היערכות לשנה הבאה

השנה הזו חייבה אותנו לתכנן מהרגע להרגע, להיות ערוכים לכל בלת"מ, להתכנס לקפסולות ולפרק אותן, לצאת ולהיכנס מבידודים, להתאים את השיעורים לזום ולחזור ללמד בכיתות, וכל זה בלי הרבה זמן לתכנן ולהיערך מראש.
רגע לפני סוף השנה, זה הזמן להתפנות לתכנן את השנה הבאה שלנו אחרת.

השבוע בניוזלטר: היערכות לשנה הבאה

גילי צליק עם טיפים לבניית יום היערכות מיטבי | מרכז פואנטה ממציאים את יום ההיערכות מחדש | בית ספר זיו על סמינר היום שאחרי | איש החינוך שלנו הוא שי דברת | ובפינה הדיגיטלית: נקודה טובה

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

מיכל צור | מנהלת תחום רישות וקהילות, מינהל חינוך ירושלים
לפני כמה שנים, קיבלתי ליום הנישואין שלנו הפתעה ענקית – האיש שלי אסף אותי מהעבודה ישר לנתב"ג, עם מזוודות ארוזות לסופש ובייביסיטר לבנות. במטוס, שאלתי אותו איך הוא היה מגיב אם זה היה הפוך, ואני הייתי מפתיעה אותו. 
"זה לא בשבילי" הוא אמר. "אני לא יכול בלי לתכנן".
 
אני נשואה לאדם שאוהב רשימות. מבחינתו, חצי מההנאה היא ההתארגנות לקראת. באיזה תחנות נעצור, איפה נשתה קפה וכמה קילומטרים יש בין כל נקודה ונקודה. אולי בגלל זה הוא גם רץ מרתונים. התחרות עצמה היא רק חלק מהסיפור, הוא אומר. שלושת החודשים של האימונים לפני כן זה כל העניין. זה מה שהופך אותו להיות טוב יותר.
 
יש משהו בהתארגנות שמגדיל את הציפיה, מעצים את החוויה וגם מדייק אותה. כך גם לקראת שנת הלימודים. כמובן שצריך לבנות מערכי שיעורים, לסדר מערכת ולעשות תיאום ציפיות עם הצוות. אבל ימי ההיערכות הם יותר מכך: הם הזדמנות לעשות סדר, לדייק את הצרכים ואת חזון בית הספר, להגדיר מחדש מטרות ולבנות תוכנית פעולה כדי להגיע לשם.
 
בניוזלטר הפעם בחרנו להציע לכם כמה מחשבות לקראת ימי ההיערכות: איך ניגשים להתבוננות על ימי ההיערכות, מערך פרקטי של מרכז החדשנות פואנטה ליצירת יום היערכות אחר, טעימה מההאקתון של בית הספר זיו, שכבר התחילו להתכונן ולוקחים איתם תובנות מתקופת הקורונה לקראת השנה הבאה, מורה אחד שקורא לעצמו גננת ומזמין אותנו לחשוב על הדרך בה אנחנו מקלים את המעברים וההסתגלות לתלמידים שלנו, וזה גם הזמן להזכר באפליקצית נקודה טובה שזכתה בדטאתון 2019, ומציעה להגיע לשנת הלימודים הבאה בגישה אחרת.
 
אה, ואם כבר יום היערכות אחר, אנחנו גם מזמינים אתכם למרחב העבודה של הסטודיו של ביתא, בו תוכלו לקיים יום היערכות מיטבי עם קצת עזרה מאיתנו וביחד עם בתי ספר אחרים שעסוקים באותם האתגרים כמוכם. כל הפרטים כאן.
 
חוץ מזה, ריכזנו לכם מסמך עם שלושה סרטונים שמתבוננים על זירות שונות בבית הספר. תוכלו לקחת וליישם בצוות שלכם כמפגש חדר מורים,  כחלק מיום הערכות, או כהשראה, חשיבה ותכנון מטרות לשנה הבאה. לצפייה במסמך >>

מתכון לבניית יום היערכות מיטבי | גילי צליק

נסו רגע להיזכר – כיצד נראה יום הערכות הראשון שהשתתפתם בו כמורים. מה הרגשתם לאורכו? האם יישמתם משהו מן הידע אליו נחשפתם במהלכו?

