'אחרי החגים' הגיע, חוזרים לאט לאט לשגרה, לבתי הספר ולמפגש פנים מול פנים. אחרי שחשבנו על למידה משמעותית מרחוק, הזדמנות לחזור ולהתבונן על למידה אקטיבית בכלים ממשיים.
בשבועות הקרובים נעסוק בלמידה קצת אחרת.

השבוע בניוזלטר: חוזרים לתלת מימד >> מייקרים ככלי חינוכי

דוד לוקרד, מוביל חלל המייק באיפכא, על מייק וחינוך | מה זה בכלל מייק? | השקת מרכז החדשנות "פואנטה" | קול קורא לנבחרת הקוד הפתוח | טעימה מה"מייקר מיינדסט" בבית החינוך איתן | איש החינוך שלנו הוא ניקי בסט | ובפינה הדיגיטלית: על קהילת המייק העולמית שמעתם?

סופשבוע נעים ושבת שלום ממינהל חינוך ירושלים!

חייו הארוכים של המייקר | דוד לוקרד - מוביל מרחב נגרות דיגיטלית באיפכא פסגת זאב

(בתמונה: תלמידות עובדות בחדר הלייזר באיפכא).

חיפוש קצר של השאלה 'מה זה מייקינג' יניב שלל תוצאות המסבירות ומבארות את המושג המעט מעורפל הזה, אשר הגיע לחיינו בעשור האחרון. עבור רבים, ואני ביניהם, המושג מעורר חשד קל. מהו הכוח המסתורי אשר קיים במדפסות תלת מימד, שמבטיח להפוך כל חדר מלאכה רגיל ל׳מייקרספייס׳ אופנתי? מהו הזיק המאגי הזה שקיים בשבב ארדואינו, שדרך חשיפה אליו התלמידים ימצאו עצמם פתאום חלק מרשת בינלאומית מרגשת של 'ממציאים, חולמים, ויוצרים'?

תנועת המייק מעלה על נס יצירה המשלבת עבודת ידיים (עמלנות) עם כלים עכשוויים (דיגיטליים). ה׳מייקריות׳ מתאפיינת במשחקיות, המצאתיות, למידה דרך עשייה, ושילוב בין תחומי יצירה. ה׳מייקריות׳ נטועה עמוק בתרבות האינטרנט, ומעודדת רבים לקחת צעדים ראשונים בתכנות מחשב – אך יחד עם זאת, ככלל, המייקריות מוכוונת ליצירה של מוצרים פיזיים (ולא הצגות, טקסטים, סרטים וכיו"ב).

לפני שננסה לחלץ את המושג ׳מייקינג׳ מההייפ הסובב אותו, אנסה לסכמו בקצרה. מדובר בהלך רוח שהתעצב בארה"ב בשני העשורים האחרונים. אם נתייחס ל׳מייקריות׳ כתת-תרבות, אפשר בביטחון לומר שהיא מושתתת על ערכים של אינדיבידואליות וביטוי אישי, אך יחד עם זאת מדגישה ערכים של קהילתיות וחברה. לב ׳הסצנה׳ התרבותית מתקיימת באתרים ובבלוגים המוקדשים לבניית קהילות וללימוד הדדי, וכמו כן דרך מייקרספייסים וירידים.

מכיוון שכבר שלמה המלך הבחין כי אין חדש תחת השמש, ודווקא בגלל ההבטחה הטמונה במושג ׳מייקר׳ להציע דבר-מה חדשני ואף מטלטל, ייתכן שראוי להתעקב על ההקשר ההיסטורי של הקטגוריה החדשה. מהו כור מחצבתו התרבותי של המייקינג?

ניתן לספר את הסיפור במגוון דרכים. נהוג לתאר את המייקינג כגלגול עכשווי של ה- DIY, תרבות ה'עשה זאת בעצמך' האמריקאית של שנות ה-90, בה היתה עדנה לרעיון החובבנות: הרעיון שכל אחד יכול, בעזרת כלים פשוטים וללא מומחיות מיוחדת, לקחת חלק פעיל בשלל תהליכים של עיצוב, המצאה, ותיקון. החל מהדפסת מקומון שחור-לבן במדפסת הביתית, ועד לתיקון של גג דולף. ה-DIY לרוב מתואר כתגובת-נגד תרבותית לדגש שניתן בכלכלה האמריקאית להתמחות-יתר.

אך אם רוצים להבין את המייקריות בהקשר חינוכי רחב יותר, כדאי להתעכב על החיבור שלו לזרם אחר בתרבות העיצוב: זרם הבאוהאוס, אשר יום הולדתו ה-100 צויין לאחרונה ברחבי העולם. כיום, המילה מחוברת בעיקר לסגנון אדריכלי, אך מקורה היא שמו של בית ספר פורץ דרך לעיצוב אשר פתח את שעריו בשנת 1919 בגרמניה. ישנן סיבות מגוונות שבגללן זכה פועלו של המוסד לפרסום ברחבי העולם. אחת העיקריות היא הגישה הפדגוגית פורצת הדרך דאז, ששמה במרכז הכשרת האדם היוצר את הרב-תחומיות.

באותה תקופה, תהליכי ההכשרה של המקצועות היצירתיים היו מאורגנים בשיטת הגילדות המקצועיות, שיטה עתיקה ומבוססת: נגר למד נגרות, קרמיקאי למד קרמיקה, וכו׳. הבאוהאוס, ברואו את האדריכלות כאמנות טוטאלית שמקיפה את הקיום האנושי, קידם גישה רדיקלית בה על היוצר להיחשף, ללמוד ולטעום מתוך תהליכי יצירה של תחומים שונים – כולל כאלו עם לכאורה מעט נגיעה לאדריכלות כגון תיאטרון, אריגה, וגילוף עץ. בניגוד לתהליכי הלימוד המסורתיים, בבאוהאוס ניתן דגש רב על משחקיות והמצאתיות.

הייתי שמח להתעכב עוד על החיבורים שבין הגישה המייקרית לפדגוגיית הבאוהוס, אך עקב קוצר היריעה אסתפק בלציין שמשמעות השם באוהאוס בגרמנית הוא ׳בית בנייה׳ – לא מאד רחוק מ׳מייקרספייס׳.

מדוע חיבור זה הוא מעניין, כאשר מדברים על מייקריות בחינוך? קודם כל, כי כך רואים שהחיבור בין התחומים איננו מקרי. הגישה שרואה בהתנסות חווייתית ומשחקית של יצירה בין-תחומית כמהלך שיכול לתרום תרומה משמעותית לגדילתו של אדם, היא גישה שנולדה מתוך חיפוש אחר פדגוגיה חדשה ומתקדמת.

ומה בתכלס? אם לחזור לכאן ועכשיו, ולמדפסת התלת מימד שיושבת יתומה בפינת החדר – מה בעצם התלמיד יכול לקבל ולקחת מחשיפה לגישה שנקראת ׳מייקריות׳?

אנסה לתת מענה חלקי לשאלה זו דרך הפריזמה שלי, ודרך העבודה מול חומר ויצירה שתלמידים ומורות עושים במרחבים שלנו באיפכא.

הכלי העיקרי שאני עובד איתו הוא מדפסת הלייזר. זהו כלי שחותך במהירות ובדיוק רב, דרך קרן חום מדוייקת, מגוון של חומרים שטוחים על פי שרטוטים המצויירים מראש במחשב. הדרך היעילה ביותר להסביר את המכונה לתלמידים צעירים היא ״דמיינו מדפסת אבל שבמקום לירוק דיו, היא יורקת אש קטנה.״

התלמיד מגיע למכונה עם שרטוט שצייר של, נניח, קופסא מעץ. מרגע שהשרטוט הוכנס למחשב, התלמיד יוכל לקבל את פרי דמיונו חתוך בדיוק על פי המידות שצייר תוך שניות ספורות.

הערך הפדגוגי הטמון בעבודה מול מכונה זו הוא שונה בתכלית מהערך הרב שתלמידים נחשפים אליו במרחב הנגרות ה׳רגילה׳ השכן, שם התלמידים רוכשים מיומנויות גופניות, קוגניטיביות אחרות, חשובות, וחוויתיות. מדפסת הלייזר (בדומה למדפסת התלת מימד) מציעה מעין גשר מלהיב בין העולם הדיגיטלי לעולם החומרי, שני ׳תחומים׳, אם אפשר לקרוא להם כך, די מרכזיים בחיינו. תלמידה אשר נמשכת למחשבים (או לסמארטפונים) עלולה למצוא עניין מחודש בדיאלוג אקטיבי עם עולמות יצירה פיזיים. ולהיפך, תלמיד המתחבר ליצירה עם הידיים עלול למצוא עצמו מתעניין בזירה הדיגיטלית.

דרך גשרים מהסוג שמכונת הלייזר מציעה, אנו באיפכא מפתחים דרכים להציע חיבורים אקטיביים ויצירתיים בין התלמידים לעולמי תוכן לימודיים, החל ממתמטיקה ועד לתנ״ך ולמיומנויות של חשיבה עצמאית ושיתוף פעולה.

בסופו של דבר, אפשר לראות את המייקריות כביטוי עכשווי של הלך רוח עתיק ומפואר המעודד חקר, עצמאות מחשבתית, והנאה מעצם הלמידה עצמה.

דוד לוקרד, מוביל מרחב נגרות דיגיטלית באיפכא פסגת זאב, מעצב למידה ירושלמי בעל רקע בעיתונאות ואמנות. תואר שני באוניברסיטת ניו יורק בתכנית ITP לחדשנות ופיתוח טכנולוגיות תקשורת, שם עבד כעמית מחקר והקים את כתב העת האקדמי המחלקתי. לאחרונה הציג פרויקטים על למידה וטכנולוגיה במרכז לפיתוח ההוראה בבצלאל, ובמכון הבאוהאוס בדסאו, גרמניה.

איך בעצם נראית למידה באמצעות מייק?

למידה באמצעות Make מאפשרת לנו לפתור אתגרים טכנולוגיים ולהבין באופן עמוק יותר כיצד דברים מסביבנו עובדים. בניית התוצר הפיסי מאפשרת ללומד להבין בצורה טובה יותר את הפרויקט שעליו הוא עובד, לשתף את רעיונותיו עם הסובבים וכמובן לפתור בעיות שנתקלים בהן כאשר בונים פרויקט אישי. תנועת Make מאפשרת דרכי ביטוי חדשות ויצירתיות לצד יכולת לבנות מוצרים שימושיים ופרקטיים לחיי היומיום. השנה האחרונה אתגרה את כולנו בחיפוש אחר אפשרויות חדשות ללמידה משמעותית, ובה גילינו שאפשר להרחיב את מושג הלמידה גם אל מחוץ לכותלי הכיתה. (באדיבות מוזיאון המדע).

אז איך בעצם זה נראה?

1. דרור גליל, התיכון החברתי למקצועות המחר, במאמר על מייקינג כתפיסה חינוכית >>

2. בלוג האגף למדעים של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך על הדמוקרטיזציה של ההמצאה, ומייקינג או ייצור דיגיטלי בחינוך >>

3. פאולו בליקשטיין במחקר מקיף הסוקר את ההיסטוריה של כניסת תנועת המייק לתחום החינוך >>

כותרת 7
השקת מרכז החדשנות "פואנטה" - מרחב ללמידה עכשווית

התרגשנו השבוע מהשקת המבנה החדש של מרכז החדשנות "פואנטה" בשכונת גוננים בירושלים. במעמד נכח ראש העיר שהסיר את הלוט כדי לאפשר למידה משמעותית והעצמה בשכונה.

במרכז פואנטה הגיבורים הם נשות ואנשי החינוך, הילדים והילדות, המגיעים למרכז כדי להגשים לחלומות, ללמוד, להתפתח ולהפתיע את כולנו.

במרכז פואנטה פועלים בשיתוף פעולה עם בתי הספר במטרה להקנות מיומנויות וללוות את המורים והמנהלים בהובלה של תהליך השינוי הבית ספרי. המרכז מהווה מעבדה פדגוגית למורי ותלמידי השכונה המתנסים בו בלמידה חוויתית מבוססת מיומנויות. אנו פועלים לביסוס הקשר בין בתי הספר לקהילה שמקיפה אותם, למען יצירת קהילה חינוכית מקומית.

יש לך יוזמה פדגוגית חדשנית? לימדת באופן יצירתי בקורונה? גילית כלים חדשים? יש לך רעיון חדש שברצונך לבחון יחד עם עוד אנשי ונשות חינוך?

בואו להיות הראשונים לעצב רשת חינוך ירושלמית חדשנית, מרחב חדש שיאפשר לכל איש ואשת חינוך לשתף, לקחת חלק, לאמץ ולקבל השראה
ותוך כדי לצבור נקודות אדיוקוין ירושלמי – המטבע שאיתו אפשר לקנות כל מה שמורים ומורות יצירתיים צריכים.

רוצה להבין איך זה בדיוק עובד? להתנסות ולתת לנו משוב?

הצטרפו למפגש סטודיו-קוד פתוח ביום שני 12.5, 20:30 בזום.

מתעניינים? להרשמה למפגש לחצו כאן >>

כותרת 3
ה"מייקר מיינדסט" בבית החינוך איתן | ורדה אדלר, מנהלת ביה"ס

בית החינוך איתן הוא בי"ס יסודי ניסויי ממלכתי דתי הממוקם בשכונת ארמון הנציב, עם אוכלוסייה בעלת מאפיינים הטרוגניים. בית החינוך הוא פרי יוזמה ועמל של קבוצת הורים צעירים בשיתוף עיריית ירושלים ומשרד החינוך שחלמו על יצירת אפיק חינוכי חדש בשכונת ארנונה. עם הקמתו של בית החינוך הצבנו לעצמנו חזון ליצור בית ספר שיכין את התלמידים לחיים במאה ה -21. בבסיס החזון שלנו היתה השאלה: מה התלמידות/ים שלנו צריכים לדעת כדי להצליח ולהשתלב 'בעולם האמיתי' מבחינת ידע, תעסוקה ותרומה לקהילה?

החלטנו להתמקד בקידום מיומנויות של המאה ה -21 אצל תלמידינו, עם דגש על פתרון בעיות באופן יצירתי, עבודה בשיתוף פעולה וניהול זמן אישי.

כל יחידת מדע שלימדנו נבנתה מהיסוד סביב למידה מבוססת פרויקטים (PBL), אשר לעתים קרובות דורשת שילדים יעבדו בקבוצות כדי לפתור בעיות מורכבות, כמו זיהוי בעל חיים מהשלד שלו (כיתה ד') או יצירת מודל של מכוניות חשמליות שעובדות באמת (כיתה ג'). כשהתחלנו ליישם פרויקטים אלה, החלטנו לתת שם לסוג החשיבה שפרויקטים אלה דורשים: ה"מייקר מינדסט" (Maker Mindset). חשיבה 'מייקרית' היא היכולת והביטחון להשתמש בתהליכי עיצוב כדי לפתור בעיות בעולם האמיתי.

כדי לקדם את החשיבה המייקרית ולשפר את ה"מייקר מינדסט" בבית הספר, הקמנו את הMakerspace הראשון לבתי ספר יסודיים בירושלים, בהובלת אחד המורים בבית החינוך, אריק גולומבק, ובזכות מענקים נדיבים ממנח"י (מ'חדש) ועמותת PICO Kids. הMakerspace עוצב להיות מקום שמעורר סקרנות ומזמין המצאה. הוא מכיל מגוון רחב של חומרים; החל מטכנולוגיות היי-טק המאפשרות לתלמידים לעשות דברים כמו יצירת סרטונים באמצעות מסך ירוק או אנימציות בתוכנות סטופ-מוושן, ועד לחפצים פשוטים כגון מגוון רחב של ציוד אמנות, כלי בנייה, לגו ובובות יד.

המייקרספייס מזמין את המורים לדמיין פרויקטים עבור התלמידים עם אפשרויות רבות יותר ממה שהיו בעבר. כמו כל הרעיונות החדשים, הצוות זקוק להדרכה ותמיכה כדי להרגיש בנוח עם המייקר מיינדסט. לכן, הצוות שלנו התמקצע ולמד על "ארבעת ה-C", שהם: critical thinking, creative thinking, communicating, and collaborating – יצירתיות, שיתוף פעולה, תקשורת וחשיבה ביקורתית, וכיצד הם יכולים לשלב את המיומנויות החשובות האלה בעבודתם עם הילדים.

פרויקטים המשלבים את המייקר מינדסט מתחילים להיכנס לשגרת הלמידה והעשייה החינוכית כחלק מתוכניות הלימודים, לא רק במקצועות האנגלית (בהם בית ספרנו משתמש במתודולוגיית למידה משולבת בשפת תוכן, בה התלמידים לומדים מקצועות ליבה כגון מדעים ומדעי החברה באנגלית) אלא גם במקצועות העברית ולימודי הקודש. כמו כל חדשנות טובה, תהליך בניית תרבות של מייקר מינדסט הוא איטי, אך עם הרבה סבלנות אנחנו רואים התקדמות משמעותית ומתרגשים להמשיך במהלך.

נסים (ניקי) בסט | הגימנסיה העברית בירושלים

"במשך כ-40 שנה שירתתי בתפקידים בכירים בתעשייה המתקדמת בארץ ובחו"ל, וצברתי ניסיון שהתווסף על הידע שרכשתי בתחילת דרכי במוסדות ההשכלה הפורמליים.
לפני 5 שנים פרשתי מהעולם העסקי ועברתי ללמד בגימנסיה העברית בירושלים בכדי לתרום לקידום הדור הצעיר, ומכיוון שראיתי בכך דרך בה אוכל לגמול לחברה ולקהילה על הקריירה המרתקת שהייתה מנת חלקי. במקביל, השלמתי את הכשרתי להוראה בלימודי תואר ראשון נוסף ותואר מגיסטר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.

התוכנית אותה פיתחתי ואותה אני מלמד בגימנסיה היא תוכנית חדשנות טכנולוגית.
התכנית פורסת בפני התלמידים, באמצעות פורטפוליו מדעי טכנולוגי, תשתית ראשונית המכינה אותם לעולם התעשייה המודרנית אשר יפתח בפניהם עם סיום לימודיהם. התוכנית מעניקה להם ידע בתחומים טכנולוגיים מסוימים אותם הם חווים בחיי היום יום, ומפתחת אצלם יכולות חשיבה טכנולוגית אנליטית, אוריינות טכנולוגית-מדעית, ויכולת עבודה בצוות.

בתהליך של למידה מבוססת פרויקטים (PBL) המשלבת לימוד עיוני עם התנסות ועבודת צוות, מתוודעים התלמידים ל:

• יצרנות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו חיתוך וצריבת לייזר והדפסות תלת-מימד.
• אוטומציה המבוססת על אלקטרוניקה ותוכנה אשר מהווה את הפתיח לתחום ה"אינטרנט של הדברים" – IOT (Internet Of Things).
רובוטיקה, בניית מתקנים מכנו/חשמליים בעזרת ערכות לגו, המופעלים ע"י בקר ממוחשב.

כל הנושאים בתוכנית נלמדים תוך שילוב של לימוד עיוני עם התנסות ועבודת צוות. בנוסף להקניית ידע וניסיון מטופחות אצל התלמידים מיומנויות כגון: ניתוח אירועים, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, עם דגש תמידי על פיתוח יצירתיות."

הפינה הדיגיטלית (1)
קהילת MAKE הבינלאומית!

תנועת המייקרים היא תנועה אשר סחפה את העולם כולו בשנים האחרונות. ובעידן הנוכחי – אין דבר טוב יותר מהתמיכה של קהילה בינלאומית!

אתר MAKE הרשמי הוא אתר שמאגד בתוכו אירועים, משאבים ומקום לדיונים קהילתיים עבור כל המייקרים באשר הם. ממגזין המציג את כל הפיתוחים, החידושים והטכניקות בתחום ועד להוראות מפורטות כיצד להקים יריד מייקרים בבית ספרכם ודיון בערך החינוכי של מהלך כזה, אתר המייק מספק פלטפורמה ללמידה והתפתחות בתחום עבור כל מי שמעוניין בכך ברחבי העולם.

רוצים לדעת עוד? בקרו באתר וקראו על תנועת המייקרים >>

[צילום ע"י קלי גריפין, באדיבות ביה"ס האמריקאי הקואופרטיבי של תוניס.]

1. תוכנית "ראשית" – קהילת מחנכות בחינוך היסודי, מחפשת מחנכות עם אש בעיניים. לפרטים נוספים והרשמה >>

2. פרויקט "משחקים למען הבית" – טורניר פיפ"א התורם את כל רווחיו לעמותת פורום מיכל סלה, פותח הרשמה! לפרטים >>

3. החוגים לילדים סקרנים מחפשים מנהל/ת פדגוגי/ת! לפרטים נוספים והגשת מועמדות >>

כל מה שצריך לדעת על חינוך חוץ ירושלמי | אסנת בבלי, מובילת תחום הקיימות במנח"י