות. לפי תפיסת משרד החינוך, מיניות היא תחום שחשוב לעסוק בו במסגרות כבר מגיל הגן, הכל בהתאם לגיל ולשלב בו הילד נמצא. בגילאים מוקדמים יותר זה יותר שמירה על הגוף ו"אני וגופי" ובהמשך עוסקים במרחב אישי, נגיעות מתאימות ולא מתאימות ועוד.

השנה זו השנה השנייה שאני מעבירה קבוצות על גיל ההתבגרות לכלל תלמידי ותלמידות כיתה ו' שבבית הספר. ככל שאני משוחררת ופתוחה, ככה גם הם פתוחים ומשוחררים יותר. כמובן שיש גם רגעים מביכים, אבל כשאני רואה את הצורך, הסקרנות, והצימאון, אי אפשר לסרב לזה.

המודעות למיניות בריאה עולה בשנים האחרונות, התלמידים חשופים למיניות בכל מקום, וזה ממש צורך השעה להדריך אותם בנושאים האלו, זה יכול להציל נפשות. הילדים צמאים לזה, אני לא צריכה מצגת אפילו, אני רק אומרת את המילים הנכונות והעיניים שלהם נפערות בסקרנות.

כרגע המורות אצלנו עוד לא מעבירות את המפגשים, אני בתחושה שאני בעצמי עוד לומדת את הנושא. המורות כן מודעות לצורך, הן משתפות ומדווחות כשנתקלות במקרה חריג, אבל עדיין חסרה התפיסה של מערכת החינוך שחינוך מיני הוא חלק בלתי נפרד מתפקיד המחנכת. אני חושבת שאם הייתה הנחייה מלמעלה להגדרה כזו תוך ליווי והשתלמויות מתאימות זה יכול לעזור להבנות את החינוך למיניות כחלק מהתפקיד. בדיוק כמו שאני התחלתי להכנס לנושא מתוך לויאליות לתפקידי.

חשוב שתלמידים ירגישו בנוח לפנות בנושאים האלה למחנכות שלהם. לא כל תלמיד מרגיש בנוח לגשת אלי, יש כאלה שרואים אותי רק פעם בשבוע, ולמרות שאני מנסה להכיר את כולם, תמיד יהיו תלמידים ביישנים או כאלה שמחוברים למחנכת שלהם יותר. הייתי רוצה שיהיו למחנכות את הכלים ושתלמידים יוכלו לפנות אליהם באופן ישיר. חשוב לציין שהמורות בבית הספר תמיד יפנו כשעולה אצל תלמיד איזה עניין בנושא, בין הן שמעו שיחה של תלמיד או דיווח כלשהו. בית ספר תמיד יקשיב, אך יהיו מקרים שהוא יפנה את הטיפול לשירותי הרווחה, בפרט אם הדברים התרחשו מחוץ לכותלי בי"ס. כמובן שישנו קשר אדוק בין גורמי הרווחה ובי"ס ואנו מעודכנים בכל.

לפעמים עולה השאלה האם יש דברים שלא נכון לדבר עליהם במסגרת בית הספר. אני באופן אישי עוד לא נתקלתי בשאלה שהרגשתי שלא מקומי לדבר עליה עם התלמידים, אני משתדלת לענות לכל שאלה שיש לתלמידים. לדוגמא, לא מזמן פנו אלי שני תלמידים בכיתה ו' שרצו לדעת מה קורה אצל בנות בגיל ההתבגרות. מאחר וזו הייתה פנייה אישית ולא גורפת של כל בני השכבה, נפגשתי איתם באופן אישי. לא היה משהו שהרגשתי שעדיף שלא יעלה בשיח הזה, רק במקרים של פגיעה אני מרגישה שיש צורך להוציא החוצה, בין אם זה להורים ובין אם זה לגורמי רווחה.

הרבה מאד מורים לא מרגישים בנוח לדבר על מיניות עם תלמידים, ואני חושבת שלרוב הקושי הזה נובע מתוך משהו לא פתור עם עצמם, פחדים שלהם, הצורה בה גדלו, תפיסות שלהם על מיניות. יש יחסי ציבור לא טובים סביב הנושאים האלה. הרבה פעמים כשמדברים על מיניות זה בהקשרים שליליים, וזו אחת הסיבות לכך שחוששים מעיסוק בנושא ושמחים להעביר את האחריות הזו למישהו אחר. כדי שמורים יוכלו לדבר על מיניות הם צריכים לעבור תהליך קודם עם עצמם. אני לא שונה, גם אני הייתי צריכה לעבור את התהליך הזה. 

מאיפה מתחילים את התהליך? כמה המלצות שלי למורים שרוצים להיפתח לנושא:

  1. פייסבוק: מידע אמין על מין – דף פייסבוק מצויין. מציעים שם המון השתלמויות וקורסים שמתאימים למורים וצוותים חינוכיים.

  2. ספרים: יש משהו בספרים שעוזר לנטרל התנגדויות כי הם פונים למקום הקוגנטיבי ופחות למקום הרגשי, ולפעמים דווקא ככה אפשר להתחבר לנושאים האלה. אפשר לקנות ספרים בנושא או אפילו ללמוד מתוך מדריכים וספרי הסברה שמיועדים לנוער וילדים. ספר לדוגמא שאני נעזרתי בו הוא הספר "בנים בנות 18-16 המדריך הישראלי למתבגרים" של ד"ר עמוס בר וטלי רוזין.

  3. סדרה: סדרה מצויינת שראיתי ועזרה לי להיכנס לעולם המיניות של מתגברים, להבין את הלבטים וההתמודדויות היא סדרת הנטפליקס: "Sex Eeducation". ראיתי את כל העונות ונהנתי מאד. הצפייה עזרה לי להיפתח, להבין, ואחרי זה לצאת עם זה החוצה לתלמידים.

טיפ אחרון – אל תוותרו לעצמכם. אל תזניחו את הנושא הזה, אל תוותרו על ההתמודדות עם החסמים שלכם בנושא, הרווח הוא גדול, תלמידים צמאים לזה, ודרך זה אנחנו מלמדים את התלמידים להתייחס לדברים האלה בבגרות.

* הדברים נכתבו על ידי המערכת לאחר ראיון עם יעל.

הפינה הדיגיטלית (1)

בואו להיות אריות בכיתה!

מיניות היא נושא רגיש. היחס אליו מושפע מאמונות דתיות, משפחתיות, ידע אמיתי ופייק ניוז ועוד ועוד.

על מנת לייצר שיח חופשי בקרב המורים, יחד עם הקניית ידע מהימן, אנחנו ממליצים לכם לפנות 45 דק' במליאת המורים. מה תעשו? תשחקו!

המשחק Quizlet Live מחלק את המשתתפים לקבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת שאלות שניתן לענות עליהן רק לאחר שהקבוצה משוחחת ומבינה אצל איזו משתתף נמצאת התשובה הנכונה ביותר.

זו הזדמנות לייצר שיח ממוקד, להכיר למורים את הנושא בצורה אינטראקטיבית ולאפשר להם לבחור מה להביא לכיתתם.

מה בוער

הפינה הזו היא פינה חדשה שמטרתה לתת מקום לאירועים אקטואליים ורלוונטים שאינם קשורים ישירות לנושא החודשי. 

השבוע לא יכולנו שלא לתת מקום לאירוע האקטואלי הבוער ביותר, המלחמה בין רוסיה ואוקרייאנה. אז אם עוד לא דיברתם על האירוע עם תלמידים מזמינים אתכם להקדיש לזה רגע –  מספר מערכי שיעור ואפשרויות לשיחה:

מערך שיעור בנושא המלחמה והקשרה למדינת ישראל >>

רקע כללי על המלחמה והצעה לשיחה >>

תפילה לשלום / ר' נחמן >>

ומה בוער אצלכם? מוזמנים לכתוב לנו ונשמח להתייחס בניוזלטר הבא.