מפסיקים לדבר ומתחילים לקיים! לרגל חג האביב המתקרב, מזמינים אתכם להצטרף אלינו למהפכת הקיימות והסביבה.

השבוע בניוזלטר: אקלים, סביבה, קיימות

דנה יוסלזון קידר על הקשר שלנו למשבר האקלים | בחנו את עצמכם: עד כמה אתם מקיימים? | שומעים את זה: פודקאסט סביבתי בסטודיו של ביתא נערכים לימי הזיכרון | תיכון זיו במגוון יוזמות מקיימות | מיכל בלנקט על תוכנית קיימות ייחודית בתיכון ליפתא | ובפינה הדיגיטלית מאגר חומרים סביבתיים

חג פסח שמח ממינהל חינוך ירושלים!

האביב כאן. הטבע צומח ופורח, החלונות נפתחים, והסביבה קוראת לנו לצאת אליה. 

עם היציאה החוצה לטבע האביבי ולחופשת פסח, גם אנחנו יוצאים מארבע הקירות של הכיתה כדי להתבונן בעולם שסביבנו ולזכור שכדי שנוכל להמשיך להנות מהעולם היפה שסביבנו, חייבים לשמור עליו.

איך מתמודדים עם משבר רחוק ובלתי נראה, ומצליחים להבין שהוא קשור קשר הדוק בכאן ועכשיו? מתחילים בהעלאת מודעות, ולאחר מכן, זו הזדמנות מצויינת לעידוד אקטביזם ויזמות בחדר המורים וגם בכיתות עם התלמידים.

ניוזלטר אביבי במיוחד שכולו רעיונות ליוזמות ומעשים למען הסביבה.

פסח שמח!

רוצים לומר לנו משהו? כאן מגיבים לנו:
"משבר האקלים" ואיך זה קשור אלינו? | דנה יוסלזון קידר

קוראים לי דנה, אני בת 38, גרה בירושלים עם בן זוגי ושני ילדיי. אני בעלת תואר שני בניהול מלכ"רים וגיאוגרפיה עם התמחות בתכנון אורבני באוניברסיטה העברית. כיום אני מובילת תוכניות לקיימות במנח"י. 

אפתח בגילוי נאות: מאז שאני זוכרת את עצמי, הנושא הסביבתי העסיק אותי ונתפס בעיני כחשוב מאוד. תמיד אהבתי לבלות בחוץ, בטבע, תמיד הקפדתי להשאיר אחריי סביבה נקייה, לעולם לא אפגע בבעלי חיים (אפילו כאלו מציקים שנכנסים אליי הביתה) וגם לא נורא מבחינתי להשקיע בקומפוסט. כשעלתה המודעות לנזקים של השימוש בחד פעמי, שמחתי לאמץ את השימוש בכלים רב-פעמיים ואפילו לשלוח את בן זוגי, בכל יציאה מהבית, עם שקיות רב פעמיות ובקשה שיביא איתו בחזרה כמה שפחות "פלסטיקים" הביתה. היתה לי תחושה שהעולם לאט לאט משתנה לטובה ושאני שמחה להשתנות יחד איתו.

עם זאת, השיח על "משבר האקלים" הרגיש לי זר ורחוק, לעומת הנושא הסביבתי שמרגיש קרוב ומיידי. לא הבנתי למה צריך לעמוד ולהפגין "למען האקלים" (גם לא ממש הבנתי מה זה אומר) והרגשתי שזה רחוק ומנותק מהעולם שלי, מהסביבה הקרובה שלי ושזו פריבילגיה ששייכת לאחרים. כך למשל, אם היו מציעים לי להצטרף לקבוצה "למען האקלים", סביר להניח שהייתי מסרבת, בעוד שהייתי שמחה להצטרף לקבוצה ירוקה "למען הסביבה". הקשר בין הסביבה הקרובה שלנו למשבר העולמי הגדול לא תמיד ברור לנו.

  • כי יש לנו את האחריות להרחיב את נקודת המבט של התלמידים שלנו.

חשוב שנתווך לילדים את הפער בין מה שקורה בסביבה הקרובה שלהם, לבין ההשפעות הרחבות יותר על העולם ועל "האקלים" (לעיתים קשה להבין את ההשפעות האלו, בעיקר בגילאים צעירים יותר). אפשר לעשות את זה באמצעים שקרובים אליהם יותר, כמו למשל לבחון את הדרך הארוכה שעובר האוכל שלנו עד שהוא מגיע לצלחת, כמו גם המרחק שעוברים הבגדים והנעליים שלנו וההשפעה של כל אלו ואחרים על הסביבה שבה הם מיוצרים בכמויות עצומות. 

  • כי זה מעסיק את בני הנוער.

מתוך מאות התגובות שקיבלנו מנוער בתום שבוע האקלים שהתקיים בשבוע שעבר, גילינו שהנושא הזה מעסיק את הנוער ורלוונטי עבורו יותר משחשבנו. פרופ' יורם יובל שהשתתף בכנס "מתאקלמים", שנערך במסגרת שבוע שינויי האקלים, שיתף את הקהל בתובנות מרתקות לגבי היחס של בני נוער לנושא האקלים. פרופ' יובל טען שבני נוער רבים חשים "חרדת אקלים" נוכח התחממות כדור הארץ, פגעי מזג האוויר הקיצוניים והחשש מנקודת האל-חזור.

איך מתמודדים עם החרדה הזו? לדבריו, חשוב להבין שהפחד הוא מנגנון הגנה, שנועד לשפר את סיכויי ההישרדות שלנו. כך, מצד אחד כדאי לא להגזים עם החרדה, כך שהיא תשתק את בני הנוער ואותנו, ומצד שני כדאי כן לנסות ולתרגם את החשש מפני העתיד לפעולה אקטיביסטית ויוזמה שתייצר את השינוי. בעניין הזה אמר יובל: "צריך להגיד לילדים: בואו נראה איך אתם יכולים לתרום את החלק שלכם כדי לשנות את המצב. לנתב את הפחד לפעולה זה התפקיד שלנו כאנשי החינוך. בעניין הזה אני מאוד אופטימי". 

לבתי הספר תפקיד משמעותי בתיווך נושא משבר האקלים לנוער. בתי ספר רבים נמנעים מעיסוק בנושא, בין אם בשל החשש לשוחח על נושא מורכב, ללא מספיק ידע והבנה בנושא, לעיתים בגלל עומס מטלות, או בגלל שהנושא פשוט לא נמצא בסדר עדיפויות גבוה בקרב צוותי ההוראה וההנהלה. עם זאת, בתי ספר שכן מקדמים עשייה משמעותית בנושאים סביבתיים, מדווחים על שיתוף פעולה מצד התלמידים, תחושת משמעות גדולה בעשייה וחיבור התלמידים לאקטיביזם. 

כך למשל, בתיכון הניסויי, לומדים תלמידי בית הספר בגינה הקהילתית, הנמצאת בשטח בית הספר, על אקולוגיה, קיימות ושימוש חוזר באופן פעיל. במסגרת זו, התלמידות והתלמידים בונים אדניות ומתקנים ממשטחי עץ זרוקים, עושים קומפוסט, ומשתפים פעולה עם ארגונים נוספים בעלי מומחיות בתחומים שונים, כמו עמותת 'חזית אנושית' הפועלת בבית הספר להצלת מזון וחלוקתו לנזקקים, או עמותת 'פנימית', המפעילה סדנה לתיקון אופניים בחינם ומחומרים בשימוש חוזר. בנוסף אליהן, פועלים ארגונים רבים ומשמעותיים בעיר ובכלל.

  • הזמינו תלמידים ליזום פרויקטים קטנים בנושא בתוך בית הספר. 

עיסוק בקיימות ואקלים הוא קרקע פורה ליזמות ואקטביזם. בימים הראשונים לאחר סיום שבוע האקלים, היינו עדים להתרחשויות ויוזמות קטנות שנערכו – כך למשל, לאחר הרצאה שעסקה בנושא "אופנה וקיימות", במסגרת שבוע משבר האקלים, יזמו תלמידות אולפנה בעיר בעצמן "מסיבת החלפה", אותה יקיימו בשטח בית הספר בשעות אחר הצהריים, על חשבון זמנן הפנוי. בבית ספר אחר, ניצל הצוות החינוכי את הפעילות שהתקיימה בביה"ס כדי לעודד את התלמידים לעסוק ביזמות בתחומים חברתיים וסביבתיים ולעודד חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא.

  • מזהים תלמידים ספציפית שנושא האקלים מעסיק אותם במיוחד? הזמינו אותם להצטרף לקבוצת נוער עירונית שעוסקת בנושא. 

קבוצת "מנהיגות הנוער העירונית למען האקלים", שהוקמה השנה ופועלת במסגרת מעורבות חברתית, בשיתוף "בולה" ו"מרכז מאי" היא אחד המקומות בהן ניתן לקיים יוזמות סביבתיות. הקבוצה נועדה לעסוק בנושאי אקטיביזם, לקיחת אחריות ומנהיגות, סביב סוגיות סביבתיות והקשר שלהם לנושאים חברתיים-פוליטיים-כלכליים וכן להוביל יוזמות מגוונות, בנושאי משבר האקלים. בהמשך לכך, היוזמות של בני הנוער הנפלאים המשתתפים בקבוצה השנה, מתמקדות בעידוד אופנה יד שנייה, הכנת קומפוסט וגגות ירוקים.

  • שלבו שיח על הנושא כחלק מתוכנית הלימודים לאורך השנה. 

נושא "משבר האקלים", הוא צוהר לעולם של עיסוק בתכנים של כלכלה, תכנון אורבני, מדיניות ועוד ויכול להשתלב בכל אחד ממקצועות הלימוד, כגון: אזרחות, מדעים, גיאוגרפיה ובדרך של למידה משותפת של תלמידים, מורים וגם הורים.

* * *

אנחנו ביחידה לחינוך לקיימות נמצאים כאן עבורכם – נשמח לסייע לכל בית ספר וגם ולעזור לכם לבחור את כיווני הפעולה המתאימים עבורכם וגם להעניק ליווי וייעוץ מקצועי ופדגוגי לצוותי ההוראה.

מוזמנות ומוזמנים להיות בקשר! אל תהססו.

דנה יוסלזון קידר

dana_kai@jerusalem.muni.il

054-6379032

בחנו את עצמכם: עד כמה בית הספר שלכם הוא בית ספר מקיים?
פודקאסט סביבתי | איך נוצר המשבר ומה בכוחנו לשנות?
תלמידים מספרים | למה חשוב לדבר על משבר האקלים?

שלומית לונדון, תלמידה כיתה ט' בפלך בנות ירושלים, מספרת על הפחד שליווה אותה כששמעה לראשונה על משבר האקלים בכיתה, על חוסר במענה מספק מצד בית הספר בנושא, ועל ההצטרפות שלה לקבוצת המנהיגות למען האקלים. מזמינים אתכם לקרוא איך זה נשמע מהצד שלהם.

כותרת 7
מסכמים את שבוע האקלים

שבוע 'מתאקלמים' הראשון של החינוך הירושלמי, שעסק בשינויי האקלים הסתיים בהצלחה!
בשבוע זה השתתפו כ-‎10,000 תלמידים, תלמידות וצוותי חינוך בכ-100 אירועים שונים בבתי הספר, בגנים וברחבי השכונות בעיר.

יחודיותו של השבוע היתה בהיקפו והגעתו לקהלים רחבים ומגוונים. במהלך השבוע, התקיימו פעילויות מגוונות לבחירת המוסדות החינוכיים, שכללו הרצאות, סדנאות, סיורים, הצגה וסרטים.
פעילויות אלו, הציגו בפני התלמידות והתלמידים דרכי פעולה רבות להתמודדות עם שינויי האקלים.

2,600 תלמידי על-יסודי מכ-30 בתי ספר ממזרח ירושלים, הגיעו לפעילות בסינמטק, לצפייה בסרט "אני גרטה" בליווי הרצאה בנושא "משבר האקלים". שבוע שינויי האקלים במזרח ירושלים כלל גם 4 כנסים לעשרות צוותי חינוך בבתי ספר ובגני הילדים, שעסקו בנושא הוראת משבר האקלים וכן מפגשים מיוחדים להורים בבתי הספר, בשיתוף יחידת ההורים של מנח"י.

בשעות אחר הצהריים התקיימו במזרח ובמערב העיר פעילויות חווייתיות בנושאי סביבה וקיימות, להורים וילדים במינהלים הקהילתיים. כמו כן בתחילת השבוע נערך כנס בהשתתפות ראש העיר מר משה ליאון, מומחים שונים וההצגה "גרטה" של התיאטרון הארצי לנוער

לפרטים ויצירת קשר:
דנה יוסלזון קידר dana_kai@jerusalem.muni.il
נג'לא עוואד najla_aw@jerusalem.muni.il

הסטודיו של ביתא | מתכוננים ליום הזיכרון
כותרת 3
תיכון זיו | מגוון יוזמות לבית ספר מקיים יותר

רוצים להיות בית ספר מקיים יותר ולא יודעים איך? תיכון זיו נכנס לנושא בכל הכוח וחושף אותנו למגוון פעולות יצירתיות שניתן להפעיל במסגרת בית ספר.

בשנים האחרונות נושא הקיימות תופס מקום יותר ויותר מרכזי במערכת החינוך. גם אנחנו, בתיכון ״זיו״ פועלים להעלאת המודעות לנושאי הקיימות וההתייעלות האנרגטית בבית הספר בעידודו ותמיכתו של יורם חיים, מנהל בית הספר. 

מספר רב של מורים מבית הספר משתתפים השנה בהשתלמות קיימות מטעם הרשת הירוקה. ההשתלמות עוסקת בקשר שבין קיימות לערכים כמו אכפתיות, אחריות, נחלת הכלל, ערבות הדדית וטביעת רגל אקולוגית, ולמה כל אלו קשורים הרבה יותר לתרבות שאנו חיים בתוכה, סיפוריה, ערכיה, בחירותינו בתוכה, ויותר מהכל – לחינוך. ההשתלמות חושפת את המורים לנושאים השונים, ועוזרת לרתום אותם לפעולה ולהשפעה בנושא.

בהשתלמות, חשבנו על מיזמים שונים לשמירה על הסביבה, כמו היוזמה להפחתת פסולת ע"י מעבר לשימוש בכלים רב פעמיים בבית הספר, בטיולים השנתיים או בגיחות, בחדר המורים, בכנסי מורים וישיבות צוות. ביטוי נוסף לכך הוא יום כדור הארץ, יום שהוקדש כולו למען נושא הקיימות והשמירה על הסביבה. ביום זה המורים העבירו הרצאות וסדנאות לתלמידי בית הספר בנושאים כמו משבר האקלים, תרבות הצריכה, זיהום הים, מה עושים עם כל הפסולת, נזקי השימוש בכלים חד פעמיים ועוד. הקמנו צוות היגוי של מורי בית הספר, שמטרתו היא מציאת דרכים נוספות לקידום ויישום של נושא הקיימות בבית הספר. בנוסף, אנו, המורים זכינו במתנה מקורית וססגונית מטעם הנהלת בית הספר, ספל אישי רב פעמי לכל מורה ואיש צוות, כדי לצמצם את השימוש בכוסות חד פעמיות בחדר המורים. תמונה בהמשך.

בחטיבת הביניים פועלת "הנבחרת הירוקה" – קבוצת תלמידים שאחראית על העברת הנושא בכיתות, ופועלת להפצה מעשית של רעיון החיסכון וההתייעלות האנרגטית. הנבחרת הירוקה השתתפה בתחרות ארצית בנושא בתי ספר מאופסי אנרגיה, מטעם משרד האנרגיה והרשת הירוקה, וזכתה במקום הראשון בזכות הרעיונות המקוריים והיצירתיים שפיתחה להצללת הכיתות במפנה הדרומי והחיסכון באנרגיה. הרעיונות שהם פיתחו היה שתילת צמח מטפס והתקנת גגונים סולאריים. (הגגון גם יטיל צל על חלונות הכיתות במפנה הדרומי, וגם ייצור חשמל) . בנוסף, בבית הספר אנו מקדמים גם את נושא הקומפוסט, ע"י שיתוף פעולה עם ארגון "מהפח ירוק".

לקראת חג הפורים המורה מיכל גיאת מחנכת כיתה יא7, יחד עם הסייעת מוניקה גיאת ותלמידיהן, יזמו פרוייקט מיוחד של איסוף תחפושות יד שניה, מקרב קהילת בית הספר, וקיום יום מכירה מיוחד בקהילה במחירים מוזלים, כתרומה לקהילה וגם לסביבה. 

אנו נמצאים בעיצומו של תהליך להעלאת המודעות בנושאי הקיימות וההתייעלות האנרגטית בבית הספר, ומצפים להמשך העשייה למען השמירה על הסביבה גם בשנים הבאות.

מזמינים אתכם להתייעץ ולחשוב יחד איך ניתן להפוך את בית הספר למקיים יותר: Ilitealon@gmail.com

כתבה: עילית אלון, רכזת גיאוגרפיה בתיכון זיו.

אשת
מיכל בלנקט | מרכזת תוכנית בנושא קיימות | תיכון ליפתא

איך להפוך את הנושא למעניין ובעיקר רלוונטי לקהל יעד שלא ממש מעוניין, ואיך לקחת נושא כל כך רחב שמקיף כמעט את כל תחומי החיים ולתמצת אותו לעשרה מפגשים?

מתחילת השנה פועלת בתיכון ליפתא תכנית שמטרתה להביא את נושא הקיימות לתלמידי התיכון.

למה דווקא קיימות? מפני שהרגשנו שאי אפשר לא לעסוק בנושא זה, שאי אפשר להמשיך לחיות בתוך בועה סגורה ולעצום עיניים לנוכח המתרחש סביבינו. 

קצת עלינו: תיכון ליפתא הוא בית ספר תיכון לנוער נושר. בבית הספר לומדים 45 תלמידי י'-י"ב את מקצועות הליבה וכן מקצועות מתחום האומנויות (ציור, צילום, מוזיקה, תיאטרון). כחלק מתכנית הלימודים, אנו מרכזים את נושא המעורבות החברתית ומציעים לתלמידים אפשרויות שונות בליווי ובמסגרת בית הספר. ההחלטה לשלב את תכנית הקיימות הייתה טבעית.

התחלנו שתי מורות, אודליה (מורה למתמטיקה) ואני, מיכל (מורה לתולדות האמנות), ובעידודה ותמיכתה של ליאת, מנהלת בית הספר, התחלנו לבנות תכנית. התכנית היתה צריכה לכלול רצף של עשרה מפגשים בני שעתיים כל אחד, מהם יהנו שתי קבוצות תלמידים במהלך השנה.

עמדו בפנינו שני אתגרים: הראשון הוא איך לקחת נושא כל כך רחב שמקיף כמעט את כל תחומי החיים ולתמצת אותו לעשרה מפגשים. האתגר השני היה כיצד להפוך את הנושא למעניין ובעיקר רלוונטי לקהל יעד שלא ממש מעוניין.

החלטנו להתחיל ממש בקטן, בשני נושאים הקשורים ליום יום של תלמידינו, ושבהם הם יכולים לחולל שינוי, גם אם קטן. הנושא הראשון היה אופנה מהירה ונזקיה. הנושא השני היה בזבוז מזון. הרגשנו שהסיכוי לעניין את התלמידים ואולי לרתום אותם לפעולה או לפחות לעורר בהם מודעות יעלה דרך עיסוק בנושאים המעסיקים אותם על בסיס יומיומי: אוכל ולבוש.

וכך יצאנו לדרך, עם הרבה רצון טוב ותכנית שעוד לא ממש תפורה.

את שני המפגשים הראשונים הקדשנו להתבוננות באופנים השונים בהם הסביבה משפיעה על האדם, ובאופנים בהם האדם משפיע על הסביבה. הבנו שיש יחסי גומלין, ושהאופן בו אנו מתנהלים משפיע בסופו של דבר חזרה עלינו. לאחר מכן חילקנו את ההשפעות השונות שיש לאדם על הסביבה לשתי קבוצות: דברים עליהם האחריות היא בידי הממשלה/עירייה, ודברים שבאחריות הפרט. רק לאחר מפגשים אלו הצגנו את שני הנושאים שבמוקד.

יחידה ראשונה: אופנה מהירה

את היחידה התחלנו בלימוד בכיתה: חילקנו 'תעודות זהות' שהתלמידים היו צריכים למלא על פריט לבוש שעליהם. למדנו להסתכל על התווית ולדלות מתוכה מידע לגבי המותג, סוג הבד וארץ הייצור. כשכתבנו על הלוח את הממצאים ראינו באופן בולט שכל מדינות הייצור הן מדינות עולם שלישי, ראינו שבגדים רבים עשויים פלסטיק (פוליאסטר) ושהמותגים העיקריים חוזרים על עצמם שוב ושוב. מכך התחלנו דיון לגבי הבעייתיות שבכל אחד מהתחומים עליהם הסתכלנו, וניסינו לחשוב על פתרונות אפשריים.

במפגשים הבאים התחלנו לחקור ולהתנסות בפתרונות שונים: יצאנו למציאון  – חנות יד שניה שהיא גם מיזם חברתי לשילוב בעלי מוגבלויות. קיבלנו הדרכה לגבי הדרך בה עובד שוק הבגדים המשומשים, איך יודעים אם בגד הוא איכותי ויאריך ימים, וגם קצת סטיילינג.

עשינו סדנה בהדרכת סטודיו 'אימרה' בה תפרנו פאוצ'ים ומסכות פנים מבגדים ובדים ממוחזרים.

לסיום היחידה ארגנו התלמידים שוק קח-תן בבית הספר, וכל הבגדים שנשארו נתרמו למציאון ולמעון לנערות בסיכון.

יחידה שניה: בזבוז מזון

כמו היחידה הראשונה, גם היחידה השניה התחילה בשיעור בכיתה. הסתכלנו על תמונות מרחבי העולם שמדגימות מה אוכלת משפחה ממוצעת בארצות השונות, ומשם התחלנו לדבר על ההבדלים במקום ממנו מגיע האוכל (מיובא או מקומי), כמות הפסולת שנשארת בתום הארוחה, חשיבה על השאריות הנזרקות ומבט על המטבח שלנו: מה אנחנו זורקים? למה? (פג תוקף/נמאס/שכחנו במקרר). נתנו נתונים על כמות האוכל שנזרקת מדי יום לפח בישראל ובעולם בכלל, וניסינו לחשוב על דרכים לצמצם את הבזבוז.

במפגשים הבאים יצאנו מתחומי בית הספר כדי לבחון דרכים שונות לצמצום הבזבוז:

  • יצאנו לשוק הסיטונאי ליום התנדבות עם מצילות המזון, בו התלמידים ראו את כמויות האוכל המושלכות לפח ללא סיבה.

  • יום ליקוט עשבי בר בטבע העירוני הסמוך אלינו והכנו מהם ארוחת בוקר טעימה. התלמידים ראו כמה אוכל נמצא סביבנו בחינם, אם רק נדע לנצל אותו.

  • יום התנדבות בחלקת צמחי התבלין בגן הבוטני וראינו שבקלות אפשר להמיר שקיות תה מהסופר בעציץ לימונית על עדן החלון.

לסיכום היחידה הקמנו חלקת צמחי תבלין בחצר בית הספר.

בזמן כתיבת שורות אלו, אנו לקראת סיום המחזור השני של היחידה שבנינו, וכמובן שעולות השאלות עד כמה הצלחנו לקרב את הנושא לתלמידים, והאם יצרנו שינוי, גם אם מזערי. 

לא תמיד התלמידים שמחו לשתף פעולה, והיו לא מעט קיטורים ותלונות על הדרך. אבל עשינו משהו. התחלנו. אולי לא חוללנו את השינוי, אבל שינוי הוא תהליך וצריך להתחיל אותו איפשהו. גם אם זה היסוס קטן לפני שזורקים אוכל לפח, או עוד דקה של חשיבה לפני שמזמינים חולצה מסין. אני מקווה שבשנים הקרובות נצליח להרחיב את התכנית כדי שתכלול יותר תלמידים ותרתום לפעולה עוד אנשי צוות.

רוצים לשמוע עוד, לשאול ולהתייעץ? michalblankett@gmail.com

הפינה הדיגיטלית (1)
סרטונים, פודקסטים, מערכי שיעור ועוד חומרי עזר

בואו להיות אריות בכיתה!

רוצים להעלות את המודעות בכיתות שלכם ולא יודעים איך?

בנינו לכם מאגר חומרי עזר להוראה שכוללים סרטונים, פודקסטים ועוד מלא דברים מעניינים!