לא קצת מאוחר לדבר על הערכה עכשיו? הרי התעודות כבר נכתבו ונמסרו!
זהו, שלא. הערכה היא לא רק אירועי קצה כמו מבחנים ותעודות, היא חלק בלתי נפרד מהפדגוגיה ואנחנו רוצים אותה משמעותית ורלוונטית. אבל לאט לאט, זה יבוא בניוזלטרים הבאים. בואו נתחיל עם הערכה מסכמת:

השבוע בניוזלטר:

קים סיגל פולקמן, המנהלת הפדגוגית של ביתא בחינוך העל יסודי, על מהלך ההערכה של מנח"י | עמוס רבן בהרצאה פנומנלית על הצורך בהערכה מסכמת | מה קורה אצלנו? הערכה בתחומי דעת שונים בסטודיו ומפגש "מגדלורים" | מדברים על הערכה בבית ספר פרנקל | איש החינוך שלנו הוא אמרי פז משחרית | ובפינה הדיגיטלית – מה הקשר בין קהוט להערכה?

סופשבוע נעים ושבת שלום מביתא מחנכים!

#חדשנות_שצומחת_מהשטח

עונת ההערכה במנח"י | קים סיגל פולקמן, מנהלת פדגוגית לחינוך העל יסודי בביתא מחנכים

השנה המיוחדת הזו, שלא לומר מטורללת, הזמינה לפתחנו שינויים רבים.
לימדנו מרחוק, מקרוב ובאופן היברידי. ניסינו למצוא את המתכון הנכון לפיתוח לומד עצמאי ועשינו ג'גלינג בין הילדים שלנו לתלמידים שלנו. העברנו ישיבות פדגוגיות לזום, שיחות אישיות לגינות ציבוריות, את לוח הכיתה לפדלט ומעל לכל, נלחמנו על המיומנויות החברתיות והרגשיות של תלמידנו

שנה מטורללת, כבר אמרנו?

אחד האתגרים הגדולים שהשינויים זימנו הגיע עם פריחת השקדיות והתעודות שבאות איתן: הפעם אין לנו את האפשרות להפעיל את הטייס האוטומטי, והתעודות שלנו לא יכולות להיראות כמו בשנה שעברה וזו שלפניה, כי הרי איך ניתן את אותה ההערכה כאשר התהליך כל-כך אחר? איך נחלק ציונים מוכרים אם תהליך ההוראה היה חדש? את מה נעריך? ומדוע?
ואם כבר שאלנו את כל השאלות האלה, אולי זו ההזדמנות לומר שבעצם הן תמיד היו כאן. הרי סימני השאלה בנוגע להערכה לא נולדו בזמן הקורונה. תהיות על תפקידה של התעודה וכיצד לשמור עליה רלוונטית עולות שוב ושוב, רק שהפעם זה עולה בתוך מרוץ של שינויים רבים ואין ברירה אלא לנסות דברים חדשים.
נכון, הקורונה טרפה את הקלפים ושינתה את כללי המשחק, ואם למדנו משהו מהשנה הזו זה שהזדמנויות צריך לקחת בשתי ידיים ושאסור לפחד משינויים. החינוך שלנו צריך להיות מעולה, ולשם כך עלינו ללמוד ולהתפתח מהשנה הזו. ההזדמנות ששנת הטירלול הזו הביאה עימה היא אמיתית ואנחנו כאן כדי לחשוב איתכם איך משדרגים את ההערכה בחינוך הירושלמי לגרסה הכי טובה שהיא יכולה להיות!

קודם כל נזכרים כי בהערכה גלום פוטנציאל אמיתי לבניית מוטיבציה לשיפור הישגים, לחיזוק הדימוי העצמי ולבניית תחושת המסוגלות של התלמידים שלנו. מגדול עד קטן, הערכה מעצבת ובונה היא חשובה ואף הכרחית.
האלף בית בהערכה אומר שחייבת להיות הלימה בין תהליכי ההוראה והלמידה לבין ההערכה שמגיעה בעקבותיהם. הערכה טובה היא כזו שמשרתת את ההוראה, לוקחת בחשבון את התלמיד והדרך שעשה ומקדמת את ההתפתחות האישית ותהליכי הלמידה שלו. בבסיסה של הערכה טובה נמצא דיאלוג.

כשאנחנו מדברים על הערכה אנחנו בעצם מתייחסים לשני דברים וכדאי לעשות רגע סדר ולהפריד: יש ביצוע ויש תהליך. כשאנחנו מעריכים ביצועים בלבד ושוכחים את כל השלבים בדרך, אנחנו מתמקדים באיכות הביצוע ודוחקים הצידה את ההכרה במאמץ. גם מיקוד רק בתהליכים אינו מושלם ויש חשיבות בהצבת יעדי קצה והכרה בתוצאות. אם נדע להציב יעדים ברורים נדע להעריך את התהליך והתוצאה גם יחד, אך לשם כך עלינו להגדיר אילו מיומנות בכוונתנו לפתח ומהו תוצר הקצה שנרצה למדוד.

אז לא די שהמצאנו בחודשים האלה את גלגלי ההוראה מחדש, עלינו גם לעצב מההתחלה את תהליכי ההערכה שלהם. אף אחד לא טוען שזה פשוט אבל כולנו מבינים שרלוונטיות היא שם המשחק ושעלינו להתאים את ההערכה למיומנויות שאנו רוצים לפתח – תמיד ובמיוחד השנה בה נפתחנו לכיוונים חדשים.

כדי לסייע לכם, אנשי החינוך המופלאים של ירושלים, הפעלנו במנח"י מהלך תומך לתהליכי ההערכה כהמשך ישיר להחלטות האמיצות שבתי הספר שלנו קיבלו בקיץ האחרון, ובהמשך להתמודדויות שראינו בחודשים האחרונים בשטח. פתחנו את המהלך עם בתי הספר היסודיים ואנחנו מתרגשים לספר שכ-50 בתי ספר בעיר לקחו את ההזדמנות לשינוי מודל ההערכה שלהם, קיבלו כלים והשראה ושינו את מבנה תעודות המחצית שחילקו החודש.

אין ספק שקשה יותר להעריך מיומנויות, קשה יותר לתת ציון על תהליך וקשה יותר להעריך ביצועים שיתופיים, אבל זה אפשרי. ומי כמוכם יודע זאת! כבר במחצית זו יש בתי ספר שבחרו לעבור להערכה מעצבת מתמשכת המלווה את תהליכי הלמידה ללא ארועי קצה לסיכום. אחרים התמקדו בהערכה דיאלוגית המבוססת על משוב אישי מקדם. היו שהתמודדו עם הערכה מרובת שלבים וטיוטות, ולמרות הקושי העידו על תהליכים מופלאים בהם תלמידים ניסו שוב ושוב ולא הפסיקו להשתפר. היו תעודות שסיפרו סיפור על תלמיד ביחס לעצמו בלבד ואחרות ששילבו התייחסות ליעד מוגדר וקבוצת שווים. אין כאן תשובות נכונות, רק ראיית התלמיד ורצון אמיתי של צוותים חינוכיים לעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר.

השלב הבא הוא מחצית ב', ובתי הספר העל יסודיים עסוקים בשאלות גדולות כגון: כיצד מובילים הפעם את הלמידה באופן מודע ומכוון כך שההערכה המעצבת תהיה חלק בלתי נפרד מהתהליכים הפדגוגיים שבית הספר יוזם?
כדי לתמוך במהלכים אלו, בתי הספר שיבחרו בכך יוכלו בראש ובראשונה להיעזר במעטפת הליווי הבית ספרי שמנח"י מציעה: בית ספר שירצה יוכל להיעזר במלווה שלו להדרכות של חדר המורים ואפילו לסדנאות להורים ולתלמידים. בנוסף, כולכם מוזמנים להשתתף ב"סטודיו של ביתא" שמוקדש כל כולו בששת השבועות הקרובים להערכה, מהפילוסופיה שמאחוריה דרך כלים דיסציפלינריים ועד אוצרות דיגיטליים מותאמים להערכה מרחוק. גם הניוזלטר שלנו מתמקד בשבועות אלו בהערכה, נשאל ונחקור באמצעות מורים ירושלמים מהי הערכה מעצבת, חלופית או דיאלוגית משמעותית. ואם הגעתם עד לכאן, כנראה שאתם מבינים שהמסע הזה הוא חלק מסיפור גדול של חינוך ירושלמי שחולם את המחר ומזמין אתכם להיות חלק.

מי צריך בכלל הערכה מסכמת? | עמוס רבן בסטודיו של ביתא

הסטודיו של ביתא פותח את עונת ההערכה!

השבוע, עמוס רבן התארח אצלנו לאתגר אותנו במחשבות על ההערכה המסכמת, לשאול האם כדאי בכלל לוותר עליה ולהזמין אותנו לבחון יחד, תרתי משמע, את הדרכים להערכה קצת אחרת.

צפו בהקלטת המפגש!

כותרת 7
הסטודיו של ביתא ממשיך בעונת ההערכה | "מגדלורים" בורחים מהגשם ומפתחים מודלי הערכה

הסטודיו של ביתא ממשיך בעונת ההערכה, עם שישה מפגשים מרתקים החוקרים את הנושא מכל הכיוונים. והשבוע – יעל שפיגלמן מגיעה לדבר איתנו על הערכה חלופית במקצועות ההומניסטיקה!

ביום רביעי 3.2 התקיים מפגש זום של תוכנית "מגדלור", שהיווה מפגש המשך לפעילות שהתקיימה בגן הבוטני בחודש נובמבר ונקטעה באמצע בשל מבול שהחל לרדת על המשתתפים!

אז ברחנו לזום, ופיתחנו ביחד מודל הדרכה על מנת להעביר הלאה את הידע שבתי הספר צברו.
במפגש למדנו:
1. כיצד מאפיינים מודל בדרך שניתן להסבירו לבתי ספר נוספים?
2. כיצד מציגים את המודל באופן שיוביל להתעניינות של בתי ספר אחרים?
3. כיצד מפתחים למידה אקטיבית של בתי ספר אחרים על המודל?

במהלך המפגש עבדו בתי הספר בזוגות צוותים ולמדו זה מזה ולבסוף הציגו למליאה את מה שבנו.

כותרת 3
הערכה ומשוב | בית ספר פרנקל בגבעה הצרפתית בירושלים

אנחנו מקבלים ונותנים משוב כמעט בכל פעולה אנושית; תגובות מילוליות, מחוות שקטות, משוב ישיר, עקיף, בונה, הורס ומעצב את הווייתנו, את עבודתנו החינוכית ויותר מכל משפיע עלינו ועל התלמידים שלנו.  

 בבית ספר פרנקל אנחנו נוהגים לקיים היוועצות עמיתים. אחת המחנכות בצוות, ביקשה לשתף בדילמה לגבי הודעת וואצאפ לא פשוטה מאחת האמהות, שהביעה תסכול מהלמידה מרחוק. הילדה שלה מתקשה להתחבר למחשב, האמא לא מבינה למה צריך את המסך ועוד טענות מוצדקות יותר או פחות. 

ברגע הראשון שקראנו את ההודעה, חווינו כולנו את התסכול המוכר לכולם במיוחד בימים אלה; לא קל לקבל ביקורת בימים בהם אנחנו כל כך מתאמצים למצוא את הדרך לליבו של כל ילד.ה.

 נשמנו לרגע, קראנו שוב את ההודעה כמשוב, הפעם כהורים, כילדים ויחד פיצחנו משהו מאוד חשוב; 

כמי שעובדים עם כל הלב והנשמה, דווקא התחושה הפחות נעימה בקריאת המשוב דרך הווצאפ, שיקפה לנו כמה חשוב לייצר בבית הספר תהליכי משוב משמעותיים, מקרבים ומלמדים בהערכה ומשוב שאנחנו נותנים ומקבלים. כמה חשוב לדייק מענים, להכיר לעומק, להעריך ולא למדוד, למצוא את הדרך אל האוזן הקרויה, שמוכנה לקבל, לתת ולייצר שיח אותנטי, של שותפים לדרך, הרי כולנו זקוקים למשוב אמפטי, המורים, התלמידים ובוודאי שההורים. 

אנחנו עסוקים לא מעט בתהליכים של משוב מעצב, תחילה בחנו את העניין בקרב חברי הצוות, שאלנו: משוב לשם מה? הבאנו לבית הספר תעודות שקיבלנו ונתנו בארבעים שנים האחרונות, נזכרנו במשובים משמעותיים שקיבלנו והעברנו וחשבנו כיצד אפשר להביא בשורה אחרת לבית הספר.

התהליך אמנם לא פשוט. ההערכה המסכמת הממוסדת של מבחנים וציונים איבדה את המטרה החינוכית והמוסרית שלה- להגיב על למידת תלמידים בכדי לעזור להם להגיע להישגי הלמידה

רובנו חווינו בבתי ספר ובטח במוסדות ההשכלה הגבוהה, את הציונים המסכמים, הממיינים, נבדקנו על הידע שצברנו במהלך השנה במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב במבחן המסכם שלמדנו אליו כמה ימים קודם, תמיד המורה/ המרצה שפטו את יצירותינו באופן כמעט בלעדי ובהשוואה לאחרים…

 

לעומת זאת, משוב מקדם למידה ואקלים חיובי, אותו אנו מעוניינים לטפח בתרבות בית הספר, יהיה משוב שבו נתמקד בתהליך הלמידה, בתחנות שבדרך, ביעילות של ההליכה בדרך, נתרכז בכל תלמיד.ה, ביעדים שהציבו לעצמם יחד עם הוריו ומוריו ובמיומנויות שהוא רוכש. 100 זה ציון שכיף לקבל, אבל הוא גם מספר שמכאן אין לאן להתקדם. ואני מכיר לא מעט אנשים שה-60 שלהם שווה לפחות 200…מדידות חסרי מידות. 




אז בדיוק בעוד שבוע, אנחנו עומדים להגיש ולהנגיש תעודות מחצית, יצירות מופלאות- גליונות הערכה הרלוונטיים לתלמידים, להורים ולמורים. יחד עם מחוון לרצף המיומנויות המצופות על בסיס גופי החדשנות של מנח"י, בהובלת ענת נשר הרכזת הפדגוגית המופלאה שלנו. 

בתעודות שלנו אין ציונים מספריים וגם לא מילים שמחליפות ציונים מספריים, צריך לשבת בשקט ולקרא; ללמוד עוד על עצמנו, לתכנן הלאה את הדרך. לא כל מה שכתוב שם נעים בהכרח, אך הוא בהחלט משקף איפה מאין אנו באים, היכן אנחנו נמצאים, ולאן אנו ממשיכים. כל מורה וכל תלמיד שואלים את עצמם את השאלות האלה. הילדים שותפים לתהליך ההערכה של השיעור ושל חבריהם, ושלהם בעצמם. אין סוף ללמידה ולגדילה. 

 

איך התהליך קורה בפועל? 

 

  • הכל מתחיל בצוות, התחלנו מהבטן, שאלנו שאלות מהותיות ואחרי חפירות פילוסופיות התחלנו עם הפרקטיקה, בניית מחוונים, מעורבות של תלמידים באיך כותבים בקו חיובי? איך שומרים על אחידות לצד הקול של כל מורה?, האם ניתן לעשות דרך תוכנת משו"ב? בסופו של דבר החלטנו על מבנה של תהליך הערכה לקראת המחצית וסוף השנה, והעניינים הטכניים נפתרו בחלקם…
  • כל מורה מקצועי נדרש לכתוב משוב מילולי מקדם למידה, שמתאר את הדרך המשותפת, את החוזקות והאתגרים, תוך התייחסות ליעדים שהציבו התלמידים בשיחות האישיות, במשובים העצמיים ובדרך המשותפת.
  • הדברים באים לידי ביטוי בקול התלמיד.ה שמשולב כחלק מההערכה בתעודה, ברצף ההתפתחות החברתית- רגשית, ובכל מקצוע לימוד. קול התלמיד.ה בא לידי ביטוי בשיח עם המורים המקצועיים והמחנכת, סיכום של הדברים מופיע בגליון ההערכה. 
  • כל מחנכת נפגשת עם התלמיד.ה לשיחת סיכום, משוב ובניית תוכנית עבודה ויעדים להמשך הדרך. התוכנית באה לידי ביטוי בגיליון הערכה. 
  • הקדשנו חלק נכבד למיומנויות הלמידה, ולמיומנויות sel הרגשיות חברתיות. נעזרנו גם בכלי העבודה המעולים לפיתוח מיומנויות, של גופי החדשנות האלופים של מנח"י ובעזרת החומרים שנשלחו והשיח עם המנחה הפדגוגי אסף צבן, דייקנו, התאמנו וצללנו למים העמוקים של תהליך ההערכה המעצבת. 
  • כמה ימים לפני חלוקת גיליונות ההערכה, ניפגש לשיח חינוכי עם כל ההורים, נשתף בתהליכים, נציע דרכים לשיח וניצור שותפות שבעיננו, הכרחית תמיד, ובטח בתקופה האחרונה. ההורים הם חלק בלתי נפרד מהשיח, ויחד איתנו ועם הילדים בונים את התוכנית ואת היעדים להמשך הדרך. משוב משמעותי הוא תרבות, ורק ביצירה של שפת כוחות משותפת נוכל לקדם את התלמידים.  

 

לא מקרי ש'חג התעודות' השנה נקבע ליום ל' בשבט, יום המשפחה, שמסמל כל כך הרבה ממה שאנחנו עושים כאן. במשפחה אנחנו גדלים ומקבלים משוב יומיומי. תמיד יש מרחב לטעות, לתהות, יהיה מי שישמור, שיחזק, שיאמין בך, אבל גם לא יוותר, יאתגר ויצמיח. אחרי שנפגוש נינג'ה אמיתית להרצאה על הצלחות, נפילות ותהליך של בנייה, נקנח באימון אקרובלאנס משפחתי, ונקיים יום של מפגשים אישיים בין אנשי צוות לתלמידים. זהו יום חגיגי, בו אמנם אין הפתעות גדולות, אך יש התכוונות, שותפות, שמחה, אהבה גדולה ותחושת סיפוק ומסוגלות גדולה להמשך. מתרגשים.

 

 

ומה עושים בדרך אל גליונות ההערכה? 

  1. הכי הכי חשוב, להיות מודעים לעצמנו, ובעיקר לאופן שבו אנחנו מצליחים לתת ולקבל משוב. לדרכים שונות ומגוונות, שיח מקצועי של עמיתים, שותפות ולמידה מכל מפגש.  
  2. תהליכים של רפלקציה, הערכה עצמית בכל הזדמנות לימודית: כל תלמיד.ה מתבקש.ת למשב את עצמו.ה, לקבוע לעצמו יעדים אישיים, חברתיים ולימודיים במסע המשותף.
  3. שפת הכוחות: תוכנית של השירות הפסיכולוגי, בה אנחנו לומדים לזהות את הכוחות שלנו ומסוגלים להכיר את עצמנו ואת החוזקות שלנו, לתת לעצמנו ולחברנו משוב חיובי ומתוך כך לגדול מבחינה אישית, חברתית ולימודית, המשוב נכתב בשפת הכוחות אותה אנו לומדים ומלמדים במהלך השנה. 
  4. מפגשי מהו"ת: מפגשי מורים- הורים- תלמידים, בהם עוצרים, מחשבים את צעדינו לאחור ולפנים, וקובעים יחד מה נכון ויעיל לנו להמשך הדרך ובונים תוכנית עבודה.  
  5. כתיבת מחוונים למיומנויות השונות, הכוללות גם את מיומנויות התוכן הלימודי, אך לא פחות את המיומנויות החברתיות והרגשיות בתוך תהליכי ההוראה והלמידה. ככל שנסמן לעצמו את היעד, נוכל להתקדם בדרך, לעצור ולחשב מסלול מחדש.  
  6. בשותפות עם תוכנית מ'חדש האלופים של מנח"י התחלנו בתהליך של בניית מרחבי למידה היברידיים, מקרוב ומרחוק, בהם יינתן ביטוי לסוגי הלומדים השונים, לבחירה, למיומנויות וכמובן מקום להערכה מעצבת. 
אמרי פז | מחנך, מורה בבית מדרש רוח, ושותף בצוות הפיתוח של תיכון שחרית

"בשנתיים האחרונות אני שותף בצוות הפיתוח של תיכון שחרית – תיכון ניסויי דתי ברוח HTH.
צוות עם חלומות גדולים, לעשות בית ספר כמו שאנחנו מאמינים ומאמינות שהוא צריך להיראות.

החלומות שלנו לאט לאט מתגשמים, ובימים אלה מסתיימת מחצית ראשונה בשחרית. אחד החלומות שלנו נגע לדרכי ההערכה. אספר בקצרה על תהליך ההערכה בשחרית.

הלמידה בשחרית היא למידת חקר-בית מדרשית-רב תחומית: יהדות, רוח, מדע וסביבה, שפות, מתמטיקה, יצירה, ועוד. כל בית מדרש נפתח בשאלה פוריה שמניעה תהליך חקר, ומסתיים בפרויקט מסכם. תוכנית הלמידה מבוססת על עקרונות הימ"ה – ידע, מיומנויות, והרגלים, שנקבעים על ידי המורות והמורים מראש.

7787accb-bb05-4cf1-a9c8-2ebc983b3c1c

תהליך ההערכה מורכב משלושה שלבים. בשלב הראשון, לקראת סיום המחצית, התלמידות והתלמידים ממלאים רפלקציה עצמית בכל אחד מבתי המדרש. הם מדרגים את עצמם/ן לפי רמות בשלושת מרכיבי הימ"ה – הידע שלמדתי, וכן המיומנויות וההרגלים שרכשתי. רפלקציות אלה מהוות בסיס לשיחה בערב מהו"ת – מפגשי מורים, הורים ותלמידים.

בשלב השני, מתקיים שבוע הל"ם – ראשי תיבות של הצגת למידה. במהלך השבוע כל נער ונערה נפגשים לפגישה אישית עם המחנך/ת ומורים/ות נוספים, בה הם מציגים תוצרים בשני פרויקטים שהיו להם משמעותיים במיוחד, מתארים את תהליך הלמידה האישי שלהן/ם לאורך המחצית, ומציינים/ות חוזקות, אתגרים ומטרות להמשך.

השלב השלישי הוא התעודות. בתהליך פיתוח התעודות, היה חשוב לנו לשקף את תהליך הלמידה הדיאלוגי, המשותף למורות/ים ולתלמידים/ות. בכל בית מדרש נכתבת הערכה מילולית, וכן דירוג רמת הימ"ה שהושגו – דירוג שנערך הן על ידי התלמיד/ה והן על ידי המורה. בנוסף לכך מכתב אישי מהמחנך/ת לתלמיד/ה, הערכה מהנערים והנערות אל עצמם/ו, והערכה מההורים."

הפינה הדיגיטלית (1)
מה חדש ב - Kahoot!?

כל מי שעוסק בחינוך בישראל מכיר את קהוט! אולי האפליקציה המודרנית הראשונה ללמידה, והשכיחה ביותר בשימוש של מורות ומורים לפני משבר הקורונה. בשנה האחרונה נוספו לה חידושים רבים, והאפליקציה עברה מתיחת פנים והעמקה משמעותית.

מה חשוב לנשות ואנשי החינוך לדעת?

1. נוספה אפשרות לחבר את חשבון הביטמוג'י לחשבון הקהוט כך שגם האווטארים של פרופיל המשתמש וגם סביבת הקהוט יעשו שימוש בהגדרות הביטמוג'י שלכם.
2. נוספה אפשרות לאגד מספר הפעלות ברשימה אחת – Collections – מאפשר לשלוח לתלמידים את כל ההפעלות ברשימה בקישור אחד! לא קהוט אחד, אלא מספר קהוטים!
3. הדפסת קהוט – נוספה אפשרות להדפיס בוחן קהוט, כולל התשובות.
4. החלפה של מוזיקת הכניסה – סוף כל סוף אפשר להחליף את מוזיקת הכניסה של קהוט למוזיקת פתיחה אחרת.

ויש עוד המון פיתוחים שווים – למשל בגרסת התשלום של קהוט!

רוצים לקרוא כל מה שיש לדעת על כלים לפדגוגיה דיגיטלית? התחברו לקבוצת הפייסבוק של עמוס רבן – המנחה האורח שלנו בסטודיו של ביתא ומחבר הטקסט.

1. ד"ר אייל דורון, וצוות החינוך של מייקרוסופט ישראל פותחים הרשמה לסמינר בנושא "איך מגיבים למציאות המשתנה?"

2. קהילת החדשנות בתחום הגיל הרך "קליקה" במפגש יזמים, סטרטאפיסטים ואנשי חינוך. להרשמה לחצו >>

3. מנהל התקשוב של מנח"י מחפש מנהל/ת אתר. שליחת קו"ח למייל: bnariela@jerusalem.muni.il.

הסטודיו של ביתא פותח סדרת מפגשים הבוחנים את נושא ההערכה מצדדים שונים, וכולכם מוזמנים! הצטרפו אלינו ונחשוב אם בכלל צריך הערכה, מהי הייחודיות של שיטות הערכה בכל תחום דעת, ומהם הכלים הדיגיטליים שיכולים לעזור לנו במשימה זאת.

ביום שני הקרב: יעל שפיגלמן נותנת לנו הצצה על הערכה חלופית במקצועות ההומניסטיקה, ומדברת על מה הייחוד של מקצועות אלה בבניית תוכניות הערכה חדשות.

רוצים להירשם למפגש? מלאו את פרטיכם בטופס הבא: