היברידית1 באנר2

למידה היברידית >> המושג החם של הקיץ
המציאות המשתנה מפגישה אותנו עם אתגרים חדשים בתחום החינוך: סדירויות, ניהול זמן מורים, הכשרות חדשות, מענים רגשיים וחברתיים שנדרשים באופן כמעט חירומי, ובעיקר הצורך ביצירת פדגוגיה אחרת, מותאמת, גמישה ורלוונטית.
בשבועות הקרובים ננסה לפרק יחד את נושא הלמידה ההיברדית.

והפעם: אז מה זה בעצם למידה היברדית, איך עושים את זה, ומי כבר פיצח את השיטה?

השבוע בניוזלטר:
עירית מרחב, מנהלת הפדגוגיה והידע בביתא מחנכים, על מה זה תכל'ס למידה היברידית | המאמר של MIT יעשה לכם סדר | חטיבת הביניים נתיב מאיר במענים רגשיים | פיראס מאזן קייסי הוא איש החינוך שלנו השבוע | וחשבתם שנשאיר אתכם להתמודד עם זה לבד? יש לנו הפתעה בשבילכם >>

סופשבוע נעים ושבת שלום מביתא מחנכים!

#חדשנות_שצומחת_מהשטח

הזמנים השתנו - ואז קיבלנו את אוגוסט להתכונן | עירית מרחב, המנהלת הפדגוגית של ביתא מחנכים

אליס קילר היא מורה אמריקאית לחשבון, מלמדת את גילאי היסודי. מלבד זה, היא מומחית לשימוש בכלים דיגיטליים, בעיקר כלי גוגל, ללמידה ומצייצת המון בחשבון הטוויטר שלה. רוב הציוצים הם טיפים שעוזרים למורות.ים ללמד קצת אחרת ולהפוך את הלמידה של התלמידות והתלמידים שלהם לעצמאית ושיתופית יותר. בשבוע שעבר, אליס כתבה ציוץ על כך שהיא נכנסה לחדר של בנה בן ה-15 בזמן שעשה מבחן במערכת הזום (הרבה אמריקאים נמצאים בסגר עדיין, כידוע), וראתה אותו בודק את התשובות למבחן בגוגל, באמצעות הנייד. התגובה של אליס, ושל הרבה מהעוקבים שלה הייתה: כשאנחנו עוברים ללמידה מרחוק, לא ניתן להעריך באותן הדרכים! אחד העוקבים כתב ש"אם ניתן למצוא את התשובות בגוגל, זה אומר ששואלים את השאלות הלא נכונות". 

אז מה הן השאלות הנכונות, ואיך נתכונן לראשון בספטמבר?

כולנו עומדים בפני אתגר מאוד גדול: מעבר מלא, רשמי, ללמידה היברידית כבר בראשון לספטמבר תשפ"א. הרבה מנהלות.ים ומורות.ים יאמרו שכבר עשינו את הקפיצה: חודשים מרץ עד יולי היו חודשים שקרו בהם דברים שייחלנו להם שנים: טיפוח למידה עצמאית, שימוש חכם בכלים דיגיטליים, למידה מותאמת אישית לכל תלמיד.ה, צמצום מקצועות והגברת החקר והעיסוק בלמידה מבוססת פרוייקטים ועוד ועוד…

נכון, הייתה פה קפיצה משמעותית. קפצנו למים, נרטבנו כולנו ולא טבענו! נשות ואנשי החינוך, כמו גם התלמידות והתלמידים, הוכיחו את איכותם, את יכולותיהם לגמישות, דינמיות, התאמה למציאות המשתנה, ובעיקר: משמעות הקשר האישי במערכת החינוך. ההבדל הוא, שכעת חזרנו לרגעים ספורים לחוף המבטחים של "החופש", ויש לנו אפשרות לתכנן ולראות קדימה. נשות ואנשי החינוך, בכל רמה שהיא, גילו שיש להם הרבה אוטונומיה ושהם יודעים להשתמש בה – וזה הזמן.

ענת שפירא לביא, אשת חינוך מדהימה, פרסמה השבוע תרגום של מאמר מאוניברסיטת MIT היוקרתית בשם "מדמיינים את ספטמבר". התרגום הנגיש מספק את החשיבה הנחוצה לשינוי הוליסטי בבתי הספר ולקיחת "החלטות גדולות". 

החלטות גדולות שכבר ראינו שבתי הספר בירושלים לוקחים, הן: צמצום מקצועות בחטיבת הביניים (מעבר ללמידה סמסטריאלית או חלוקה שונה בין שלוש השנים), חלוקת הכיתה לקבוצות כאשר לכל קבוצה יש מורה חונך.ת שנמצא עם הילדים בקשר רציף, יום קבוע של למידה מרחוק (לפני שידעו שרוב מערכת החינוך תהיה כזו בשנה הבאה) ופינוי המורות והמורים ללמידה, מעבר ללמידה רב תחומית במקצועות מדעי הרוח באופן גורף על מנת לצמצם תחומי דעת ולהגדיל שעות מורה אחד.ת בכיתה במקום ארבעה מורים שונים ועוד ועוד… לכל זה נכנס הקשר האישי ומערכות היחסים בין תלמידות ותלמידים שהוא חשוב במיוחד לטיפוח בתקופה שבה הרבה תלמידים יושבים לבד בבית ולא נפגשים. כל זה חשוב ביותר לארגון מחדש של בית הספר – ועכשיו בואו נדבר ברמת המורה

מהי למידה היברידית?

למידה היברידית נשמעת מושג קצת רחוק ומרתיע – אבל מה המשמעות שלה? אם תחשבו על מכונית היברידית, מדובר ברכב המשלב שני סוגי מנועים: מנוע שפועל על דלק ומנוע חשמלי. היופי הוא שהמערכות החכמות של הרכב "מחליטות" איזה מנוע יופעל ומתי בהתאם לסוג הנסיעה. כך נוצר חיסכון בהוצאות הדלק ובזיהום האוויר. 

בלמידה היברידית, מעצבי הלמידה שהם המורות והמורים, מעצבים את הלמידה כך שגם בה יהיו המרכיבים שמתאימים לכל "דרך" שבה נלך: למידה מלאה מרחוק, למידה בקפסולות, למידה מלאה פיזית בבית הספר… אם המורים מעצבים את הלמידה כך שתהיה היברידית, הם לא יצטרכו להתאים אותה מחדש לכל מצב מפתיע שיבוא – והבונוס? היא תוכל להתאים גם לכל תלמיד.ה מכיוון שהיא "מוצר" המשתנה לפי סוג הלמידה וסוג הלומד.ת. 

אז ברמה הטכנית יותר, למידה היברידית משלבת בין סביבות למידה שונות (מפגשי פא"פ, וירטואליים וכדומה), למידה בקבוצות/במליאה/למידה עצמאית עם משימות שניתנות על ידי המורה, אופני למידה שונים (משחקים, טקסטים, סרטונים, חקר) וכדומה.

למידה היברידית שכל מורה יכולה לתכנן

כאשר אנחנו מתייחסים רגע בנפרד ללמידה עצמה, לפדגוגיה, יש שני דברים קריטיים לכל מנהל.ת מורה לקראת ה-1.9.20: ארגון הלמידה ובניית יחידות הלימוד עצמן. מערכת השעות לא יכולה להישאר כפי שהייתה לפני. לא ניתן להמשיך וללמד 10-14 תחומי דעת שונים באופן פאסיבי תוך הסתמכות עיקרית על מפגשים וירטואליים בזום כמפגשי הלמידה. במידה והמערכת משכילה לארגן את הלמידה כך שלכל מורה יהיו מעט מפגשי למידה ביום, היא מפנה אותו לעיסוק בפיתוח הלמידה, תחזוקה שוטפת וסדירה של קשר אישי עם תלמידות.ים שהוא אמון עליהם ומפגשים פרטניים עם תלמידות.ים הזקוקים לכך. 

מבחינת בניית יחידות הלימוד: קשה להעביר את החוויה למי שלא חווה אותה, אך אני מבטיחה לכם:  ברגע שמצליחים לייצר יחידת לימוד ללמידה/פיתוח פרוייקט באופן עצמאי או בקבוצות קטנות המגובה בסביבה דיגיטלית ראויה, המכילה חומרים שהם עוגן עבור התלמידים, יעדים שונים שצריך להגיע אליהם ועוגנים לקבלת פידבק, הצגת תוצרים ושיתוף, הכל הופך להיות פשוט יותר (עם הזמן). 

כאשר התלמידות.ים עובדים על יחידת לימוד שיש בה גם אלמנטים של בחירה הם מגוייסים יותר ללמידה, ברגע שיש להם עוגנים בדמות חומרים במערכת הדיגיטלית, הסברים, סרטונים ובעיקר מורה פנויה להתייעצות והכוונה (היא מדברת רבע שעה בזום ומשחררת ללמידה עצמאית, כשהיא נמצאת עדיין למתן מענה לשאלות בלבד במהלך השעה שאחרי כן), הלמידה רגועה והתלמידים מרגישים שהם לא צריכים לעמוד בקצב כלשהו או לחילופין – לחכות לשאר במקום להתקדם.

התחושה שנוצרת כאשר המורה יושבת בזום – או בכיתתה – רואה את התלמידים בלמידה, ומתפקדת כמגיבה לשאלות, מתעניינת ומסתובבת ביניהם, אם וירטואלית ואם פיזית – היא תחושה טובה באמת המורכבת ממספר  מרכיבים: 

א. סיפוק מכך שהתלמידות.ים אכן לומדים באופן עצמאי כרגע, מבלי שאני "מחזיקה את הכיתה". 

ב. יש לי זמן – אני שותה קפה ומגיע לי – עשיתי המון עבודת הכנה לבניית יחידה שיש בה את כל המרכיבים שיכולים לעזור לתלמידים שלי. 

ג. אני פנויה – אני מגיעה לאותה ילדה או קבוצת ילדים שבדרך כלל הולכת לאיבוד בזמן שאני מדברת מול כולן.ם. ואיזה כיף זה סוף סוף להרגיש שאני נותנת מענה ולא נותנת להן.ם ליפול בין הכיסאות.

ד. אני מתרגשת – התלמידות.ים מפתיעים אותי כל הזמן עם רעיונות שבכלל לא חשבתי עליהם, עם יוזמה ועם מוטיבציה. 

אז איך עושים את זה? איך בונים יחידות לימוד כאלה שיכולות לעבוד גם כשאנחנו פיזית בכיתה, גם כשאנחנו בקפסולות וגם כשאנחנו בלמידה מלאה מרחוק? 

המרכיבים שצריך כדי לייצר למידה היברידית ראויה הם: 

א. זמן פיתוח ועבודת עמיתים למורות והמורים. ב. סביבת למידה דיגיטלית (גוגל, מיקרוסופט, מודל…) ושימוש באמצעי קצה – כך שכל החומרים המשימות השיתופיות הפורומים הקישורים והגשת המשימות להערכה יהיו במקום אחד. ג. יחידות לימוד היברידיות המתאימות ללמידה בכל מצב נתון. 

ומה בנוגע להכשרה וידע? – יש המון ברשת, ממש עכשיו, קורסים והדרכות מעולות. לדוגמא:

 קורסים למורות.ים בקמפוס IL בנושא ארגון הלמידה מרחוק.

וגם אנחנו כאן בביתא מחנכים מתכוונים להתמקד בכך עבורכם מעכשיו, עד הראשון בספטמבר וכל יום מעבר לו. 

עקרונות מנחים ללמידה היברדית

ענת שפירא לביא, פרסמה השבוע בבלוג שלה תרגום של מאמר מאוניברסיטת MIT היוקרתית בשם "מדמיינים את ספטמבר". הדו"ח מבוסס על איסוף רעיונות ממספר קבוצות עבודה של בעלי עניין: תלמידים, מורים, מנהלים, הורים, מפקחים, קובעי מדיניות ברשויות מוניציפליות ויזמי חינוך. התוצר: 7 עקרונות פעולה מומלצים, ואיך הם יכולים לבוא לידי ביטוי בשטח.
לתרגום המאמר המלא לחצו כאן 

כותרת 7
השנה הזו הולכת להיות אחרת, בואו נתכונן אליה אחרת! בקרוב >>
כותרת 3
חטיבת הביניים נתיב מאיר

אחד האתגרים המרכזיים סביב הלמידה מרחוק הוא שמירת הקשר בין המורה לתלמידים. בחטיבת הביניים נתיב מאיר פיצחו את הפורמט שמשאיר את כל המורים רלוונטים ואת כל התלמידים מחוברים ומוחזקים. כדי לסכם את החוויה, הם יצרו את הסרטון המקסים המצורף כאן.

יוחאי, מנהל בית הספר, מספר על התהליך ועל המסקנות לשנה הבאה:

"ניסינו לשמור על קשר, אבל לא רצינו שהכל יפול על המחנכים. החלטנו לאפשר מקסימום מעורבות של כלל הצוות אל מול התלמידים שהם מחוברים אליהם, כדי להקל על היתכנותו של הקשר בצורה מיטיבית.
העברנו טבלת גוגל דוקס בין כל אנשי הצוות, ובה פירוט תלמידי השכבה, וכל מורה ואיש צוות בבית הספר – בין אם זה המחנכים, מורות השילוב והמורים המקצועיים, בחרו חמישה תלמידים שיש להם קשר איתם.
בחרנו לעשות ככה כדי לאפשר המשך קשרים טבעיים שכבר נוצרו בין המורים השונים לתלמידים, וגם כדי להקל על המבוכה הראשונית של תלמידים מלקבל טלפון של מורה שהם לא בקשר איתו בדרך כלל. לאט לאט נבנה הקשר. הקפדנו שכל מורה יתקשר פעמיים בשבוע לכל אחד מהתלמידים. בסוף זה באמת קרה. הצוות היה לגמרי מגויס, ועם החזרה לבית הספר הרבה מהתלמידים ציינו שזה עזר להם להחזיק את הראש מעל המים.
כדי לסכם את החוויה הזו, יצרנו שני סרטונים – אחד שהופנה מהצוות אל התלמידים, והשני, בשיתוף הרכזת הפדגוגית והיועצת, היה סרטון תגובה עבור הצוות."

בשנה הבאה הם ישדרגו את התוכנית – וימפו את החטיבה לפי שכונות בירושלים, כך שבמקום שהתלמידים יצטרכו לבוא לבית הספר, המורים יזוזו לפי המערכת לאיזורים שונים בשכונות וינהלו שם את השיעורים, במתנ"ס או בחצר הבית הפרטי של אחד התלמידים.

כותרת 1
פיראס מאזן קייסי | בית הספר העל-יסודי ראשידייה

בן 48, למד מדעי המחשב, מורה לטכנולוגיה בכיתות י-יב בבית הספר העל-יסודי ראשידייה כ- 25 שנה.
מעבר להיותו מורה מקצועי, הוא מעניק לבית הספר תמיכה טכנית בכל הנוגע במחשבים ותיכנות.
עם פרוץ הקורונה, כשהוחלט על סגירת בתי הספר, המגמה לשימוש בטכנולוגיה בחינוך ולמידה מרחוק גדלה מאד. כך, מורה לטכנולוגיה ומי שיש לו ניסיון בתחום הפך להיות הכי רלוונטי ונדרש לענות על צרכים טכנולוגיים נרחבים שלא היו קודם לכן, למעשה מורים אלו מצאו עצמם עוברים מלימוד תחום דעת אחד לחיוניים בכל המקצועות ולאורך כל שעות הפעילות של בית הספר, וכך קרה גם לפיראס, שמצא את עצמו בלב העניינים.

פיראס מספר על העשייה הטכנולוגית בבית הספר בעת הקורונה:
"נדרשו שינויים רבים בצורת הלמידה בבית הספר והלמידה הפכה להיות היברדית, השינויים אפשרו לפתח סדרת פעולות, בינהן
הוקם ערוץ יוטיוב של בית הספר שכלל שיעורים של כלל המורים, הפעלת קבוצות וואטסאפ ודף פייסבוק שלא היו קיימים קודם לכן ונוצרו על מנת להוות תמיכה וערוץ ישיר עם התלמידים והמורים, ובפרט לתלמידי התיכון שנדרשו להתאים עצמם לשינוי בבחינות הבגרות תחת מגבלות הקורונה.
צוות בית הספר ראה חשיבות גדולה בתמיכה ומענה על שאלות שעולות מהתלמידים בפן הרגשי והטכני וניסה להיות שם עבורם בדרכים שונות ורבות.
כמו כן, גם למורים ניתנה תמיכה, בפן הרגשי אך גם בפן הטכני. מורים שנדרשו לעבוד בצורה אחרת לגמרי ממה שהכירו והיו צריכים כלים פרקטיים מידיים, התמודדו עם שאלות כמו איך להקליט שיעורים, איך לייצר סרטונים איכותיים, ביקשו הדרכה בתוכנות כמו ZOOM, כיצד לייצר דוח נוכחות בכיתה וירטואלית ועוד. ולכל אלו הייתי נותן מענה.
התאמנו את המערכת ללמידה מרחוק, יצרנו מבחנים באמצעות Google Form ושיעורים באמצעות .Google Class.
הלמידה השתנתה ואנחנו השתננו.
אני מודה למנהל בית הספר שתמך ודאג שהכל יקרה.

כותרת 6
  1. רוצים לשמוע איך יראה המוסד האקדמאי בעתיד? מאמר מרתק של שרון מאיו מומחה לפיתוח חדשנות במערכות חינוך מחכה לכם כאן

  2. החמ"ד מציעים כלים מעשיים ורעיונות להשראה לקראת למידה שונה, לקריאה לחצו כאן

  3. עיריית רחובות מציעה מגון מצגות והרצאות בנושא למידה היברידית ואתם לא רוצים לפספס את זה, לקריאה