ואיך נראה יום היערכות הראשון שהייתם אחראים עליו? בואו ניקח רגע זמן לחשיבה מחדש על ימי הערכות, מה נעשה הפעם אחרת?

הגדירו מטרות, אספו חומרים, שלבו מורים בהעברת הידע, השתמשו במודל כיתה הפוכה, נסו להיות פרקטיים.

  1. מהסוף להתחלה
  • הגדירו לעצמכם מהי המטרה הכי חשובה ביום הזה? מה אמור לקרות  בבית ספר בעקבות ימי הערכות?
  • כתבו לעצמכם במשפט מהו הצורך או החוסר שיום הערכות בא לענות עליו בבית ספר. האם המטרה שכתבתם עונה על הצורך של הצוות, התלמידים או ההורים?
  • אספו מידע על הנושא בו החלטתם לעסוק בימי הערכות, ממקורות ומומחים בתחום. למדו לעומק את הידע, האתגרים והמענים בתחום. בדקו במעגלים הקרובים והרחוקים מי בקי בנושא או בעל ניסיון. היעזרו גם בקבוצות הווטסאפ המקצועיות שלכם, התייעצו עם המלווים מן התוכניות השונות ואפילו עם תלמידים או ילדיכם הפרטיים.
  • כתבו על ציר זמן את אבני הדרך הנדרשות ליישום הנושא בשטח.
  • כעת לאחר שזיהיתם את הצורך, מיפיתם את הידע הקיים והדרוש,  איתרתם שותפים לדרך, וגיבשתם מטרות ויעדים אופרטיביים- התחילו בתכנון היום עצמו.

תהפכו את זה

תחשפו את המורים לידע לפני יום ההיערכות עצמו. תנו להם חומרי קריאה או קישור לסרטון או לפודקאסט. השתמשו בזמן הסדנאות היקר כמקום לקיים דיון, התנסות למידה משותפת. פרקטיקה כזו, של ״כיתה הפוכה״ עוזרת לייעל את הזמן, מאפשרת לכל מורה להתעמק בזמנו הפנוי ובדרך הנוחה לו ולהגיע מוכן. כמובן שעבודה במודל זה גם מפנה זמן ללמידה שיתופית המעמיקה את ההבנה ועוזרת ביצירת שינוי ובהנעה לפעולה. 

 ואז- תסובבו קצת

אחרי שהפרדנו את התוכן מן הסדנה עצמה, כך שכל מורה יוכל ללמוד בנפרד באופן עצמאי ויעיל, נרענן גם את המתחולל בסדנה עצמה. נתכנן את הסדנה כך שתהיה עשירה בהתנסויות או ביצירת כלים, שהם יישום של מה שהמורים ללמדו בבית. נוכל לעצב את הסדנה כך שתכלול זמן חשיבה ופיתוח בקבוצות עבודה המתחלקות על פי מקצועות/ שכבות/ תחומים ועוד כאשר וכל קבוצה תפתח כלים ותוכניות, על בסיס אותו ידע, אך בהתאמות הנדרשות לקהל היעד הייחודי שלה. בסדנאות מעין אלו, לכאורה ילמד מעט ידע חדש אך בתכנון נכון, תעשה עבודה משמעותית שתאפשר הוראה יעילה יותר ופיתוח תוכניות וכלים שיהוו תשתית עבודה להמשך השנה.

ועכשיו לערבב

מי מתאים לתכנון והנחיית היום או חלק ממנו? אתרו אנשי צוות או אנשים מהקהילה שיכולים להעשיר את היום ותנו להם מקום. מנחים מתוך קבוצת השווים יצליחו לייצור חיבורים מדויקים יותר באופן שיעודד למידה ויקדם תובנות (ממש כמו תלמידים שמלמדים את חבריהם לכיתה). בטוח שגם אצלכם בצוות יש אנשים עם ידע רב ונקודות מבט מעניינות, יום היערכות הוא במה נפלאה. פנו להם קצת מקום. היו הקהל שלהם ותיהנו מחוויית למידה ביחד עם הצוות.

להזהר לא לשקשק יותר מדי

  • השתמשו (או בקשו מהמנחים להשתמש) רק בכלים ובפרקטיקות שמקדמים את השינוי שאתם מנסים לחולל ושהייתם רוצים שהמורים יישמו בכיתות. מנסים לקדם שיח פסיכו פדגוגי או לומד עצמאי? השתמשו בכלים אלו לכל אורך יום ההיערכות: לא אוהבים שימוש מאסיבי ובלעדי במצגות מרובות שקפים בשיעורים בבית הספר? המנעו משימוש במצגות לאורך יום ההיערכות. נסו ככל האפשר ״לעשות את״ במקום ״לדבר על״. היו אתם השינוי שאתם מנסים לקדם.
  • אפשרו למשתתפים בחירה ככל הניתן. בחירה בין סוגי ידע, בין דרכי העבודה, בין דרכי הבעה שונות ועוד.
  • כוונו לשימוש בכמה שיותר מיומנויות לאורך היום (שיתופיות, חיבור, שאלות גדולות, עבודת צוות, יוזמה, חשיבה ביקורתית ועוד).
  • לאורך יום ההיערכות, הקפידו ליצור חיבור בין הנעשה בסדנה לבין היישום המצופה. צרו זיקה מתמשכת בין הנעשה ביום הלמידה הצוותית לבין חיי היומיום בבית הספר.  תנו דוגמאות מהשטח ורעיונות כיצד ניתן ליישם בסביבה ותרבות הבית ספרית הקיימת את המטרות אליהם אתם מובילים. צרו משהו בר קיימא בו תוכלו להשתמש או ליישם מייד.
  • קשרו לידע ולתחומי דעת ועשיה נוספים.
  • עודדו שיתופי פעולה, קשרים וחיבורים בין אנשים, כיתות, תחומי ידע ותחומי דעת.
  • היו קשובים לרחשי הצוות. אל תוותרו על משוב פתוח לסיכום היום וערכו לעצמכם, גם אתם, רפלקציה שתעזור לכם לזהות עם מה אתם יוצאים מן היום הזה ומה יכולות להיות ציפיות ריאליות מן הצוות לגבי יישום ושימוש בידע הנרכש.

תהפכו את הפרמידה

מטרת יום הערכות היא רק בחלקה הקטן למידה של ידע חדש, עיקרו של יום זה צריך להיות זמן תכנון ופיתוח של המורים בדגש על התנסות והשתתפות פעילה של המורים בדרכים מגוונות. תכנון יום היערכות במודל זה, יאפשר לנו לעזור למורים לעסוק בפרקטיקות על בסיס הידע החדש והממוקד, לעומת יום היערכות שעיקרו רכישת ידע חדש, אך ללא נגיעה מספקת בפרקטיקה וללא הכנה להטמעה וליישום מיטבי ויציב שלו בהמשך.

לסיום

יום ההיערכות עצמו אמנם הסתיים, אבל ליום מוצלח השפעה ארוכת טווח. תכננו מראש כיצד תעריכו את הצלחת היום וכיצד תדעו שהשגתם את המטרות המצופות. הכניסו ליומן תזכורות, למעקב אחר יישום המטרות לאורך השנה.

כותבת המאמר: גילי צליק, מלווה במנח״י, מרצה באוני העברית לחדשנות פדגוגית ומנחה בברנקו וייס.

הכתבה באה לכם בול בזמן? רוצים להמשיך לחשוב יחד על עיצוב ותכנון ימי השתלמות, עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בירושלים? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ היעודית. הקבוצה תעסוק אך ורק בחשיבה והתייעצות בנושא יום ההיערכות ותיסגר ב30 ביולי. נשמח לראותכם.

ממציאים את יום ההיערכות מחדש | מרכז פואנטה

הזמן בו כל המורים שלנו נמצאים יחד הוא יקר ערך, ולכן אנחנו רוצים לנהל אותו בצורה האפקטיבית ביותר. בין היתר זה אומר פחות להאזין לאנשים מדברים ויותר עשיה משותפת שנותנת משמעות לנוכחות הפיזית של כולנו יחד. אנחנו סומכים ומעריכים את אנשי הצוות שלנו, אנחנו רוצים לתת להם מקסימום ערך, אוטונומיה וסומכים על יכולת הניהול העצמית שלהם. אנחנו רוצים ליצור השפעה אמיתית באמצעות המשכיות של הנושאים בהם דנים ביום ההיערכות למשך השנה כולה.

חלקכם כבר התחלתם לתכנן את יום ההיערכות שלכם לקראת תשפ”א, ובמסגרת העבודה שלנו במרכזי החדשנות גוננים ומרכז איפכא החלטנו לבחון את יום ההיערכות ולחשוב עליו מחדש. לעזור לכם ליצור יום היערכות יותר אפקטיבי ומשמעותי ולנצל את התקופה שהיתה ככר פורה לשמר ולאמץ דפוסים חדשים.

אז מה תמצאו בערכה זו?

רעיונות ומחשבות על האופן שבו ניתן להפוך את יום ההיערכות ליום משמעותי, אפקטיבי ורלוונטי למורים שלכם בבית הספר. אתם מוזמנים לקחת את הערכה הזו וליישם את כולה ולבנות מחדש לחלוטין את יום ההיערכות ואתם יכולים גם לקחת חלק אחד או שניים שנראים לכם רלוונטיים לצוות המורים שלכם. נשמח גם לשמוע רעיונות נוספים שלכם וכמובן פידבקים על הרעיונות שלנו!

מזמינים אתכם לימי היערכות בסטודיו של ביתא
ימי היערכות

עושה לכם חשק? אתם חייבים להיות שם? הכנסו כבר עכשיו לרשימת המתעניינים והבטיחו את מקומכם!

בית ספר זיו | סמינר "היום שאחרי הקורונה"

לאחר שנה משוגעת ואינטנסיבית במיוחד, היה לנו חשוב לעצור רגע ולחשוב ביחד מהם הדברים הטובים שיצאו מתקופת הלמידה מרחוק, ואיך אפשר לשמר, למנף ולקדם אותם בשנים הבאות. 

ברור לנו שהלמידה בבית הספר אינה יכולה להראות כפי שהיא נראתה לפני מגפת הקורונה. אחרי שטעמנו למידה בחדרי זום, בקפסולות, למידת עמיתים בצוות והתחדשות טכנולוגית קשה מאוד לחזור אחורה לכיתה הגדולה והרועשת ולסדר היום העמוס של התלמידים.ות ושל המורים.ות. 

לשם כך, יזמנו סמינר של יום אחד לכלל צוות המורים והעובדים בנושא "היום שאחרי הקורונה".

פתחנו בדברים של מנהל בית הספר, יורם חיים, שתיאר את תקופת המשבר בשנה האחרונה – הדברים שהתמודדנו איתם, הדברים שגילינו על עצמנו ועל התלמידים. בשנה הזו שאלנו את עצמנו, מהו התפקיד והמקום של בית הספר ומהו תפקידם של המורים? 

המשכנו עם הרצאה של נעה מרצ'יני מקוואטרו, שליוותה אותנו במהלך השנה בתוכנית תכלס. ההרצאה עסקה בארגונים שצמחו מתוך משברים. למדנו על ארגונים שונים בהיסטוריה שבנו את עצמם מחדש ומינפו את המשבר לכדי שינויים חשובים ואף מהפכניים. 

לאחר ההרצאה התחלקו המורים לצוותי עבודה וערכו דיון בו הציעו רעיונות ופתרונות למימוש הדברים שהצליחו בקורונה. בין השאר עלו רעיונות לשמירה על יום לימודים מרחוק פעם בשבוע, למידה במרחבים בבית הספר ומחוצה לו, שילוב פעילות גופנית ופעילות פיזית כגון עבודה בגינה כחלק מיום הלימודים, שמירה על קפסולות בחלק מהשיעורים, הורדת עומס ולחץ בסדר היום של התלמידים ועוד רעיונות רבים נפלאים.

כדי לאפשר לכל המורים לנכוח בסמינר בשקט ובלי דאגות, התלמידים והתלמידות למדו מרחוק ביום הזה. במהלך היום התלמידים קיבלו משימה העוסקת בחשיבה על בית הספר של העתיד וכן מילאו סקר על הדברים שהיו רוצים לשמר מתקופת הלמידה מרחוק. בסיכום היום קראנו את תשובות התלמידים הכנות והמרגשות (444 תלמידים ענו על הסקר, שהיה רשות!). 

הנהלת בית הספר מתכוונת לעבור על הרעיונות שהציעו המורים וכן על דברי התלמידים ולחשוב על שינויים מעשיים שיכולים לצאת לפועל כבר בשנה הקרובה, וגם בשנים הבאות. ברור לנו כי זהו תהליך ארוך והדרגתי, אך שלב העצירה והחשיבה היה הכרחי, במיוחד בשיאה של תקופה עמוסה זו. 

נועה בן-סעדיה, סגנית מנהלת חט"ב

שי דברה | מחנך כיתה א' בבית הספר היסודי למוזיקה ומחול ע"ש "לוריא"
שי דברה

השנה האחרונה הייתה לא פשוטה עבור התלמידים שלנו. בחשיבה ובתכנון שלנו לקראת השנה הבאה חשוב לתת את הדעת על ההסתגלות של התלמידים לשגרה חדשה ואיך להפוך את הכניסה לבית הספר לרכה יותר.

הכירו את שי, מורה שהוא גם גננת, שמגישתו החינוכית אפשר ללמוד איך לייצר הסתגלות רכה ונעימה:

אני שי דברה, מחנך כיתה א' בבית הספר היסודי למוזיקה ומחול ע"ש "לוריא". במשך כעשור הייתי גננת (כולם ידעו שאני שי הגננת. לא גַּנָּן, גַּנֵן או גנן ילדים, כפי שהוחלט ע"י האקדמיה ללשון) בגן חובה, או אז הרגשתי מיצוי מקצועי והחלטתי לעשות שינוי ולהפוך למורה בכיתה א'.

הגישה החינוכית שלי מושפעת רבות מהיותי גננת לאורך שנים, ואכן הכיתה שלי נראית מעט כמו גן ילדים. צעצועים רבים, פינת כולבו, פינת קריאה עם ספרייה גדולה ועשירה, פינת קוביות, מטבח מאובזר ושירותים פרטיים, שעוזרים לילדים להתמודד עם החשש להיכנס לשירותים עם ילדים גדולים, בעיקר בתקופה הראשונית להגעתם לביה"ס.

בכל שנותי כגנן האמנתי שגן הילדים חייב להישאר גן על כל מה שמשתמע מכך, והתנגדתי נחרצות להפוך את החודשים האחרונים בו לבית ספר. לצערי גננות רבות נמדדות כיום על פי קריטריון של מוכנות הילדים לכיתה א' ובכך מתפספס לו התפקיד המסורתי של גננת. אני מאמין, שאין צורך להכניס את הילדים והוריהם ללחץ, ואין שום פסול בכך שהילדים יגיעו לביה"ס כטבולה ראסה. כמובן שאם ילד/ה מביעים עניין וסקרנות בקריאה ובחשבון יש חובה לעודדם ולפתח סקרנות מבורכת שכזו. אך צריך לזכור ששנות הגן לא יחזרו לעולם ויש לנצל שנים אלו, למשחק, ציור, גיבוש האישיות, הנחלת הרגלים ולהשאיר את רכישת הקריאה ויסודות החשבון לנו המורים.

בשנותי כגננת האמנתי בשיטה הזורמת שבה צריך לנהל את יום הלימודים לא בהכרח על פי תוכנית סדורה וקשוחה, אלא להקשיב לילדים ולהיכנס לעולם ולמה שמעניין אותם. גיליתי שהילדים הם מאגר בלתי נדלה של ידע, של סקרנות ושל רצון עז ללמוד ולהחכים.

כשחיפשתי בי"ס שיתאים לגישה החינוכית שלי, מצאתי אוזן קשבת בבית הספר "לוריא", שלפני שלוש שנים הפך להיות עתודה של תיכון האקדמיה למוסיקה ומחול בגבעת רם. מנהלת בית הספר, אילנה אוריצקי, פתחה בפני את ליבה והלכה לקראתי בכל "שגעונותי".

הגישה החינוכית שלי מושפעת רבות מהיותי גננת לאורך שנים, ואכן הכיתה שלי נראית מעט כמו גן ילדים. הכיתה הגנית שנבנתה במיוחד בשבילי ענתה על כל הצרכים שילדים בכיתה א' זקוקים להם ואשר מאפשרים מעבר קל ונעים מהגן. יש לזכור שמעבר זה הוא קשה ולא פעם טראומתי לילדים מסויימים ויש צורך לעשותו רך ונעים ככל הניתן. כל הפינות בכיתה מאפשרות לילדים ללמוד דרך משחק וגם נותנות מענה לילדים הזקוקים להפוגה במהלך יום הלימודים וזאת בניגוד לכיתה רגילה שיכולה להיות מקום מלחיץ ולא מכיל ומחבק. הילדים מרגישים בכיתה כבביתם וזה ניכר בחיוך שנסוך על פניהם בכל בוקר עת הם מגיעים לביה"ס. 

עוד לפני הקורונה, האמנתי בלמידה בטבע ככזו שמאפשרת למידה משמעותית שנחקקת בראשם של הילדים לאורך שנים. מכיוון שבית הספר שלנו קרוב מאוד לעמק המצלבה, אנו יוצאים רבות לעמק שם אנו עורכים מסיק זיתים, צופים בפריחה העונתית ונהנים מהטבע העשיר שמקיף אותנו.

ההיערכות לקראת השנה הבאה תהיה הפעם שונה מאוד משנים עברו. תקופת הקורונה שיבשה את ההכנה הרגשית והאקדמית של ילדי הגן לקראת כניסתם לכיתה א'. אני יוצא מתוך הנחה שההעדרות הארוכה של הילדים מהגן פגעה קשה בחוויה הגנית הבלתי חוזרת וכמו כן יצרה אצלם פער עצום בהכנה הרגשית-מנטאלית למעבר המאתגר לכיתה א'. כל הדברים הללו יצריכו הרבה מאד גמישות. אני מאמין שהשיטות שפיתחתי בכיתה הגנית שלי: הכלה, הקצאת זמן רב יותר למשחק וכניסה הדרגתית בכל הנוגע לדרישות האקדמיות, יסיעו בהסתגלות המתאגרת הצפויה השנה לילדי כיתות א'.

כולי תקווה ששנה הבאה תהיה שנת לימודים רגילה ונצליח בחיבוק ובאהבה לסגור את כל הפערים שנוצרו ולגרום לילדים לחוות את כיתה א' באופן שיהיה חקוק בראשם לכל החיים.

לא חייבים להפוך כל כיתה לגן ילדים, הרעיון הוא לחשוב על התלמידים שלנו, מאיפה הם מגיעים, ובהתאם לכך לעשות את השינויים המתאימים כדי לאפשר מעבר והסתגלות רכים יותר.

השנה החולפת הדגישה בכל דרך אפשרית את האתגר הטמון במשולש הכואב: מורים- הורים- תלמידים, וחייבה אותנו לייצר חיבורים במסגרת אילוצי הקורונה. אבל הערך של זה לא יסולא בפז, וזו בדיוק ההזדמנות לחשוב איך מכניסים את השותפות הזו בצורה מסודרת ומעוגנת בסדירויות בית הספר לקראת השנה הבאה.

אז איך עושים את זה? 

מיזם "נקודה טובה" מטרתו להוביל שינוי בשיח, ולהפוך את הקשר המאתגר הזה, לקשר של שותפות, אמון ושילוב כוחות לטובת הילד.

המיזם התחיל את דרכו בדאטתון 2019, האקתון לפיתוח יוזמות חינוכיות, של ביתא מחנכים.

המיזם שלנו משלב אפליקציה שמותקנת על הטלפון של המורים ומזמינה אותם להשקיף על התלמידים בעין חיובית ולשלוח להורים משוב חיובי. ההורים מקבלים את ההודעה לטלפון ללא צורך בהתקנת אפליקציה ויכולים לקרוא ביחד עם הילד את ההודעה המשמחת והמעוצבת שנשלחה על ידי המורה. ילד שקיבל הודעה כזו, מרגיש שהמורה "ראה" אותו ובעקבות כך יחזור מלא באמון ומוטיבציה ללמידה לבית הספר.

    • דרך האפליקציה נתוני ההתקשרות זמינים, ושליחת ההודעה נגישה ומהירה. השימוש באפליקציה לא מעמיס על המורים במטלות נוספות אלא דווקא מפחית את עומס הטיפול בבעיות משמעת וניהול כיתה.
    • באפליקציה שלנו יש אפשרות להיעזר בהתחלות של משפטים שמסיטים את המבט שלנו, המורים, אל חיפוש אחר הטוב ועוזרים לנו לסגל הרגל של שימת דגש על החוזקות של התלמידים.
    • כל תלמיד שקיבל הודעה טובה יורד לתחתית הרשימה ומפנה מקום לתלמידים שלא קיבלו, וכך אף ילד לא נשאר "שקוף"
    • לכל תלמיד נצברת באפליקציה תיקיה של "נקודות טובות". אתם יכולים לדמיין את הערך שלה? אפשר להפיק ממנה הערכה חלופית, אפשר לקרוא ממנה לילד שעבר עליו יום קשה. כמורה, אם אני מרגישה שלא הצלחתי להגיע לליבו של תלמיד, אני יכולה לקרוא בתיקייה ולהבין ממנה כיצד מורים אחרים הגיעו אליו ואילו נקודות טובות ראו בו.

בואו נחשוב לרגע יחד על הורים, שפתאום מקבלים על בסיס קבוע הודעות מחממות לב על הילד שלהם. הודעות שמזמנות להם רגע חמים וטוב של קריאה משותפת של ההודעה עם הילד. כמה אמון והתגייסות יפתחו ההורים כלפי המערכת וכלפי המורה השולח?

גם אם בהמשך, יהיה צורך בשיחה עם הורים על אתגר או קושי עם הילד שלהם בבית הספר, השיח בין המורה להורים יתחיל ממקום אחר, כי כבר קיים אמון. ההורים יודעים שהמורה "רואה" את הילד שלהם.

אנחנו סוגרים שנה עם פיילוט ב-13 בתי ספרהתגובות שאנחנו מקבלים ממנהלים, הורים ומורים מרגשות ושוות את כל העבודה.

רוצים להצטרף אלינו?

מוזמנים ליצור קשר: nekudatova19@gmail.com

  • חינוך מבוסס מקום: מנמיכים את גדרות בית הספר – יוצאים לכיתה. כנס היברידי. 9-10.6. להרשמה >>
  • רוצים להיחשף היום לרעיונות המחר בתחום ההערכה הדיגיטלית? בואו לשמוע, לדבר, וגם קצת לנשנש במיטאפ הערכה טכנולוגית 7.6. להרשמה >>
  • מעצבים למידה אחרת ביחד – כנס המזכירות הפדגוגית לרכזות ורכזי מקצוע א' – י"ב בכל תחומי הדעת, דוברי עברית וערבית. 6.6. להרשמה >>
  • כנס החינוך השני של מרמנת: הפדגוגיה של האושר, תפקידו של בית הספר בזירת האושר. כנס וירטואלי 15.6. להרשמה >>
  • היחידה לחינוך לקיימות במינהל חינוך ירושלים מחפשת מוביל/ה תכניות חינוך לקיימות בירושלים. לפרטים נוספים >>

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו: