"בהערכה דיאלוגית, אין רגע בודד לאורו אדם נבחן. ההערכה היא תהליכית ומתמשכת. הדיאלוג מאפשר קרקע להתנסות המביאה איתה גם טעויות וכישלונות שמהם ניתן לצמוח ולהשתפר, להתקדם ולהמשיך להיות בלמידה מתמדת מבלי לחשוש מהשוואות, תחרות או מבחן חד פעמי שצריך 'לעבור'. הבסיס הדיאלוגי שואף להיות כזה שמצמיח ומגדל כל אחד ביחס לעצמו." | נועה סלומון יוגב, רכזת פדגוגית באיפכא, על הערכה דיאלוגית:

השבוע בניוזלטר:  

פותחים עם מאמר הדעה המלא של נועה | הצצה למהלכי ההערכה הדיאלוגית בניסויי ארגנטינה | מפגש מסכם לעונת ההערכה בסטודיו של ביתא | מודל הדיאלוג הזהותי של ביה"ס קשת | אשת החינוך שלנו היא חנה זהר | ובפינה הדיגיטלית: מצגות לייב ב-Powerpoint, יש דבר כזה!

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים

איפכא מדברים על הערכה דיאלוגית - מה, מי, מתי, איך ו- למה? | נועה סלומון יוגב, רכזת פדגוגית

דִּיאָלוֹג הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר. מקורה של המילה ביוונית, והיא מורכבת משתי מילים: דיא = דרך, ולוגוס = מילה או דיבור. (הגדרה מילונית, מתוך האתר: מילוג).

בבסיס המעשה החינוכי ברצוננו לבסס דיאלוג, לאפשר ולעודד שיח של הילד עם עולם המבוגרים, עם בני גילו ובינו לבין עצמו.
הערכה דיאלוגית מבקשת לשנות את המסגרת הפורמלית הקיימת במערכת החינוך, ולהעמיד את התלמיד והמורה סביב שולחן עגול כשותפים בתהליך הנמצאים בשיח הדדי מתמיד לאורך הדרך.
הדרך הזו מחייבת אותנו לשנות פרקטיקות הוראה-למידה, ולהוסיף את הדיאלוג כנדבך משמעותי המלווה את התהליך.
בהערכה דיאלוגית, אין רגע בודד וסטרילי לאורו אדם נבחן. ההערכה היא תהליכית ומתמשכת. הדיאלוג משרה ביטחון, התלמיד חש שהמורה לצידו, ושהיא מחוייבת לתהליך לא פחות ממנו. הדיאלוג מאפשר קרקע להתנסות המביאה איתה גם טעויות וכישלונות שמהם ניתן לצמוח ולהשתפר, להתקדם ולהמשיך להיות בלמידה מתמדת מבלי לחשוש מהשוואות, תחרות או מבחן חד פעמי שצריך 'לעבור'. הבסיס הדיאלוגי שואף להיות אמפתי ונקי משיפוטיות. כזה שמצמיח ומגדל כל אחד ביחס לעצמו.

מהם הדגשים שאנחנו שואפים לשנות בתהליכי הוראה-למידה במרכז איפכא?
המורה נדרשת יותר להנחייה וליווי, שיקוף, מנטורינג אישי וקבוצתי, הצבת יעדים אישיים ולא רק כיתתיים, הקניית מיומנויות ודיוק הרלוונטיות.
התלמיד הופך להיות אקטיבי בתהליך הלמידה שלו, עצמאי יותר בבחירה ובביצוע המשימות. הוא מתנסה בשיח רפלקטיבי מול המורה, חבריו לקבוצה וגם מול עצמו. הוא לומד להכיר את החוזקות והחולשות שלו, והוא שותף פעיל בהצבת היעדים האישיים שלו להתקדמות בתחום הרגשי, החברתי, הלימודי והערכי.
אל תוך תהליך ההערכה הדיאלוגית רצוי לצרף את הורי התלמיד בצמתים המתאימים לכך, להזמין אותם להיות שותפים, כמו גם כל מבוגר משמעותי בחייו, ובכך להשלים את הראייה ההוליסטית של הילד/ה, שתסייע להם במסע ההתפתחות.

הדרך לדיאלוג דורשת מאיתנו כמחנכים השקעה רבה של זמן, התבוננות, הקשבה כנה ויכולת לזקק נקודות משמעותיות לשיח עם התלמיד/ה, אך לפני הכל עלינו להכשיר את הקרקע, שתאפשר דיאלוג אמיתי. הדיאלוג הוא כלי להובלת תהליכים חינוכיים, אך כדי להגיע אליו, עלינו להגדיר אותו כמטרה. דיאלוג הוא שפה, הוא מיומנות לחיים, אנחנו רוצים לראות את הילדים מקיימים שיח מכבד ואותנטי עם הסובבים אותם ועם עצמם, רוצים לגדל אותם להיות אזרחים היודעים לשוחח, לקיים דיון, להקשיב, וגם להתווכח מתוך מקום של כבוד ואמפתיה לעומד מולם. תחילה עלינו ללמוד את השפה בעצמנו, להוות דוגמה עבורם באופי השיח המתנהל בינינו המבוגרים, ובהדרגה לשזור את השיח כחלק בלתי נפרד מההתנהלות היומיומית שלנו, כדי להגיע אל רגעים מכוננים של שיח מלב אל לב.

נכון, כדי שכל זה יקרה צריך עוד זמן ביום… איך עושים את זה? בעזרת סדירויות!
בוחרים להעלות את זה לראש סדר העדיפויות ומקדישים זמן בתוך מערכת השעות.
זמן לשיח מורה-תלמיד, זמן לשיח קבוצתי, זמן לרפלקציה בתום משימה אישית/קבוצתית, זמן לכתיבה, חשיבה והתבוננות על התמודדויות נקודתיות לצד תהליכים ארוכים.
איפה קונים זמן כזה? מעיזים לקחת צעד אחורה, לזוז מעט מהפרונט.
זמן בו הלומדים פועלים באופן עצמאי בתהליכי הלמידה (באופן אישי או קבוצתי) מפנה זמן למורה לתצפית, תיווך, הנחייה, שיקוף עדין, שיחה קצרה.
לעומת זאת, שיחות עומק ארוכות, דורשות מקום אחר, שקט, בטוח ומאפשר. לכך יש לשריין זמנים קבועים במערכת ומקום מתאים במרחב הבית ספרי.

אצלנו במרכז חדשנות איפכא, התלמידים והמורים מתנסים בתהליכים מבוססי מיומנויות. על מנת להגיע לתהליכי הערכה מבוססי דיאלוג, אנחנו מחוייבים להתחיל את הדיאלוג כבר בראשית התהליך.
אנחנו כרכזות פדגוגיות נמצאות בדיאלוג עם המורה, מתחילות בחשיבה משותפת בה היא מגדירה לעצמה מטרות, מיומנויות אשר חשוב לה לפתח ולתרגל עם תלמידיה בתחום החברתי, הרגשי והקוגנטיבי, מטרות ברמת התוכן הלימודי, חיפוש ודיוק הרלוונטיות לאורך התהליך.
המורה מצידה מקיימת את הדיאלוג מול התלמידים. התלמידים לומדים להכיר את עצמם, ומתחלקים למשימות בהתאם לתחומי החוזק ותחומי העניין שלהם. המורה משקפת להם מתחילת הדרך את המטרות שלה, אנו בונות יחד מחוון בהתאם וכך הילדים יודעים מראש מה מצופה מהם, איפה יש מקום לבחירה וביטוי אישי, איפה הם נדרשים לרכישת ידע ומהם המיומנויות אותן נתרגל בשיעורים.
את המיומנויות אנו מפרקים יחד עם המורה להתנהגויות המצופות שהייתה רוצה לראות בשיעור וכך המחוון ברור יותר לתלמידים.

אחד הכלים שבנינו לתהליכי ההנחייה של המורות הוא ה'פיצה'- גלגל שיח (כלי משחקי לתהליכים רפלקטיביים). פיצה אחת ניתנת לקבוצת תלמידים בתחילתו של תהליך ומטרתה לאפשר היכרות מעמיקה יותר של חברי הקבוצה ואפיון של הכישורים השונים ותחומי החוזק של כל אחד ואחת. המורה מצטרפת לסיכום תוצאות המשחק- בהתאם לאייקונים שצברו במהלך המשחק תוך מענה על השאלות, המורה מקריאה את הכוחות המאפיינים כל אייקון ונוצר שיח סביב חוזקות אשר בעקבותיו יכולים הילדים לבחור את אופן חלוקת התפקידים בקבוצה באופן מושכל ומותאם יותר ליכולות שלהם.
ה'פיצה' השנייה היא פיצה מונחית על ידי המורה ומזמנת שאלות רפלקטיביות על תהליך העבודה הקבוצתי, על האחריות האישית והקבוצתית, התמודדויות חברתיות שעלו, וסטטוס ההתקדמות של כל אחד ואחת ביחס למשימה שקיבלו.
מעבר לפיצות, המורה עוברת לאורך הפעילות בין הקבוצות, מתווכת ומנחה בהתאם לצרכים שעולים.

הדיאלוג נמשך לאורך כל התהליך בצמתים שונות לבחירתה של המורה המובילה את התהליך. לסיכום, התלמידים מציגים את התוצרים, מקבלים משוב מחבריהם ומהמורה, וכן ממשבים את עצמם. לצד הביצוע הסופי ישנו תלקיט שנבנה מהרפלקציות (חלקן בנויות בטופס מקוון) ותיעוד השיח המתמשך.

לסיום, אשתף באנקדוטה מהשבוע האחרון- פעילות ODT במרחב החדש שלנו ללמידה חוץ כיתתית:
בטיפוס על מתקן הנקרא "סולם ענקים" שאלו הבנות (כיתה ח', ביה"ס טדי קולק), איך נדע שהצלחנו במשימה? התשובה שהן קיבלו הייתה
"כל אחת תגדיר לעצמה מה ייחשב כהצלחה: רק ללבוש את הרתמה? להישאר למטה ולאבטח את מי שמטפסת? לעלות שלב אחד? להגיע עד למעלה? להצליח להושיט יד לחברה שאיתי? לתמוך ולייצב את הסולם עבור חברותיי?" הצבת יעדים, כל אחת ביחס לעצמה, כל אחד ביחס לעצמו. בין אם אנחנו תלמידים, מורים, הורים, אנשי מקצוע או כל אדם שנמצא בדיאלוג עם עצמו ורוצה להתקדם.

כדי לחשוב מחדש על תהליך ההערכה בבית הספר, בנינו ערכה משחקית המזמנת שאלות חשיבה שיאפשרו לכם לבחון ולהגדיר יחד בצוות-
1. מה חשוב לכם להעריך? ידע/ביצוע/מיומנויות/ערכים/התנהגות/תוצרים.
2. מתי תרצו לקיים אירועי הערכה? לפני/תוך כדי/אחרי/מתמשך.
3. מי הם השותפים לתהליך ההערכה בכל שלב? תלמיד/ה/מורה/עמיתים/הורה.
4. איך, באיזה אופן נרצה להביע את ההערכה? שיחה/רפלקציה אישית וקבוצתית/משוב כתוב/ציון מספרי/תלקיט תיעוד לתהליך/אחר.
לאחר ההתנסות במשחק, נגיע לתהליך העיבוד של ההתנסות בעיצוב דרכי הערכה חדשות. נשאל את עצמנו:
כיצד צורות שונות של הערכה ישפיעו על אופן ביצוע המשימות?
אילו מטרות כל צורת הערכה מנסה להשיג?
האם ישנן צורות הערכה שמתאימות יותר למשימות מסויימות ולא לאחרות?
אילו צורות וסגנונות הערכה מתאימים לשינוי הפדגוגי ו/או הארגוני אליו נרצה לכוון?
כיצד אירועי הערכה יכולים לכוון את תהליכי הלמידה וההוראה שנובעים מהשינוי וכיצד יש לעצב אירועי הערכה אלו כדי שיתמכו בשינוי?

הערכה דיאלוגית מזמינה אותנו לדרך בלתי פוסקת של התפתחות ושינוי | נעמי חזן, מנהלת ביה"ס הניסויי ארגנטינה

הערכה דיאלוגית מהותה תפיסה חינוכית שרואה בתלמיד שותף משמעותי בתהליך הלמידה. שותף פעיל, יוזם, חוקר ומעצב את תהליך ההתפתחות שלו ואת מערכות היחסים שלו עם בני גילו ועם עולם המבוגרים.
הערכה זו מבקשת לשנות את יחסי הכוחות בין המורה לתלמיד ולהעניק לשניהם "בעלות" על הידע. הידע נמצא במרחב המשותף והשוויוני של המורה והתלמיד ורק שיח משמעותי יסייע לחשוף ולגלות את הסמוי ולתת לו מקום בחיי התלמיד והמורה ובמערכת היחסים ביניהם. הערכה זו מדגישה את המקום הרגשי והחברתי שהתלמיד נמצא בו ובחינת התוצרים וההישגים תהיה תמיד בהלימה לתהליכים רגשיים וחברתיים אלה.

חשוב להדגיש שהערכה דיאלוגית אינה סותרת דרישה, הדרישות העמוקות ביותר לשינוי והתפתחות מצויות בה, אך דרישות אלה מגיעות מתוך יחסי קרבה ואמון שמערכת חינוכית מבקשת לאמץ לעצמה.
בית הספר ניסויי ארגנטינה בחר בתפיסה חינוכית זו הרואה בהתפתחות של הפרט, התלמיד והמורה, ובהתפתחות של מערכות היחסים רעיון חינוכי מרכזי. הדיאלוג והערכה הינם אבני דרך משמעותיים ביותר בביה"ס. לא נטעה, הערכה דיאלוגית מאתגרת אותנו בשאלות רבות ולא פעם מערערת תפיסות והנחות חינוכיות מקובלות בהקשר לידע ולמטרות החינוך בכלל. אימוץ של תפיסות חינוכיות המקדמות דיאלוג הוא מעשה אמיץ המבקש כל יום מחדש להתבונן ולבחון את המעשה החינוכי שלנו ולהיות בתהליך של שינוי והתפתחות מתמדת. הערכה דיאלוגית מכוונת להתפתחות מתמדת של הפרט, הצעיר והמבוגר, להתפתחות של המערכת החינוכית ולהתפתחות של מערכות היחסים בין הפרט לסביבה.

יישום של תפיסה זו המקדמת הערכה דיאלוגית מחייב בשינויים מערכתיים מבניים משמעותיים שקשורים למקום זמן ותפקידים בבית הספר. הבנייה ועיצוב של רכיבי הארגון בביה"ס יכולים ללא ספק לסייע לקדם רעיון זה, אך רעיון הערכה הדיאלוגית הינו תפיסת חיים וראשית עלינו לברר מה המעשה החינוכי אותו אנו מבקשים לקדם? לשם מה? ומה תכליתו עבור הילד ועבור החברה בה אנו חיים?

עונת ההערכה בסטודיו של ביתא

סוגרים את עונת ההערכה בסטודיו של ביתא עם לא אחרת מעירית מרחב המופלאה, שבאה לחשוף את כל הסודות על הערכה באמצעות כלים דיגיטליים. אל תפספסו:

רוצים לצפות במפגשים הקודמים בסטודיו של ביתא? לחצו כאן לכל הסרטונים המלאים >>

פרפרים נדירים נצפו בגן הבוטני!

ביום שלישי נפגשו צוותי המחזור ה-3 של תוכנית 'פרפרים' לחינוך המיוחד, ולראשונה בשנה הזו התראו פנים מול פנים למפגש פסטורלי בגן הבוטני. מפגש שכולו חוויה, יצירתיות וכיף.

מה עשינו?

קופסאות בריחה, הצגת קומדיה דל ארטה בה המחיזו (גם הצוותים עצמם!) סיטואציות וחוויות מתקופה זו, ובעיקר הרבה חשיבה משותפת על חינוך מיוחד רלוונטי ובועט בשנת 2021.

על הערכה דיאלוגית בבית ספר קשת | איריס קויתי, מנהלת בית הספר

בריכת הדגים
"רב הזדמן למקום אחד. גזר תענית ולא בא מטר.
ירד לפניו (בתפילה) שליח הציבור,
אמר 'משיב הרוח' נשב רוח
אמר 'מוריד הגשם' – בא מטר.
אמר לו: מה מעשך?
אמר לו: מלמד דרדקים אני ומלמד מקרא לבני עניים כבני עשירים, וכל מי שאינו יכול לשלם, איני לוקח ממנו דבר. ויש לי בריכה של דגים, וכל מי שפשע? אני משחד אותו בהם ומרגיע אותו ומפייס אותו עד שבא וקורא." (בבלי תענית כד' ע"א)

כאשר אני קוראת את המדרש היפה והציורי, אני רואה בעיני רוחי בריכה קסומה וקרני שמש הנוגעות בה, דגים משכשכים במים וילדים וילדות יושבים סביבה, מתבוננים בתנועת הדגים, נרגעים ומתפנים להיות קשובים לעצמם ולקיים דיאלוג עם המורה שלהם. הקשר והדיאלוג בין המורה לתלמיד הוא המרכיב המשמעותי ביותר לקידום הלמידה והוא במהות העשייה החינוכית בבית ספר קשת בהיבט הזהותי, הלימודי והחברתי.

"אחד התנאים החשובים בקשת לקיום מפגש משותף, הוא מפגש בין שווים. קביעה זו מחייבת את ביטול ההיררכיה הערכית- בין ערכים דתיים לחילוניים, וקבלת ערכי הקבוצות השונות כשווים…הדיון נערך מעמדת מוצא של שווים בדיאלוג מתמיד". (רותי להבי, מייסדת בי"ס קשת).

הדיאלוג הזהותי שמאפיין ומייחד את בית הספר מראשיתו ועד היום, התרחב עם השנים לתחום ההוראה וההערכה. בבסיס ההערכה עומד הדיאלוג בין המורה לתלמיד באופן אישי ובהיר, ומטרתו ליצור שיח פתוח ביניהם. ההנחה היא שכאשר התלמיד מתבונן על תהליכי הלמידה שלו מטרות הלמידה בהירות לו יותר, הוא ממוקד עשייה ומכוון מטרה.

המודל שפותח על ידי הצוות כולל תכנית המתקיימת לאורך השנה ובה שותפים מחנכות, מורים מקצועיים תלמידים והורים.

ברובד המורים – מתקיימת למידה של תהליכים דיאלוגיים מזה ארבע שנים, כולל ליווי של המכון לחינוך דמוקרטי, בהן פיתח צוות ביה"ס את המודל. ראשיתה של התכנית בבירור עם התלמידים במטרת התהליך, יצירת שפה משותפת מתוך תחום ההערכה ובניית תכנית אישית עם מטרות ויעדים לכל תלמיד. המשכה של התכנית בהכנה וקיום צמתי הערכה מבוססי ימ"ה, ידע, מיומניות והרגלים, להם שותפים המורים, התלמידים והוריהם.

ברובד התלמידים -מפותחות מיומנויות הדיאלוג סביב אתגרים ויעדים שהם בוחרים לעצמם בשיח משותף עם הצוות החינוכי. התלמידים נחשפים לסיפורי הצלחה ואי הצלחה, מכינים לעצמם מפת דרך משלהם, מעריכים את עצמם בתחומים הלימודי – חברתי והאישי ומנהלים דיאלוג עם המחנכות והמורים המקצועיים סביב ההערכה.

ברובד ההורים– אנו תופסים את ההורים כשותפים בתהליך התמיכה וההעצמה של התלמידים וכמשאב לחיזוק השיח עימם סביב התקדמותם. פגישות הורה – מורה – ילד מתקיימות בשני צמתי הערכה במהלך השנה: האחת סביב אתגרי התלמידים, כוחותיהם והמשאבים המוקצים להם, והשנייה בפריסת תהליך ההתקדמות השיח והמשוב על הדרך שעשו התלמידים.
"המקום של הבת שלי היה הרבה יותר נוכח, היא לא רק הקשיבה והנהנה אלא הסבירה, שיתפה, דיברה. ניכר היה שהיא מרגישה מעורבות בשיחה ואף מגיעה בביטחון רב יותר למפגש מאשר בשנים קודמות. התחושה היא שלא 'מדברים עליה' אלא מקשיבים לה ודנים איתה בדברים" (ציטוט מתוך משוב הורים לתהליך ההערכה).

הערכה דיאלוגית מרחוק
ההערכה בבית הספר מושתתת על הערכה דיאלוגית וחשוב היה לנו לפעול על פי עקרונותיה גם בשנת הקורונה המורכבת. בשל המצב, לא יכולנו לקיים את תהליך ההערכה במלואו. עם זאת, שמרנו על העיקרון הדיאלוגי בשיחות הורה – מורה – ילד והתאמנו אותו ללמידה מרחוק. השיחות המשותפות סביב השולחן העגול הועתקו לשיחת זום והתלמידים הציגו את דפי הערכה בהם מתועד הדיאלוג בין כל מורה לתלמיד. בסיום השיחה נבנתה תכנית עבודה ממוקדת, מותאמת אישית לכל תלמיד ותלמידה.

חנה זהר | מחנכת כיתה ו' ורכזת שפה בבית ספר הניסויי ארגנטינה

"זאת השנה השלישית בה ירון לומד בכיתת החינוך שלי. אני מכירה היטב את התפרצויות הזעם שלו, אמנם לא שכיחות, אך סוערות ואלימות. לאחר ההתפרצות האחרונה ניהלתי איתו שיחה. לא הבנתי למה התפרץ, בעיקר לנוכח העובדה שרק רציתי לעזור לו. ירון הסביר לי שהעזרה שניסיתי להושיט לו רק הרגיזה אותו עוד יותר. "זה כאילו שאני מטפס על הר", אמר, "ויש שם סלע גדול. את רוצה להזיז אותו אבל את מגלגלת אותו עליי". נדהמתי מהעושר של הדימוי ומחוסר ההבנה שלי בזמן האירוע. "אתה מתכוון להגיד שבמקום לעזור לך, רק הפרעתי לך?" "כן". ענה. "תראה ירון, אני חשבתי שאני עוזרת לך, אבל לך העזרה הזאת רק הפריעה. הסלע הזה התגלגל עליך ופגע בך". ירון הניד בראשו. דמעות של הקלה זרמו על לחייו. גם עיני התמלאו דמעות.

הערכה דיאלוגית איננה עוסקת אפוא רק בהערכת תוצרי למידה, אלא תומכת בי ובילדים באפשרות לגשר על הפערים המובנים בינינו. הדיאלוג מאפשר ל"אחד" את הסיפורים השונים, על מנת לבנות יחד סיפור חדש. יש אפשרות שאבין את הילד מהמקום בו הוא נמצא, ומהאופן בו הוא מפרש את העולם. יש אולי אפשרות שאראה את התמונה מנקודת המבט שלו. כשותפים באירוע אנחנו שווים בתרומה שלנו לתוצאה של המפגש, אך אין שיוויון באחריות שלנו. כמחנכת, עלי להכשיר את הקרקע לדיאלוג על ידי יצירת יחסים של חיבה ואמון.
דרך זו דורשת ממני סוג צניעות לגבי יכולתי להבין את המציאות, להתערב ולגעת בה. הדבר יוכל לקרות, כך אני מאמינה, רק אם אאפשר לילד להיות שותף בתהליך ההתחנכות, המזומן לשנינו בחיי בית הספר.

מצגות לייב ב-Powerpoint

איך נשתמש בכלי החדש?

PowerPoint Live presntation, מאפשר לצפות במצגת מכל מכשיר (פלאפון, טאבלט, מחשב), עם אפשרויות חדשות כמו התעכבות על השקופית הרצויה, ואפילו "זום-אין" על מנת לבחון אותה מקרוב. התוסף החדש מאפשר יצירת אינטראקציה ודיון בזמן אמת למצגת, באמצעות מתן אפשרות לצופי המצגת להגיב אליה תוך כדי השיעור. 

רוצים לקרוא יותר על המאפיין החדש? בקרו באתר "ידע וסקרנות דיגיטלית" של עמי סלנט >>

1. שירה הראל-אלבז, יזמת חינוכית, פותחת הרשמה לסדנת עיצוב גרפי בתוכנה Canva המשמשת בין היתר לעיצוב מצגות.

2. קבוצת המנהלים של Start Executive בסדרת מפגשי למידה והשראה. להרשמה למפגש הראשון >>

3. מכון מופ"ת משיק מפגש פורום יזמות וחדשנות בנושא מורים חדשניים. להרשמה ופרטים נוספים>>

הסטודיו של ביתא ממשיך בסדרת המפגשים הבוחנים את נושא ההערכה מצדדים שונים, וכולכם מוזמנים! הצטרפו אלינו ונחשוב אם בכלל צריך הערכה, מהי הייחודיות של שיטות הערכה בכל תחום דעת, ומהם הכלים הדיגיטליים שיכולים לעזור לנו במשימה זאת.

ביום שני הקרוב: סוגרים את עונת ההערכה בסטודיו של ביתא עם לא אחרת מעירית מרחב המופלאה שבאה לחשוף את כל הסודות על הערכה באמצעות כלים דיגיטליים.

רוצים להירשם למפגש? מלאו את פרטיכם בטופס הבא: